הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-14 ביוני, 2003 4 תגובות

כל מי שסבר כי בוועידת עקבה נולד שרון חדש, איש שלום, חש מרומה או שוטה. הידיעות על הולדתו היו מקודמות מדי. השבוע חזינו שוב בשרון המוכר והישן, איש דם ודמים, דורס ברגל גסה כל סדק של שלום. כמו מכור לסמים שמתקשה להיגמל, כך שרון, מכור בכל ישותו לאלימות, למלחמה, לרצח ולהרג. השבוע הופיע שרון הישן בכל כיעורו, שרון של קיבייה, שרון של סברה ושתילה. היו כמה ימים ללא מתאבדים, והג’נקי שרון חש שהוא הולך ונחנק, וכדי למנוע את הקריז הלך והתנקש בחייו של ד"ר רנטיסי מראשי החמאס בעזה. ההתנקשות אמנם נכשלה, אבל בהזדמנות זו נרצחו גם אזרחים פלסטינים חפים מפשע, ביניהם נשים ותינוקות. רנטיסי הבטיח תגובה כואבת וזו הגיעה למחרת בדמות המתאבד שהתחפש לאברך חרדי, שהתפוצץ באוטובוס 14 בירושלים וגרר עמו למוות 17 בני אדם ועוד עשרות פצועים.

עתה שרון מרגיש כמו בבית. עתה, כמה אירוני, הטרוריסט שוב "נילחם בטרור" ושוב שולח טילים, ושוב מחסל, ושוב רוצח נשים ותינוקות ומחסל משפחות שלמות. ואנו יושבים ומחכים לתגובה הבאה של החמאס.


תנועת החמאס היא אכן צרה צרורה. היא לא פחות ארגון טרור מממשלת ישראל או מגוש אמונים, או מצבא הכיבוש הישראלי, בהבדל יסודי אחד: כל עוד תמשיך ישראל בכיבוש, כל עוד ימשיך הצבא הישראלי להגן על התנחלויות האפרטהייד היהודיות בעזה ובגדה, כל עוד תמשיך ישראל בשוד הקרקעות הפלסטיניות, כל עוד תמשיך בסגרים, בענישה הקולקטיבית, בפיצוץ בתי משפחות שלא חטאו, בהרעבת העם הפלסטיני – תנועת החמאס תמשיך להנות מהילת המאבק לשחרור מכובש זר ואכזר. תנועת החמאס הוכיחה כי בכל מה שקשור לאכזריות, לנבזות, לביצוע פשעי מלחמה, היא אינה נופלת מממשלת ישראל וצבא הכיבוש הישראלי.


ממשלות ישראל יכולות לרשום לעצמן פטנט על הקמת החמאס. כבר הזכרתי בטור זה לא אחת, את איוולתו של הכובש הישראלי ונקודת ראייתו קצרת הטווח, כאשר עודד את התנועה האיסלאמית בשטחים הכבושים כמשקל נגד לאש"פ החילוני. המאניה האנטי אש"פית בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים הביאה את ממשלות ישראל, עבודה כמו ליכוד, לעודד ולהעדיף את התנועה האיסלאמית.


כאנדרטה לכסילותו של הכובש הישראלי אזכיר את 1980, כאשר ד"ר חיידר עבד אל שאפי, איש השמאל הפלסטיני מעזה, הגיש לממשל הצבאי בקשה להקים מוסד להשכלה גבוהה, ובקשה דומה הוגשה גם על ידי התנועה האיסלאמית. התנועה האיסלאמית קיבלה את ההיתר, ד"ר עבד אל שאפי נענה בשלילה.


תנועת החמאס אינה איזה ארגון קיקיוני המונה כמה עשרות בני אדם שאפשר לחסלו בשיטות רצח מאפיוזיות נוסח ממשלת ישראל. מדובר בתנועה המקיפה המונים, וממלאת חלל רציני באין שלטון פלסטיני עצמאי. תנועת החמאס, ושוב "נריע" לאידיוטים מהצבא והממשלה בישראל, מופיעה כמי שדואגת להמונים הפלסטינים העניים והמרודים, עוני מנוון ומשפיל שגם הוא תוצאה של הכיבוש הישראלי, ומצילה רבים מהם מגסיסה איטית בגין רעב. התנועה השכילה גם להקים מערכת חינוך להמוני הילדים העניים, שמהווים את הדור הבא של לוחמי גרילה ומתאבדים. מעגל הקסמים של הכיבוש וההתנגדות לו, לא יפסק באמצעות חיסולים ומעשי רצח.


את השפעתה של תנועת החמאס ניתן לצמצם בשיטה שהיא גם פשוטה וגם חכמה: חיסול הכיבוש. מי שאוהב סיסמאות קצרות, הנה אנפק לו אחת: חיסול הכיבוש יביא לחיסול החמאס.


כי חיסול הכיבוש, כך אני משער, יביא בכנפיו תוכנית מרשל בינלאומית לסיוע כלכלי למדינה הפלסטינית. במקום השפלה ומגע יומיומי עם חיילים ישראלים יורים ומכים, יבואו שגשוג ופריחה כלכליים (בוודאי יחסית למצב הנורא השורר כיום), ואלה ממילא יקטינו באורח הדרגתי את השפעת החמאס, בין כתנועה חברתית, בוודאי באשר לזרוע הצבאית שלה. צריך פשוט להתחיל לחשוב אזרחית.


נפל לשווא


השבוע הובא למנוחות חייל צבא הכיבוש הישראלי, מתן גדרי בן ה-19 ממושב מולדת, שנהרג בחברון על ידי לוחמי גרילה פלסטינים. מושב מולדת מזכיר לי את ימי בית הספר התיכון. המושב שוכן לא רחוק מהקיבוץ בו למדתי בעמק יזרעאל, ובנסיעות שהיינו עושים לאזור, אני זוכר היטב את השלט המורה לכיוון המושב.


מה לבן מולדת ולמתנחלים בחברון? המושב הוקם על ידי יוצאי גרמניה, אנשים מתונים, חקלאים חרוצים, עובדי אדמה שדבר אין להם, או לפחות לא היה להם, עם קנאות דתית ולאומנית.


מתן גדרי לא נפל למען הגנת המולדת. הוא נהרג על מזבח הגנתם של קבוצת קנאים פשיסטית בחברון, שרבים מחבריה נמנים עם מעריציו של הרוצח ד"ר גולדשטיין שטבח בעשרות פלסטינים בעת תפילתם במסגד.


בכתבה בעיתון "הארץ" צוטטה אחת מבנות כיתתו של מתן שהגדירה אותו "ילד חמוד שהיה בו רק טוב, מין טוהר שכזה". ואת זה בדיוק הרס והורס הצבא אצל צעירים כמוהו. הוא לוקח ילדים טהורים שיש בהם רק טוב, והופך אותם לחיילי כיבוש שמקבלים הכשרה להרוג בני אדם. במקום טוהר ותום אנו מקבלים רוצחים ברשיון.


חבל שמתן לא נימנה על סרבני הכיבוש, אנשי מצפון שמסרבים להרוג וכך שומרים גם על חייהם. למתן אח בכיתה י’, שבוודאי יקבל בקרוב צו התייצבות ראשון לצבא. אני עומד לשלוח לו מכתב בימים הקרובים בו אפציר בו לסרב להתגייס לצה"ל, ולמצער, אם יתגייס, לסרב לשרת בשטחים הכבושים. אם יישמע לעצתי, לא זו בלבד שישמור על המתנה החד פעמית שקיבל, חיים, אלא גם יחסוך מעצמו את הסכנה להיהפך לפושע מלחמה שמגן על פושעי מלחמה כמו מתנחלי חברון.


סרטן המשת"פיות


לאחר התפרקותה של מזרח גרמניה, נפתחו ארכיוני השטזי – שירות הביטחון המזרח גרמני, לעיון הציבור, והתגלתה תמונה מפחידה של הלשנות אזרחים על עמיתיהם. ההלשנות הקיפו מאות אלפי אזרחים ששיתפו פעולה עם השלטון.


קל כיום לגנות אותם, אולם כמי שחיו במשטר דיקטטורי, שמאיים על אזרחיו בהתנכלות ובמעצר אם לא ימסרו את הידוע להם על שכניהם וחבריהם, אך טבעי הוא שמספרם של האמיצים העומדים במריים ומוכנים לסכן את שלומם תמורת שמירה על עקרונותיהם – יהיה מועט יחסית. אם ניתן להתייחס בהבנה כלשהי למלשינים במזרח גרמניה, אין סליחה ומחילה למלשינים במדינות דמוקרטיות.


השלטון הצבאי הישראלי פיתח תרבות שלמה של מלשינות בשטחים הכבושים, אותם משת"פים ניקלים שהסכימו לבגוד בעמם ולהלשין לכובש. בקרב בני עמם הם היו מועמדים לשפטים, חלקם נרצח או הוצא להורג במשפטי בזק של הרשות הפלסטינית, אולם גם בקרב שלטונות הכיבוש לא זכו להערכה. משעה שלא נמצאה בהם יותר תועלת, הם נזרקו על ידי השב"כ והמשטרה לכלבים.


מתברר כי תרבות המשת"פיות נוסח השטזי והשב"כ, חדרה גם לתחומי הקו הירוק, וחמור מכך, חרכה את יסודות האתיקה של מקצוע העיתונות. בעקבות ההדלפה (הראויה לכל שבח) לעיתונאי "הארץ" ברוך קרא, בעניין החקירה המתנהלת נגד ראש הממשלה על חשד לשחיתות, החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה לאיתורה. זו היתה חקירה שערורייתית משום שהיועץ המשפטי רובינשטיין (ייזכר לדראון עולם) חצה קווים אדומים של פגיעה בחופש העיתונות, והתיר למשטרה לחקור עיתונאים ולצוטט לשיחותיהם.


כמי שמאמין בחופש העיתונות, ציפיתי כי עיתונאים ואנשי תקשורת לא ישתפו פעולה עם החוקרים וישמרו על זכות שתיקה מוחלטת. לא זה מה שקרה. השבוע נודע כי דובר משרד המשפטים יעקב גלנטי מסר לצוות החקירה מידע על הידוע לו על קשרי עיתונאים עם מקורותיהם, ואילו הכתב הפלילי של ערוץ 2, משה נוסבאום, מסר לחוקרים את צילום המסמך אותו קיבל מברוך קרא. זו התודה של ערוץ 2 לאחר שברוך קרא נעתר לבקשתם להעמיד לרשותם את המסמך המודלף.


לפי הידיעה ב"הארץ", עדותם של השניים סייעה לעבות את החשדות כלפי עו"ד ליאורה ברקוביץ, בטרם הודאתה. הבוז לגלנטי ולנוסבאום, שהסכימו להיחקר ולא שמרו על זכות השתיקה. הם נהגו בדומה למלשינים לשטזי, אולם בניגוד לאזרחי מזרח גרמניה, לא נשקפה לשניים סכנה, ושערה לא היתה נופלת מראשם, אילו שתקו. התנהגותם, מן הבחינה המוסרית והמקצועית, היא מסואבת ומזכירה לי את התנהגותם הבוגדנית של כמה מהמנוולים מעידן ציד המכשפות של הסנטור מקרתי בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20, שהלשינו על חבריהם.


ביקשתי לשוחח עם העיתונאי משה נוסבאום על נושאי אתיקה עיתונאית והלשנות. השארתי לו הודעה במכשיר האיתורית, אולם עד כתיבת שורות אלו, טרם החזיר לי צלצול.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. שמוליק הגיב:

    לשוח מכתב לאחיו של מתן ז"ל הוא רעיון בהחלט טוב ומבורך. אבל חכם יהיה לרשום אותו בלשון קצת יותר עדינה ממה שכתבת במאמר. אני מסכים אם דבריך אך לשלוח להורים שכולים מכתב שרשום בו "חייל צבא הכיבוש הישראלי"…זה קצת יותר מדיי.

  2. בן מושב מולדת הגיב:

    אני בן מושב מולדת,
    במאמר שלך, למרות שהסכמתי עם כמה דברים, עדיין.. הוא קיצוני מידי.
    אני רואה עצמי כבן המושב מוכן למות בשביל אדמת המולדת ולשרת בצבא ההגנה לישראל ולא לסרב פקודה.
    יכול להיות שמתן נהרג סתם, אך אודה לך אם לא תערב בזה את הדעות הפוליטיות שלך.

