כֵּיוָן שֶׁהָיָה לִי זְמַן בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה הַהוּא
בֵּין בְּדִיקַת הָרוֹפֵא שֶׁהֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְצִקְצֵק
לְמַרְאֵה הַבְּדִיקוֹת, וְעַד שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמִי
חָשַׁבְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הָעֲרִירִיִּים
אֶחָד אָמַר לְלֹא הַפְסָקָה
אֲבָל זֶה פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּת
הוּא אָמַר אֶת זֶה שׁוּב וְשׁוּב מְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ מִצַּד לְצַד
אֲבָל מֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּת
מֻכְרָחָה לִהְיוֹת אֵיזוֹ טָעוּת
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עָשׂוּ כְּאִלּוּ אֵינָם שׁוֹמְעִים
אֶחָד חִטֵּט בֵּין שִׁנָּיו בְּקֵיסָם
אַחֶרֶת טוֹפְפָה בְּרַגְלָהּ עַל הַפַּרְקֶט
אִישׁ וְאִשָּׁה, רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפוֹ,
הוּא אוֹחֵז יָדָהּ בִּשְׁתִיקָה, רַק מִדֵּי פַּעַם מַעֲבִיר
יָד זְרִיזָה עַל יְרֵכָהּ הַגְּרוּמָה, הִיא מְחַיֶּכֶת לְעֶבְרוֹ
חִיּוּךְ דָּהוּי שֶׁל אִשָּׁה מַאֲפִירָה.
מִפַּעַם לְפַעַם עָבְרָה אָחוֹת וְקָרְאָה בְּשֵׁם
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הָעֲרִירִיִּים
שֶׁאֵין לָהֶם כָּתֵף לְהָנִיחַ רֹאשׁ עָלֶיהָ
וְשָׂמַחְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶת זְרוֹעוֹתַי שֶׁנִּתָּן לִמְתֹּחַ
לְאָחוֹר וּלְהָנִיחַ עֲלֵיהֶן רֹאשׁ כַּאֲשֶׁר צָרִיךְ
וּבַחוּץ יָרַד שֶׁלֶג, הָרְחוֹבוֹת נִצְבְּעוּ בְּלָבָן,
כְּמוֹ הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים מוּל הַחַלּוֹן בַּחֹרֶף
אַף אֲנִי סוֹבַבְתִּי עַצְמִי לַחַלּוֹן
כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ מוּל כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה