מאת כתב "הגדה השמאלית"
"אנו נחושים בדעתנו להשיג הפסקת אש (הודנא) אשר תכלול את כל הארגונים הפלסטיניים, כדי לקדם את ביצוע מפת הדרכים. המצרים שותפים פעילים אתנו ומנסים במיוחד להשיג את תמיכת הנהגת החמאס שמחוץ לשטחים הכבושים בהפסקת האש". כך אמר יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפת עם משלחת של פעילי שלום ישראלים ופלסטינים שנפגשו עמו בסוף השבוע ברמאללה. עוד הוסיף ערפאת, "ברצוני להזכיר לכם כי בעבר החזקתי את רנטיסי במעצר במשך שנה וחצי והטלתי מעצר בית על השייח’ יאסין עצמו, בתקופה בה ביצע החמאס פעולות שפגעו באינטרס של העם הפלסטיני והפר את הוראות ההנהגה הפלסטינית. רבים פנו אז אלי וביקשו שאשחרר את רנטיסי אך לא עשיתי זאת".
הפעילים הציגו בפני ערפאת את מצע היסוד של "תנועת השלום הישראלית-פלסטינית", עליו חתמו עד כה כשבע מאות אישי ציבור ישראלים ושש מאות פלסטינים, ואשר קורא לשלום מלא בין מדינת ישראל ומדינת פלסטין על פי גבולות הקו הירוק, תוך פירוק כל ההתנחלויות, הפיכת מזרח ירושלים לבירת פלסטין ומערב ירושלים לבירת ישראל ופתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים. הפעילים ציינו כי מטרת ההתארגנות החדשה היא לגייס תמיכה ציבורית לשלום בקרב חוגים נרחבים בחברה הישראלית והפלסטינית כאחד, כדי לא להשאיר את המאמץ לשלום בתחום המצומצם של מו"מ בין מנהיגים. יוזמי התנועה החדשה מתכוונים להיפגש גם עם ראש הממשלה הפלסטיני אבו מאזן ועם נשיא מדינת ישראל משה קצב, וכן בכוונתם לקיים בקרוב אסיפות פומביות ברמאללה ובתל-אביב.
בפגישה העלה ערפאת זיכרונות מילדותו בעיר העתיקה בירושלים: "כל יום הייתי הולך לכותל המערבי ומשחק שם עם ילדים יהודים מהרובע היהודי של העיר העתיקה, עד שהיה מגיע הדוד שלי ואומר – תגיד שלום לחברים שלך, אתה צריך לחזור הביתה. הייתי ליד הכותל המערבי יותר מכל אחד אחר. אנחנו צריכים לעשות שלום של אמיצים ולשים קץ לשפיכות הדמים ולכיבוש", אמר ערפאת לאורחיו. בהתייחס לפרשנויות בעיתונות הישראלית, המציגות את הנשיא ערפאת וראש הממשלה אבו מאזן כיריבים הנאבקים זה בזה, אמר ערפאת: "התעמולה הזאת מצחיקה אותי. אני הוא שמיניתי את אבו מאזן ונאבקתי עם המועצה המרכזית של אש"ף ועם הפרלמנט הפלסטיני כדי שיאשרו את מינויו. הוא פועל מטעמי ועל פי הסמכות שאני האצלתי לו".
בפגישה השתתפו מן הצד הישראלי אורי אבנרי, דני פתר, יעקב מנור, עוזי בורשטיין, יהודית הראל, רחל אבנרי, מיכאל וורשבסקי, אדם קלר וביאטה זילוורסמידט. מבין הפלסטינים היוזמים את הקמת תנועת השלום החדשה היו נוכחים חברי הפרלמנט הפלסטיני עבאס זכי וממדוח נופל, חסיב נששיבי, עלי עאמר ונעים אל אשהב ממפלגת העם הפלסטינית, עלי עאמר ממפלגת פידא והמרצים רסאן עבדאללה וגבי ברמקי ונשיא אוניברסיטת ביר זית לשעבר.
עובדי לשכתו של ערפאת קיימו עבור פעילי השלום סיור במתחם המוקטעה והראו להם את ההרס הרב שנגרם בהתקפות החוזרות של צה"ל בשנה שעברה. לאחרונה החלו הפלסטינים בתיקון החומה המקיפה את המתחם, לאחר שקיבלו הבטחות כי צה"ל לא יחזור לתקוף אותו.
מדוע השארתם עמימות לגבי ציטוט:
"…פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים"?
הרי זהו לב העניין !!! עליכם לחדד בצורה בהירה לחלוטין את עניין זכות השיבה.
אם מערב ירושלים תהיה בירת ישראל על פי התכנית, אין אפשרות למימוש פיזי של זכות השיבה וחייבת להיות הסכמה ברורה של הפלסטינים על ויתור סופי ומוחלט על זכות השיבה הפיזית אחרת מדובר באחיזת עיניים ובמרמה.
הצהרות על זיקה רגשית והסדר פיצויים יתקבלו בחיוב על ידי מרבית הציבור היהודי בישראל.
מכיוון שאני מכיר את דיעותיו של אורי אבנרי על הקמת מדינה דו לאומית במקום מדינת ישראל, יש לי תחושה חזקה כי העמימות של ההתארגנות הזאת הולכת לכיוון תכנית השלבים של ערפאת ולא לכיוון הסדר מדיני.
הרוצה לשקר-ירחיק עדותו למדור התגובות ב"הגדה השמאלית": אורי אבנרי לא צידד מעולם ב"מדינה דו לאומית",אלא,בשתי מדינות לשני עמים:מדינת ישראל בגבולות ה4 ביוני 1967 ומדינת פלסטין,בשטחים שנכבשו מירדן ומצרים במלחמת יוני 1967 ,בגדה המערבית ורצועת עזה.
אם הכותב הוא אורי אבנרי בעצמו הרי שאני מברך על הדברים ואני בטוח שכמוני רבים. אך במו אוזני שמעתיו (בשיחה בבירות שצולמה בטלוויזיה) משוחח עם ערפאת על היעד הסופי שהוא הקמת מדינה משותפת לשני העמים.
עדיין אין תגובה ראוייה על סוגיית הוויתור המפורש על המימוש הפיזי של זכות השיבה !!!
אורי אבנרי היה בביירות, בפעם הראשונה והאחרונה בקיץ1982 ואף אחד, לא "שמע" מפיו על
שהוא מצדד ב"מדינה דו לאומית".
במפורש כן שמעתי !!! ואפשר להוכיח זאת בנקל על ידי כך שמר אבנרי יגיב על הענין בעצמו.
אשמח מאד להודות בטעותי אך אינני חושב שאני טועה ואין כוונתי כאן לנהוג בפרובוקציה כלפי מר אבנרי.
העמימות בדבר זכויות הפליטים המנוסחת בגוף הידיעה לעי"ל היא אשר מטרידה.
וויתור פלסטיני מוצהר וברור על זכות השיבה הפיזית והכרה ישראלית פלסטינית בגבולות 4 ביוני 67 יביאו לשלום.
הדבר אינו קורה כי ערפאת בתוך עמו מדבר על גבולות 47, אם אין הדבר נכון יש לקום ולומר זאת במפורש – במיוחד בעניין זכות השיבה !!!
אי אפשר עוד להתחמק מן העניין כי זכות השיבה הפיזית הוא לב הסכסוך.
הרוב היהודי בישראל לא יסכים לנסיגה לגבולות 67 ללא חתימה פלסטינית סופית ומוחלטת על העדר תביעות טריטוריאליות ואחרות והצהרה על סיום מוחלט של הסכסוך.