מדינה מתוקנת היתה גוזרת מאסר עולם על שני אנשי מג"ב אילו היו מורשעים ברצח של שני אזרחים ערבים השבוע – מורסי ג’יבאלי מטייבה ונאסר אבו אל-קיעאן מהיישוב חורה שבנגב. במדינה קצת פחות מתוקנת שני היורים היו נאסרים עד להבאתם בפני שופט. סביר להניח שגם בגרועה שבמדינות העולם מבחינת זכויות האדם, ירי כזה היה מלווה לפחות בהתנצלות מצד השלטון. לא בישראל. במדינת ישראל דבר מזה לא קרה השבוע. להיפך. היורים מתהלכים חופשי, בעיני ציבור רחב הם גיבורים שפעלו כראוי, והעיתונאים מתחרים ביניהם מי יצדיק יותר את זרועה האלימה של מערכת השלטון.
המשטרה ומג"ב לא ניסו לרגע לטעון שהיה זה ירי בשגגה. תחת זאת הלבישו על הקורבנות סיפורי אלף לילה ולילה. באמצעות פרטים לא רלוונטים שטופטפו לתקשורת, הוזל מחיר דמם של ג’יבאלי ואל-קיעאן. כה הושחרו פניהם, עד שלציבור לא נותר להאמין כי במחירי סוף העונה כמו אלה, מותם היה ממש כדאי.
הגדילו לעשות העיתונאים ברוך קרא ורוני זינגר מעיתון "הארץ" בידיעה על מותו של ג’יבאלי (יום רביעי). בידיעה נכתב כי מח"ש תבדוק אם כוחות מג"ב פעלו לפי הנהלים. צריך לשפשף את העיניים ולקרוא זאת פעמיים. נהלים? כשמדובר בחייל יהודי שיורה באזרח ערבי, נמוג כלא היה החוק הפלילי בדבר רצח, הרג או תקיפה חמורה. כשמדובר ביהודי היורה בערבי יש שתי אפשרויות: או שהירי בוצע לפי הנהלים או שלא.
קרא וזינגר הם עיתונאים צייתנים. את מה שמאכיל אותם דובר המשטרה הם ידפיסו ללא היסוס. למשל שסוג הרכב תאם לפרטי ההתרעה על הפיגוע. או למשל שהרכב נמלט; לא שעה לכרוז בעברית ובערבית, ולא עצר גם כשבוצע ירי באוויר. או למשל, שלג’יבאלי עבר עשיר והוא מוכר למשטרה; או שנהג ברכב ללא רשיון. גם אם ג’יבאלי "מוכר למשטרה" ונהג ללא רשיון, פרטים אלה אינם רלוונטים וממילא לא היו ידועים ליורה לפני הירי. וגם אם היה ידוע, אין זה מצדיק ירי. אבל על הקורא הממוצע פרטים אלה מקלים. גם ערבי, גם נמלט, גם נהג ללא רשיון וגם עבריין. ממש חיסול סוף העונה.
עורכי "הארץ" היו צריכים להשמיט מידע זה. הכתבים ברוך קרא ורוני זינגר היו צריכים להיות חשדנים הרבה יותר למידע שהלעיטה אותם המשטרה ומג"ב. במיוחד נכונים הדברים לגבי ברוך קרא. נראה שהוא כבר הספיק לשכוח את שעשתה לו המשטרה בפרשת ההדלפה של ליאורה ברקוביץ. אז הוא נחקר במשטרה תחת אזהרה, למרות שכבר היה ברור מי הדליף. שעות בילה בחדר החקירות. בפני חוקריו היה מונח פלט שיחותיו שביצע בטלפון הסלולרי במשך חודשיים ימים. ליד כל מספר נרשם זהות האדם ומהיכן בארץ בוצעה השיחה. כה בוטה היתה התנהגות המשטרה כלפיו, תוך שהיא מצפצפת על חופש העיתונות ודורסת ברגל גסה את פרטיותו. מאדם שנכווה מפעילות המשטרה היה מצופה כי ייזהר שבעתיים. תחת זאת העדיף להעביר לקוראיו את הודעת הדובר כלשונה.
גם ב"מעריב" דאגו למצפון הקורא. איתן רבין דיווח לקוראים שלא לחינם ירו בג’יבאלי. וכך כתב: "מאוחר יותר התברר כי הרכב שבו נסעו השניים היה מעורב לפני שבועיים בתאונת פגע וברח שבה נהרג ילד בן 4 מטייבה". גם פה מדובר בפרט שכלל לא קשור לירי, וברור שהגיע מדובר המשטרה. גם קוראי "מעריב" יכלו להמשיך ולקרוא את העיתון כשליבם שקט. ב-Ynet של "ידיעות אחרונות" לא טמנו את ידם בצלחת. פה התעלה דובר המשטרה כאשר קישט את מותו של ג’יבאלי בפרטים כמו: "ההרוג מוכר למשטרה בשל עבירות רכוש, גניבות רכב, גניבות נשק ואלימות". והוסיף: "גם הפצוע מוכר למשטרה. הבעלים של הרכב עצור במשטרת נתניה בחשד שגנב מכוניות".
במקרה של נאסר אבו אל-קיעאן, מדובר ממש בחיסול. איש מג"ב ניפץ את שמשת הנהג עם רובהו, וירה באבו אל-קיעאן בעודו נוהג ברכב. גם כאן הרוצח לא נעצר. העיתונאים לא דרשו לדעת את זהותו ולפרסמה. בכלל, נראה שכאשר מדובר בהרג של ערבים, העיתונאים ממלאים פיהם מים. לא שאלות קשות, לא דרישה לחקירה, לא מאמרי מערכת נוקבים.
הריטואל של הצדקת הירי חזר על עצמו כמו בירי ג’יבאלי. המשטרה העבירה לעיתונאים כי אבו אל-קיעאן הסיע ארבעה פלסטינים (שני גברים ושתי נשים) ללא היתר כניסה לישראל – וזאת תמורת תשלום.
מקריאה מעמיקה של הידיעות בעיתונים, שלא לומר ידיעות המשטרה בעיתונים, נראה כי למרבית המידע אין כל ערך לחקר האמת. עובדה זו מעלה את החשד לגבי מהימנותו של כל המידע. גם ללא הסתמכות על עדי ראייה (שאינם עובדים אצל דובר המשטרה), יש ספק לגבי סיפור ההימלטות של ג’יבאלי או ניסיון הדריסה של אבו אל-קיעאן. אני מטיל ספק בעובדה שרכבו של ג’יבאלי תאם את פרטי הרכב לגביו היתה התרעה, וכך לגבי נוהל עצירת חשוד, בעברית וערבית כמובן, ירי באוויר ואז ירי ישיר (ירי בגלגלים אינו אפשרות).
ובכל זאת יש דבר אחד משותף לישראל ולמדינה מתוקנת: קרא וחבריו עוד עשויים להצטרף למשרד דוברות של אחת מזרועות השלטון, ולקבל קידום נאה בשכר.
אף פעם לא אהבתי את אלו המסתתרים מאחורי זהות אנונימית, יש להם מה להסתיר. בכל זאת אשיב לזה הכורך את הביקורת המרכסיסיטית עם הסטלניזם.
המהפכה הרוסית של 1917, הייתה האירוע החשוב ביותר של האנושות עד כה, לראשונה בהיסטוריה ההמונים עצמם, פועלים ואיכרים שחררו את עצמם מכבלי הפיאודליזם והבורגנות בארץ שלמה. מהפכה זו הונהגה על ידי המפלגה ההומניסטית הגדולה ביותר בהיסטוריה, המפלגה הבולשבקית. אולם בתנאי בידוד, לאחר הפלישה האימפריאליסטית של 14 צבאות ומלחמת האזרחים, הבירוקרטיה הצאריסטית החלה להשתלט על מנגנון המדינה , כאשר היא מוצאת אחרי מותו של לנין, בסטלין את מבטאה. לנין ממיטת חוליו, שהחל להבין מה קורה לאחר האירוע בגרוזיה, על אף שניסה, לא הצליח לסלק את סטלין כמזכ"ל. סטלין חיסל פיזית את המפלגה בטיהורים הגדולים, וכל מי שהתנגד לו סולק, הוגלה, או נרצח. מהפכת הפועלים התנוונה והפכה למשטר טוטליטרי של קסטה בירוקרטית שמרנית שביצעה פשעים רבים. מדינה שנמאה בין הקפיטליזם ובין הסוציאליזם. למרות זאת אלו שחגגו את קריסתה של ברית המועצות חברו לריאקציה. רוב האנשים בחבר הלאומים, כיום מתגעגעים לברית המועצות, שם לפחות היתה פרנסה, חינוך, תרבות. בוודאי שמה שזקוקים הוא לא לסטלניזם חדש, אלא לחברה סוציאליסטית עם דמוקרטיה פרולטרית של מועצות עובדים, וזה ייתכן רק במסגרת חברה סוציאליסטית עולמית, שתחליף את הקפיטליזם הנרקב בכל מקום. כדאי להכיר את ההיסטוריה. אלו שמנסים למנוע ממני להסביר שאלה זו, עוזרים למסע האנטי מרקסיסיטי, שתפקידו למנוע מבני אדם להבין את ההבדל בין לניניזם ביטויו העליון של אינטרס מעמד הפועלים, והסטלניזם-אחד הביטויים של הזעיר בורגנות, שהוכיחה בהיסטוריה שהיא מסוגלת לעשות פשיזם או סטלניזם, אך לא לשחרר את האנושות.אקווה שיותירו לי מאמר בנושא.
נראה לי שהכותב עשה שימוש במונח "מדינה מתוקנת" על דרך ההשאלה, כדי להדגים עד כמה השתבש פה הכל. זו גם הסיבה שלא נעשתה כל השוואה למדינה זו או אחרת. איש לא רוצה להידמות למדינות המערב (כגון ארה"ב), שבהן הרגו ורצחו אזרחים. שורץ כמובן שוכח ומשכיח במכוון איזו מדינה רצחה יותר מכל את אזרחיה שלה. נוח לו לדבר על יפן וקנדה, בכדי שהקורא לא ישים לב שהוא עצמו חולק את אותה אידיאולוגיה של בריה"מ במחצית הראשונה של המאה הקודמת.
חבל ששורץ מסית כל פעם מחדש את הדיון רק למערכת של בורגנים ומהפכנים. חשיבתו פשטנית, רדודה ונעשית בתבניות. שני אנשי מג"ב לא ירו בשם בעלי ההון או בשם הניצול הכלכלי. נכון שאפשר להציג זאת כחלק ממערכת גדולה של דיכוי, אך גם המנצל צריך שקט תעשייתי בקרב מנוצליו – ופה קרה ההפך.
העובדה שחלק מהאנשים תקועים שנות דור מאחור, ומגיבים כאילו מלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה, אינה מסייעת להבנת תהליכי ההווה. אני מקווה שהמגיבים למגיבים ערים לכך.
מהפיכה שתעמיד בראשנו מנהיגות איכותית (עם קבלות):יוסי שריד, תמר גוז’נסקי, דן מרידור, בני בגין, מתן וילנאי ועוד אנשים ישרי דרך. מה דעתך, מר שוורץ?
לאשר,
זו לא דעה קדומה לא להיות לניניסט. פשוט, מעולם לא אימצתי עצמי את הלניניזם, אלא רק את מרכס. אין לי בעייה עם כל מי שיפסול אותי כאיש שמאל לא מספיק טוב. אני אדיש לגמרי לתוויות כאלה, וחי מצוין עם עצמי גם בלי הדיקטטורה של הפרולטריון. זה לא אומר שאינני מעריך את תפקידו של לנין ב-1917 ועד למותו בשנת 1924 . יש היסטוריה ויש אידיאולוגיה. רוב חברי לדיעה היו פעם לניניסטים, ואולי נשארו כאלה. זה לא חלק מההיסטוריה הפרטית שלי. מצטער. חיים
לפי תחקיר "הארץ" מתברר עכשיו כי איש מג"ב ירה במכוון בנאסר. עדות שלושה אנשים מאשרת זאת. לפי עדותם, אנשי מג"ב שהיו במקום הגיבו בשמחה למעשה. לאמנון – העובדה שפשע זה נעשה בעוד מדינות אינה הופכת את זה למוסרי ומותר. גישתך אופיינית לאנשי ימין, ובחסותה אפשר לעולל כל עוולה – כי הרי באיזה חור בעולם עשו ליהודים את אותו דבר. לשיטתך, ידנו עוד נטויה ולא צריך להרחיק עד לפולניה בכדי להבין את כוונתי.
על אף שאני מסכים עם הביקורת הנוקבת של אמיר הלל על כוחות הדיכוי והרוצחים המהלכים חופשיים בישראל , בעוד העיתונים הנתונים לשליטת בעלי ההון, מתחרים בינהם מי יצדיק יותר את הרצח של הערבים, איני מבין בדיוק למה הכוונה כאשר מדברים על מדינה מתוקנת. האם ארצות הברית או אנגליה המעוללות רצח דומה בעיראק, הן מדינות מתוקנות? האם אירופה לה קופת שרצים ארוכה הן מדינות מתוקנות? האם יפן שעוללה נוראות במלחמת העולם השניה ובמיוחד לנשים קוריאניות, היא מדינה מתוקנת? הבעייה אינה באמונה כי כאן יש מדינה לא מתוקנת, ואילו במדינות אחרות המצב שונה. זה פשוט לא נכון. בקנדה בה חייתי שנים, המשטרה רוצחת מפעם לפעם שחורים ואינדיאנים "מתוך הגנה עצמית", דהינו מתוך רצח קר. בארצות הברית, המדינה היחידה שזרקה פצצות אטום על אוכלוסייה אזרחית, מוציאים להורג על ידי צליה על כסא חשמלי בעיקר שחורים ואפילו אנשים מפגרים, ולבוש יש רקורד ארוך בנושא זה, האם היא מדינה מתוקנת. מדינות אלו מוכיחות כי הבעייה אינה בחוסר תקינות אלא בשיטה קפיטליסטית עולמית רקובה, בה התרבות והמוסר שוקעים בכל העולם. הבעייה הרבה יותר עמוקה ממה שניתן לחשוב אם לא יורדים לשורשי הדברים ודורשת לא שינוי תקני אלא החלפתה של שיטה זו בחברה שונה של העובדים עצמם, בכל העולם.
כמובן שמקום הרוצחים בכלא, אלא שהם יגיעו לשם רק אחרי נצחון מעמד הפועלים.
מי אמר של"מרקסיסטים" אין חוש הומור ?
כל מילה שלך פנינה אמיתית ממים מלוחים.
הסיאוב והשחיתות של המדינות הקפיטליסטיות ממש זועק לשמים. מהפכה ,כפי דברי שוורץ, במקרה הטוב, או המבול של נח במקרה הרע,רק אחד מהשניים יכול לשנות את המצב. אני מעדיפה את יוסי שוורץ ואת האידאולוגיה שלו על פני המבול.
אני הוא נוח ואין לי אידיאולוגיה – מי זה
שוורץ ? הוא היה בתיבה שלי? עם מי ? אצלי
בתיבה היו רק זוגות.האידיאולוגיה שלו,נשמעת
לי כמו אלה, שמלפני המבול.
אי אפשר שלא לקשור בין מדיניות היד הקלה על ההדק כשבכוונת ניצב אזרח ערבי (עד כה נרצחו 13 כאלה מאז אוקטובר 2000 כלומר בנוסף ל-13 שנרצחו באוקטובר) לבין חתירת השלטון תחת הלגיטימיות של אזרחות המיעוט הערבי מאז חתימת הסכמי אוסלו.
אין מדובר בנושא שייפתר רק באמצעים משפטיים אלא בביסוס הלגיטימיות של האזרחים הערביים, והנסיון המעשי הוכיח כי הדרך הטובה לכך היא שותפות יהודית-ערבית במאבק נגד הגזענות על כל צורות ביטויה.
ובאשר למה שהגיבו בעניין המרקסיזם, הייתי רואה עצמי מחויב לענות עליהם אלאמלא השטחיות הגסה שלהם.
אני לא שותף אידיאולוגי של יוסי שוורץ כיוון שמעולם לא הייתי ולא אהיה לניניסט, אבל כל מלה שהוא כתב על הצביעות של כמה דמוקרטיות בורגניות, והרצחנות הגזענית של גזרי דין המוות הנהוגים בארצות הברית, נכונים. גם יוסי וגם יריביו חייבים לקרוא באורח הוגן את הטקטסטים, ולהתנער מדעות קדומות.
לחיים ברעם:
בתגובתך כתבת שצריך להתנער מדעות קדומות.
וגם אמרתה שאתה לא לניניסט ולא תהיה כזה.
זאת דעה קדומה או שאתה יכול להסביר עמדה זו?
יש פער גס מדיי בין העובדות (אפילו כפי שאתה מציג אותן) לבין הכותרות שאתה נותן לעובדות אלו (רצח וכו’…)
וזאת בלי קשר לזילות חיי האדם הערבי שבהחלט שוררת בישראל. אלא שהפרזות לא רק שלא תורמות לעניין, הן מוזילות אותו והופכות אותו לפארסה. לכן מאמרים דמגוגים כמו זה רק מדרדרים עוד יותר את זילות חיי האדם לסדרה של דמגוגיות מנוגדות.
לא נטען שהוא נרצח. נטען שאם היו מורשעים ברצח היו יושבים בכלא. ואילו רוצחו של יהודי מטופל אחרת מרוצחו של ערבי.
זו לא דמוגוגיה. זו אמת. יתכן ובוטה אך אמת. במקום להתעסק ברטוריקה יש להבחין עד כמה העיתונות משתפת פעולה עם הממסד במדינה הדמוקרטית שלנו.
והעובדות – גם עליהן כנראה שאפשר להתווכח.
"מדינה מתוקנת היתה גוזרת מאסר עולם על שני אנשי מג"ב אילו היו מורשעים ברצח של שני אזרחים ערבים השבוע " פתיחת המאמר, גם אם לא אומרת את זה חד וחלק, מייצרת בהחלט את הרעיון שרצח זה הדבר הסביר ביותר שקרה שם. לא צריך להיתמם.
התרבות הזאת של התלהמות ללא משפט היא זאת שלא מאפשרת לשמאל להבדיל עצמו מהימין ותוקעת את השמאל
אני קורא ולא מאמין למראה עיני . נצא מתוך הנחה ששני החיילים עשו מעשה נורא . הם יועמדו למשפט ויקבלו את עונשם .
רוב אוכלוסיית העולם – ארצות ערב , סין וכל מדינות אפריקה נמצאות במשטרים המחסלים אוכלוסיות שלמות . אנשים נכלאים ומומתים ללא משפט . בסעודיה כורתים יד על גניבה . מה לנו ללכת רחוק אחינו הפלשתים עושים מעשי לינץ הורגים אוכלוסיה אזרחית , לא עומדים למשפט ונחשבים לקדושים מניגם מכריז על זאת בראש חוצות. בוא נלך קרוב יותר יהודים שמדינתם נמצאת במצוקה מחפשים את היוצאים מן הכלל אשר לא מעידים על הכלל . הרי בשטחים משרתים עשרות אלפי חיילים . בודאי יהיה מוסכם על כולנו שלא כל אחד מהם אוכל ערבי לארוחת בוקר . מהיכן אתם שואבים את השנאה הגדולה הזאת לעצמכם ???
חיים ברעם, תהיתי איך אפשר ליצור איתך קשר. אשמח אם תכתוב אלי.
(כמובן שצריך להשמיט את spam ו less מכתובת הדואל)
חיים
כדאי לך לדעת כי לא לנין הוא שניסח בפרק החמישי בספרו "מדינה ומהפכה" את התביעה לדיקטטורה של מעמד הפועלים, אלא מרקס, ובניגוד לאלו המנסים להבחין בין מרקס ולנין בשאלה זו, הבחנה זו פשוט נובעת מחוסר ידע שהנהגת הסוציאל דמוקרטיה המגינה על הדיקטטורה של הבורגנות מפיצה מזה שנים רבות, וכפי הנראה זהו מקור טעותך. לנין לא זיהה את הדיקטטורה של מעמד הפועלים עם הדיקטטורה של המפלגה והעובדה שהממשלה הראשונה של המהפכה הייתה קואליציה עם הס.ר השמאליים. סילוף זה נבע מסטלין, שהפך מצב חירום זמני לנורמה, ולא מלנין.
"חופש מתקיים על ידי הפיכת המדינה לאורגן הכופה עצמו על החברה ומשעבד אותה, הרי גם כיום צורות המדינה הן חופשיות פחות או יותר במידה שהן מגבילות את החופש של המדינה. בין החברה הקפיטליסטית ובין הקומוניסטית תהיה תקופה של החלפה מהפכנית של האחת אל השניה. מותאמת לתקופה זו תהיה תקופת מעבר פוליטית בה המדינה אינה יכולה להיות אלא הדיקטטורה המהפכנית של מעמד הפועלים" ( מרקס/אנגלס, ביקרות תוכנית גותה חלק רביעי)
זאת גם הייתה העמדה של רוזה לוקסמבורג: דיקטטורה זו מאופיינת בצורה בה היא מחילה את הדמוקרטיה, לא על ידי חיסולה, אלא באופן אנרגטי היא חייבת לתקוף את הזכויות והיחסים הכלכלים של החברה הבורגנית, שכן ללא התקפה זו הטרנספורמציה לסוציאליזם בלתי אפשרית" ( ראה "המהפכה הרוסית, דמוקרטיה ודיקטטורה)
זן גם עמדתו של טרוצקי , שהסביר כי לאחר המהפכה הדיקטטורה של הפרולטריון תאפשר לכל הזרמים המגינים על המהפכה הסוציאליסטית ולא רק למפלגה הבולשבירקית, לא רק חופש ביטוי אלאל תעמיד לרשותם את כל האמצעים כמו בתי דפוס ונייר.( ראה טרוצקי "חופש העיתונות ומעמד הפועלים")
אני מוחה על כי מאמר כה טוב הופך לבמת התנצחות של המרקסיסטים והלליניסטים – כשהמאמר לא דן בכך.
אני קורא למגיבים להתייחס לכתוב. לא ייתכן שכל דיון שעולה כאן הופך לוויכוח על מרקס ולנין. זה לא מעניין.
הייתי דווקא רוצה לשמוע ממך חיים ברעם על נושא המאמר ולא על תגובתו של שורץ והחוג שלו.
תודה
שי
קוראים הרוצים להגן על "הגדה השמאלית" מפני
ההרצאות הארכניות של שוורץ – יכתבו למערכת
או למדורי התגובות.
ומה לעשות ואוהבי המדינה הם גם סוציאליסטים? וממש לא מאמינים להנהגתה ולפטרונה האמריקאי?