כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה הַחֲצוֹצְרָה, הָיָה
הַכֹּל מוּכָן בָּאֲדָמָה,
וִיהֹוָה חִלֵּק אֶת הָעוֹלָם
בֵּין קוֹקָה קוֹלָה בע"מ, אֲנָקוֹנְדָה,
פוֹרְד מוֹטוֹרְס בע"מ וּשְׁאַר יֵשֻׁיּוֹת:
חֶבְרַת הַפֵּרוֹת בע"מ
נָטְלָה אֶת הַנֵּתַח הָעֲסִיסִי מִכֻּלָּם,
אֶת חוֹפָהּ הַתִּיכוֹן שֶׁל אַדְמָתִי,
אֶת מָתְנֵי אָמֶרִיקָה הַמְּתֻקִּים.
הִיא הֶעֱנִיקָה לְאַדְמוֹתֶיהָ שֵׁמוֹת חֲדָשִׁים
כְּגוֹן "רֶפּוּבְּלִיקַת בָּנָנוֹת",
וְעַל הַמֵּתִים הַיְּשָׁנִים,
עַל הַגִּבּוֹרִים הַחֲרֵדִים
שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הַגְּדֻלָּה,
אֶת הַחֵרוּת וְהַדְּגָלִים,
הֵקִימָה אוֹפֶּרָה מוּקְיוֹנִית:
גָּזְלָה אֶת הַחֹפֶשׁ,
חֲלֻקָּה כִּתְרֵי קֵיסָר,
שָׁלְפָה אֶת הַקִּנְאָה, מָשְׁכָה
וְהֵבִיאָה אֶת עָרִיצוּת הַזְּבוּבִים,
זְבוּבֵי טְרוּחִיּוֹ, זְבוּבֵי טַאצ’וֹ,
זְבוּבֵי קָרִיַּס, זְבוּבֵי מַרְטִינֶס,
זְבוּבֵי אוּבִּיקוֹ,* זְבוּבִים לַחִים
מִדָּם עֲנָוִים וּמֵרִבָּה
זְבוּבִים שִׁכּוֹרִים הַמְּזַמְזְמִים
עַל קִבְרֵי אַחִים,
זְבוּבֵי קִרְקָס, זְבוּבִים מְלֻמָּדִים
בְּקִיאִים בֶּעָרִיצוּת.
בְּקֶרֶב זְבוּבִים צְמֵאֵי דַּם
חֶבְרַת הַפֵּרוֹת מַפְלִיגָה,
עֲמוּסַת קָפֶה וּפֵרוֹת
בִּסְפִינוֹתֶיהָ הַנּוֹשְׂאוֹת
כְּמוֹ עַל מַגָּשִׁים אֶת אוֹצַר
אַדְמוֹתֵינוּ הַטְּבוּעוֹת.
וּבֵינְתַיִם, בִּתְהוֹמוֹת
הַנְּמֵלִים הַמְּסֻכָּרוֹת,
נָפְלוּ אִינְדְיָנִים וְנִקְבְּרוּ
בְּאֵדֵי הַבֹּקֶר:
גּוּף מִתְגַּלְגֵּל, דָּבָר
חֲסַר שֵׁם, מִסְפָּר שֶׁנָּפַל,
אֶשְׁכּוֹל פֵּרוֹת מֵתִים
שָׁפוּךְ בָּרִקָּבוֹן.
[מתוך "מִזְמוֹר כְּלָלִי ", 1950.
מספרדית: טל ניצן-קרן]
שאהרן שבתאי הוא הנרודה שלנו – אם יש דבר כזה. גם אהבה וגם מחאה. אולי הוא עוד יקבל פרס נובל..
וואו, יופי של שיר. לא מדהים שזה נכתב ב-1950?
שליטים עריצים שתמיד מציקים שלאורך ההיסטוריה התברר שהם רק מתחלפים…