סימלו של הלוגו של חברת התקליטים EMI הוא הכלב היושב ומקשיב לגרמופון – כמוהו גם התקשורת הישראלית מאזינה לגרמופון המזמר של הממשל הישראלי, ומשרתת אותו כמגביר קול צרחני. מאז כפתה קונדוליסיה רייס, שליחת הנשיא בוש, את הסכם הפסקת האש על ישראל והרשות-הפלסטינית, אני קורא בהשתאות את שלל הדיווחים והפירושים ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" וערוצי הטלוויזיה. האופייני להם הוא הסתמכות מוחלטת על המקורות השלטוניים-ישראליים והתעלמות מוחלטת ממקורות פלסטינים או אמריקאיים.
לכך שהמדווחים מועלים בתפקידם ולא מבקשים תגובות מלא-ישראלים – כבר התרגלנו, אולם הם מעלימים גם דיווחים חד-משמעיים בתקשורת המובילה בעולם. אפשר ל"הבין" את התעלמותם מה-BBC ה"נגוע באנטישמיות" והחרמתו, אך הם מעלימים מהקוראים, מהצופים ומהמאזינים את מה שמתפרסם בוושינגטון-פוסט ובניו יורק טיימס שהיו "בשר מבשרנו", עת מאמרי המערכת שלהם תמכו בממשלות ישראל.
הנה דוגמה להבנת הנקרא אצלנו (בהתחשב במימצאים המחרידים של יכולת "הבנת הנקרא" הירודה במערכת החינוך): ביום שלאחר אישור ההסכם בין ישראל לרשות, דיווחה התקשורת הישראלית הממושמעת, ש"אם הפלסטינים לא ימנעו פיגועים – תהיה ישראל חופשית לפעול בעצמה ולפגוע בחשודים הפלסטינים". על כך חוזרים מדי יום כל שר וגנרל ישראלים המתראיינים לרוב. אלא שבעיתונים האמריקאים החשובים נכתב אחרת: ישראל תוכל לפעול נגד הפלסטינים רק לאחר התייעצות עם המפקחים האמריקאיים בישראל. יש "קצת" הבדל בין שתי הגרסאות.
או דוגמה נוספת: "גדר ההפרדה". התקשורת הישראלית הכתובה והאלקטרונית, כולה, דיווחה ומדווחת כי שרון הדף בגבורה אך בנימוס, את דרישת רייס להפסיק את בניית הגדר. אצל האמריקאים נאמר במפורש, כי שרון הבטיח לה לבחון מחדש את הנושא ובעיקר לאחר שרייס הבהירה לו שהממשל בוושינגטון הוא "בעד גדר" אבל רק על גבול ה-4 ביוני 1967. ביום ראשון השבוע פירסם ה"ניו יורק טיימס" דיווח נרחב תחת הכותרת: "התמקדות אמריקאית חדשה בפרטי התוכנית למזה"ת". המחבר סטיוון וייצמן כתב שרייס ופאואל, לא ירפו מנושא הגדר עד שדעתם תתקבל. המאמר מפרט את השינוי שחל לאחרונה בבית-הלבן ובמשרד החוץ בקשר לשרון ולישראל, כשבוש קיבל החלטה שיש להפעיל נוקשות ולחץ כבד על ישראל כדי שיהיו תוצאות כלשהן ל"מפת-הדרכים". "הארץ" ואיתו כל אמצעי התקשורת הישראליים התעלמו מידיעות מוסמכות אלה ונראה שכתביהם בבירה האמריקאית אף לא בדקו אותן.
ברור לחלוטין שהמפקחים האמריקאיים שנשלחו לישראל הם הקובעים מה ייעשה בשטח ולא ממשלת שרון. מדוע, אם כך, מלעיטים אותנו טובי פרשנינו בשאיפות הלא ממומשות של ממשלת ישראל? האם לא הוברר עד כה שכל מה שכתבו מפי ראש ושרי הממשלה, הופרך בתוך שעות או ימים ספורים? ישראל התנגדה להסרת המחסומים בציר עזה – המחסומים הורדו. ישראל אינה "מסכימה" לפינוי עיר נוספת בגדה, ואני צופה שבתוך ימים אחדים יפנה צה"ל את רמאללה או חברון או את שתיהן גם יחד. ממשלת ישראל אינה מוכנה לשחרר יותר מכמה עשרות אסירים פלסטינים – הבה נמתין ימים אחדים וניווכח כמה מאות או אלפים ישוחררו. הממשלה בירושלים לא הסכימה גם לנסיגה מבית-לחם, "עד לריסוק-חיסול-סיכול-החמאס והג’יהאד, אך בית-לחם פונתה ואבו-מאזן מסתפק בריסוק פיסטוקים בביתו של השייח’ יאסין.
למעשה העיתונות האמריקאית הלא נחשבת פירסמה פעמים אין ספור בשבועות האחרונים שהממשל האמריקאי מבין ומסכים שהרשות הפלסטינית אינה יכולה לפעול בכוח נגד החמאס ולכן כפו על ישראל להסכים ל"הודנה". מישהו זוכר את הכותרות המרעישות שציטטו כל גנרל ושר: "ישראל לא תסכים להודנה בשום אופן" כשהתקשורת שיתפה פעולה עם הממשל הישראלי והונתה את לקוחותיה באומרה כי "הודנה פירושה הפסקת אש לשם התחזקות". שקר מוחלט: הודנה היא הפסקת לחימה בלבד – ללא שום מטרות.
אגב, האם אנו זוכרים כמה פעמים דיווחה לנו התקשורת כולה: "הערבויות אושרו סופית", או "סופית: הממשל אישר את הערבויות" ושיקרה לנו במצח נחושה. כל עוד הנשיא בוש אינו חותם על אישורו לביצוע הערבויות – אין להן שום תוקף. בוש לא חתם וגם לא יחתום עד ששרון ילך בתלם מפת-הדרכים ללא סטיות מהתכתיב האמריקאי.
מאמר מצוין. אל תחדול.
אינני יודע כיצד לשפוט את המאמר. אבל באם כל הנושאים שהכותב מעלה נכונים כמו הקטע המצוטט
להלן "הממשלה בירושלים לא הסכימה גם לנסיגה מבית-לחם"
אזי הכתוב כולו הוא "חנטריש"
האם עיני אינן מטעות אותי . האם אני קורא בין השיטין דברי שבח לאמריקאנים הלוחצים על ישראל . מבחינת שונא שונאי הוא ידידי. עד כדי כך הגעת בהזדהותך עם הצד הערבי .הנמשל אם אמריקה השנואה לוחצת על ישראל השנואה הופכת היא לידידתו של לביב .
אל הבלתי נמחק:
חזור נא לעתונות שלפני בואה לישראל של קונדוליסיה רייס,ותיווכח כי ההצהרות החד-משמעתיות של ממשלת ישראל וכלי התקשורת היו שישראל לא תפנה שום שטח או עיר בעזה או בגדה לפני ריסוק-פירוק-השמדת הכוחות המזוינים של החמאס והגיאהד.בפועל ישראל נסוגה מבית-לחם,תיסוג בימים אלו מעוד עיר וכן הלאה בלי שמישהו שם לב לדרישות הישראליות.
אגב,הניו-יורק-טיימס היום מדווח על הקורה בישראל מנקודת מבט אמריקאית וכותב חד-משמעית כי האמריקאים לא מעונינים כלל שאבו-מאזן ינסה עכשיו להילחם בחמאס או בגיאהד וקודם יש לחזקו על ידי כפיית ישראל לביצוע כל המוטל עליה ואשר הסכימה לו.
יגאל לביב
לתקשורת ישנה מחויבות להוות ביקורת לממשלה, הן לימנית והן לשמאלית. יותר ביקורת גם תוכל להביא לדיון ציבורי בנושאים חשובים. לא יכול להיות שערוץ התקשורת הממלכתי מורכב מאנשי שלומו של ראש הממשלה, זו פגיעה אמיתית בחוסן הדמוקרטי של מדינת ישראל, חוסן אשר ממילא אינו גדול במיוחד.
גשו לכאן:
http://news.walla.co.il/?w=//411697
לא פלסטין צריכה לעשות מחוות – אלא ישראל. נקודה.
1.תודה על ההתיחסות
2.אבדוק את עצמי שנית בסוף השבוע ואתיחס\אתנצל בהתאם.
3.למיטב זכרוני (ואפילו רוגזי בשעתו) הדיבורים על בית לחם החלו מיד לאחר תחילת הדיבורים על צפון הרצועה.
טור
לבלתי נמחק, התגובה שלך מעידה על עצמך יותר מאשר על לביב. הוא אמר: אני מבדיקה שטחית מצאתי בקלות את זה (בעל ערך) – ואתה חרשת ומצאת את זה (שאין בו ערך). כלומר, זה רק עניין מידה. לא עובדות. אתה לא יוצא חכם גדול מהוויכוח פה.
מציע לך לרדת מהעץ שטיפסת עליו.
