גו’ פולכינסקי הגיב:

ממתי סטודנטים לפיסיקה מבינים בכלכלה?

גיא אברהמי הגיב:

לפחות סטודנטים לפיזיקה לא עברו בבתי הספר לכלכלה ולמנהל עסקים שטיפת מוח לפיה ישנה רק תיאוריה כלכלית אחת והיא זו המאדירה את הגלובליזציה הקפיטליסטית. בכל מדינות המערב (אפילו קצת בארה"ב) ישנו דיון רציני בסוגיה זו מלבד בארצנו הקטנטונת. כאן עוד לא הפנימו כי הכלכלנים של האוצר הם לא אוטוריטה מדעית אלא בעלי דיעה מסוימת מאוד שלאו דווקא מקובלת על כל הכלכלנים בעולם (ואפילו לא על כל הזוכים בפרס נובל לכלכלה).

דובר אמת הגיב:

מצטער לקלקל לכמה מהכותבים את התיאוריה . קחו לדוגמא את הפרטת השיחות הבין לאומיות מחיר השיחה לחול ירד בעשרות אחוזים . הקוים המופרטים שנלקחו מאגד מחירי הנסיעה בהם זולים בהרבה . הוכח שהיכן שנשבר מונופול המחירים יורדים . היכן שיש התחרות יש התפתחות . אלא מאי , זה מקלקל את התיאוריה הסוציאליסטית . אל דאגה , נתעלם מן המציאות העיקר התיאוריה .
כבוד הסטודנט קח למשל מדינה שלא היו בה מונופולים , לא היו מחוסרי עבודה . כל הכלכלה היתה בידי המדינה כל האזרחים היו עובדי המדינה וראה לאן הגיעה מדינה זו שרבו מעריציה בארץ – לידי פשיטת רגל ונטישת הרעיון . אכן רעיון הקומוניזם והשויון הוא כה יפה ונעלה אך לצערי האנשים הם לא יפים ונעלים .

גיא אברהמי הגיב:

לדובר אמת, ראשית כל אשמח אם תזדהה בשמך (אני משוכנע כי אינך מתבייש בדעותיך) ושנית זכור נא כי בכל משק קפיטליסטי ישנה אבטלה מובנית, בעוד שבמדינות קומוניסטיות רבות, על כל מגרעותיהן, היה מצב של תעסוקה מלאה (או קרוב לכך).
וחוץ מזה, יש לך עוד דוגמאות מלבד השיחות הבינ"ל?

אודי הגיב:

טענה רווחת בזכות הפרטה היא, שגם אם ההנחות במאמר הנ"ל נכונות,הרי שכיום המדינה נושאת על כתפיה את חברת החשמל המפסידה,ומממנת את השחיתויות המשכורות הגבוהות ,והתנאים המופלאים, ולכן- הפרטה תוביל לכך שהוצאות אלו יחסכו לאוצר המדינה ומשלמי המיסים יצאו נשכרים.

ואת ENRON שכחתם ? הגיב:

קליפורניה למדה על בשרה, מה פירושה של הפרטת משק
החשמל. המטיפים להפרטה, שכחו ומשכיחים את פרשת
ENRON והחברות השלובות בה. פרשה זו קשורה לא רק
לחשמל מופרט אלא גם לקרנות הפנסייה האמריקאיות
שנשדדו במליארדי דולרים בידי אשפי ENRON וחברות
האנרגיה המופרטות.

אבי פתיר הגיב:

אסי,

קראתי בעניין את הכתבה שלך ואת התגובות.
לדעתי גם אתה וגם מרבית המגיבים לא ממש מבינים את הנושא.

ראשית בכל מה שנוגע להפרטה ככלל, ממשלה תפקידה למשול, להסדיר ולפקח על השווקים, לרווחת אזרחיה. ממשלה לא צריכה לנהל עסקים.
לא אחת הממשלה נמצאת בניגוד עיניינים כאשר היא צריכה מצד אחד לדאוג לניהול עיסקי כלכלי נכון של עסק שבבעלותה ומצד שני היא צריכה להגן על הלקוחות שלו ועל התחרות. יש לכך הרבה דוגמאות, הבולטת והמוכרת מכולם היא "בזק". בגלל "פיצול האישיות" של הממשלה השוק תקוע וכולנו סובלים (שלא לדבר על מינויים פוליטיים וכו.).

שנית הוכח כבר בכל תחומי החיים ש"קינאת סופרים תרבה חוכמה", תחרות (הוגנת) בשוק משוכלל היא הערובה הטובה ביותר למוצרים ושירותים טובים במחירים נמוכים, לאורך זמן (דוגמאות הובאו בתגובות ולא אחזור עליהן). לא ניתן לקיים תחרות אמיתית בענף שאחד המתחרים בו היא חברה בבעלות ממשלתית.