  3. חבר של מתן הגיב:

    אתה מדבר על "צבא כיבוש" שפוגע ב"עם הפלסטיני",ובפסקה הבאה יוצא הבצהרות גזעניות, "המושב הוקם על ידי יוצאי גרמניה, אנשים מתונים, חקלאים חרוצים, עובדי אדמה שדבר אין להם, או לפחות לא היה להם, עם קנאות דתית ולאומנית."
    יורה לעצמך ברגל…רדידות שכזו…
    אוי לנו אם נשען ונסמוך על סמרטוטים אוולים כמוך, שיגנו על מולדתנו ועל קיומנו.
    למזלנו במושב כמו מולדת עדיין מחנכים לציונות אמיתית, טהורה, ולכן גם אח של מתן משרת בצבא הערכים והמוסר הגדול בעולם, ביחידה מיוחדת, ומרים בגאון את זכותנו כעם וכאומה להגן על עצמנו.
    שלא תעז שוב ללכלך שמם של גיבורים בעלי מוסר וערכים שהקריבו חייהם על מזבח המולדת, לטובת השוואות גזעניות, חסרי תוכן, ומעודדי מוגות לב.
    הסתתר לך ממני, ומחברי, שרואים בארץ את חזוננו, וביתנו, ואולי מוטב לכולם שתנטוש, הרי בזה אתה כנראה הכי טוב, תנטוש את הארץ, את המערכה, כך ייטב לנו, בלי החולייה החלשה הפוגעת וחסרת הכבוד הזאת.

  4. גדעון ספירו הגיב:

    לחבר של מתן,
    אתה מתרגז על האיש הלא נכון. לא אני שלחתי את מתן להיהרג על מזבח הכיבוש והדיכוי.
    לא אני ביקשתי ממנו להקריב את חייו למען משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים, להגן על מתנחלי חברון הקנאים שהפכו את התנ"ך למסמך נדל"ני. את הטענות תפנה אל ממשלת ישראל וצבאה ששלחו את מתן להיות שוטר כיבוש חמוש בשירות הגזענות, במסגרת צבא שהוא גיבור על נשים וילדים פלסטינים.

    אני בוגר קיבוץ מרחביה, שכנו של המושב של מתן. כשהייתי בן 19, ב-1954, אף אני הייתי קורבן של שטיפת מוח והתגייסתי לצנחנים. הצלחתי לצאת בחיים מהמלחמות הגדולות והקטנות, ועם השנים למדתי כי הצבא סיכן את חיי במלחמות מיותרות. בניגוד לאגדה הצבא לא שומר על חיי חייליו אלא נוהג בהם בהפקרות ושולח אותם למוות מיותר.
    הפקתי לקחים והחלטתי לסרב להשתתף במלחמות לא לי, לשלוט על עם אחר ולהיות בורג במכונת המלחמה הישראלית. במקום להיות חייל בשירות ממשלות וצבא מושחתים ומופקרים, נימניתי עם מייסדי תנועת "יש גבול" -סרבני כיבוש ודיכוי. אני מציע גם לך להצטרף אליהם.

    נראה לי כי שעה שהעבירו בבית ספר שיעור על הגזענות נעדרת מהכיתה ולכן אינך מבין במה דברים אמורים.כאשר אני כותב שמייסדי מושב מרחביה (יוצאי גרמניה או פולין, לא זוכר כרגע) היו אנשים מתונים, חקלאים חרוצים ולא מוטרפי קנאוצת דתית, זה ההיפך מגזענות. לא נורא, עוד תלמד.

    אני מודה לך על העצה לעזוב את הארץ. האמן לי שהרעיון מלווה אותי זמו רב. שקלתי ושוקל זאת ברצינות. ממשלת ישראל מובילה את המדינה למבוי סתום, ומי שחפץ להבטיח את עתידו ואת חייו, בהחלט ראוי שיחשוב על אלטרנטיבה בארץ אחרת. זאת עצתי גם לילדיי. מיליון ישראלים כבר מימשו את האופציה הזו.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים