הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 במאי, 2003 55 תגובות

לפני כשלושה שבועות, ד"ר אסעד גאנם, עמיתי באוניברסיטת חיפה מהחוג למדע המדינה, הציע לי לערוך ביחד יום עיון העוסק בהיסטוריוגרפיה של מלחמת 1948. הסכמנו כי ביום העיון יוצגו ההתפתחויות האחרונות במחקר ההיסטוריוגרפי הישראלי והפלסטיני. הצענו כי גאנם וסלמאן נאטור יציגו את הזרמים הביקורתיים העדכניים בצד הפלסטיני (תוך דגש מיוחד על העבודות המבקרות את תפקידה של המנהיגות הפלסטינית המסורתית וזו הערבית הכללית במלחמת 1948). לחלק השני של יום העיון הזמנו את ד"ר אודי אדיב ותדי כץ, שיחד עמי היו אמורים לכסות את הוויכוח הנוכחי באקדמיה הישראלית על שנת 1948. ביקשתי ממחלקתי, המחלקה ליחסים בינלאומיים, לארח את יום העיון. ראש המחלקה, ד"ר מיכאל גרוס נענה ברצון.

הדיקן של הפקולטה למדעי החברה


יום העיון פורסם כמקובל באתרים הרגילים בקמפוס. כאשר נודע לדיקן למדעי החברה, פרופ’ אריה רטנר, על הכוונה לקיים את יום העיון, הוא צילצל לראש המחלקה ולאחר מכן אלי. הוא הורה לנו – בהוראה ישירה של הרקטור והנשיא – לבטל את יום העיון. הוא הבהיר לנו כי לא ירשה לקיים יום עיון בו משתתף אודי אדיב.


בתחילת שנות ה-70 אדיב נמצא אשם בריגול למען הסורים וישב שנים רבות בכלא בשל כך. לאחר שחרורו, בתחילת שנות ה-80, הוא סיים דוקטורט באוניברסיטת לונדון, בהנחייתו של פרופ’ סמי זוביידה, אחד מן המזרחנים הבולטים בתקופתנו. התיזה שלו עסקה בהיסטוריוגרפיה הציונית, ובמיוחד בהיסטוריוגרפיה של מלחמת 1948. הוא נתמנה למרצה באוניברסיטה הפתוחה, שם הוא עובד עד היום.


הבהרתי לרטנר את קורותיו ומעמדו כיום. הוא ענה לי כי כל זה אינו מעניינו וכי יום העיון לא יתקיים. הוא גם הסביר שהוא שלח לי ולראש המחלקה מכתב רשמי המנמק את הביטול באי מילואם של טפסים – ובהם טופס בקשה לעריכת כנס בזמן. הפער הזה בין מה שייכתב באופן רשמי במכתב ובין הסיבות האמיתיות לביטול הכנס הוסבר לד"ר גרוס גם בטלפון.


שאלתי את רטנר מה יקרה אם אדחה את יום העיון ואמלא כראוי את הטפסים. הוא ענה לי כי זה לא ישנה את החלטתו, משום שבסיסה הוא אידיאולוגי ולא פרוצדורלי. הוא גם הוסיף כי אין זו מדיניותו שלו, אלא זו היא מדיניות מלמעלה, ממשרדו של נשיא האוניברסיטה, פרופ’ יהודה חיות.


בתקנון האוניברסיטה אכן יש הפנייה לפרוצדורה "טופסולוגית" לקיומם של אירועים. כמו פרוצדורות רבות אחרות, גם פרוצדורה זו לא יושמה מאז הוקמה האוניברסיטה בשנות ה-70. לאחר התייעצות עם כמה מומחים לתקנון באוניברסיטה, הוצע לי לקיים את יום העיון כסמינר מחלקתי, שעבורו אין צורך בפרוצדורה כזו – על פי התקנון. יום העיון הוגדר מחדש כסמינר מחלקתי. חדר הוזמן, היום נקבע וההזמנות נשלחו.


הנשיא


ב-22 במאי בשעה 14:00 התייצבו המרצים והקהל בפתח אולם מספר 715 באוניברסיטה. אבל דלתות האולם היו נעולות. במסדרון המתינו קצין הביטחון הראשי ועשרה מאנשיו, כולם חמושים באקדחים ומכשירי קשר. נדחפתי לחדר סמוך על ידי קצין הביטחון ואחד מסגניו אשר הגישו לי מכתב אישי מנשיא האוניברסיטה, יהודה חיות. כל זה נעשה לעיני אשתי ועמיתי, אשר התבוננו חסרי אונים במחזה המקברי. המכתב קבע כי מעשי הם "הפרה חמורה ביותר" של תקנון האוניברסיטה ולכן החדר נעול והאירוע בוטל.


קצין הביטחון הראשי הסביר לי כי לא אוכל לקיים את האירוע בשום חלק אחר של הקמפוס. בחוץ, במסדרון, שמעה אשתי את שני הסגנים האחרים מודיעים בקשר לנשיא האוניברסיטה "תפסנו אותו". הם גם אמרו איש לרעהו: "הגיע הזמן: הם צריכים לטפל באותו אופן בכל המרצים השמאלנים באוניברסיטה".


ההיסטוריוגרפיה


המשתתפים עברו לקפיטריה. קצין הביטחון הסביר לי כי אם נשב ונדבר, אך בזמן זה הדובר לא יעמוד, הוא לא יתייחס למפגש שלנו ככנס. צייתנו להוראה ונהלנו לדעתי את אחד מימי העיון הטובים ביותר והביקורתיים ביותר על ההיסטוריוגרפיה של 1948.


דוברת האוניברסיטה


על האירוע דיווח העיתון המקומי בחיפה "כל בו", תחת הכותרת "סתימת הפיות". דוברת האוניברסיטה הגיבה: "הכינוס לא היה בהתאם לסטנדרטים האקדמיים באוניברסיטת חיפה".


שלושה דיווחים


ברשת "סגל פלוס" האינטרנטית של האוניברסיטה היו שלוש התייחסויות לאירוע. הראשונה מד"ר יובל יונאי מהחוג לסוציולוגיה:


זו היא בושה גדולה שהנהלת האוניברסיטה פסלה אירוע נוסף. המחלקה ליחסים בינלאומיים ביקשה לדון בהיסטוריוגרפיה של 1948, אבל ידידי ועמיתי, דיקן הפקולטה בה אני מלמד, החליט להשתמש בזכות מפוקפקת השמורה לו ואסר על ההשתתפות של ד"ר אודי אדיב, סוציולוג שכתב על מלחמת 1948, בגלל עברות שעבר לפני הרבה שנים ושבעטיין ישב בכלא שנים רבות. אנשים רבים לא אהבו את ההרכב של האירוע ובכך שהוא כוון לקרוא תגר על ההחלטה בעניין המ.א. של תדי כץ. התנגדות כזו היא לגיטימית, אבל ביטול הכנס בהוראה מלמעלה מנוגד לרוח והחירות האקדמיים, אפילו אם היתה בידי הרשויות הסמכות (אפשרות מפוקפקת מבחינה חוקית). בכל מקרה, הביטול מנוגד לצורך להתפשר ולרפא את פצעי הקונפליקטים והעוינות.


התייחסות שנייה היתה של פרופ’ מיכה לשם מהחוג לפסיכולוגיה:


האם מישהו יכול להסביר מדוע מצאה האוניברסיטה לנכון לאסור על קיום של סמינר מחלקתי בהשתתפות מרצים, סטודנטים ואורחים? אני מבין שדלתות החדר היו נעולות, ושאנשי ביטחון היו במקום בנוכחות מוגברת ללוות את המשתתפים החוצה. פעולה כזו היא בלתי נסלחת ודורשת הסבר אמיץ ומשכנע מרשויות האוניברסיטה שלנו. אני חושש ששוב יתהו עמיתינו ואנשי התקשורת לגבי שמה הטוב של האוניברסיטה שלנו – האם זה לא היה חכם יותר לאפשר את הכנס ולהטיל את האחריות על המארגנים, אם בכלל היה צורך בכך?


כמה פרובינציאלית יכולה אוניברסיטת חיפה להיות? אני מניח שהצעד הבא יהיה לכנס את הכנס באחד מאחיותינו האוניברסיטאות אשר פחות חשדניות ונוטות לדעות קדומות. בכל מקרה אנו נותרים בבוץ מרוח על פנינו.


והתגובה האחרונה היא של פרופ’ יוסי גוטמן מהחוג לחינוך:


בהתייחס לכנס שנשיא אוניברסיטת חיפה אסר ומנע בעזרת אנשי ביטחון את קיומו. אני דוחה בזה את התנהגותם של הנשיא ושל הדיקן, שיש להערכתי לראות בחומרה הרבה ביותר. הראשון על שעשה שימוש לא נאות במעמדו האדמיניסטרטיבי לסתימת פיות והשני בחוסר נכונותו לעשות שימוש במעמדו האקדמי להגן על החופש האקדמי. התנהגותם צריכה להזעיק את כל שוחרי החופש האקדמי ואת המוסדות האקדמיים האמורים להגן על חופש זה. ביסוד המוסד האקדמי עומד הרעיון של חופש מחשבה וחופש ביטוי, לפחות כל עוד אלה אינם עומדים בניגוד לחוק. אסור שבעל תפקיד באוניברסיטה, בכיר ככל שיהיה, ינצל את מעמדו כדי להציב מגבלות על עקרון בסיסי זה, גם אם הרעיונות המושמעים בכנס או משתתפיו אינם מקובלים עליו.


אוניברסיטת חיפה חתומה בוודאי על אמנה שמשמעותה חופש אקדמי שכולל חופש ביטוי. ואם בעל תפקיד אדמיניסטרטיבי כזה או אחר אינו שותף לעקרונות שבבסיס החיים האקדמיים, זו חובתם של בעלי התפקידים האקדמיים (או המוסדות האקדמיים הרלוונטיים כמו הרקטור והסנאט) לתחם את מעורבותו. חבל שבהתנהגותם כשלו, במקרה זה, הנשיא והדיקן לפעול על בסיס העקרונות הנעלים של חיי אקדמיה ושתרמו לפגיעה בשמה של אוניברסיטת חיפה כמוסד אקדמי פתוח וחופשי.


מסקנות:



  1. זה הוא לא מקרה בודד. זו היא המציאות היומית בקמפוס המשקפת והמייצגת את ההידרדרות הכוללת בזכויות אזרח ואנוש בישראל. הירי בעיתונאים והרצח של פעילי זכויות אדם בשטחים הכבושים מחד גיסא, ושלטון הטרור וההפחדה בקמפוס מאידך גיסא, הם חלק מאותה תופעה.

  2. המקרה הזה מדגים בעוצמה רבה מדוע כה רבים בחו"ל מבקשים להחרים את האקדמיה הישראלית, לא רק כחלק מלחץ כולל על ישראל להפסיק את הכיבוש הברוטלי, אבל גם כרצון להזהיר את הקהילה האקדמית בישראל כי לפחדנות המוסרית המתמשכת שלה יש מחיר. כל עוד חלקים באקדמיה ממשיכים להטיל משטר של הפחדה ועריצות בקמפוסים שלנו, ומתמידים בשתיקתם אל מול ההרס של החיים האקדמיים בשטחים הכבושים, האוניברסיטאות בישראל לא יכולות להיות חלק מן העולם הנאור והמתקדם, בתוכו הן שואפות להיכלל.

  3. מרבית עמיתי באקדמיה מתקשים לתמוך או להביע סולידריות – איש ואשה וסיבותיהם עמם. דומה כי לא הטמיעו עדיין את הלקחים ההיסטוריים מן העבר. היום זה אני, מחר זה הם. רבים מהם באים ממשפחות שחוו על בשרן את ההשתקה ההדרגתית שליוותה את עליית הנאציזם, הפשיזם והדיקטטורות בדרום אמריקה. הם עדיין חיים בהכחשה עצמית, ובאמונה כי להם זה לא יקרה.

תגובות
נושאים: מאמרים

55 תגובות

  1. יורם בר-חיים הגיב:

    בעניין חוקרים ממומנים :
    חלק לא קטן מהחוקרים והמחקרים באקדמיה הישראלית ממומנים על ידי "זרועות הביטחון" הישראליות, זה כולל מחקרים בתחומי המזרח התיכון, האם זו אובייקטיביות ?
    ברנרד לואיס, האורים והתומים של המזרחנות הממוסדת, עובד מזה כמה שנים במכון מחקר (ממשלתי) תורכי, מהיום שבו התחיל לעבוד באותו מכון, הוא מכחיש את השואה הארמנית… אבל כולם אובייקטיביים חוץ ממי שמכון מחקר פלסטיני הביע עניין בפרסום מחקרו (לא מימן את המחקר עצמו).
    הפשעים ההמוניים של ישראל ב48 הוכחשו (פחות או יותר) עד לשנות התשעים, בהם החלו להתפרסם ברצינות באקדמיה הישראלית על ידי חוקרים מה"שמאל" ומהימין כאחד. כיום רק שוטה יכחיש כי באופן כללי היו טבחים וגירושים המוניים ב48, הויכוח הוא רק על הכמות. האם גם בני מוריס הטרנספריסט הוא שקרן לא אובייקטיבי או שרק ערבים ו"תומכיהם" הם לא אובייקטיבים בהגדרה ?

  2. לשקר יש תגובות הגיב:

    לשקר יש לא רק רגלים אלא, גם ידיים הכותבות "תגובות"
    – הם כותבים:"חמישה פסלו את עבודתו…," ואינם מזכירים שה"בוחנים" נשארו אנונימים – גם הם וגם
    האוניברסיטה מסרבים ל"גלות" את שמותיהם. זו הייתה
    פרוצדורה המזכירה את ציד המכשפות, הקלו קלוס קלן וגם
    "עדים" שהופיעו מאחורי מחיצה בוועדת מק-קארתי. אצלנו, במשפטים "בטחוניים", מעידים סוכני השב"כ בעילום שם – נוהל שאומץ באוניסרסיטת חיפה.

  3. דובר אמת הגיב:

    ליורם בר חיים – התנצלות תדי ניתנה בעצת עורכי דינו. האם הופעל על תדי לחץ פיזי מתון להוציא מכתב זה.אולי מממניו הפעילו עליו לחץ לחזור בו.
    מדוע לא יערער תדי על פשרה זו.מדוע לא יערער תדי על פסילת עבודתו על ידי האוניורסיטה .
    כידוע לך עדיין חיים אנשים שהשתתפו בשחרור טנטורה והם תבעו את עלבונם וניצחו.
    עזוב את זה ערבים לא נתלו בטנטורה כפי שכתב תדי במכתבו . למה להאמין להכחשותיו כאשר בית משפט ניטראלי קבל את התנצלותו . לחזרה בו אין תוקף משפטי אלא ידיעה עתונאית בלבד.

  4. גיא אברהמי הגיב:

    אכן צודק הכותב באומרו כי אנו חיים במדינה בה סתימת פיות הפכה לעניין שבשגרה. דמוקרטיה? הצחקתם אותי…
    מתי יבינו במדינת ישראל כי חופש הביטוי משמעו חופש ביטוי לכל הדעות ולא רק למסגרת קונצנסואלית מסוימת?
    הבעיה המרכזית הינה שחירויות בפרט והדמוקרטיה אינם
    ערכים אשר החברה הישראלית ממקמת גבוה בסדר העדיפויות שלה, ובשל כך לא אופתע אם ימשיך הכרסום הנורא בזכויות האדם (מעבר למה שקורה בשטחים הכבושים וכלפי העובדים הזרים). אבל אל חשש- חופש הקניין וה"תחרות החופשית" אשר בשמם מוכרת המדינה את נכסיה
    למספר מצומצם של משפחות הון (חברת החשמל היא הנכס הבא) לא יפגמו.

  5. ציד מכשפות ומחשבות הגיב:

    אילן פפה צודק בביקורתו על אוניברסיטת חיפה. הבעיה היא המסר לסטודנטים ולאקדמאים זוטרים ממנו. בעוד פפה נהנה ממעמד יוקרתי יחסית בעולם האקדמי, ובוודאי שבחו"ל, המסר לדור הצעיר הוא מסר של שיתוק והחנקת כל חשיבה ביקורתית או יצירתית. החופש האקדמי הזה אינו דבר מובן מאליו. אי שאפשר לתחום אותו או לשים עליו את האצבע במדויק. זהו משהו אמורפי, כמעט אווירה. והאווירה שאחדים מהפרופסורים באוניברסיטה יוצרים היא דבר מסוכן ביותר. החופש המוחלט הוא סם החיים לא רק של האקדמיה אלא של כל חברה דמוקרטית. די ביום עיון אחד בכדי להעביר את המסר של ציד מכשפות (מחשבות) היוצר חשש ופחד. הנזק שבניסיונות למנוע את הדיון – הוא עצום, גם אם בסופו של דבר הוא התקיים בקפיטריה. אמיר הלל

  6. ברוך הבא לאתר הגיב:

    פפה קולך חסר פה ויתקבל בברכה. כתוב עוד. תודה.

  7. אורן הגיב:

    אילן פפה מציין במאמרו את הרס החיים האקדמיים באוניברסיטאות בשטחים
    הדבר היחיד שהוא שוכח הוא שמוסדות אקדמיים אלו הפכו לחממות הגידול הגדולות ביותר לפעילות טרור רצחנית כנגד אזרחים ישראלים
    אינני מבטל את זכותם של הסטודנטים הפלסטינים ללחום כנגד שלטון זר, אך יש הבדל בין מחאה (ואפילו אלימה) ומאבק לעצמאות לבין טיפוח האמונה כי הג’יהאד והרג יהודים באשר הם יקדם את המטרות הלאומיות הפלסטיניות
    אוניברסיטאות אלו נכבשו בידי אירגונים איסלמיים קיצוניים שליברליות וזכויות אדם הם מהם והלאה
    לצערי גיבור התרבות הבולט ביותר של מרבית הסטודנטים שם הוא בן לאדן
    פפה, הם לא דנים שם בכנסים סוערים על ליברליות ודמוקרטיה, זה ממש לא מצית את דמיונם
    בן לאדן עושה להם את זה
    הוא מגדלור הצדק שלהם

  8. גדעון ספירו הגיב:

    כמי שהיה סטודנט באוניברסיטת חיפה ועורך עיתון הסטודנטים "פוסט מורטם" בתחילת שנות ה-70 (של המאה הקודמת), באחת התקופות התוססות והפוריות ביותר בשיח החופשי של הקמפוס החיפאי, (שגם אותו הצליחו בסופו של דבר להשתיק), אני שותף למחאה של אילן פפה על סתימת הפיות עליה דיווח ברשימתו. מכתב ברוח זו אשלח לרקטור ולנשיא.
    יחד עם זאת אני מצפה מאילן פפה לגלות אותו יושר אינטלקטואלי שהוא תובע (בצדק) מזולתו. הוא חובט בעמיתיו השפנים (בצדק) ומזכיר להם את "ההשתקה ההדרגתית שליוותה את עליית הנאציזם, פשיזם והדיקטטורות בדרום אמריקה" וכי הם "חיים בהכחשה עצמית ובאמונה שלהם זה לא יקרה". בעניין זה חסר לי איזכור הדיקטטורות הקומוניסטיות, שגם הן לוו על ידי רבים בהכחשה עצמית.
    דווקא משום שפפה הוא גם פעיל פוליטי בחד"ש, ודובר בו נכבדות כאחד המועמדים לכנסת, חשוב שלא יווצר הרושם שהוא עושה הנחות למשטרי העריצות הבולשו פשיסטים, אך ורק משום שעריצותם הוצדקה בטרמינולוגיה שמאלית.

