מאת כתב "הגדה השמאלית"
המדינה הודתה בבג"ץ ש"אין בידיה הגדרה למינימום הדרוש לקיום אנושי בכבוד", וכי בתהליך החקיקה של התוכנית הכלכלית החדשה לא הוצגו נתונים כאלה, והם לא הובאו בחשבון בעת הדיון שקדם להצגת התוכנית. כך נאמר בדיון שנערך היום (21 במאי) בעתירותיהן של האגודה לזכויות האזרח, התנועה למלחמה בעוני ועמותת "מחויבות". עוד אמר נציג המדינה כי הקיצוץ בגימלאות הבטחת הכנסה, במסגרת חוק ההסדרים, יחול מסוף יוני ולא רטרואקטיבית מינואר – לפחות עד לסיום הדיון בעתירות נגד הקיצוץ.
בג"ץ דן בשתי עתירות כנגד הקיצוץ בגימלאות הבטחת ההכנסה, כפי שנקבע בחוק ההסדרים, ואמור להיכנס לתוקפו בעוד כחודש. השופטים דורנר, חיות וג’ובראן שדנו בעתירות הורו לארגונים העותרים להציג בתוך 45 יום מה היא לדעתם רמת ההכנסה המינימלית הדרושה כיום בישראל לשם קיום בכבוד. זאת בעקבות טענת המדינה כי הקיצוץ בגימלאות, אין בו כדי לפגוע בקיומם בכבוד של מקבליהן. המדינה תצטרך להשיב לנתוני העותרים בתוך 30 יום, ואז ייקבע מועד לדיון נוסף בעתירה.
בדיון הודיעה באת כוח המדינה, עו"ד אסנת מנדל, כי לפחות עד סיום הדיון בעתירות המדינה לא תקצץ את הקיצבאות באופן רטרואקטיבי לתחילת השנה – אז נכנס החוק לתוקפו. העתירה הוגשה בשם שני אזרחים שעתידים להיפגע מהקיצוץ בגימלאות, והם יוצגו על ידי עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה ועו"ד אביגדור פלדמן מ"מחויבות".
אברהם-ויס ציינה כי על פי חוק ההסדרים ל-2003, תופחת הגימלה למשפחה בשיעור ממוצע של 617 שקל. זוהי הפחתה של כשליש מהגימלה הממוצעת המשולמת כיום. בנוסף, על פי חוק ההסדרים מבוטלת הזכות לגימלה מוגדלת לכל מי שטרם מלאו לו 55. בכך, נאמר בעתירה, פוגע חוק ההסדרים בזכות לקיום מינימלי בכבוד של מקבלי הבטחת הכנסה.
בעתירה הודגש כי מקבלי הבטחת ההכנסה היא האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה כלכלית בישראל. כן דרשו העותרים לדחות את החלטת הממשלה המבטלת הטבות להן היו זכאים ערב חקיקת חוק מקבלי הבטחת הכנסה, ובהן: פטור מאגרת טלוויזיה; הנחה בתשלומי הארנונה; הנחה בתחבורה הציבורית. ביטול ההטבות נעשה נוסף לפגיעות קשות במקבלי הבטחת הכנסה, שהחלה עוד ב-2002, ובמסגרתה קוצץ גובה הגימלה וצומצמו באופן משמעותי הטבות כגון סיוע בדיור.
עוד מציינת עו"ד אברהם-ויס כי זכותן של עשרות אלפי משפחות לקיום בכבוד תיפגע כתוצאה מהתיקונים לחוק ומהחלטות הממשלה החדשות, והן יישארו ללא כל מקור כספי לצורכיהן הבסיסיים ביותר. זכות זו כלולה בזכות לכבוד ומעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אברהם-ויס הדגישה כי מדובר בהחלטות בלתי חוקתיות, שרירותיות וגורפות, הפוגעות קשה גם בזכות לביטחון סוציאלי ובזכות לקניין. למרות שלתיקון החוק השלכות חמורות על עשרות אלפי משפחות, הוא נחקק במסגרת חוק ההסדרים בהליך חקיקה מהיר בוועדת הכספים, ובניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לכנסת. לדעתה הדבר נעשה באופן רשלני ובמחטף.
בעתירה היא מדגישה כי קיצבת הבטחת הכנסה היא רשת המגן האחרונה שמעניקה המדינה לאוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה כלכלית. מדובר בחקיקה חברתית שחוקקה כחלק מחובת המדינה לדאוג לאזרחיה.
מדינת ישראל היא הדוגמה הבולטת לכשלונו המוחלט של הליברליזם המערבי המודרני. כל השיח על חירויות האדם נעדר תמיד (וגם בחוק כמובן) את הזכויות הבסיסיות לדיור, מזון, ביגוד, חינוך ובריאות. בכך כל דיון על כבוד האדם וחירותו הופך לעקר ולבלתי רלוונטי.
יוצא מכך שהמאבק המעמדי, שהוא הבסיס לכל מאבק על כבודו ועל חירותו של האדם, אינו מתקשר בתודעה הציבורית כחלק של מאבק זה על זכויות. רק הסוציאליזם יכול לשמש בסיס לחירות אמיתית לאדם!