המאורות חשכו בארצות הברית של אמריקה כבר בנובמבר 2000 כשמושל מדינת טקסס, ג’ורג בוש ג’וניור, נבחר לנשיאה. החשיכה שירדה בשבוע שעבר על העיר ניו יורק ועל כל צפון מזרח ארה"ב, מדינת אונטריו בקנדה ומדינות אחדות בצפון מרכז היבשת, היוותה תזכורת לאזרחים האמריקאים, לאו דווקא ל"לילות העלטה" של 1965 ו-1977, אלא גם לנסיגתה הדוהרת של ארצם, למעמד של מדינת עולם שלישי. הם יכולים כמובן להתגדר כ"מעצמת העל היחידה" אך בליבם ומוחם הם יודעים, שבמדינות אחרות, שאינן מוכתרות כך, יש חשמל ואין בהן אסונות-אדם (בניגוד ל"אסונות טבע"), הנגרמים כתוצאה מתאוות הבצע של השליטים, בשליחותם של אלה, הגורמים לחשיכה.
הנשיא בוש, שעזב את חוותו ביום חמישי שעבר כדי לאסוף תרומות למסע הבחירות שלו ב-2004, היה בסן דייגו שבקליפורניה, עת קרסה מערכת החשמל במזרח ובצפון. כהרגלו, פנה אל המיקרופונים והמצלמות המקיפים אותו מכל עבר, כדי להכריז על מה שלא ידע כלל, אם זו אמת או בדיה: "לא היתה זו התקפת טרור". גם עתה, בעת כתיבת מאמר זה, עדיין אין איש יודע, מדוע ולמה כיסה החושך את פני אמריקה. אולי בכל זאת היו טרוריסטים אחראים למחדל, החוזר על עצמו לפרקים? התשובה היא: כן. הטרור של ההון הגדול האמריקאי, המתנכל לאזרחי המדינה, הוא האחראי ל"תקלה" שמיררה במשך יומיים את חייהם של האמריקאים והקנדים, גרמה לנזק ציבורי של מיליארדי דולרים ירוקים ונזק בלתי הפיך לעשרות מיליונים, שאיש לא יפצה אותם על סבלם ונזקיהם.
הנשיא אמר את מה שהוא יודע להגיד ("טרור" הוא הפזמון החוזר שלו) וחזר לאסוף את שלל התרומות. מושלי המדינות וראשי הערים, חזרו בלימוזינות אל בתיהם המוארים בגנרטורים ואילו האזרחים, נתקעו במעליות או במקרה הטוב יותר, "בילו" את הלילה על מרצפות הערים, מדרגות הכנסיות או בפארקים המועדים לפשע. ביום ששי נשרכו לבתיהם, לעתים במרחק של קילומטרים רבים, כדי למצוא שאין מים זורמים, המזון התקלקל במקררים וגם אם היו רוצים לצאת למרחקים כדי לרכוש מצרכים חיוניים ואוכל – לא יכלו למלא את מיכלי מכוניותיהם בדלק, על כי משאבות התחנות שותקו והדרכים, בלאו הכי, סתומות בגלל הרמזורים הכבויים. עשרות אלפים נכלאו ברכבות התחתיות בחום של למעלה מ-60 צלזיוס, התחבורה הבין-עירונית שותקה ושדות התעופה נסגרו. עשרות אלפי תיירים זרים ומקומיים, לא יכלו לחזור לחדריהם בבתי המלון, בהעדר חשמל, המניע לא רק את המעליות, אלא גם את המחשבים המפקחים על המנעולים האלקטרונים של חדרי המלון… כל מה שקראנו בעיתונים וראינו בטלוויזיה, הוא כאין וכאפס לעומת המציאות האכזרית. אך גם בעדשות המצלמות, נראו המראות כאילו נלקחו ממונרוביה שבליבריה השסועה, או מבצרה ובגדאד המצולקות.
התשובה לשאלה "מה באמת אירע" כש-21 תחנות כוח, ממפלי ניאגרה בצפון ועד למדינת ניו ג’רסי דרומה, קרסו בזו אחר זו, תוך 20 שניות – אינה חשובה. היא תינתן בדו"ח ועדת החקירה האמריקאית-קנדית, כשזו תפרסם את מסקנותיה הטכניות. חשובה התשובה לשאלה: "למה זה קרה?" ועל כך, אין צורך בחקירה, כי התשובה ידועה: חברות החשמל ה"מופרטות" מאז שנות השמונים, אינן משקיעות את ההון הדרוש לאחזקת התשתית ולפיתוחה – בזמן שצריכת החשמל גדלה והולכת, שהתשתיות המיושנות מתפוררות. זו היתה הסיבה לעלטת 1965 ולחשכת 1977 – כל זה החל בהחלטת הקונגרס האמריקאי לפצל את ה"מונופול" הציבורי, של תעשיית החשמל, מבלי לחייב את החברות הפרטיות שחילקו ביניהן את שלל ייצור והולכת החשמל (והגז) לצרכנים – להשקיע את הדרוש לתשתיות, בטרם יזרימו לכיסי בעליהן את הרווחים, ממחירי החשמל והגז המופקעים. כך הוא גם ה"מצב" של הרכבות, האוטובוסים ושירותים ציבוריים רבים אחרים (מים, ביוב, אשפה), שהופרטו (משמע, נמסרו במחירים מגוחכים לאילי-הון מקורבי השלטון ולאחר שהפיקו רווחי ענק לכיסיהם – הביאו את החברות האלה לפשיטות רגל אדירות וכתוצאה, קיצוץ בשירותים לאזרחים (רכבות ואוטובוסים איטיים: ניתוק ערים רבות מתחבורה ציבורית; ביוב ואשפה המסכנים את בריאות הציבור) המשלמים הון עתק עבורם.
עת בה כיסה הנשיא בוש את אחוריו ("זו לא היתה התקפת טרור"), במרחק כמה מאות קילומטרים מסן דייגו שבדרום קליפורניה – בצפון המדינה, בסקרמנטו בירתה, ליקקו המושל ופקידי הממשל של המדינה שכלכלתה היא השמינית בגודלה בעולם כולו, את פצעיהם: גירעון של 35 מיליארד דולר, הביא לתביעת מיליון אזרחים לעריכת בחירות חוזרות, העשויות להביא אל כס השלטון שחקן קולנוע אוסטרי-אזרח אמריקאי, המשתוקק להיכנס לנעליו של השחקן רונלד רייגן, שמִשרת מושל קליפורניה, היתה בשבילו קרש הקפיצה אל הבית הלבן. אלא שארנולד שוורצנגר לא יוכל להמשיך לוושינגטון: רק מי שנולד בארצות הברית, כשיר לכהן כנשיאה וגם זו חצי נחמה.
גם המשבר הפיננסי הענקי בקליפורניה, מקורו במשק החשמל: הפרטת חברות החשמל של המדינה, הביאה למחסור קיצוני באנרגיה בסוף שנות התשעים ולרכישת חשמל יקר מהמדינות השכנות, באמצעותה של חברת "אנרון", שלא רק שהפקיעה את מחיריו, אלא גם נקטה אמצעים פליליים, ליצור משבר חמור עוד יותר. "אנרון" פשטה את הרגל בקול תרועה ואיתה, יותר ממאתיים אלף מפעלים ועסקים קטנים בקליפורניה, שלא יכלו לעמוד במחיר החשמל שהרקיע שחקים: התמוטטותם, הביאה כמובן לגירעון אדיר בגביית מיסים ולקריסת השירותים הציבוריים כמו חינוך, תברואה וסעד. זה הוא הרקע למירוץ הבחירות, בו מתמודדים 153 מועמדים, על משרת מושל קליפורניה.
הנשיא בוש השני נבחר לכהונתו ב"רוב" של פחות מ-500 קולות פסולים ממדינת פלורידה, שמושלה הוא אחיו ובזכות הפסיקה לטובתו של הרוב הרפובליקני בבית המשפט העליון (ב"דמוקרטית העל" האמריקאית, מתמנים השופטים הפדראליים על פי השתייכותם המפלגתית או האידיאולוגית. שופטי המדינות נבחרים, גם הם לפי השתייכות מפלגתית). הוא נבחר כשליח ההון הגדול והימין הדתי והחל את כהונתו בהורדת מיסים ענקית לעשירים וקיצוץ בשירותים ציבוריים לאלה שלא בחרו בו: השכירים והמעמד הבינוני. אירועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001 – הביאו רבים וטובים ממתנגדיו, לתמוך בו, גם כששלח את גייסותיו לכבוש את אפגניסטן ואחריה, לתפוש את בארות הנפט של עיראק. אלא שהגלגל התהפך באחרונה ובשבוע בו כבה האור במזרח ובצפון ארה"ב, התפרסמו תוצאות משאלי דעת קהל, שהעידו על ירידה תלולה בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיאו. גרמו לכך: הכישלונות המתמשכים באפגניסטן ובעיראק, החיילים החוזרים הביתה בשקים.
