הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 באוגוסט, 2003 20 תגובות

נביהה מורקוס, חברת הוועד המרכזי של מק"י ותושבת כפר יאסיף, ארגנה משלחת ישראלית יהודית-ערבית, לשני כפרים באזור סלפית שבשטחים, קראוות בניזית ופרחאה, שבהם פעילה מאוד מפלגת העם (לשעבר – המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית). רעייתי ברוריה ואני, הצטרפנו אל הסיור שנערך באחרונה.

בכפר הראשון ביקרנו אצל שש משפחות, בהן נרצחו בנים, נשים וגברים בידי חיילי צה"ל, לא בפעולות צבאיות ואפילו לא בהפגנות! היינו אורחים של פעילי מפלגת העם שציפו לנו לפני הכניסה לכפרים והובילונו ממשפחה למשפחה. רצינו להביע סולידריות, להביא מצרכי מזון, כסף, בגדים ומשחקים לילדים ולאמץ, במידה שנוכל, משפחה, כדי לעזור לה בתמיכה כספית ואחרת על בסיס קבוע.


רק להמחשה, שלעולם אינה זהה לחיבוק, מראה אישי ושיחה:
חדר קטן בבית המשפחה הרחבה בו מתגוררת אלמנה צעירה מאוד עם בן קטן ותינוק בן כמה שבועות. אב המשפחה נרצח בדרכו מהעבודה הביתה בדרך שבצלע ההר. נותרה האלמנה בחודש שמיני להריונה והפעוט שלעינינו נולד אחרי.


משפחה שנייה: בן משפחה נורה ליד הבית, אם המשפחה רצה לעזרתו, נורתה ונהרגה. נשאר האב עם שבע בנות שהמבוגרת ביניהן בת 16. האב מחוסר עבודה כמובן… כרזה מנציחה את המשפחה ובמרכזה תמונת האם וארבעה בני משפחה אחרים שנהרגו אף הם מסביבה.


בביקורנו בכפר לא פגשנו כמעט אף גבר אחד שאינו מובטל, רובם יודעים עברית אותה למדו במשך שנות העבודה הרבות בישראל. אחד מבני המשפחות השכולות (בן 33) עבד בישראל 12 שנה. כאשר היה מנהל עבודה השתכר 7,000 שקל לחודש, סכום גדול מאוד במונחים פלסטינים (גביע גלידה בחנות עולה שקל אחד, בישראל 7 שקלים). משכורת זו איפשרה לו לבנות למשפחתו בית נאה. כיוון שנאמר לו שישראל מספקת רשיונות עבודה מגיל 35, הוא יחכה בסבלנות עוד שנתיים. למותר לציין כי הסיכוי למצוא בשטחי הרשות הפלסטינית מקום עבודה ראוי הוא אפסי. גם המעט מדי שנבנה "בימים הטובים" נהרס עד היסוד בידינו.


אז איך מתקיימות משפחות באבל הנורא, במצוקה הכלכלית? בהרבה סולידריות חמולתית וחברתית. לשתי משפחות החיות במצוקת דיור קשה, בונים בהתנדבות כמובן, שני בתים. לנשים אחרות בכפר שהפסיקו לימודיהן, הקימו פעילי מפלגת העם כיתת לימוד עם מורים מתנדבים שהכינו אותן לבחינת בגרות ורובן עמדו בהן בהצלחה.


המשפחות אותן ביקרנו אינן זהות מבחינה כלכלית, בצד מגורים דלים מאוד היינו גם בבתים נאים, ובכולם נתקבלנו במידה גדושה של חום ואפילו שמחה (מורקוס אומרת שביקורים כאלה אינם מתקיימים כמעט). הנשים התנשקו ואנו הגברים לחצנו ידיים לבנים ובנות, נשים וגברים, ושמענו סיפורים, עוד ועוד סיפורים.


את המשפחות ביקרנו בקראוות בניזית. משם נסענו לכפר הסמוך פארחה. כאן חיכו לנו אירועים אחרים, עלינו מהאבל אל התקווה. בפראחה הסתיימה קייטנת ילדים ונפתח "מחנה עבודה" (לפני שנים נהגו לקיים מדי שנה, מחנות כאלה בנצרת). עשרות ילדים חיכו לנו בבית-הספר שנבנה לאחרונה בידי מתנדבים, בכניסה ציפתה לנו תזמורת נערים מתופפים בתלבושת צופית, לא זו של פיונרים ושל בנק"י, וחברי מפלגה הסבירו לנו בחיוך כי "גם הצופים שלנו". אחר-כך התבקשנו להצטרף לתהלוכה של התזמורת, בני נוער ומבוגרים, שעברה בכפר וגייסה בעצם נוכחותה למחנה העבודה, שרבים ממשתתפיו באו מכפרים מרוחקים (ביציאתנו מהכפר ראינו אותם מתחילים להגיע). ברצוני לציין כי בראש ההפגנה נישא הדגל הפלסטיני ועל שאלתי אם אין דגל אדום נאמר לי כי נשכח… לאחר מכן בעצרת הוא הופיע ועליו סמלה של מפלגת העם).


חשוב לי לציין כי כל הנאומים, שהיו כמובן נגד הכיבוש, המאבק לעצמאות, אחוות העמים והשלום, כוונו כולם אלינו, למשלחת הישראלית. ואם עד עתה היינו נתונים באימת יגונן של המשפחות ולא העסיקה אותנו חשיבות ביקורנו, למדנו עליו שוב ושוב מפי הדוברים.


בצד דבריה מלהיבי הקהל של מורקוס, דיבר איתמר, מצעירי המשלחת, שהוצג בפני הקהל בידי המנחה. איתמר, סטודנט מתחיל, פעיל שלום נחרץ, מקים סניף של חד"ש בכרמיאל, עורר את התלהבותם של הנוכחים בראש ובראשונה בהיותו סרבן (שוב יכולנו להיווכח עד כמה הסרבנות המצומצמת עדיין מאוד, חשובה לפלסטינים). איתמר, נציג חד"ש ופעיל תעאיוש, סיפר לנוכחים על פעילותו של מחנה השלום האמיתי, ושוב ראינו מה כל זה עושה לפלסטינים הכבושים, מורעבים ומושפלים.


אמרתי מושפלים? כל זכר לתחושת המושפלות לא היתה בעצרת. אחרי הנאומים הופיע זמר קשיש (70) חבר מפלגה, בגלבייה וכפייה, ופתח בזמר שגייס את הקהל, תחילה בטיפות ואחר-כך בזרמים של ממש, אל רחבת הריקודים. גם זמרתו של הזמר מסוגננת מאוד ומחורזת מאוד היתה בעיקרה כלפינו. מספר הרוקדים גדל. הפליאה בריקודי הבטן צעירת משלחתנו, חברת השומר הצעיר. הנורמליות ואפילו השמחה שלטה בכל. וכדי שאירוחנו יסתיים כראוי, הכינו למשלחת ארוחה נאה, צנועה וטעימה, באחד הבתים.


במה אסיים לכל אלה שלא היו בשטחים או היו בהם רק במדי צה"ל או בהפגנות סולידריות ברחובות הערים? להם אומר כי חשוב, יותר מחשוב, להיות כמה שרק אפשר בפנים, בתוך הבתים ועם האנשים, באבל ובתקווה. ומשהו על הקומוניסטים שמשני צדי הקו הירוק: אפשר וגם ראוי ללמוד מהשגיאות הקשות שנעשו בעבר ונעשות גם בהווה, אולם נכון וחשוב פי כמה לזכור ולעולם לא לשכוח כי העולם הערכי שבתוכו פועלות מפלגות קומוניסטיות – בעיקר כאשר הן לא בשלטון – בקרב עמיהן, אין למעלה ממנו, ובמקום שהוא קיים אתה חש בו בכל.

תגובות
נושאים: מאמרים

20 תגובות

  1. הבלתי נמחק הגיב:

    אולי אמת אולי כזב, איני יודע.
    אם אמת עצוב וכל כך מיותר.
    ואם כזב? אזי מה הכתוב אם לא לשון הרע כנגד מדינת ישראל.
    הייתי רוצה לחיות במדינה בה לא ניתן יהיה להתבטא בלשון הכתבה הנ"ל.
    לא ניתן יהיה אם משום שהרציחות המתוארות לא בוצעו כמתואר וכל המעליל ישלם על כך בקיצוץ לשונו
    או
    לא ניתן יהיה משום שהמדינה לא תרצח – נקודה!.

  2. אמנון הגיב:

    אולי לשם איזון תבקרו בבתיהם של נפגעי טרור מישראל .לא ברור מה עשו כל ה"נרצחים" במיוחד ארבעה בני משפחה אחת . נראה לי שמק"י שהינה פלג בתוך חד"ש שהיא עצמה מפלגה קטנה ( 3000 קולות יהודיים )מחפשת גימיקים ומתארת מציאות מדומה של צה"ל היורה ללא אבחנה . במאמר מתוארת מציאות מופלאה של עבודה בישראל . מי שהכריז על מאבק מזויין נגדנו אל יצפה לכפפות משי במלחמות יש נפגעים . כאשר נלחמים נגדנו אזרחים ההרוגים הם אזרחים . חבל מאוד שיהודים מעודדים משפחות " לוחמים " בחינת ישחקו הנערים לפנינו .זכרו את האימרה עניי עירך קודמים . מבטיח אני לך החבר פתר כי בעת צרה לא יעזור לך אף ערבי , תאלץ לקבל עזרה מהכופרים הימניים שאף יגנו עליך ועל ילדיך.

  3. על הירח ? הגיב:

    "אמנון" ו"דובר אמת" שהם היינו הך – כותב,
    את תגובותיו הסטנדרטיות כאילו מדינת ישראל ופלסטין הם על הירח ואילו הוא כוכב עליון.
    פלסטין כבושה, אמנון-דובר-אמת ! והישראלים,גם
    אתה,הם הכובשים/מנשלים.

  4. מכתב תודה הגיב:

    תודה לכל כתבי האתר

    אנו מבקשים להודות בכל לשון ולשבח ולפאר ככל האפשר את הכתבים האמיצים של האתר, אשר למרות התנגדותם הפוליטית לגופים העומדים שמאלה מהם, כמו הנהגת תנועת ,אבנאא אל באלד", הם התגייסו ככל יכולתם ולפי מיטב כישוריהם העיתונאים ועשו ימים כלילות על מנת לגייס את דעת הקהל להגנת הזכויות הדמוקרטיות של תנועה זו. האתר הראה שאר רוח והתעלות והאיר אור יקרות שנטע תקווה בכל האוכלוסייה בארץ זו ערבים כיהודים כי יש עתיד לשמאל בארץ זו המסוגל להתאחד בפעולה למעו זכויות דמוקרטיות למרות חילוקי הדעות.
    לאור הצניעות הידועה של עורכי האתר, אשר מתרחקים מכל שבחים והרעפות תודה, ועל כן ללא כל ספק מסיבה זו הם יורידו מכתב תודה זו, לאור הכרת התודה והתקווה שהם נטעו בנו, למרות צניעותם הרבה נמשיך להעלות מכתב תודה זה בימים הבאים.
    ושוב תודה על התקווה והחום והעקרוניות.
    כאשר מנהיגי "אבנא אל באלד ", ישחוררו, ללא ספק הם יבינו לאור מסע ההגנה המפואר של אתר זה, כי הם טעו וכי הלאומנות הערבית אינה הדרך.
    בכל הכבוד הראוי.

  5. דן תמיר הגיב:

    שלום דני,

    תודה על הרשימה המעניינת. הכפרים שבהם בקרת הם מן הסתם קרות בני-זיד ופרחה; אשמח להצטרף לביקורים כאלה בעתיד, אם תהיה בהם נציגות לא רק לתנועה היהודית-ערבית, אלא גם לתנועה המסלמית-עברית. מה דעתך?

    בכל אופן, אם רוצים באמת לעזור לבני עמנו (המדובר ב"מפלגת העם", כאמור) באזור השומרון, עדיף אולי לפעול למען שותפות אמיתית במסגרת חברתית ומדינית אחת, ולא להסתפק במלים יפות וקצת שירים וריקודים, שאינם גורעים מאום ממחיצות האפרטהייד בארץ.

  6. על המאדים הגיב:

    חבל על הזמן: "אמנון"הוא עיוור ופרובוקטור
    ימני-קיצוני שתגובותיו האוויליות מיתממות.
    הוא לא שמע-כדוגמא אחת- על "גילוח" כפרי
    נםת לטרון בגדה המערבית, ביוני 1967 .

  7. אמנון הגיב:

    תגובה לעל הירח ??
    אני מבין שתגובותי מרגיזות אותך . מה דעתך על מלחמת העצמאות ( הנקבה ). אז באמת נשלו ערבים והתישבו על כפריהם ועריהם . אולי ימנה לי איזה כפרים או ערים נושלו אחרי מלחמת ששת הימים . כל הישובים ביש"ע הוקמו על גבעות שוממות , לא הופקעה קרקע פרטית , אם כך דבר גלויות , המפעל הציוני לא נראה לך , לך עד הסוף והסבר לגולשים מה דעתך האמיתית !!!
    מעניין , רוב היהודים בגבולות הקו הירוק יושבים על קרקע ערבית . חלק מהכותבים באתר זה ושאר תומכי הסמול יושבים על קרקע ערבית ואפילו בבתים השייכים לערבים .
    החבר על הירח אביא לך דוגמה קטנה . לוחם נגד "הכיבוש" דן חמיצר גר בישוב עין הוד שהינו ישוב שנגזל מיושביו החיים בארץ . הוא שאמרתי הגיבן לא רואה את החטוטרת של עצמו !

  8. שופט עליון לדן תמיר הגיב:

    "…אם רוצים באמת לעזור לבני עמנו…" לאיזה "עמנו" התכוונת?

  9. ויקטור הגיב:

    דני היקר

    אני מוקיר את פעולתכם, אשמח להצטרף לבקורכם הבא.

  10. שאלה לכב’ השופט הגיב:

    תגיד לי אתה.

    דן תמיר

  11. תיקון טעות הגיב:

    במאמר נפלה טעות מצערת בשורה השישית כתוב: "נרצחו………ע"י חיילי צה"ל". חיילי צ ב א ה ג נ ה לישראל אינם רוצחים!!!. זה לא צבא הכנופיות האיסלאמיות ,ממשיכי דרכו של המופתי ימ"ש (ידידו האישי של אדולף היטלר ימ"ש ), שנשלחים לרצוח כמה שיותר יהודים. זהו צבא הגנה, צ ב א ה ג נ ה .חייליו יוצאים להגן על שארית הפליטה של העם היהודי מפני ממשיכי דרכו של אדולף היטלר ימ"ש. התופעה הנפסדת שקימת בתוככי השמאל האנרכיסטי הקיצוני ה י ה ו ד י, אין לה אך ורע בתולדות האנושות. אוהבי האויב בזמן מלחמה לא נחשבים לאוהבי צדק אלא לבוגדים. חולשת השלטון בישראל שאותו מנהלת אוליגרכיה של עלוקות מאפשרת לתופעות איומות לצוץ ולפרוץ באין מפריע. רצח, אלימות, אונס, גניבות , פריצות מעשי שוד לאור היום ומעשי בגידה ונבלה בערכיו המקודשים של העם היהודי המתחדש בארצו. כל אלו הינם הסממנים לרקבון השלטון והחברה .רקבון שיש לעקור אותו בניתוח כואב אחרת הגנגרינה תאכל אותנו לחלוטין. ויש בעם אנשים טובים שיכולים להציל אותנו: יוסי שריד, תמר גוז’נסקי, מתן וילנאי,דן מרידור ועוד אנשי מלח-הארץ מהקיבוצים והמושבים.

  12. אלמוג שבתאי הגיב:

    למתקן הטעות: הלוגיקה שלך קצת פגומה. היא הולכת משהו כזה: צה"ל נקרא צבא הגנה, מכאן שהוא אכן כזה, מכאן שכל מה שהוא עושה זה הגנה, מכאן שכל מה שהוא עושה, לא משנה מה, יוגדר מעתה כהגנה ולא ככל דבר אחר. יש פה מספר כשלים לוגיים די ברורים. למשל, אם נקרא לצה"ל צבא קילוף התפוזים, מעכשיו כל מה שחייל יעשה יקרא קילוף תפוז?

    המתנגדים למלחמה בזמן מלחמה נחשבים לעיתים לבוגדים, ולעיתים כמממשים את זכותם הדמוקרטית, תלוי איפה. גם אלה שנחשבים בזמן מעשה לבוגדים, לעיתים קרובות נחשבים מאוחר יותר לגיבורים.

  13. דת ולאום הגיב:

    רק באירטן וסעודיה – דת היא לאום.

  14. שופט עליון ל"דן תמיר" הגיב:

    אנסח את שאלתי מחדש. הנושא היה עזרה לפלשתינאים, ואתה כתבת בתגובתך: "…אם רוצים באמת לעזור לבני עמנו…". אתה מבין, "דן", מה שמבלבל אותי זה הקונפליקט בין שמך הישראלי-הצברי-הגאה למהדרין ורהיטותך, לבין רוח התגובות שלך. אם כי באתר הזה ישנן דוגמאות נוספות לכך. אני יהודי וכאמור, לפי שמך והעברית שבפיך, סברתי שכך גם אתה. האם טעיתי? השאלה היא אישית ולא רלוונטית לדיון, ועל כן אינך חייב לענות.

  15. אלדר משוש לשופט תחתון הגיב:

    אני מתקשה להבין מדוע אתה איתנו, עדיין.
    מה לך ול"הגדה השמאלית" – שב לך על כס משפט
    השקר שלך ופסוק כאוות נפשך באתרים אחרים.
    אבל, אם אתה מתעקש לרעות בשדות זרים: שמה של
    מדינתנו הוא י ש ר א ל. האבות המייסדים דנו
    באםשרוצ לכנות את המדינה "ציון" אן "יהודה"
    ואז, חס ושלום, היה העם: ציוני או יהודי.
    יהדות היא דת.אזרחיה של ישראל הם ישראליים:
    יהודים, כופרים, מוסלמים,נוצרים, דרוזים,
    מרוניםת חילוניים… ובכן, ,עמנו" הוא העם
    הישראלי ואילו אתה, כנראה, "שופט" בבית משפט
    רבני יהודי.

  16. למר אלדד משוש הגיב:

    1. יהדות היא דת ולאום ואין להפריד בינהם.
    2
    .כשיהודי אומר עמנו הוא מתכוון ליהודים.3.אין "מסלמים-עברים" 4. הרוע לא נמצא רק בצד היהודי ,והטוב רק בצד הערבי.5. יהודי שמשווה יהודים אחרים לנאצים חיב לעשות בדחיפות איבחון קוגנטיבי. 6.זה שרשמת בתגובה שלך, בכתבה של חיים ברעם,ששר המשפטים שלנו הוא ממשיך דרכם של הנאצים,מוכיח מעל לכל ספק שלפסיכיאטר המחוזי או לחילופין לתובע הכללי, תהיה הרבה תעסוקה עמך.

  17. שופט עליון הגיב:

    עורכי הגדה,

    אינני מבין את ההגיון שבצנזורה שלכם. אלדד משוש פנה אלי בצורה מתלהמת יותר מאשר תשובתי אליו. התגובות שלי הן בדרך כלל מדודות ומנומסות. לצנזר מטעמים פוליטיים זה בולשביזם במיטבו. חן-חן.

  18. דן תמיר הגיב:

    שופט עליון יקר,
    אשמח להמשיך ולהתכתב, אך לא מעל גבי האתר. אנא שלח לי דואל לכתובת dantamir@gmx.net.

  19. תגובות רק לתוכן המאמר הגיב:

    השופט המתרעם יכול לכתוב כאוות נפשו – אך
    רק לתוכן המאמר והתגובות ולא ל"אפיון" המגיבים או "התכתבות" איתם.

  20. הבלתי נסבל הגיב:

    לא יודעת..אבל כואב לי..כואב לי שכותב המאמר שם לו לדגש את "כאבם" של הפלשתינים ולא כאבם של אחיו שלו-היהודים במדינת ישראל שסובלים מהטרוריסטים שמקבלים מחסה אצל אותם פלשתינים שמצטיירים כ-"מסכנים"…

    זה בלתי נ=ס=ב=ל!! יבוא יום וגישתכם תשתנה..

    מילה שלי!

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים