קבוצת פעילים בתנועת הפועלים העיראקית הקימה באחרונה את איחוד המובטלים. האיחוד הוקם לאחר המלחמה ההרסנית שפתחה ארה"ב נגד עיראק ובעקבות ההפגנות שנערכו לציון האחד במאי. ההחלטה להקים את האיחוד היא פועל יוצא ממצבה המיוחד של עיראק. 13 שנות סנקציות כלכליות וההגמוניה של משטר הבעת’ גרמו לפגיעה ניכרת ברמת החיים, להשלטת תנאי עבודה בלתי-אנושיים ולאבטלה נרחבת בקרב המוני העובדים.
המלחמה שבהנהגת ארה"ב ובריטניה, שהסתיימה בכיבוש עיראק, רק הוסיפה להעמקת שיעור האבטלה. רוב מפעלי התעשייה וענפי השירותים משותקים בעקבות הכיבוש ואלפי מפעלים קטנים ובתי מלאכה נאלצו לסגור את שעריהם משום שאין חשמל, אין מים ואין ביטחון. באחרונה אף נשמעו שמועות לפיהן ארה"ב מתכוונת להפריט את השירות הציבורי. אם אכן השירות הציבורי יופרט – עובדים רבים נוספים יתווספו לשורות המובטלים. למיליוני העובדים שנותרו ללא תעסוקה אין כל הכנסה. הם מתקיימים הודות למנות המזון שחולקו על ידי המשטר הישן בטרם נכבשה עיראק. אבל מנות אלה הולכות ואוזלות.
הקמנו את איחוד המובטלים כדי להעניק למחוסרי העבודה מסגרת כדי להיאבק להשגת דרישותיהם. באיחוד המובטלים של עיראק חברים כ-15 אלף עובדים ברחבי המדינה. לאיחוד שלושה מרכזים: בגדאד, קירקוק ונסריאה. מאז הקמת האיחוד אנו מפגינים מדי שבוע מול כוחות הכיבוש ועל מנת להסביר את עמדתנו, אבל טרם קיבלנו כל מענה לדרישתנו. עיקר הדרישות הן: מקומות עבודה או דמי אבטלה. ועוד אנו דורשים: מתן דמי אבטלה מיוחדים למובטלים הוותיקים ותשלום שכרם לכל אלה המושבתים מאונס בעקבות המלחמה. מאז ה-4 במאי אנו מנהלים מו"מ עם נציגי המנהל האזרחי האמריקאי אך ללא תוצאות. ברור לנו שהם מנהלים מו"מ מבלי שיש להם כוונה לספק מענה לדרישות שלנו.
ידידים יקרים,
האיחוד יקיים מחאות גדולות ברחבי עיראק ביום ה’ בשבוע הבא (3 ביולי). אנו פונים אליכם בבקשה לתמוך במאבקנו ולהביע סולידריות עמנו. איך ניתן לממש את סולידריות עם המובטלים בעיראק? קודם כל, על ידי קיום מחאות מול הנציגויות הדיפלומטיות של ארה"ב ובריטניה ברחבי העולם. כמו כן, ניתן לשגר מסרי סולידריות או מכתבי מחאה לשגרירויות ארה"ב ובריטניה.
אנו קוראים לעובדים ברחבי העולם, ובייחוד לעובדים בארה"ב ובריטניה, להצטרף למחאה. הסולידריות הבינלאומיות יכולה להכריע את שלטונות הכיבוש להשיב לחיוב לדרישות המובטלים.
איפה סדאם שיראה להם מה קורה שמתאגדים להפגנות ומחאה נגד השלטון???
אתה מעדיף את מה שקורה עכשיו לחיפה כימיקלים? מה שעושים לעובדים שמנסים להתאגד שם?
מסתבר שאנחנו במזרח התיכון כמו גם באירופה (ראה ההפגנות שם) ולבטח כמו בארה"ב.
ומי קופץ? בטח איזה עובד שלא מבין מהן זכויותיו בחוק.
תגובה לשמעון – מה אתה קופייץ בעיראק היתה מלחמה . יש לארגן משטר חדש שם . לעיראק משאבים רבים . בעוד זמן קצר תתאושש תתחזק והאמריקאנים יעזבו . מצב העיראקים כיום טוב כי יותר גרוע לא יכול להיות אלא להשתפר . אני מבין את צערך על הסתלקות סאדם כי אותו מנהיג פועלים היה נערף אילו היה מפרסם מאמר מסוג זה וחותם בשמו .
לאמנון הגאון,
למה אתה מכניס מלים לפי? רק אמרתי שישראל והעולם כיום מתנהגים לעובדים בצורה גרועה כמו העיראקים לפני המלחמה. עכשיו קרא שוב. תחשוב ורק אז תגיב. כי אי אפשר לנהל דיון עם יורה מנטרות שכמוך. בייחוד כשהן לא כל כך חכמות.
ולגבי הערתך. גם בויאטנם היתה מלחמה. נו. ובאפגניסטאן גם כן. נו. ובפנמה. ובצ’ילה. ובמזרח טימור. ובקמבודיה. אה גם בקוריאה. ובפיליפינים. וגם בישראל. האם זו סיבה לדפוק את העובדים?
אם אתה חושב כי ישראל מתנהגת לעובדיה כמו העיראקים לפני המלחמה יש לך טעות . נכון שבישראל יש כיום בעיות . מדוע לא יקום איש שמאל מאלו הכותבים באתר זה או אתה ויקים מפעל לדוגמא העובדים יהיו מאורגנים כל רווחי המפעל יחולקו בין העובדים ובא לציון גואל . אבל יותר נוח לעמוד מהצד ולבקר . הרי המשק היה כבר בעבר בידי העובדים וראה לאן הגיע ?
הרי היה פעם מפעל קיבוצי , שוויון מוחלט וראה לאן הגיע – קיבוצים רבים על סף פשיטת רגל . בברית המועצות ז"ל כולם היו עובדי המדינה , לא היו מובטלים ראה לאן הגיעו ייקח להם עשרות שנים עד שגיעו לרמה של ישראל המרשעת . שמעון יש מן הצדק בדבריך אולם בחיים כמו בנישואין לא הכל הולך חלק – מתפשרים !
אמנון המזוכיסט (ראו תגובה מתחת למעמרו של
דוד שחם) הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה ומציף
את האתר בתגובותיו הסוערות והשטחיות.
אמנון, זו הרי דמגוגיה זולה להתייחס לאתוס שהריץ את המפעל הקיבוצי כגרום לקריסתה. יותר מכך, זו דמגוגיה זולה להשוות את המפעל הקיבוצי לאמא רוסיה. הרי ברור כי היא סיבות לקריסת הקיבוצים הן רבות, ואני נוטה לייחס אותן להרכב החברתי, לניפוח הבירוקרטי ולדור השני והשלישי הבעייתיים (והשגיאות בחינוכם) שצמחו בקיבוצים. ואלו עוד לפני ההקשרים ההסטוריים, כמו המדינות הממשלתית הכלכלית אחרי המהפך ב-77..
מהגורמים הכי משפיעים בתוך איגוד המובטלים זו המפלגה הקומוניסטית הפועלית העראקית (וזה גם לפי ה"אקונומיסט" הבריטי ו"אלג’זירה" שהם יחסית כלי תקשורת מקצועיים ולא בדיוק חלק מהשמאל – כך שכנראה שזה ידיעה אמינה). תנועה זו פעילה גם בתחום ארגוני הנשים וועדי שכונות , היא חלק מהתארגנות יותר רחבה במזה"ת, ויש לה גם מיליציות מזוינות בכורדיסטאן ופעילים חברתיים סוציאליסטיים באיראן.
זוהי תנועה מרקסיסטית לא לניניסטית, וניתן לקרוא יותר אודותיה:
בערבית: http://www.wpiraq.org/arabic/
ובאנגלית:
http://www.wpiraq.org/english/
וכן ניתן למצוא אודות התאורטיקן שלהם, מנסור חכמת, במאגר האינטרנט המרקסיסטיMIA בכתובת:
http://www.marxists.org/archive/hekmat-mansoor/index.htm
בעקבות דבריה של איריס… אני שוב שואל , איפה סדאם שיראה לנו מה עושים עם קומונסטים???
וכיון ששוב מדברים על התנועה הקיבוצית… אחד הגורמים לכמעט-התמוטטות הכלכלית של הרבה קיבוצים הוא דוקא התוכנית הכלכלית של פרס שצמצמה את האינפלציה העצומה בצורה מאד מהירה. ובכל זאת, אף פעם לא ותרו על בטחון מינימלי לחברים, שירותי בריאות וחינוך מהמתקדמים בארץ. אף חבר לא נשאר ללא קורת גג או ללא פת לחם. זה קרה רק בשנים האחרונות בעקבות ההסדר המזיק עם הבנקים ובעקבות הרפורמה, שנעשתה בחלק מהקיבוצים בצורה טובה וחכמה, ובחלק פחות. זהו.
אני מבין את תגובת "לאמנון" על הקיבוצים במבחן התוצאה ללא להתייחס לסיבות התוצאות של רוסיה והקיבוצים זהות . זה הוא כשלון חרוץ . זה כואב אולם זאת האמת .