אנו ביקשנו פגישה איתך בתחושת דחיפות ומתוך אמונה שבתפקידך כראש העיר, בידך לעשות רבות לעתיד עירנו ולמניעת סכנות המאיימות עליה, "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". כמו כן, היתה לנו אמונה באמירתך, כאשר נכנסת לתפקיד, כי ברצונך לנהוג בשוויון בין כל תושבי ירושלים. עם זאת, מאחר שדחית את הפגישה למועד לא ידוע לאחר הבחירות לראשות העירייה, ומאחר שחשוב לנו להעלות את בעיות ירושלים על סדר היום הציבורי, אנו העלנו על הכתב את הנושאים שהתכוונו לדון איתך עליהם.
לאורך השנים נהנתה העיר ירושלים מיחסי שכנות סבירים, אם כי לעתים מתוחים, בין תושביה הערבים והיהודים, והאלימות והטרור שהתפתחו בשטחים הכבושים לא היו מנת חלקם של תושבי ירושלים הפלסטינים.
לאחרונה, ובשנתיים האחרונות בפרט, הוגבר הלחץ על תושבי ירושלים המזרחית, ומצבם – מבחינת תנאי החיים היומיומיים, הגבלות התנועה והמצב הכלכלי – הלך והדרדר. ההתייחסות של כוחות הבטחון, צה"ל והמשטרה, וכן מדיניות העירייה, הפכה יותר ויותר דומה ליחס הניתן לפלסטינים בשאר חלקי השטחים הכבושים. התוצאות עלולות להיות הרות אסון, בצמיחת שנאה והגברת האלימות משני הצדדים. כבר אנו עדים הן לתוקפנות של יהודים כלפי פלסטינים והן להגברת המעורבות של תושבי ירושלים הפלסטינים במעגל הדמים הנוכחי, אם כי מדובר רק במקרים בודדים.
אנו תובעים ממך לנקוט צעדים שימנעו תבערה גדולה בעיר. לך, כראש העיר, אחריות עליונה להבטחת רווחתן של שתי האוכלוסיות, ולמניעת המשך ההדרדרות. לשם כך אנו דורשים ממך לטפל במספר בעיות הנראות לנו כבוערות ביותר:
- יש להפסיק לאלתר את תוכנית "עוטף ירושלים" שהחלה לצאת אל הפועל. מטרת הגדר היא פוליטית בלבד ואינה תורמת לבטחון תושבי העיר. יתר על כן, אנו חוששים מפני תוצאותיה הקשות שכן משמעותה עבור תושבי מזרח ירושלים היא הפיכת חיי היומיום לבלתי נסבלים עם ניתוק ממקומות העבודה, ממרכזי המסחר ואף ממוסדות החינוך והבריאות. הרעה זו בתנאי החיים של תושבי מזרח העיר מעמיקה את השנאה ויש בה כדי להגביר את הפגיעה בביטחון תושבי ירושלים.
- יש לפרק את החומה שהוקמה במרכז אבו-דיס המהווה אך ורק מטרד והכבדה על התושבים, ולא תורמת במאום לבטחון בירושלים. בנוסף, היא פוגעת קשות בטיפול הרפואי של התושבים אשר גרים בצד "הלא נכון" שלה. למשל, מה שהיה בעבר נסיעה של 10 דקות לבית החולים הפכה כעת לנסיעה של כשלושת רבעי שעה, במקומות מסוימים. כבר מפורסמים חלק מהמקרים שבהם פלסטינים מתו או יולדות לא הגיעו לבית החולים בזמן, עקב המחסומים וחומות בתוך ירושלים המורחבת.
- יש להוציא את כל המחסומים מתחומי העיר, לפחות בגבול שיפוטה העירוני – לוותר כליל על מחסום קלנדיה או א-ראם. מחסומים אלה אינם תורמים כלל לבטחון העיר ולעומת זאת הם ממררים את חיי התושבים הנתקעים במקום שעות ללא יכולת להגיע לעבודה, ללימודים, לשירותי בריאות וכד’. יש לציין כי שלטון עירוני-אזרחי הולך וניסוג באזורים אלו ומוחלף בשלטון כיבוש צבאי. יש להפסיק מגמה זו לאלתר.
- יש לשקם מיד את המעבר של ראס חמיס לירושלים. ניתוק הכפר מירושלים על ידי ערמות חול שעורמו על הדרך מקשה בצורה קיצונית על חיי התושבים.
- יש להפסיק מיד את מדיניות הריסת הבתים במזרח ירושלים, הפוגעת שוב ושוב בתושבים ומשאירה משפחות שלמות ללא קורת גג. תושבים אלה, אשר נאלצים – בהעדר תוכניות וקשיים עצומים בקבלת היתרי בנייה – לבנות באופן לא חוקי, משקיעים בבניית הבתים את מיטב חסכונותיהם. הריסת הבתים רק מגבירה את האיבה שלהם כלפינו ועלולה להביא למעשי טרור. במקביל, יש להכין תוכניות מעודכנות לשכונות מזרח העיר, בשיתוף עם התושבים, ומתוך מענה לצרכי האוכלוסיה – גידול טבעי, מוסדות וכו’, ושיאפשרו גם בנייה באחוזי בנייה הדומים לאלו שבשכונות יהודיות קרובות. זאת על מנת לאפשר לתושבים הפלסטינים לנהל חיים כמו תושביה של ירושלים היהודים.
- יש להקצות משאבים נכבדים מתקציב העירייה לפעולות פיתוח במזרח העיר. כיום פחות מעשרה אחוז מתקציב הפיתוח של העירייה מופנה למזרח העיר, בעוד שתושבי מזרח העיר מהווים כשליש מתושבי העיר ושטח ירושלים המזרחית הוא יותר ממחצית שטחי העיר. נדרשת הקצאת תקציב מוגברת לכיסוי פערי התשתיות.
- יש לבטל את תוכנית העירייה להקים התנחלות באבו-דיס. יתר על כן, יש לפנות מיד את ההתנחלות היהודית בשיח’ ג’ראח ובמיוחד ההתנחלות בראס אל עמוד, השוכנות בלב אוכלוסייה ערבית ואשר מהוות מקור לחיכוך ולשנאה. זאת מוצתת עוד יותר וללא הפסקה על ידי הטרדות של כנופיית בני אילון לתושבים. אין אנו זקוקים לעוד מקרה כמו זה בחברון. בעינינו זהו אבסורד בלתי נסבל, כאשר בעת שתושבים פלסטינים אינם זכאים להיתרי בנייה על אדמתם, יהודים רשאים לבנות התנחלויות.
אנא ממך, פעל מהר לפני שיהיה מאוחר מדי.