ומחברון, איך הגעת למסקנה שישראל היא זו הרוצה ומתאווה לצאת מחברון? ישראל התנגדה ליציאה מכל הערים – כחלק ממשא ומתן או הודנה. העניין נכפה עליה כמו שמפת הדרכים נכתפה עליה (סלח לי שאני לא אומר עלינו).
מאד פשוט להיות לאומן. זה לא דורש הסברים והוכחות. מספיק רק להיות.
אל הבלתי נמחק:
האם אתה קורא מה שאתה כותב?הציטוט שלך מ"מעריב" אומר:
"בשלב השני יסוג צה"ל ממרכז בית-לחם."
לא בשלב הראשון אלא בשני,אחרי חיסול ארגוני הטרור,ולא מכל העיר אלא רק ממרכזה.
מה קרה בפועל?השלב הראשון התחיל בפנוי מוחלט של כל בית-לחם וכל רצועת עזה.
ובנוסף,אם נבדוק חודש-חודשיים אחורה,למשל ב
"הארץ" מה-6 למאי בו הרמטכ"ל מצהיר חד-משמעית מה שאמרתי,וכן גם שוב פעם ב-29 למאי באותו עתון דיוווח על מה יציע שרון בפגישה עם אבו-מאזן.
ממצאים אלו הם מבדיקה שטחית ביותר,שלא כמוך שחרשת כדבריך את העתונות כולה ומצאת את הראיה להוכחת דברי.
"חרשתי" את מעריב ולהלן שני ציטוטים ממעריב, שניהם מתאריך 30 למאי 03. מדובר בבוקר שלאחר פגישת אבו מאזן ושרון והרבה ולפני מפגש עקבה או ביקור הגברת קונדליסה רייס.
כותב אילאיל שחר :
"שרון ואבו-מאזן הגיעו להבנה שלפיה צה"ל יסיר את הסגר מיהודה שומרון ועזה,
ויקטין את נוכחותו הצבאית בשטחים. באזורים מסוימים בצפון רצועת עזה, תועבר
האחריות לביטחון לידי המשטרה הפלשתינית, שכוחותיה החלו להתארגן מחדש ברצועה
כבר בשבוע שעבר. גורמים בטחונים מעריכים שבשלב השני צפוי צה"ל לסגת גם ממרכז
העיר בית-לחם, ולאפשר לאבו-מאזן לנסות ולהשתלט גם שם על ארגוני הטרור."
ועוד מוסיף אילאיל שחר באותה כתבה:
"גורמים במערכת הביטחון אמרו אתמול כי יציאה של צה"ל משני אזורים אלה מלווה
בסיכון נמוך יחסית, שכן רצועת עזה מוקפת גדר, וגם מסביב לבית-לחם יכול צה"ל
להיערך באופן שימנע את הגעתם של מפגעים שיוצאים מהעיר למרכזי הערים
הישראליות. עם זאת, שרון הודיע לאבו-מאזן כי צה"ל לא יהסס להמשיך בפעולות
הסיכול במידה ותהיה סכנה מוחשית לחיי ישראלים."
אז מדוע, מדוע לסמרטט את המדינה ומנהיגיה לשוא?
אלו העובדות מלוות ברציונילזציה שלהן.
טור
יגאל לביב
מאמרך מבקר את התקשורת הישראלית ומכתיבתך לעיל למדתי שאינך שונה במאומה.
כתיבתך "פרטשית ושלפנית".
ישראל היא זו שיזמה וביצעה את הנסיגה מחברון
נקודה !.
ובאשר לדיוקים,
קבעת בתגובתך אלי, שאני הוא זה שחרשתי את העיתונות שלא כמותך שרק עלעלת בשטחיות בעיתון הארץ.
אז מר לביב היקר, העוסק במחרשות ראוי שייצמד לקרקע העובדות.
כתבתי שחרשתי את מעריב ולא כתבתי שחרשתי את העיתונות.
אך בינך לביני, מהי חשיבותן של העובדות לגביך ?
גם אתה ממאמצי השטחים, כן אני מתכוון לשטחיות.
קצת יותר הבנת הנקרא והייתי מגיע לבד למסקנה שמדובר בבית לחם. חברון הוחלפה בבית לחם רק על מנת להצית עוד מעט להבות :).
(אגב – גם שגיאת כתיב גורמת לשמאל הקיצוני להשתלח ולסטות מהנושאים)
ובאשר "לבעל הערך" ו"לחסר הערך". קשה לקלוט שיש הבדל בין "חרש את העיתונות" ל"חרש את מעריב" ?
ישראל גם לא יזמה את היציאה מבית לחם. הכל מלמעלה – כלור מהאמריקאים. העולם שלך צר כעולם נמלה. תתפתח חביבי.