פירסומן הקרב של מסקנות ועדת-אור שבדקה את נסיבות מותם של 13 אזרחים ערביים בעת דיכוי ההפגנות שנערכו באוקטובר 2000 יהיה אירוע משמעותי עבור כל מי שחרד ליחסים בין המדינה לבין המיעוט הערבי בישראל. נוכח ליבוי המתח בין המיעוט הערבי לבין היהודים והמדינה, המסקנות ופרסומן יכולים לזעזע את המדינה, אך יש בכוחן של המסקנות הצפויות גם להניח יסודות לבנייה מחדש של היחסים המעורערים בין האזרחים היהודים והערבים.
נייר עמדה מאת ד"ר שני פייס שפורסם לאחרונה על ידי עמותת "סיכוי", עוסק בלקחים מפרסום דו"חות של ועדות חקירה על התנגשויות בין מיעוטים והמשטרה בארה"ב ובבריטניה. מבדיקה של התפתחויות ביחסים בין מיעוטים לבין מדינות, בעקבות פרסום מסקנות של ועדות בדיקה בארצות אלה עולה, כי לא תמיד פרסום המסקנות אכן משפר את היחסים. אם, למשל, המסקנות מסייעות לשלטון לטייח את אחריותו לאירועים, או כאשר הן ממעיטות בהמלצותיהן אודות השינוי הדרוש בנהלים ובמדיניות, המצב מחמיר דווקא. במלים אחרות: אם לא צפוי שינוי מהותי בעקבות מסקנות הוועדה – עדיף שלא יפורסמו מסקנותיה, כי זה עלול להצית תבערה נוספת בשל אכזבת הציבור.
המסקנות האישיות של הוועדה בנוגע למוזהרים, הן אלה שימשכו בוודאי את תשומת הלב של הציבור מיד עם פרסומן. ואולם ההשלכות מרחיקות הלכת יהיו דווקא למסקנות הצפויות בהקשר הרחב והיסודי יותר של היחסים בין המיעוט הערבי לבין המדינה. על פי העניין שהוועדה גילתה בנושא היחסים בין המיעוט הערבי לבין המדינה באופן כללי, וכן על פי משך הזמן שנטלה לבירור העניינים (כמעט שלוש שנים!), יש לצפות שמסקנותיה והמלצותיה של ועדת אור ירחיבו את היריעה, ויטילו אור על הנסיבות ההיסטוריות שהביאו לפריצתם, ובמיוחד האפלייה המוסדית של המדינה כלפי הערבים. לכן יש לצפות שמסקנות הוועדה תהיינה מקיפות ויסודיות, ויחייבו שינוי מהותי לטובה ביחסה של המדינה אל המיעוט הערבי. מסקנות מעין אלה עשויות להדליק את האור בקצה הוועדה.
עד אוקטובר 2000 המאפיינים הבולטים ביחסים בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי והמדינה היו התעלמות, הכחשה והסתרת הבעיות מצידם של בעלי הכוח – המדינה והרוב היהודי. מאפיינים אלה הם בדרך כלל הגורם העיקרי להפגנות סוערות, ולמאמץ של אזרחים הסובלים מהשלייה (הפיכתם לשוליים) להידחק אל מרכז תשומת הלב הציבורית. זה הדין באשר למשפחות החד-הוריות, תושבי הנגב ובמיוחד האזרחים הערבים, אשר הרקע להשלייתם הוא לאומי. ואולם התנהגות המתעלמת של המדינה עלולה להימשך, וכך עלולות מסקנות ועדת-אור לשקוע אל תהום הנשייה. אין לסמוך מראש על כוונותיה הטובות של הממשלה. היא עשויה לאמץ את המסקנות, ויתכן שתאמץ רק חלק מהן. אך מה שצפוי יותר הוא הצהרה מן הפה ולחוץ על אימוץ המסקנות, ללא כוונה ליישומן המלא, כמסך ערפל להסתרת המשך האפליה באופן שיטתי ומכוון.
לכן, אם המסקנות תהיינה מן הסוג המעמיק והמקיף – האינטרס המיידי של האזרחים, יהודים וערבים כאחד, הוא להפוך אותן למנוף לשינוי, ולא לאפשר להן להתמסמס. ארגוני החברה האזרחית הם אלה שצריכים להקפיד עם הממשלה על יישום המסקנות, ולשם כך יש להקים קואליציה של ארגוני החברה האזרחית, אשר תבחן את מסקנות הועדה לעומקן מיד עם פרסומן.
הגוף הבוחן את המסקנות צריך להיות מורכב ממומחים מהארגונים האזרחיים, מן האקדמיה, ומבכירים לשעבר, אשר מבינים כיום כי כך לא ניתן להמשיך. אלה ינתחו את המסקנות, ועל בסיס עיון מעמיק זה, ייבנה סדר יום אזרחי חדש. בהמשך, יתחלקו הגופים השונים באחריות, ובתביעה שיטתית ועקבית ליישומן של אותן מסקנות אשר תאומצנה על ידי הקואליציה האזרחית. בצד הסיכון שיש בפרסומן, יש גם בכוחן של מסקנות ועדת אור להיות מנוף לבנייה מחדש של היחסים בין היהודים והמדינה לבין המיעוט הערבי בישראל. זוהי הזדמנות שאסור להחמיץ.
מהפה שלך למי שזה לא יהיה. אבל שיהיה. תודה על העבודה שאתם עושים שם בסיכוי.
יש קצת בעיה בכך שהערבים לא מוכנים לקבל את מסקנת הוועדה – איזו שלא תהיה. הלא כך. הם שוללים גם מסקנות לטובתם. זה אולטימטום לא ברור.
1. "ערביי ישראל" זה זהות פיקטיבית. הם פלסטינאים, בדיוק כמו הפלסטינאים "הרגילים". זה שהיהודים נתנו לחלק תעודות זהות כחולות ולחלק תעודות זהות כתומות, לא שינה את זהותם (וגם לא את שאיפות הדמים שלהם), אפילו אם אנחנו נורא רוצים.
2. "מהומות אוקטובר" הן רק ה"בקרוב" לפרעות הערבים הצפויות בהמשך, לכשתגיע שעת הכושר.
3. מסקנות ועדת אור יתקבלו על ידי הערבים רק אם הן תכבולנה את ידי המשטרה מלטפל בפורעים, והכל כהכנה לקראת "הסיבוב הבא".
4. הכל מתקדם לקראת הכרעה: או אנחנו או הם. או ציוויליזציית המערב או האיסלאם הקיצוני, או אור או חושך.
ציוויליזציה המערב???
ישראל ה"מערבית" חסרת כל קוד בסיסי להכרה בזכויות אדם ובשוויון אזרחי, מאפשרת אפליה על בסיס דת ומין בחסות החוק ובג"ץ, כוחות הבטחון שלה יורים ו/או בוכים על בסיס אתני טהור. מאיפה ההתפעלות העצמית הזאת מה"תרבות" המערבית כאן?
אגב כאשר גנדי (מהטמה, לא זאבי) התבקש לחוות דעה על ציוויליזציה מערבית הוא השיב: It would be a good idea