התדרדרותה המתמשכת של הכלכלה האמריקאית, הירידה ברמת החיים של חלקים גדולים באוכלוסיה, ירידה תלולה במחירי הנדל"ן, כשהבעלות של בתים ודירות היא חלק בלתי נפרד מ"החלום האמריקאי" – חיי היום-יום באמריקה, הפכו לקשים יותר, תחת נשיאותו של בוש השני. גם בוש הראשון, אביו של הנשיא הנוכחי, לא הצליח להיבחר לתקופת כהונה שנייה למרות "ניצחונו" בעיראק ב-1991. גם הוא איבד את כיסאו בגלל כלכלה כושלת וגם הוא ניסה "להביא הביתה" הצלחה אחת לפחות: שלום ישראלי-פלסטיני שצמח ודעך ב"וועידת מדריד", אליה גרר את יצחק שמיר, כשחרב הפיפיות של אי-חתימתו על ה"ערבויות" מתהפכת מעליו.
ההיסטוריה חוזרת? נדמה שכך הוא: עברו 12 שנים ובבית הלבן יושב… ג’ורג’ דבליו בוש השני, שגם הוא הכריז על "ניצחון" בעיראק, גרר את אריאל שרון ל"ועידת עקבה" וגם הוא אינו חותם על הערבויות שהקונגרס אישר. ממש כאביו, בוש השני ניצב לפני שוקת שבורה של משק מתדרדר ועכשיו, שוד ושבר, גם בלי חשמל. ולאדימיר איליץ’ לנין (שבוש, בוודאי, אינו יודע מי הוא), אמר: "סובייטים וחשמל, הם סוציאליזם". בארצות הברית של אמריקה, אין סובייטים ועכשיו גם החשמל מקרטע. סוציאליזם לא יהיה באמריקה בזמן הקרוב אך כיסאו של מי שגרר אסירים רבים מורשעים, שחלקם הגדול חף מפשע, אל כיסא החשמל – מתנדנד. כמו בשנת כהונתו האחרונה של אביו. גם אצלו מגיחים מנהיגים חלופיים במפלגה הדמוקרטית, כמו מושל וורמונט לשעבר ד"ר האוורד דין, המזכיר בנסיקתו המטאורית, את מושלה של מדינה נידחת בדרום, ביל קלינטון, שבא משום מקום (ארקנסו) אל הבית הלבן, כדי לרשת את בוש האב.
אומרים לנו ("הפרשנים" והכתבים ה"מדיניים" של "הארץ") שבוש לא יפעיל את מרותו על ממשלת שרון-לפיד-ליברמן, משום שהוא זקוק לקולות יושבי בתי האבות היהודיים בפלורידה. זו שטות מוחלטת: ראלף ניידר, שגרף שלושה מיליון קולות בבחירות 2000 והוא שהביא לאמיתו של דבר את בוש אל הבית הלבן (לפחות חצי ממצביעיו היו נותנים קולם לאל גור, אילו ניידר לא היה "רץ" בבחירות) כבר הודיע, שיסיר ב-2004 את מועמדותו, אם הדמוקרטים יעמידו בראשם מועמד ראוי ולא מלחך פנכה כיוסף ליברמן האמריקאי-יהודי, שאין לו בלאו הכי שום סיכוי להיבחר. גם בוש יודע שקולות "יהודים" לא יכריעו את הכף בבחירות 2004, ולכן האפשרות שירצה להוכיח את הצלחתו בקרן זווית אחת של מדיניות החוץ שלו: במזרח התיכון, אפשרית בהחלט.
הכותב צודק, ותעיד על כך הבריחה הגדולה של אזרחים נאורים מארה"ב
מזה מספר דורות מנסים אזרחי ארה"ב להמלט מהמדינה הנחשלת הזו. שכונות american town ובהם מהגרים מאמאיקה הוקמו בערי סין, רוסיה, קוריאה, פולניה, יפן, אירלנד וגם בישראל.
רק מדיניות הגירה קשוחה של ממשלת ארה"ב האוסרת על תושביה לעזוב אותה מונעת את בריחת כל אזרחי ארה"ב הנאורים למדינות אחרות. מדיניות זאת, המחייבת כל אזרח ארה"ב להצטייד ב red card כדי להגר ממנה חוסמת את הגבולות. ה red card ניתן בהגרלה ובדרך כלל מספר המבקשים להגר מארה"ב למדינות נאורות גדול פי 70 מההקצבה.
הכותרת אומרת את הכל – אין צורך להגיב על
תגובתו של שי, מקהילת עבדים היינו.
מסיס מוכן אפילו לצטט את לנין לעת הצורך, אך הוא מתעלם מדבר פשוט, לנין ארגן את מעמד הפועלים כדי להשליך את השיטה הקפיטליסטית ברוסיה הצארית ולכונן סוציאליזם. מסיס לאחר כל הביקורת שעושה על בוש, עדיין מפיץ אשליות במפלגות של הבורגנות האמריקאית הדמוקרטית וגם הרפובליקנית, ובאותה עת מסלק את הקול של הלניניזם מאתרו המצביע על הצורך בשיטה סוציאליסטית שתחליף את המדינות הבורגניות והסדר האימפריאליסטי, את הקול שהעז לקרוא לטובח ההמונים בקביה ובמחנות הפליטים בלבנון טרוריסט.
איזו ערימה של הבלים. הכותב כה מסונוור מהצדק האבסולוטי (אותו הוא אוחז, כמובן, ממש כאן בכף ידו) שאין הוא יכול לראות שבחסות אותו נשיא מושמץ התחולל באיזור השינוי האסטרטגי הגדול ביותר מזה עשרות שנים. שינוי זה, גם אם הושג בדרכים שיש הרבה מה לבקר בהן, כבר נעשה. אלכס מסיס יהנה בעתיד מפירותיו בדיוק כמו כולנו. הרי הדעת נחרדת למחשבה כיצד היה אל גור המדולל מתמודד עם פיגועי ה11 בספטמבר.
התגובה של שי היא הדבר המגוחך ביותר שראיתי באתר הזה, ויש בו די הרבה דברים מגוחכים.
מה הקשר בין קיביה ומחנות הפליטים למאמר ?-
אין קשר,אלא שהפעם עשה איתנו המגיב שוורץ
חסד ולימד אותנו רק פרק קצרצר בלניניזם שלו,
המגיבה שתגובתה מתפרסמת מתחת לשוורץ,יודעת
לבקר בחריפות ("הבלים")על תקן של נביאה: היא
יודעת שאילו אל גור ("המדולל")היה נבחר – הוא
לא היה מתמודד עם ה11 בספטמבר, יום הגבורה של
הנשיא שנס על נפשו והתחבא אי-שם. ובכן, יתכן
מאד שאילו גור היה נבחר,היה קורא בעיון את
דו"חות הביון וגם יודעי-קרוא שהיה ממנה, עושים כמוהו ויתכן שהפיגוע ההמוני היה נמנע.
ראו הפרק "אריות ונשרים", ופרקים אחרים, באתר
http://www.cryfromoccupationofpalestine.org
אולי יואיל החבר מסיס להסביר איזה משטר הוא מציע במקום המשטר הנכחי בארצות הברית . האם הציטוט מדברי לנין הוא רמז . הרי רעיונותיו וביצועיו של לנין ויורשו סטלין נזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה לא לפני שגררו לקבר עשרות מיליונים והפכו מאות מיליונים לאומללים הניצבים מרחק שנות דור מאחרון האומללים בארצות הברית .
הוא כותב כאחוז תזזית-עשר ויותר "תגובות" בכל
יום, אבל: לקרוא איננו יודע עדיין.היכן מצא
אמנון שאלכס מסיס מציע ל"שנות" את המשטר בארצות הברית ל"סוציאליזם" ?. הוא ממהר לכתוב
את הגיגיו המשעממים,החוזרים על עצמם, עד שלא
נותר זמן בידו, לקרוא את מה שהוא "מגיב" עליו.
אני דמגוג שקרן וגם לא יודע לקרוא . אני חוזר על שאלתי מה מציע החבר מסיס לשנות בארצות הברית על מנת שלא יהיו שם הפסקות חשמל ?
אגב אם הנהלת האתר תפנה בכתב ותבקש שלא אגיב אענה לבקשה . יש קוראים הרוצים לשמוע טון אחיד ואסור להרגיז אותם .
מר מסיס כותב בצורה רהוטה ומרתקת אבל הוא מגזים ומעוות את המציאות בצורה קיצונית. מתוך שלל הדוגמאות אביא רק שתיים: מר מסיס כותב בלעג: "ב"דמוקרטית העל" האמריקאית, מתמנים השופטים הפדראליים על פי השתייכותם המפלגתית או האידיאולוגית." הקונסטיטוציה האמריקאית מגדירה תהליך ברור של בחירת שופטים לבית המשפט העליון. התהליך איננו קשור להשתייכות מפלגתית של המועמדים והקונגרס הוא זה שמכריע בנידון. מה מר. מסיס מציע? שהכנסת המושחתת תבחר שופטים עליונים או שהאמריקנים יאמצו את השיטה של חבר מביא חבר הנוהגת בארץ?
ועוד הברקה אחת. מר מסיס כותב: "…אך כיסאו של מי שגרר אסירים רבים מורשעים, שחלקם הגדול חף מפשע, אל כיסא החשמל מתנדנד. תמהני על סמך מה יודע מר מסיס כי חלקם הגדול של אסירים אמריקניים שנידונו למוות הוא חף מפשע? האם הוא נכח במשפטם? קרא את הפרוטוקולים של משפטים אלו?
להבנתי, יוכל מר מסיס להיות משכנע הרבה יותר באם יזהר בדבריו ויבחן בשבע עיניים לפני שהוא מטיל דופי במדינה שאם כל מגרעותיה נמצאת הרחק הרחק מאתנו.
אני מאד מקווה שבוש יבין סוף סוף מהי הסכנה האיסלאמית ויטפל באיראנים, בעראפאתים, בחיזבאאללונים ובמחבלים בני העוולה ובמשפחותיהם.חבורה של רוצחים שפלים שיש רק דרך אחת לטפל בעמלקים הנאצים.
אולי תגיב באיזו צורה על האסון שהיה היום בירושלים?! כאשת מחנה השמאל אל תתן לי ולשכמותי לחשוב שאתם חד -צדדיים עד אימה!
אתר הגדה השמאלית מגנה את הפיגוע בחריפות. ארגוני השמאל קוראים להפסיק את הטרור הרצחני. דם ילדינו אינו הפקר. אנשי השמאל מוחים על המשך השימוש במתאבדים. אתרי השמאל ואתר הגדה השמאלית מרכינים ראש ביום הזה לזכר הקורבנות. הגדה השמאלית מורידה את התגובות לחצי הרמה, לאות הזדהות עם הנפגעים הרבים – חלקם ילדים. אתר הגדה קורא לשני הצדדים להפסיק את האלימות ולחזור למו"מ.
אבנר כתב שהחוקה האמריקאית למינוי שופטים בבית המשפם העליון טובה יותר מזו של "הכנסת המושחתת". השופטים הפדרלים והעליונים בארה"ב
מתמנים ע"ע הסנאט, שאינו "מןשחת" ?- מה שכתבתי היא האמת לאמיתה: נשיא רפובליקני מעמיד מועמדים ממפלגתו ונשיא דמוקראטי, ממפלגתו שלו,
גם מה שכתבתי על חפות מפשע של רוב הנידונים למוות – היא אמת מוצקת. ברוב מדינות ארה"ב – עכבו המושלים את ההוצאות להורג של אסירים מורשעים, לאחר שהתגלו עיוותי דין חמורים ביותר.
למשוטט ולכאובה מהשמאל – הנה צרור קלישאות
אתר הגדה השמאלית מגנה את הפיגוע בחריפות. ארגוני השמאל קוראים להפסיק את הטרור הרצחני. דם ילדינו אינו הפקר. אנשי השמאל מוחים על המשך השימוש במתאבדים. אתרי השמאל ואתר הגדה השמאלית מרכינים ראש ביום הזה לזכר הקורבנות. הגדה השמאלית מורידה את התגובות לחצי הרמה, לאות הזדהות עם הנפגעים הרבים – חלקם ילדים. אתר הגדה קורא לשני הצדדים להפסיק את האלימות ולחזור למו"מ
חבורת ההבל, שארית הפליטה של המשטר ההקומוניסטי ה"נאור" לא מסוגלת עדיין להפנים שהם חבורה של לוזרים. אנשים שהתאוריות העלובות והנבובות שלהם אינם עומדים במבחן המציאות ומסונוורים מבוהק השקיעה של תפיסת עולמם.אלכס אתה פתטי.
הפרק מתחיל ב"אשרי האיש….". וכאיש הגות ידוע לך גם הכלל "צדיק באמונתו יחיה"?! ,אנא הנח לנו ותן לנו להתבטא! ויבוא שלום עלינו,אמן!
ב19 לאוגוסט הטיל המגיב "אבנר" ספק בעובדות
שנכתבו במאמרי, בנדון הנידונים למוות בארצות
הברית של אמריקה.
אתמול, ב2 בספטמבר 2003 – ביטל בית המשפט העליון לערעורים בוואשיגטון מאה (100 !) פסקי דין מוות שנגזרו במדינות שונות בארה"ב.