  9. עומר לביב הגיב:

    אחד הדברים המשעשעים, אם אפשר למצוא פן כזה בפרשה,הוא ההתייחסות הרצינית של מנהלת האוניברסיטה לד"ר אודי אדיב, שכבר שנים רבות אינו רלוונטי, לפחות לא במובן "צורר ישראל" של המונח. מעבר לעובדה שאודי אדיב הורשע, ריצה עונש, שוחרר והוא אזרח לכל דבר ועניין, הרי שהתנהגות האוניברסיטה הייתה מעוררת אליו הרבה פחות תשומת לב לו היייתה מתעלמת כליל מהאירוע ולא בולמת אותו באמצעים ושיטות שמקומם אינו הולם מוסד אקדמי.

  10. דוד איתן הגיב:

    מסכים ב 100% עם גדעון שפירו- כל הכבוד וההערכה על דבקותו באמת.

  11. אלמוני הגיב:

    מקומו של מרגל בכלא ולאחר מכן בחשכת האלמוניות, לא על במות אוניברסיטת חיפה.

  12. ציוני הגיב:

    מציע לפתור את הבעיה ולערוך את הכנס בדמשק או בלוב הרי שם יש חופש הבעה וכל אחד אומר את אשר על ליבו בחופשיות .

  13. אמנון הגיב:

    אילן פפה הינו אקדמאי הנהנה מחופש ביטוי ומשמש כמרצה ואף אחד לא סותם את פיו .
    זה עדיין לא אומר שמותר לו להפוך את האוניורסיטה במה לדעותיו הפוליטיות .
    אציין כמה נקודות שלא עומדות לזכותו : הדרכת תדי כץ להגשת עבודה שקרית בדבר טבח שנעשה כביכול בטנטורה .
    הדבר הוכח בבית המשפט . השתתפות במנשר שפורסם בגרדיאן כי ישראל תנצל את המלחמה בעיראק לבצע טיהור אתני של ערבים . המלחמה הסתימה , הטיהור לא בוצע – היכן ההתנצלות . תמיכה בהחרמת אנשי אקדמיה ישראלים בארצות הברית – מה לך כי תלין על אי אישור כנס ?
    תעמולת הזוועה המתנהלת על ידי הרשות הפלשתינית נגד ישראל מצטטת מדברי פפה . הממשלה מכונה "ממשלת דמים המנהלת טבח בעם הפלשתיני " – זו הדרך 25.10.2000
    במאמריו מושוה הציונות לצלבנות ( וכך יהיה סופה ). פפה הבע את דעותיך בחופשיות אולם קצת התגוננות מותרת !

  14. אמנון והאמת הגיב:

    ד"ר אילן פפה לא הדריך את כ"ץ בעבודתו.
    במשפט לא "הוכח" כלום- המשפט לא התקיים כלל.
    היסטוריונים רבים וטובים חקרו ופרסמו את ההשוואות
    שבין הצלבנים לציונים – שנים רבות, בטרם אילן פפה
    עשה זאת.

  15. אמנון – תגובה לאמנון והאמת הגיב:

    בפתיח העבודה של תדי כץ "תודה מיוחדת וגדולה ביותר חב אני למורי וידידי הד"ר אילן פפה אשר קרא,ויותר מפעם אחת , את כל פרקיה של עבודה זו , העיר הערות חשובות ביותר וסייע בידי רבות להביא עבודה זו לכלל מה שהיא "
    מה שהיא ? העבודה נפסלה בשל סיבות שונות על ידי האוניורסיטה ובודאי לא בשל סיבות פוליטיות .
    לגבי המשפט : נערך משפט של עמותת חט’ אלכסנדרוני נגד תדי כץ בשל תביעה של לשון הרע , לאחר מספר ימי דיונים הסתיים המשפט בפשרה , תדי כץ הוציא מכתב התנצלות ובו כתוב בין השאר , אני מצטט " ברור לי מעל כל ספק כי אין יסוד לטענה כי בוצע בטנטורה טבח …".
    מתפלא אני כי אילן פפה טוען כי לא הנחה את תדי בכתיבת עבודה שקרית וכמו כן טוען כי לא התקיים משפט .אשמח לשמוע מפי אילן פפה תגובה האם יש אי דיוק בדברי ומה הוא .

  16. האמת או העברית של "אמנון" הגיב:

    קרא ולא הנחה.ראה מילון עברי-עברי ולמד את ההבדל.
    המשפט לא "התקיים" אלא החל והסתיים בפשרת-התנצלות
    של כ"ץ שחזר בו ממנה,כבר באותו יום.

  17. אמנון הגיב:

    לסיום – מתנצל קרא העיר והערותיו התקבלו . סטודנט שהוא ידידו של המרצה שבמקרה בא איתו לאותו הכנס .
    ההתנצלות ניתנה בכתב והחזרה היתה בעל פה . ומה עם השקרים העבודה שנפסלה . נא לקרוא שוב את התגובה נראה לי שזאת התפתלות , בוא תרד מהטבח שלא בוצע וחפש משהו אחר להשחיר את המדינה וצבאה . תם ונשלם .

  18. אלדר משןש הגיב:

    ומקומו של רוצח, שריטש את ראשם של אחרים באבן ונשיא
    המדינה חן אותו – בכנסת, בסיעת הליכוד.

  19. משקיף הגיב:

    חבל שגם השמאל נופל לפח השקרים ועיוותי האמת שמאפיינים את הימין.
    אילן פפה היה "פטרונו" של תדי כץ, בתזה שמומנה ע"י אש"ף.
    קישור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2093775,00.html
    ידוע לכל כי עבודת התזה נפסלה, ובעיקבותיה נפסלה לאחרונה גם העבודה "המתוקנת" שכתב כץ.

    אם יש קהל שיוצא מגידרו בכדי להקשיב להרצאה שניתנת, על עבודה שמקומה בפח הזבל, אוניברסיטת חיפה לא אמורה לספק אכסניה לקהל זה.
    היושר האקדמי מחייב את חיפה להתעלם מפרשה מביכה/מבישה זו, ולא לקשור כתרים לחוקר שביזה אותה, כפי שלא בוזתה מעולם.

  20. ילקוט הכזבים הגיב:

    "מומנה ע"י אש"ף" – זו רק חצי אמת: יאסאר עראפאת
    כתב אותה בעצמו וכדי לטשטש עקבות – תורגמה העבודה
    לאידיש וממנה לאסםרנטו, עד ששוכתבה בעברית,בידי
    כץ ןפפה, חותניו של הד"ר אודי אדיב, נכדה של אמו
    הערבייה של שמעון פרס מצד שמאל. וגם זו לא כל האמת
    כולה. המשך יבוא,

  21. ניצה הגיב:

    ילקוט יקר

    תגובתך מעוררת חמלה, לאור הכתוב בקישור אשר צורף להודעה.
    העבודה מומנה ע"י אש"ף, גם אם קשה לך להתמודד עם עובדה זו!
    אילו הידיעה שנכתבה ב-ynet היתה שיקרית, סמוך על כץ שהיה תובע אותם, ולו בכדי לכסות במקצת את עלות הקנס שנגזר עליו לשלם לחטיבת אלכסנדרוני.

  22. ציוני הגיב:

    תגובות אילן פפה מעלות חיוך קרא ולא הנחה .אמא ערביה של פרס משפט שלא היה .
    עומד אדם בשם תדי כץ וחתם על מסמך שלא היה טבח ולמחרת חוזר בו . האם זה אדם יציב נפשית . באמת מעניין מי מימן את הגנתו של תדי – ודאי לא קיבוץ אייל בו הוא גר .
    אילן פפה – בשם היושר האקדמי הינך חייב תשובה
    א. האם אתה מתנגד לקביעת מומחים כי העבודה שהוגשה היא שקרית , לפי התנצלותו של תדי . בעקבות התנצלות זאת הופסק המשפט .
    ב. האם אין טעם לפגם בכך שתדי חתם על מסמך ויום לאחר מכן חזר בו .
    ג. האם אין טעם לפגם להזמין סטודנט אשר הנהלת האוניורסיטה פסלה את עבודתו אשר אתה " קראת " אותה הערת הערות ובסופו של דבר נפסלה העבודה .
    ד. האם לא תקח אחריות מיניסטריאלית על כך שסטודנט שאתה ידידו ומזמינו לכנס הוא שקרן או לפחות לא יציב בנפשו .
    הערה : אכן אודי אדיב בא על עונשו בעברה חמורה . בארץ שלמענה הוא ריגל מוציאים להורג בשל עבירה זאת . כאן מתבכיינים כי אין דמוקרטיה . אני לא הייתי מוכן שבני יתחנך אצל מרגל אשר לא חזר בו ממעשיו .

  23. ילקוט הכזבים (2 ) הגיב:

    היה כתוב בYNET – זו היא ה"הוכחה" ? – בוש ובלייר
    אמרו ונופפו בידיהם את תיקי הCIA ןהM16 ה"המוכיחים"
    שלעיראק "ישנה היכולת להפעיל נשק להשמדה המונית בתוך
    45 דקות".אז אמרו.פתי מאמין לכל דבר.

  24. הקורא בילקוטים הגיב:

    ילקוט, ילקוט חביב
    בידעה ב- YNET מצוטט פפה כך:
    "פטרונו של כץ, ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה, מצדיק את הפנייה לקבלת כספים מחוסייני. "ברשות הפלסטינית יש עניין בעבודה של כץ. הם רצו לתרגם אותה לכמה שפות. ההתקשרות עמם הייתה לאחר הגשת המחקר שלא נעשה מטעמם. אבל אין מחקר בעולם שאיננו משרת מישהו".
    אם יש לך בעייה להתמודד עם הכתוב, ואתה טוען שפפה שיקר את כתב YNET, מדוע לנסוע עד חיפה, להאזין ליום עיון שהשקרן מארגן?

  25. ועוד מילקוט הכזבים הגיב:

    תחיךה כתבה המגיבה "ניצה" שעבודתו של כ"ץ "מומנה"
    ע"י אש"ף ועכשיו… תורגמה או רצו לתרגמה.הרוצה
    לשקר, ירחיק עדותו לראמללה.

  26. יורם בר-חיים הגיב:

    קצת עובדות בנוגע לעבודה של תדי כץ על הטבח בטנטורה :
    1. העבודה קיבלה בתחילה ציון 97 !

    2. לאחר המשפט (בו התנצל תדי כץ בעקבות לחץ אישי כבד וחזר בו) נפסלה העבודה בטענות על שגיאות תמלול שאינן נוגעות לאמינות טענת הטבח. למשל, העד אמר בערבית שהנרצחים ניתלו על עץ צפצפה ותדי כץ כתב בעברית שהם ניתלו על עץ ברוש.

    האם זה נשמע כפסילה פוליטית או כשיפוט מקצועי אובייקטיבי המעניק משקל ראוי לידע של כותב העבודה בתרגום שמות עצים ?

  27. יורם בר-חיים הגיב:

    אכן שכחתי כי האוניברסיטה היא מוסד נקי משיקולים פוליטיים וכל-כולה תמצית האובייקטיביות המדעית. אינספור עדויות על סתימת פיות והטיות פוליטיות (ואינספור מחקרים עולמיים ידועי שם המסבירים כיצד כל מערכת ידע ממוסדת מייצגת אג’נדות פוליטיות) לא ישנו את העובדות המוצקות שאמנון קבע מראש..

    אז בסדר, לי אין אמון בוועדת השיפוט הנ"ל ואני מעוניין לשמוע את הרצאתו של תדי כץ, יש לה לא פחות תוקף אקדמי (הרבה יותר למען האמת) מלהרצאות של פוליטיקאים המוזמנים תדירות להרצות באירועים "אקדמיים" שעורכת האוניברסיטה.

  28. סטודנט באוניברסיטה הגיב:

    ההתכסות באצטלה אקדמית כדי לתת לגיטימציה להשמצה, ביזוי ורמיסה של מדינת ישראל וקריאה דה פקטו לפירוקה והחלפתה בישות אחרת, חייבים היו להתקל בהתנגדות נחרצת של הנהלת האוניברסיטה.

    אני כסטודנט לא מוכן לשלם שכר לימוד שמתוכו תלקח ולו אגורה אחת שתממן את אויבי ארצי.

    הכסות האקדמית של יום העיון היא שקר נבוב. הלגלוג בחלק מהתגובות כאן על פוליטיקאים המגיעים לארצות בפני האקדמיה מלמד רבות על הכוונה האמיתית של אירועים כאלו.

    מי שרוצה לקיים יום עיון שכל כולו הוא דה לגיטימיציה של המדינה היהודית יקיים אותו כאירוע פרטי או באכסניה שמוכנה לכך – אולי באוניברסיטאות כמו אל אזהר או ביר זית.

  29. לרונן הגיב:

    כמות הנזק שנגרם לישראל ממדיניות שמבינה רק עתה ("לא טוב להיות עם כובש של 3 מיליון איש") את הנזק שבכיבוש – מן הסתם זה גובה בערימות של מחקרים ציוניים בטחוניים מכספי משלם המיסים.

    ובכל זאת לא סליחה על המוות של הישראלים. לא מחילה מהמשפחות הפלסטיניות. לא חרטה על הפצועים ההולכים בינינו.