שלישית כמו בכל כלל יש גם כאן יוצאים מהכלל. כאשר ישנו מצב של "מונופול טבעי" (שלא ניכנס כאן להגדרתו המדויקת אבל המשמעות הפרקטית של מצב זה שלא ניתן לפתח בו תחרות בת קימא) ורשת החשמל (או לפחות חלקים גדולים שלה הם בהחלט כאלו) יש בהחלט לשקול בעלות מדינה. כלומר עדיף לעיתים מונופול ממשלתי על פני מונופול בידיים פרטיות (במיוחד כאשר מדובר בשירות חיוני).

למרות שלא שמעתי את דבריו של אבי בן בסט, אני בטוח שהוא מאמין שהפרטת החלקים הרלוונטיים של רשת החשמל תביא להורדת המחירים ולשיפור השירות (ואפילו אפשר להוכיח שכך יהיה). השכר של העובדים הבכירים לא מהווה מרכיב כלשהו בהחלטה על ההפרטה (דרך אגב, ברוב המקרים הוא עולה אחרי ההפרטה ולא יורד).

אבי

יוסי שורץ בפ"ס הגיב:

כדאי להבין מה עומד לקרות גם כאן דרך המאבק בצרפת.

אני מעלה תאמר שתרגמתי למטרה זו הלקוח מאתר באנגלית בשם להגנת המרקסיזם.
הפועלים בצרפת נעים לפעולה כנגד ראפרין

מאת גרג אוקסלי בצרפת

ביום שלישי, ה13 למאי, שני מליון פועלים ביותר ממאה ועשרים ערים הפגינו נגד ממשלת הימין בצרפת. נוכחות עשרות אלפי עובדי הסקטור הציבורי הורגשה במיוחד. התחבורה הציבורית הייתה משותקת. 250 בתי ספר פתחו בשביתה ומספרם גדל מידי יום. המדיניות של קיצוץ במספר העובדים בסקטור הציבורי, ההפרטה הנמשכת, ההתקפה הפראית המסיבית על זכויות הפנסיונרים, הביאה לכעס ולמיליטנטיות גוברת בקרב העם העובד. היום, בזמן שנכתבות שורות אלו, תתקיימנה הפגנות גדולות נוספות ושביתה כללית בבתי הספר, באוניברסיטאות ובענפים שונים נוספים בסקטור הציבורי. יום ראשון ה25 למאי, מתוכנן כיום מאבק המוני הן של העובדים בסקטור הציבורי והן עובדי הסקטור הפרטי כנגד המתקפה על הפנסיות.
ממשלת ראפרין עלתה לשלטון ביוני שעבר. ניצחון זה של הימין התאפשר רק משום חוסר ההצבעה ומשום האכזבה שממשלת השמאל הסוציאליסטית –קומוניסטית, בהנהגתו של ג’וזפין גרמה להמונים. יש האטה ברורה בפעילות הכלכלה הצרפתית מאז אביב 2001, והיא מגלה עתה גידול שלילי ונפילה בייצור התעשייתי.יש פחות השקעות וקיצוצים במקומות העבודה הם עניין יום יומי. ראפרין, נציג ציני במיוחד של העשירים ובעלי הכוח, מתעקש כי תמורת כל שני עובדים שיפרשו מהסקטור הציבורי רק עובד אחד חדש יתקבל לעבודה. התקפה נבזית זאת על העובדים ועל תנאי העבודה מתרחשת כאשר ברקע גידול באבטלה ובעוני המדכא של חלק גדל של האוכלוסייה. באותו זמן שהממשלה תוקפת את הפועלים ואת העניים היא העניקה הטבות מס ניכרות לעשירים. אם היא תצליח להעביר את הרפורמה בפנסיה,היא תגרום לאובדן של עד ל60 אחוז בפנסיות. כדי לעצור את התגובה המיידית לאפקט של מתקפה זו, הממשלה מבקשת להעלות את גיל הפרישה לפנסיה בשמונה או תשע שנים. כפי שהדברים עומדים כיום, הרמה של הפנסיה ירדה באופן קבוע בעשר השנים האחרונות, הודות ל"רפורמות" השונות, שעשתה ממשלת הימין בהנהגת באלאדור ב1993
ההפגנות ב13 למאי הראו את הכוח המופלא ואת נחישות ההחלטה להיאבק של פועלים וצעירים בכל רחבי צרפת.. בפריס עצמה כ400 אלף מפגינים צעדו בבוליברים הידועים ועשו דרכם מכיכר הרפובליקה,לצד המזרחי לדנפרט-רושאראו. ההפגנה הייתה כה ארוכה עד כי נדמה שלעולם לא תסתיים. ראשוני המפגינים החלו להתאסף כבר בשמונה בבוקר, וההפגנה אשר החלה לצעוד ב11 בבוקר, עדיין נראתה צועדת בחלק המזרחי דרומי של העיר בשעה שמונה בערב.
הסיסמה הפופולרית ביותר הייתה זו שקראה לשביתה כללית הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי. מספר ימים קודם להפגנה, מורים אשר נפגשו באולם של עובדים, השתיקו את הדוברים בקריאות "שביתה כללית"!, שביתה כללית"! מצב הרוח של הצועדים היה כה מיליטנטי שהקריאה החוזרת הנשמעת הייתה ג’ופה נפטרנו ממך, נפטר גם ממך ראפרין". קריאה זו העלתה בזיכרון את ממשלתו של ג’ופה אשר הופלה בשביתה כללית ב1995. ממשלת ג’ופה לא הצליחה לכפות על המוני העם את הרפורמה בפנסיה משום ההתנגדות המסיבית. ב1997 הנשיא שירק ,אשר הבין כי הזרם נוטה כנגד הימין ,פיזר את האסיפה הלאומית לפני הזמן כדי למנוע הצבעת אי אמון, אולם צעד זה לא הציל את ממשלת ג’ופה, אשר הפסידה בבחירות. אירועים אלו נחרטו בזיכרון ההמונים בעיקר הפעילים באיגודים המקצועיים, אך גם בזיכרונם של חלקים אחרים של האוכלוסייה.
המצב השתנה מאז ה13 למאי, והכעס שהורגש כנגד הממשלה הוא מכוון עתה גם כנגד ההנהגה של הקונפדרציה הגדולה ביותר של האיגודים המקצועיים , הסי.אפ.די.טי. קונפדרציה זו הנה בשליטת בירוקרטיה ימנית המנותקת מרחשי הלב של ההמונים. המזכיר הכללי של קונפדרציה זו הוא פראנסיס שארוק, המייצג את כל מה שפסול בחוגים העליונים של תנועת העבודה ובאיגודים המקצועיים. מחליפתו העתידה של שארוק בתפקיד המזכיר הכללי היא ניקול נואט, אשר לא במקרה הייתה מיועדת לתפקיד של שרה בממשלה הימנית הנוכחית.
מייד לאחר ההפגנה ב13 במאי, שארוק נפגש עם הממשלה על מנת להשיג מספר הישגים סמליים בלבד, כדי לכסות על הבגידה הגלויה ביותר בתקופה הנוכחית בחברי השורה של האיגודים המקצועיים. ביום חמישי, הוא הודיע כי הוא בעד מדיניות הממשלה ביחס לפנסיות וכי לא יתמוך בכל צעד מחאה כנגד ה"רפורמה" המוצעת על ידי הממשלה.

