כבר נכתבו כמה מלים על תפקידה של צמרת צה"ל בליבוי סכסוכיה הצבאיים של ישראל, ועל המניעים לכך. מומלצת מאוד בהקשר זה כתבתו של בן כספית, "צבא שיש לו מדינה" שסיפרה על הדרך שבה הסלים צה"ל על דעת עצמו, בניגוד להוראות הדרג המדיני, את האינתיפאדה הנוכחית. לאחרונה הוקרנה בערוץ 1 סדרת הכתבות "הכי טוב בעולם" שעשה חיים טל על צה"ל. הרשנו לעצמנו לתמלל כמה דברים שאמרו שם בראיונות, הרמטכ"ל הנוכחי, הרמטכ"ל הקודם, ומפקד חיל האוויר.
(אנחנו שואלים: מה הרוויח הצבא בזכות האינתיפאדה השנייה, במונחי כוח פוליטי ומעמד חברתי?)
הגנרלים מספקים תשובה:
בוגי: אני חושב שמספטמבר 2000 קרה משהו לחברה הישראלית מבחינת סדר העדיפויות. היינו חברה שעסקה בהגשמה עצמית – [בלגלוג קל] אתה מכיר את המושג הזה? – זה ביסלי [הלגלוג מתחזק], וכיפלי, והכל לי! וזה אומר שהאני, הצרכים שלי במרכז… אני חושב שהמציאות הביטחונית שאחרי ספטמבר 2000 נתנה איזושהי מכה לתודעה של חלק מהאנשים. [עד] אז דובר על זה שלא צריך צבא, למשל.
דן חלוץ: עד ה-28 בספטמבר מה שאני אומר היה יותר מוחשי – שלא צריך תקציב, והצבא הוא גדול מדי, והוא שמן מדי, ומבזבזים, וכיוצא בזה. ומה שקרה [זה], שביום אחרי זה דברים השתנו.
מופז: חומת מגן ניפצה את המטאפורה, שפיתח אותה נסראללה אחרי היציאה שלנו מלבנון, שאנחנו מדינה חלשה שדומה לקורי עכביש, שלא יודעת להילחם, שלא יודעת לספוג נפגעים, ואפשר לשבור את רוחה וכוחה ואת רצונה, על ידי כך שמקיזים את דמה.
אז מה בעצם הם אומרים?
הם אומרים שתהליך אוסלו והרוחות שעורר (ובאופן כללי יותר, תהליך הליברליזציה בישראל), העמידו את הצבא בסכנה, אשר כמותה לא נשקפה לו מאף אחד מאויביו "האמיתיים". מפרה קדושה הפך הצבא לפרה חולבת, ממרכז ההתעניינות והאמפטיה הפך לנטל ומעמסה, מכור ההיתוך של החברה הישראלית הפך למושא להשתמטות. לא קל להיות קצין בכיר בצבא כזה. הנוסטלגיה לימים הטובים, כאשר השמש זרחה בין עזה לרפיח, הכומתה האדומה ניפחה את החזה וחיממה את הבחורות, ההצנחה בעולם העסקים אחרי השירות היתה מובטחת… כל אלה נעלמו ופינו את המקום לתחרות קשה, מכאיבה, לתכתיבי הברירה הטבעית של השוק החופשי. יחד עם זה הגיע גם האיום על התקציב. קצינים לא לומדים לעשות כסף, לאורך כל השירות שלהם האמצעים זורמים ממרכז ההספקה – הם ברורים מאליהם כי הם כתובים בתוכנית האימונים, בתוכנית המבצעית, או במפרט תנאי השירות במנהל הסגל. אם יש משהו שהמג"ד לא צריך להתעסק בו, אלה המשכורות של אנשי הקבע שלו והפיאט פונטו שלו. זה כבר מסודר, מישהו אחר דואג לזה. על כך, בין השאר, מבוססת השליטה במצב. האיום לקצץ את התקציב, התעמולה של השוק כנגד הצבא (הגדול, הבזבזני, השמן), איימו לקעקע את מרקם השליטה העדין של הקצינים בממלכות שלהם בתוך הצבא, מרקם שממילא מתפורר, במקביל להיעלמות הערכים הישנים, התחלפותם באינדיבידואליזם של השוק ("ביסלי, כיפלי, הכל לי"), וההתנכרות הבלתי נמנעת של החברה המופרטת לצבא.
בנוסף לכך יש את הטראומה של לבנון. צמרת צה"ל היתה מאוחדת בהתנגדות שלה ליציאה מלבנון, ואחרי שהיציאה הזאת נכפתה עליה בידי הדרג המדיני ("הפוליטיקאים הבוגדניים"), היא מאוחדת בראיית הנסיגה הזאת כטעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה. לקציניו של צבא שנמצא בתוך עימות מסתבך, קשה לקלוט, לרוב בלתי אפשרי, שאי אפשר יהיה לנצח בצורה צבאית. זו הרי הודאה בתבוסה. זה הרי "כישלון ההרתעה". זה כישלון האיגופים, והטילים, והסיכולים, המיגונים, "מנופי הלחץ" ו"נקודות ההכרעה" – ובקיצור, כישלון כל מה שהצבא יודע לעשות, ושאמור להכריע את האויב. ראינו את זה באלג’יר, ובוויאטנם, במקומות אחרים, ואצלנו בלבנון. הצבא לא מסוגל לחשוב בדרך שתאיים על המעמד שלו ועל דימויו העצמי. הנסיגה המשפילה מלבנון הפכה להיות פצע מדמם בצבא – מקור כל הרע (אפשר לחשוב איזו תבוסה גדולה היתה כאן… בצבא תופסים את הנסיגה, כמו ילדים, כאסון – בייחוד קשה ליפי הבלורית שלנו כאשר נסראללה מתרברב בטלוויזיה הלבנונית). בעקבות נסראללה אבד הנכס הביטחוני היחיד של מדינת ישראל – "ההרתעה", כאשר הסתבר לדאבונו של צה"ל שישראל איננה ספרטה. זה מה שמפחיד את מופז. זה, יחד עם סכנת הקיצוץ בתקציב, מבנה את דרכי החשיבה שלו ושל קצינים אחרים. זה מה שמרחף בחדר הערכות המודיעין והמצב, ומסתתר בין השורות של הדו"חות. זה מה שמביא את צמרת צה"ל לנקוט מדיניות משל עצמה "לטובת המדינה". זה האינטרס שעומד מאחורי הרציונליזציה של מלחמת-התמיד, של הרדיפה שלא תסתיים לעולם אחר היעד האסטרטגי המפוקפק של "ההרתעה", שקצינים אלה (וקצינים לשעבר) כופים עלינו. וזה עובד. במקום שייקטן, תקציב הביטחון הוא היחיד שגדל, והצבא וצמרתו ממשיכים לכבוש מקום מרכזי בדיוני הממשלה ובתקשורת. לרמטכ"ל מחכה תפקיד מובטח בצמרת הפוליטיקה, ולאלופים – בפוליטיקה או בעסקים. לשיטתם, הם הצילו את הצבא והמדינה. בינגו.
שביעות הרצון הבלתי מוסתרת של הגנרלים מהסלמתו של הסכסוך חושפת את האינטרס שלהם ב"שימור ההרתעה", במצב הכוננות התמידי, ו"במכות נוספות לתודעה" שישמרו על האש חמה; הם מאוד מרוצים מ"חומת מגן" ומהאינתיפאדה הנוכחית. הם צופים ומדגישים שהיא תימשך עוד זמן רב. הם יידאגו שכך יקרה. הם יהיו שם, נהנים מתקציב גדול ונפוחים מחשיבות עצמית, כדי לשמור עלינו.
מילים כדורבנות. מי זוכר שימים אחדים לפני תחילת המהומות התחולל ויכוח נוקב בין קצני הצבא הבכירים לבין משרד האוצר על מכוניות מסוג פג’ו 607 שהקצינים דרשולעצמם?
מי זוכר שבתחילת האינתיפדה המהומות התחוללו בשטחים בלבד? ורק לאחר תגובות צ.ה.ל החלו פיצוצי אוטובוסים? מי זוכר את ההבטחות של קציני הצבא למגר את המהומות בתוך ימים אחדים? מי זוכר מטוסי F-16 מפציצים מטרות אזרחיות בלב שטחי "יו"ש"?
ומה עם המכה הקשה שספג צ.ה.ל משהתברר שאין צבא עירקי? החזית המזרחית מה יהה עליה? כיצד יראו קצני הצבא את פניהם במשרד האוצר ואין אויב ממזרח?
דן חלוץ הודיע ששנתו אינה נודדת כאשר חיל האויר מפציץ בשגגה אזרחים חפים מפשע. אבל אחרי "מלחמת המפרץ 2" נראה לי ששנתו אכן נודדת.
צ.ה.ל מזכיר יותר ויותר צבא פרוסי או צרפתי בעיצומה של מלחמת העולם ה-1. מותר להקריב חיים למען מטרה נאצלת כמו שמירת מעמדו הכלכלי והחברתי של הצבא
רמי קפלן – אתה ר"סן בצבא הזה שאתה מדבר עליו בריחוק . אכן יש בעיות בצבא כמו בכל אירגון גדול . נראה לי כי קצת נסחפת בשנאתך כי רבה .עדיין לא תוכל להכחיש כי נמנעים עשרות מקרי פיגועים על ידי הצבא הפרוסי הזה .
זכותך כקצין מילואים להפגין להלחם על דעותיך להקים מפלגה ולנסות לשנות בדרכים דמוקרטיות אולם מכאן ועד יריקה לבאר שממנה שתית רחוקה הדרך .
במאמר מוזכר בן כספית . ביג דיל . בדיון שנערך לפני מלחמת עיראק אמר גאון האיסטרטגיה כי המלחמה תארך כשנה וחצי . גאון כזה ביפן היה מבצע חרקיקי אולם במדינה המטורפת שלנו הוא ממשיך להביע דעות מלומדות ואין אף אחד ממנהליו המראה לו את הדרך החוצה !
לאמנון.
*******
שנה וחצי? ,אני חושב שהוא היה אופטימי,
להערכתי זה ימשך כמה שנים ובסוף כרגיל ארה"ב תצא עם הזנב בין הרגליים.
השאלה אמנון היפאני אם אתה יום אחד תעשה חראקירי על כל השטויות שאמרת ובטח מופיעות פה באתר לאלפים. נאה דורש נאה מקיים.
אם אמריקה תישאר בעיראק בשנה הקרובה אל תשכח את בקשתך מאחרים.
חלוץ גם מוביל את מטוסי צה"ל אל השמים הלבנונים, כדי שאלה יתפתו לנסות לפלוש לצפון ואז יוכח כי לא היינו צריכים לצאת מלבנון.
נראה כאילו כותרות של סרק כמו "החרפה" שהופיעו בעיתונים עם היציאה היו בעלי משמעות בכל זאת: היציאה מלבנון פגעה באגו של הצבא כל כך, שכן הראתה שכוח צה"ל גורם למוות ולחוסר שקט בקרית שמונה, כשתבונה (אסור לשכוח: של נשות ארבע אמהות) גורמת לכך שאיש לא ימות.
כל ההערכות של הקצינים הכרסתנים התפוגגו והוכח שוב כי הערכות המודיעין הישראלי הוא עניין של דעה ולא של עובדות.
אתם לועגים לי . אני משתייך לרוב המוחלט במדינה . אין לי הרגשת שבוי .מיעוט מבוטל של יהודים חשב חושב ויחשוב כי צהל הוא חונטה צבאית . יש מה לתקן בצהל . ניתן לעשות את זה מבפנים . רעש צלצולים וקללות לא יעזרו . הצבא הזה נלחם נגד חבורת מנוולים המתחבאים מאחורי שמלות נשים וילדים . זאת מלחמה קשה ונראה לי שמישהו ממצמץ וזה לא אנחנו . סליחה שאני חוזר . עד שהערבים לא יבינו שאותנו לא יזיזו מכאן בכוח ויפנימו זאת . אחר כך הדרך סלולה לפתרון .בכך שאתם מצטרפים לערבים אינכם מקרבים את השלום אלא מרחיקים אותו . אני משוכנע כי הם מגכחים כיצד העגל המיועד לשחיטה מהלל את השוחט !
אתם לועגים לי . אני משתייך לרוב המוחלט במדינה . אין לי הרגשת שבוי .מיעוט מבוטל של יהודים חשב חושב ויחשוב כי צהל הוא חונטה צבאית . יש מה לתקן בצהל . ניתן לעשות את זה מבפנים . רעש צלצולים וקללות לא יעזרו . הצבא הזה נלחם נגד חבורת מנוולים המתחבאים מאחורי שמלות נשים וילדים . זאת מלחמה קשה ונראה לי שמישהו ממצמץ וזה לא אנחנו . סליחה שאני חוזר . עד שהערבים לא יבינו שאותנו לא יזיזו מכאן בכוח ויפנימו זאת . אחר כך הדרך סלולה לפתרון .בכך שאתם מצטרפים לערבים אינכם מקרבים את השלום אלא מרחיקים אותו . אני משוכנע כי הם מגכחים כיצד העגל המיועד לשחיטה מהלל את השוחט !
אתם לועגים לי . אני משתייך לרוב המוחלט במדינה . אין לי הרגשת שבוי .מיעוט מבוטל של יהודים חשב חושב ויחשוב כי צהל הוא חונטה צבאית . יש מה לתקן בצהל . ניתן לעשות את זה מבפנים . רעש צלצולים וקללות לא יעזרו . הצבא הזה נלחם נגד חבורת מנוולים המתחבאים מאחורי שמלות נשים וילדים . זאת מלחמה קשה ונראה לי שמישהו ממצמץ וזה לא אנחנו . סליחה שאני חוזר . עד שהערבים לא יבינו שאותנו לא יזיזו מכאן בכוח ויפנימו זאת . אחר כך הדרך סלולה לפתרון .בכך שאתם מצטרפים לערבים אינכם מקרבים את השלום אלא מרחיקים אותו . אני משוכנע כי הם מגכחים כיצד העגל המיועד לשחיטה מהלל את השוחט !
ליעקב . אכן לפעמים חייבים להתגרש . אך מה עם הילדים ? אל תתיאש יש גם חוזרים בתשובה בקרב השמאל . במשך כ – 30 שנה יש תזוזה שיטתית של ה "עם " ימינה . תהליך זה עדיין לא נגמר . נחמד לקרוא את הכתוב באתר זה ובאתרים אחרים ( עשרות) . ניתן להתבלבל ולחשוב שמאחרי כמה מאות חברים המקימים רעש וצלצולים בתקשורת ובאקדמיה מתיצבים רבים ולא היא !
לחד"ש מפלגה קומוניסטית + מקי + טיבי הצביעו רק 3000 יהודים שהם שבריר אחוז מכלל היהודים . יעקוב אחי , יש תקוה !
excellent article. of course i don’t think there is any concsious conspiracy by the generals to push us into wars so they can get a better car, but it is obvious that the army is highly preoccupied with issues of consciousness and the values that people hold – it officially wants to change the conciousness of the palestinians and the values of the israelis (and vice versa) . well, iwouldn’t call that part of the army’s job in a liberal country.
לרמי, שלום!
מאמר מצוין וחשוב!
ולמתכנה בשם ציוני: התגובה שלך מדגימה בדיוק את הבעיתיות: רמי קפלן לא שתה מהבאר ששמה צה"ל, אלא להיפך. הצבא לא נועד כדי לספק לאזרחים עיסוק, ג’ובים והצדקות קיומיות. רוב החיילים משרתים בצבא לא בדיוק מבחירה חופשית (נכון שבתוך הצבא יש אפשרויות ומתוכן גם ניתן לבחור). זה שאזרחי מדינת ישראל כמוך וראשי הצבא והמדינה מתנהגים ככה רק מוכיח שהפכנו לשבויים בידי חונטה צבאית.
אחת הסיבות לגירושין בין בני זוג נובעת מכך שהצטברו כל כך הרבה משקעים שקל יותר להפרד מאשר לעשות מאמץ כבד וקשה להתקרב ולגשר על הפערים.
בקוראי את העיוות המוחלט והטוטאלי של דברי קציני צ.ה.ל בידי הכותב וחלק מהמגיבים, כל מה שנותר הוא ל"התגרש" כי למי יש כח לגשר על פערים טוטאליים כאלה?
אני חושבת, שאולם זה נכון שצה"ל לא התחיל עם האינטיפדה, אך האם זה באמת משנה? אולי אנחנו ניהיה קודם כל בסדר ( מותר לנו להגיב אך יש רמה מסוימת של תגובה נכונה) אז הם לא יוכלו להאשים אותנו, וככה נגיע להסכם מהר יותר. אני מקווה שהעם חושב כמוני שזה חשוב להגיע להסכם כמה שיותר מהר כדי להפסיק את שפיכות הדמים הזו.