  30. בין שונאים ואוהבים הגיב:

    אולי מספיק כבר עם הקשקושים שלכם על "אמת אוביקטיבית", "חופש דיעה", "כן טבח -לא טבח" ושאר מרעין בישין והבלים.
    כל העניין נחלק בין שונאי ישראל, במובן המילולי הכי פשוט, לבין אוהבי ישראל. אין ולא יהיה שכנוע. אז די כבר עם הפסבדו- דיון פה. האמת וההיסטוריה הן לא יותר מהזונות של המנצח. מי שינצח ישלוט בהן, והן תתמסרנה לחזק בלי היסוס. אם הערבים והאסלם ינצחו – כולנו נורשע בפשעים כנגד האיסלם וניטבח בחרב. כולל מר פפה וחבריו (אולי אלא אם ימירו את דתם). אם המערב והיהודם ינצחו- הערבים (עם תעודות זהות מכל הגוונים) יגורשו הרחק למדבר. שם ינדדו עשרות שנים עד שיהיו ראויים להיכלל בקהל בני תרבות המקדשים את החיים ולא את הרצח. את הסובלנות ולא את הקנאות. את הקדמה ולא את הבערות. את החופש ולא את הדת.

    זה הכל- פשוט עד כדי כך. המנצח לוקח הכל.ואידך זיל גמור.

  31. אלמוג שבתאי הגיב:

    "בין שונאים ואוהבים" – את/ה פוסט-מודרניסט/ית למופת
    ואולי אפשר להוסיף – כל העניין נחלק בין שונאי פלסטינים ואוהבי פלסטינים, או שזה לא קריטריון תקף?

  32. ה"זונות של המנצח" הגיב:

    האם הקוראים סבורים שיש להשאיר "תגובה" כזו – או
    להסירה ?

  33. לאביגדור הגיב:

    תגיד לאשתך שתשלח אותך לג’נין למילואים. ירד לך שם הלחץ דם גם כן. ואל תשכח לראות את ההרס והעוני של הכלכלה הישראלית והפלסטינית. זה יענג אותך. והכי חשוב – תן מבט בראי – אל תיבהל. זה היה פעם בן אדם.

  34. אביגדור מקיסריה הגיב:

    חזרתי מותש ושחוק מיום עבודה. על מנת להתבדר ולהתפרק מהמתחים של היום אני מתקלח ונכנס לאתר החביב והבידורי שנקרא הגדה השמאלית. אני רק קורא ולא מגיב. אשתי רופאה נפרולוגית .מאחר ואני סובל מיתר לחץ דם ומקבל תרופות להורדתו אני נמצא במעקב מתמיד של אשתי שהינה מומחית לנושא. וראה זה פלא : יש ירידה מהותית בערכי לחץ הדם שלי לאחר 32 יום מאז גיליתי את האתר המהנה שלכם ואני רוצה להודות לכם על התרופה שההענקתם לי. אשתי חושבת לרשום על זה פטנט רפואי.

  35. לאביגדור-איש הלחץ הגיב:

    את הסיפור שלך צריך להוסיף לסיפורי הברון מינכאוזן או לסיפורי אלף לילה ולילה .הערוץ הזה הוא מתכון לסכרת וללחץ דם גבוה. אנשיו מתחלקים ל:-1. אנשים כאבנרי, ספירו, מסיס, ברעם ולביב שהינם אנשים שכל חייהם מאמינים שאפשר וחיבים למצוא דרך אחרת על מנת למנוע את שפיכות הדמים ועליבות החייםשהסיכסוך הארוך הזה גרם להם. אני גורס שהם צודקים אך דרכי שונה מדרכם. 2.חבורת פרזיטים צעירים, משתמטים מכל תרומה לקהילה ,ושחיים מצוין בנועם ובתפנוקים באיזורים היוקרתיים של המדינה. אותם צפונבונים משועממים תפסו טרמפ. על האתר הזה ומחרפים ומגדפים כל מי שתורם למדינה, לקהילה ולרעיון הציוני.

  36. גדעון ספירו הגיב:

    לאלמוני,
    הביטוי דיקטטורות בולשו פשיסטיות נועד לצרכי קיצור גרידא, במקום לכתוב דיקטטורות בולשביסטיות קומוניסטיות ודיקטטורות פשיסטיות.

    כמובן שיש הבדלים בין שני סוגי הדיקטטורות האלה, ולצערם של כמה שומרי חומות סטליניסטיות, ההבדלים לא תמיד לטובת הדיקטטורות הבולשו קומוניסטיות (האם אני מקבל מהאלמוני אישור לביטוי זה?).
    אם ישווה האלמוני את חומרת הדיכוי בדיקטטורה הפשיסטית בספרד עם זו שהתרחשה בברית המועצות, אזיי הכף תיטה באופן ברור לחובת הדיקטטורה הקומוניסטית בברית המועצות.
    זאת אף זאת, זו אך אירוניה היסטורית שתוך כדי מלחמת האזרחים בספרד, במקביל לדיכוי של הםשיסטים נגד השמאל, התרחש דיכוי פנימי בקרב מתנגדי פרנקו של הקומוניסטים עבדי ברית המועצות נגד השמאל הלא קומוניסטי (האנרכיסטים למשל).

    זה גם לא מקרה שהמעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה היה בספרד הרבה יותר מוצלח מאשר ברוסיה.

    אבל כמובן, חלילה מלהשוות, מה פתאום?

  37. אילן יפה הגיב:

    מבחינתי אודי אדיב חייב עדיין לרצות עונש.
    יפה היה עושה פפה באם היה בוחר מרצה אחר לצורך הענין
    אל לו להלין ,שחלק מקובעי המדיניות ,עדיין חשים גועל מקשר עם בוגד.

  38. לפסול מחקר ציוני באצטלה אקדמית הגיב:

    האמת שלא את עבודת המחקר של תדי כץ צריך לפסול, אלא את המחקר ההיסטורי של ההיסטוריונים הציוניים. במשך עשרות שנים, תחת אצטלה של מחקר אקדמי וחקר האמת, גויסו היסטוריונים אלה (מרביתם מרצון) להצדקת הציונות.
    לפני כמה שבועות למשל, דיברתי עם ההיסטוריון אורי מילשטיין, שהתגאה בפני כי בחייו ראיין יותר מ-7,000 איש לצורך מחקריו האקדמיים. נתון מרשים לכל הדעות. שאלתי אותו כמה מהם היו פלסטינים (ישראלים ולא ישראלים). ציפית מהיסטוריון הגון החוקר סכסוך בין שני עמים, כי יחלק את ראיונותיו שווה בשווה, אבל גם אם רק 15% ממרואייניו היו פלסטינים, אפשר היה לקבל זאת. להפתעתי מתוך אותם 7,000 – איש לא היה ערבי. אורי מילשטיין בעשרות שנות מחקר לצורך כתיבת כל ספריו מעולם לא ראיין ולו ערבי אחד. לא אתפלא אם כך הדבר אצל חבריו לאקדמיה. יתר על כן, הוא כל כך השתומם על שאלתי, ואף ענה מיד כי אינו מבין בשביל מה עליו לראיין ערבים! לעומתו תדי כץ בחר להקשיב לשני הצדדים. הוא דיבר עם חיילי חטיבת אלכסנדרוני, וגם ראיין פלסטינים מטנטורה. לפחות היושר הזה היה לו. אותו הדבר לגבי יום עיון המבקש לתת במה לדעות שונות.
    אם מילשטיין הוא עדות לכל ההיסטוריונים הציוניים, יש לפסול את כל עבודותיהם החד צדדיות. לא מחקר אקדמי נעשה בישראל, אלא סתם תעמולה. אמיר

  39. סטודנטית הגיב:

    לאמיר.
    לפני שאתה מפתח תזות שמביישות אותך ככותב הודעות, קח בחשבון שבספרי הסטוריה, בדפים האחרונים (שמקובל לראותם כחשובים ביותר), מצויינים המקורות עליהם הסתמך הכותב.
    אילו היית קורא ולו מחקר אקדמי אחד, הערתך על מילשטיין היתה מיותרת.
    יפה שתדי כץ הואיל לראיין פלסטינים (למרות שאינו דובר ערבית!), אבל ברגע שהוא הכניס שטויות לעבודה שלו, מצידי הוא יכול היה לראיין גם את אנשי הטוטסי.

  40. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    רק עתה צדה עיני את הפסקה של גדעון ספירו על "משטרי העריצות הבולשו פשיסטים." (ראה תגובתו של גדעון ספירו למאמרו של אילן פפה מיום 28.5) אצל ספירו הבולשביזם והפשיזם הם ‘היינו הך’ ,כלומר סוגים שונים של טוטליטריאניזם’. על כן מצא ספירו פגם חמור בכך שאילן פפה לא "איזכר את הדיקטטורות הקומוניסטיות" באזהרה שלו נגד מגמות פשיסטיות במציאות הפוליטית שלנו.

    הטענה שהקומוניזם והפשיזם שווים – וכי יש להתייחס אליהם כך – היא מסולפת ושטחית. רבים וטובים וביניהם כאלה שלא היו קשורים לשמאל הפרו-הקומוניסטי דוחים את השוואה הזאת בין שני המחנות האדירים שהמאבק ביניהן היה ציר ההתפתחות של המאה העשרים.

    העצה של ספירו שדווקא אנשים הקשורים לחד"ש, חייבים ליישר קו עם הממסד האינטלקטואלי ועם הקונפורמיזם האידיאולוגי השלט בנושא נכבד זה – היחס בין שני התנועות האלה – כתנאי למאבק על הדמוקרטיה, היא מוזרה, עם לא למטה מזה.

    התיבה הזאת "בולשו פשיזם" על הווריאנטים שלה רווחה בימינו דווקא אצל הניאו שמרניים המקיפים את ג’ורגי בוש הבן. ובאותו הקשר – הגאון התורן המכהן כשר ההגנה, דונלד רומספלד התחיל לאחרונה לדבר על סכנת הלניניזם. האם לא כדאי לשקול את המשמעות הפוליטית האקטואלית של המהדורה החדשה הזאת של אנטי-קומוניזם?

    כמובן, אין בכל האמור לעיל כדי להתעלם מהצורך בדיון נוקב ביותר על הישגי הקומוניזם וכישלונותיו. אך דיונים רציניים כאלה מחייבים התנערות מסיסמאות שעבר עליהן הכלח – כסיסמה הזאת על הבולשו פשיזם .

  41. ראובן קמינר הגיב:

    התגובה לשימוש בביטוי "בולשו פשיסטי" אצל גדעון ספירו היה שלי ראובן קמינר. בחיי לא כתבתי מכתב אנונימיוהשמטת השם שלי נבעה מחוסר בקיאות במערכת. תודה.

  42. לסטודנטית הלא מבוישת הגיב:

    אני משוכנע כי אם מילשטיין ראיין 7,000 יהודים ולא ערבי אחד, הוא בוודאי קרא קודם לפרסום מחקרו את כל שנכתב באוניברסיטאות של מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.

  43. עודף דמוקרטיה וחולשת החוק מזמינים טוליטאריזם הגיב:

    טוראי בצבא האוסטרי ניצל את הדמוקרטיה המטופשת של הרפובליקה הווימארית ואת חולשת החוק ועלה לשלטון בגרמניה ה-30/01/1933 . עודף הדמוקרטיה בישראל הנלחמת על חייה הפיסיים ,ניצול ציני של החופש האקדמי והעדר משאבים וכח אדם בקרב שלטונות החוק עלולים להצמיח משטר טוטאליטארי אנטי ציוני ואנטי יהודי.

  44. ממש נהניתי לקרוא את התגובה הגיב:

    ואני מעונינת שאילו שהאתר מעצבן אותם שיקראו וירגעו , ממש חבל על הבריאות והנזק הוא בלתי הפיך. ערב טוב מחבי
    שם המגיב/ה: אביגדור מקיסריה
    חזרתי מותש ושחוק מיום עבודה. על מנת להתבדר ולהתפרק מהמתחים של היום אני מתקלח ונכנס לאתר החביב והבידורי שנקרא הגדה השמאלית. אני רק קורא ולא מגיב. אשתי רופאה נפרולוגית .מאחר ואני סובל מיתר לחץ דם ומקבל תרופות להורדתו אני נמצא במעקב מתמיד של אשתי שהינה מומחית לנושא. וראה זה פלא : יש ירידה מהותית בערכי לחץ הדם שלי לאחר 32 יום מאז גיליתי את האתר המהנה שלכם ואני רוצה להודות לכם על התרופה שההענקתם לי. אשתי חושבת לרשום על זה פטנט רפואי.

    2003 / 06 / 05
    שם המגיב/ה: לאביגדור-איש הלחץ
    את הסיפור שלך צריך להוסיף לסיפורי הברון מינכאוזן או לסיפורי אלף לילה ולילה .הערוץ הזה הוא מתכון לסכרת וללחץ דם גבוה. אנשיו מתחלקים ל:-1. אנשים כאבנרי, ספירו, מסיס, ברעם ולביב שהינם אנשים שכל חייהם מאמינים שאפשר וחיבים למצוא דרך אחרת על מנת למנוע את שפיכות הדמים ועליבות החייםשהסיכסוך הארוך הזה גרם להם. אני גורס שהם צודקים אך דרכי שונה מדרכם. 2.חבורת פרזיטים צעירים, משתמטים מכל תרומה לקהילה ,ושחיים מצוין בנועם ובתפנוקים באיזורים היוקרתיים של המדינה. אותם צפונבונים משועממים תפסו טרמפ. על האתר הזה ומחרפים ומגדפים כל מי שתורם למדינה, לקהילה ולרעיון הציוני.
    בה.

  45. לאילן פפה הגיב:

    דוקא משום שאני מסכים איתך ומצטרף לשאט הנפש מהמעשה של החרמה והשתקה בחיים האקדמיים, אני חושב שכדאי לך לשקול שוב את קריאתך שלך להחרמת האקדמיה הישראלית בעולם. בוא ונותיר את האקדמיה נקיה ממעשי החרמות וביטויים אנטי-דמוקרטים. אני חושש שבהצטרפותך לקריאה להחרמה בעולם, לפחות לפי הפירסומים בעיתונות,
    הבקעת למעשה גול עצמי, ואני מקווה שלא מאוחר מדי כדי שתשנה את דעתך בעניין.

  46. שמעון גת הגיב:

    איחור רב קראתי את דבריו של אילן פפה אודות ביטול הכנס שאמור היה לעסוק בהיסטוריוגרפיה של 1948.
    שטות עשו מוסדות האוניברסיטה שמנעו את קיום הכנס. התוצאה הסופית היא גרועה מכל מה שיכול היה להאמר על אותה במה.
    אין בכך להסתיר עובדה ברורה: כנס זה נועד להציג תמונה חד-צדדית. הרכב המשתתפים הבהיר מראש מה תהינה המסקנות. יש לדעתי חוסר יושר אינטלקטואלי ביצירת פאנל בו מובטחת אחדות דעים מראש. לו רצה ד"ר פפה בדיון ענייני ומפרה, מן הראוי היה שיזמין – בצד האישים שבחר – גם בעלי דעה שונה משלו. אסתפק בשני שמות: פרופ’ יואב גלבר וד"ר מאיר פעיל.
    יש התממות רבה בטיעוני פפה. כמי שטוען בשם חרות הויכוח מוטלת עליו החובה לתת פתחון פה גם לעמדות שאינו מוכן לאמץ.

  47. להלן תגובה למצאת בכתבתו של פפה מ-28/05/03 הגיב:

    המגיב/ה: אלמוני
    מקומו של מרגל בכלא ולאחר מכן בחשכת האלמוניות, לא על במות אוניברסיטת חיפה.
    יש לחזור ולשנן זאת בפניו יום יום! תלמה.פ.

  48. אלי מייזליש הגיב:

    אכן עברו ימים רבים מאז הופיעו התגובות הרבות לעניין הזה של אילן פפה ושות’ – שעיקרן בחודש מאי אשתקד, אבל הנושא הזה אקטואלי גם היום, ולכן אני מוסיף תגובה קצרה.

    הפולמוס בין אילן פפה ושות’ כמו תדי כץ לשאר העולם הוא לא על טנטורה ולא על התיזה של תדי כץ ומאפייני הפריפריה שלהם, אלא על דמותו של היהודי בארץ, זהותו, הזדהותו הדתית-לאומית וערכי הציונות. כל מי שזהותו והזדהותו בעניין היהודי-לאומי מרוחק מהציונות וגירסתו תואמת את הקביעה הערבית כי כל יהודי שבא ארצה אחרי 1917 הוא תוקפן ודינו כפולש – ולכן כל פיגוע ורצח יהודים נשמע בערבית "עמאלייה" קרי, כל פעולה ןכל רצח זה פעולה לגטימית להדיפת "התוקפנות הציונית", אז אין לי שיג ושיח איתו ויכול פפה ושות’ לדבר רק בשם עצמו ולא בשם קולקטיב כלשהו. הצרה היא שהוא מנסה לעשות לגיטימציה לדעותיו יען יש יהודים בארץ (ללא זהות יהודית) המזוהים עם דעותיו. אילן פפה אינו מחדש שום דבר בהיסטוריה של עם ישראל. אני רק חושש שמא אינו בקי דיו בהיסטוריה זו, ואינו מכיר אולי את ניקולס דונין שעשה בשנת 1236-40 עבודה יעילה פי אלף ממנו שכתוצאה מהלשנתו אל האפיפיור נשרפו בפריז כל כתבי הקודש היהודים וגורשו מפריז. כך הלאה עם אבנר מבורוגס – יהודי תלמיד חכם בספרד ואחריו אותו מומר שלנה הלוי מבורגוס שע"פ יצחק בער עשו לעם ישראל את הרעה והגדולה ביותר בכל הזמנים. כי היו אלפי בורגוסים קטנים כולל אדווין מונטגיו – שר בקבינט הבריטי בימיו של בלפור שחישק את ההצהרה לבל תוזכר שם המילה "מדינה" רק "בית" וכך הלאה אותו אנטי ציוני לבית רוטשילד דוקטור למדעי היהדות שעשה את הצרות הכי נבזיות לציונות אז באנגליה שלפני 1917 והרשימה היא ארוכה – אז מה כי נלין על פפה ושות’ אז עוד אחד והשיירה עוברת ממילא.

  49. עמית הגיב:

    תגובה ל: עודף דמוקרטיה וחולשת החוק מזמינים טוליטאריזם.
    אכן מילים כדורבנות. אך מעבר לכך, שיתוף פעולה של שלטונות החוק (בתי המשפט בישראל) והסתה מתמשכת של התקשורת הישראלית כנגד "המתנחלים" ו"הימין הקיצוני" כהגדרתם, תחיש את הסוף הקרב של הדמוקרטיה בישראל, ותביא לשפיכות דמים.

  50. נרקיס י הגיב:

    תגובה לפפה
    אכן קראתי את המאמרולדעתי צריך להציב גבולות גם לחופש אקדמי.זוהי עזות מצח להזמין את המרגל אודי אדיב שבגד במולדת ול כך נאסר בזמנו. בכל מדינה נאורה קיים אות קין ניצחי על בוגד שחבר לאוייבים.שלא לדבר על האוייב הסורי שעד היום רואה בישראל את דרום סוריה.טוב עשתה האוניברסיטה שביטלה ההרצאה.ובכלל ישלי הצעה ומכל הלב ולא רק למרצים .אנא מי שישראל לא ניראית לו יואיל להגר מכאן.יש המון מקומות יפים ושלוים בעולמנו .למה להתקע דווקא פה?דרך צלחה. נרקיס

הגיבו לאמנון – תגובה לאמנון והאמת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים