בשעה טובה נגמרה העברת הפרות לרפת החדשה. שפיים, געש ויקום הקימו רפת משותפת בה ריכזו את כל הפרות של שלושת הישובים. זה נעשה במסגרת מדיניות משרד החקלאות לעודד מגדלי פרות להתאחד ולהקים רפתות גדולות. את הרפת החדשה הקימו בהשקעה של מיליוני שקלים, תוך דאגה לכל פרט כדי שהרפת תעמוד בסטנדרטים המתקדמים ביותר בענף. אחרי שבנו הכל ולאחר שקיבלו את כל האישורים ממשרדי הממשלה השונים, העבירו את הפרות לרפת.
נזכרתי בעניין כשהשתתפתי בסיור בכפרים בדווים לא-מוכרים, אשר חרב הריסת בתיהם מונפת מעל ראשם. רוב אזרחי ישראל אינם יודעים, כי כפרים בדווים שלמים קיבלו לאחרונה התראות המאיימות בהרס כל בתי הכפר. אבל לפני שאתחיל בסיפור המעשה אזכיר לקוראים, שמדובר באזרחי ישראל החיים בתחומי מדינת ישראל. רק מה, הם אינם יהודים אלא בדווים, וכפי שנראה בהמשך, עובדה זאת מהווה חטא חמור במדינת ישראל.
ערב מלחמת העצמאות מנתה האוכלוסייה הבדווית בנגב כ-90,000 תושבים, שהחזיקו בבעלותם כ-2,000,000 דונם אדמות. בסוף המלחמה ומספר גירושים לאחריה, מנתה אוכלוסיית הבדווים כ-11,000 תושבים. בשנות החמישים החלה ישראל לרכז את הבדווים לאזור הסייג – המשתרע בין באר-שבע, דימונה, ערד וצומת קמה. את אלה שחיו מחוץ לאזור, העבירו בכפייה מאדמותיהם והושיבו אותם במקומות חדשים בתוך אזור הסייג. זה בעצם חיסל את אורח חיי הנדודים של הבדווים ויצר התיישבויות קבע של הבדווים. מקומות אלה התפתחו לכפרים. בשנות השישים החלה מדיניות של ריכוז הבדווים לעיירות. שוב החלו להכריח אותם לעבור ממקומות מושבם לערים שהיוו צורת חיים חדשה ולא מוכרת. לא הוכנו תשתיות ראויות ליישובים עירוניים, ואכן שבע העיירות שהוקמו לבדווים בנגב נמצאות בצמרת האבטלה בארץ ואני חושש שהן גם בצמרת הסמים והפשע. במלים אחרות, הניסיון נכשל. היום מונה אוכלוסיית הבדווים בנגב כ-140,000 תושבים, כמחציתם חיים בעיירות ומחציתם בכפרים לא-מוכרים. הם מחזיקים ברשותם כ-300,000 דונם ונאבקים לשמר ברשותם עוד כ-450,000 דונם מאדמותיהם.
כדי לגרום לבדווים בנגב לעבור לעיירות, מנעו הכרה בכפריהם, אותם כפרים שאליהם הועברו בכפייה. בכך הפכו כל בדואי שמקים את ביתו בכפר לא מוכר לפורע חוק. אי-ההכרה מתבטאת בכך שמנעו מהם מים זורמים, חשמל, ביוב, כבישים, מרפאות, בתי ספר ותוכניות מתאר. מכיוון שזה לא הספיק החלו להרוס בתים, להשמיד יבולים חקלאיים ולהחרים עדרי צאן. כל זה כדי להכריח אותם לנטוש את כפריהם ואדמותיהם ולעבור לערים.
עכשיו החליטה ממשלת ישראל להקים עוד שבע עיירות ולהעביר אליהן את כל האוכלוסייה הבדווית שחיה בכפרים הלא-מוכרים – אצלנו כישלונות הרי הם הוכחה שהלכנו בדרך הנכונה. וכדי לבצע את התוכנית החליטו להגביר את אמצעי האכיפה. אז עכשיו כפרים שלמים מאוימים בהרס כל בתיהם ובגירוש. לאן?! הרי רק החליטו על ריכוז הבדווים לשבע עיירות, ועוד לא התחילו להכין שום תשתית למעבר. אבל את הרס בתיהם זוטות כאלו לא יעכבו… והיכן יגורו אזרחים אלה של המדינה היהודית, בתקופה שבין הריסת בתיהם לבין הקמת בתים במקום אחר?! הרי במדינת היהודים לפרות מכינים תשתיות ראויות לפני העברתן לרפת החדשה. אז נכון שהבדווים אינם יהודים, אבל הם בני אדם!
לא מדובר כאן ביישוב קבע לאוכלוסייה נודדת, הרי מזמן הם לא נודדים. מדובר בנישול שיטתי מאדמותיהם. אז מכריזים על שטחים, שבהם חיים בדווים, כעל שטחים צבאיים, ובתירוץ זה מפנים אותם מבתיהם ומאדמותיהם. לאחר מכן מקימים יישוב יהודי היכן שקודם ישבו הבדווים…
את מפלגת "כך" של כהנא הוציאו אל מחוץ לחוק בגלל שהסיתה לגזענות. אז מה ייעשה לממשלה שהפרקטיקה שלה היא גזענית?!
בעניין דומה: לדברי עוזי קרן, יועץ רוה"מ להתיישבות, לגבי מדיניות הקמת היישובים החדשים בגליל ובנגב (הארץ, יום ראשון השבוע): "לכוונה לשמור על הקרקע אין משמעות במובן הקמת ישובים יהודיים שנועדו לבלום התרחבות ישובים ערביים" (הניסוח הצבאי הקלוקל במקור), וכן "לערבים יש זכות לגור בגליל כמו ליהודים".
באותה כתבה מופיעה רשימת ישובים חדשים העומדים לקום בגליל ובנגב, ונשאלת השאלה: באילו מן הישובים הבאים יחיו ערבים: שיבולת? נורית? אגוז? חלוצית, חלוצית 2 או אולי חלוצית 3?
החבר עמוס – אתה גר בשפיים . קבלתם אדמה מהמדינה לעבד אותה וכיום אתם הופכים אותה לנדל"ן . אולי תוותרו על חלק מאדמותכם לטובת הבדואים . חבריך מהקיבוצים יושבים על אדמות שנלקחו מהערבים וחלק מהם אף גנבו את השמות . חלק מאנשים אלה , מדושני עונג , לא עושים דבר למען הערבים מלבד כתיבת מאמרים , הסתה והפצת שקרים . חבר יקר קודם בדוק את עצמך וסביבתך ואחר כך תלך לבקר אחרים .הרי כל ההבדל בינך ובין ה"מתנחלים" הוא 19 שנה . הבדל נוסף הוא שרוב הקיבוצים יושבים על כפרים ערביים ( שאל את תדי כץ שגם הוא יושב על קרקע ערבית ) ואילו המתנחלים לא גרשו ולו ערבי אחד מאדמתו .
רק הערה חשובה וקצרה: שלא תחשבו בטעות שלפרות טוב בכלא/מתקן עינויים הקרוי רפת:
http://www.anonymous.org.il/milk.htm
בלי להוריד כמובן גרם אחד מחשיבות הביקורת המובעת במאמר.
חלב סויה במקום פצצות.
וכך אכן יחס פחות מפרות.