.
זאת הייתה נעיצת סכין בגב של חברי הקונפדרציה והתומכים שלה כשם שבכל תנועת העובדים. זהו ניסיון ברור לשבור את אחדות המאבק של האיגודים המקצועיים ולחזק את ידי הממשלה. בגידה זו מעלה בזיכרון את נואט ב1995, כאשר היא תמכה בתוכנית ג’ופה. כבר עתה, עובדי המתכת הקונפדרציה של הסי.אפ.די.טי, יחד עם עובדים בחינוך ובתחבורה, הפרידו את עצמם מההנהגה של הקונפדרציה ומהחלטה זו. עובדי ההוראה של הסי.ג’י אי. אנ בניגוד לשארוק קוראים לשביתה כללית בכל מוסדות החינוך. מאז יום חמישי זרם של מחאות מגיע להנהגת הקונפדרציה ועשרות אלפי חברים בקונפדרציה יהיו בהפגנות המתוכננות לשבוע הבא.
הפדרציות האחרות, הס’ג’ט והאפ.או הגיבו טוב יותר ללחץ מלמטה. אולם מה שחסר הוא קריאה לשביתה כללית, שתתחיל בשביתה מלאה ל24 שעות, של כל העובדים , בסקטור הציבורי והפרטי. ברנרד טיבולט, המזכיר הכללי של הס’ג’ט בראיון בטלביזיה רמז על אפשרות לשביתה כללית, אך הוא בכוונה היה מעורפל. הוא אמר פשוט: "אם ב25 לחודש הממשלה לא תגיב, לא אשלול שום צורה של מאבק". זאת הנהגה מאחור לא הנהגה הפועלת כחלוץ, וזאת בזמן שעשרות אלפי פועלים כבר שובתים , רבים מהם כבר שלושה שבועות. הם לא יוכלו להמשיך לבד בבידוד לזמן ארוך. יש צורך בשביתה כללית מאורגנת באופן רציני הנתמכת במסע הסברה נרחב בבתי הספר ובמקומות העבודה, כדי להסביר גם לעובד הפסיבי ביותר מדוע הצעדים של ממשלת ראפרין פוגעים בצורה רצינית בפועלים. אין דבר בעל כוח כקונסנזוס של העובדים הדורש לצאת למאבק. שביתה כללית מסוג זה תנחית מכה על הממשלה, והיא תוכיח לעובדים כי בידם כוח עצום כאשר הם פועלים יחד להגנת האינטרס של המעמד.
פריס
ה19 למרס

אבי לוי הגיב:

הממשלה נוהגת בחוסר אחריות משווע ….
הרי כבר כ-6 שנים מחלקים כספים כתמריצים ליזמים פרטיים כדי שיבנו תחנות כח וחשמל . אך מה קרה? היזם הראשון בנה תחנת כח והחל לספק חשמל כעבור כ-3 שניםהיזם פשט רגל בגלל מחירים נמוכים של החשמל בארץ.
היזם השני קיבל תמריצים כספיים גם הוא ולבסוף אינו מעונין לבנות כי בחישוב כלכלי שלו אין הצדקה להקים תחנות כח לייצור חשמל בארץ בגלל המחירים הנמוכים .
כידוע, המדינה היא שקובעת את מחירי החשמל ולא חברת חשמל .צודק פתיר שמהפרטה זו מחירי החשמל יעלו, עובדים זרים יחליפו את ה"עבודה העיברית",בעל ההון
("הראיס") ירוויח מליונים ,יצטרפו עובדים רבים למקבלי שכר מינימום,יתוספו מובטלים למדינה,מקררים
נוספים יהיו ריקים … אבל בעל ההון ימשיך לשוט ביאכטה יטוס יבלה .. והכל על חשבון של משפחות רבות .

כהן עוזי הגיב:

שלום!
אני מאלא שהעריצו את חברת החשמל לפני שנים,החריצות והיעילות שלהם בהחלט היו ראוים לציון.
הימים האלו חלפו ויש היום כמות של ניגוד אינטרסים בין טובת חברת חשמל לבין טובת המדינה, במצב כזה האירגון חייב וצריך לעבור ריענון,בכל רמותיו ותפקידיו,ריענון שמטרתו להחזיר אותו לשורשים מאין בה ולאן הוא הולך,מרגע שאינטרסים של אירגון זה עולים על אינטרסים של החברה ממנה הוא בה, קיומו העצמאי מוטל בספק, יש לי הרגשה שכבר עברנו את קו החזרה, לכן יהיה צורך בניתוח לפני שיגדל לנו גולם שהסרתו תכאב לכולם, מי שאשם בצורך להפריט וליצור תחרות זו חברת החשמל עצמה ,והנימוקים כביכול המשכנעים על מטרות האוצר או אי כדאיות ,או מחיר נמוך , הם כלים להשגת מטרותיהם האינטרסנטיות שלא עולות בקנה אחד עם הרבה אנשים היושבים בציון.
ישנם עוד סיבות שמגלות סממנים, של מונופול לא מוצדק שבא לידי ביטוי בחוקים שהיא מאלצת את הכנסת לחוקק, שבהרבה מגווניהם אינם מיושמים גם ע"י ח"ח, או פיקוח יתר שאינו מיושם ברובו רק במקומות שנוח להם לישמו, בנזקים שהם גורמים לאזרחים וחברות, בהפסקות חשמל לא מתוכננות ואינם לוקחים אחריות ועוד.

העיקר שצריך לשים לב לעיקר ולא להגרר לויכוחים שאינם משקפים את הבעיה האמיתית.

בברכה כהן עוזי.

מהרהרת הגיב:

ועדים כוחניים שדואגים לקומץ אנשים מקורבים -אלו לא בדיוק ערכים של שיוויון , והם מקוממים עוד יותר מבעלי ההון כי החברה שייכת עדיין לציבור הרחב ולעובדים לא יותר מאשר להם.
ועדים מוסריים עם רצון אמיתי להטיב עם העובדים ובעלי העיניין השונים, אולי היו תורמים לשימור ותפיחה של הרעיון הקולקטיביסטי יותר מאשר שחיקתו.

יצחק למען הסביבה הגיב:

אנחנו בהחלט נרוויח מההפרטה כאשר תהא תחרות תהייה בהחלט מודעות לאיכות הסביבה
וקווי המתח הגבוה שמסכנים את ילדינו לא יהיו
כי תהייה מודעות לדעת הקהל במיוחד כאשר אתה לא השחקן היחיד במשחק