ב-6 לאוגוסט השנה הרצה אהוד ברק בכנס כלכלי של היומון "גלובס" – תמצית דבריו: ארה"ב עלולה להיכשל בעיראק ולפגוע ביציבות העולם כולו – הכלכלה האמריקאית במשבר, היציאה מהמיתון עוד באופק. צפוי מזרח תיכון חדש, גרוע יותר. הכותרת שנתן "גלובס" לדבריו של ברק: "הרע עוד לפנינו". עיקר דבריו של ברק הוקדשו לניתוח מדיני-צבאי של המצב, כשהצביע על ההבדל בין כלכלת ישראל לפני האינתיפאדה הנוכחית ועתה. כשגם אנשים כברק מבינים כי אין סיכוי ליציאה מהמצב הגרוע הנוכחי ללא הסדר מדיני – זה מעודד. אולם בניגוד לקודמו, יצחק רבין המנוח שהגיע לאותה מסקנה, לא מוכן ברק לעשות את כל הדרך של רבין מאוסלו ולתת לפלסטינים את הדרוש להשגת הסכם. ברק מתעקש להאמין כי הפלסטינים יסכימו למדינה בסגנון מדינות החסות בדרום אפריקה. כל עוד הוא ודומיו ימשיכו באשליה זו, תימשך מלחמת העצמאות הפלסטינית.
בגיליון המאמרים של "הארץ" בערב שבת שחלף, מצאנו שכל הכותבים סבורים שאין פתרון למשבר הכלכלי בישראל ללא הסכם עם הפלסטינים וכיצד, לשם כך, להוריד מן השלטון את ממשלת שרון ואיתו את כל הסבורים כי ה"פתרון" הוא כוח ועוד כוח. יואל מרכוס מבקש משרון שיאמר לעם מה היא תוכניתו המדינית, אם יש לו כזו. לאמיתו של דבר שרון אומר לעם את תוכניתו המדינית המתבטאת במעשי הכיבוש וההרס. מי שמפוצץ כל ניסיון להסדר כמו את ה"הודנה" וממשיך כל העת בהגברת ההתנחלויות מחד גיסא, וחיסול התשתית הלאומית הפלסטינית מאידך גיסא – לא צריך לומר מהי תוכניתו המדינית. היא נכתבת באמצעות טנקים ובולדוזרים.
זאב שטרנהל ודורון רוזנבלום מייחלים ל"התעוררות עממית", כמו בעת מלחמת לבנון, שתסלק את ממשלת-שרון ותביא במקומה ממשלה דמוית-רבין. הם יכולים לחכות זמן רב. הממשלה של שרון בסיועו של אהוד ברק מ"שמאל", משכנעת את העם ש"אין עם מי לדבר והצענו להם הכול והם סרבו". שליש האוכלוסייה חי טוב וטוב מאוד. 220 אלף הישראלים שנסעו השנה לחו"ל, אינם מזי רעב. הם אינם נוסעים באוטובוסים מתפוצצים. השליש הזה נהנה מהתוכניות הכלכליות של ממשלת-שרון-נתניהו, המזרימה להם יותר מ-15 מיליארד שקל השנה וגם בשנה הבאה, כתוצאה מהפחתות מסים ואי תשלום ביטוח לאומי. מרביתו של שליש זה תומך בעבודה, מרצ ורק בחלקו בליכוד.
השליש האמצעי – חלקו עדיין חי "בסדר", אם כי רמת חייו מוקפאת – אך חלקו מתחיל לחוש בגזירות הכלכליות. זה הוא השליש של שינוי בעיקר, קצת מרצ, עבודה ובעיקר ש"ס, ליכוד ויתר הדתיים. השליש התחתון הוא של הנזקקים לביטוח הלאומי ותמיכותיו. הוא נשחק מחודש לחודש, מתפוצץ באוטובוסים והיה רובו ככולו תומך ליכוד וש"ס.
הניתוח שעשה ברק בהרצאתו דומה להפליא לניתוחי המצב הכלכלי שפירסמנו באתר "הגדה השמאלית", ומראה שהרעת המצב הקיים תגרום לירידה ניכרת ברמת החיים של השלישים האמצעי והתחתון. תהליך זה יימשך עוד כשנה ורק הוא יוכל לגרום להתעוררות נגד הממשלה – בגלל המצב הכלכלי ולא בגלל חוסר התקווה המדינית. רק אחוזים קטנים מהאוכלוסייה מבינים את התלות שבין המצב הכלכלי למדיני. אחוזים אלו יגדלו בוודאות עם החמרת המצב.
במאמרי שהתפרסם כאן ב-30 ליוני השנה ("חדלו מכל תקווה!"), הסתמכתי על אותן העובדות שמשמשות עתה את אהוד ברק בניתוחיו, תוך הבלטה יתרה שלהן: האינתיפאדה גורעת מהכנסות המדינה 20-15 מיליארד דולר בכל שנה, כשההוצאות נשארות בעינן – המשק יקרוס. זה מה שקרה בתחילת השנה הנוכחית, לאחר שנתיים וחצי של אינתיפאדה. הערבויות האמריקאיות ידחו את המפולת בשנה. 10 מיליארד הדולרים שהאוצר ילווה (!) בארבע השנים הקרובות, לא יכסו את הירידה בהכנסות של שנה אחת. נוסיף, שעלות המלחמה באינתיפאדה ונזקי הפיגועים היו 16.5 מיליארד שקל בשנה וחצי האחרונות.
ביולי השנה החלה ירידה חדה בזרימת המט"ח לישראל: על פי נתוני בנק ישראל הוזרמו ביולי השנה רק 47 מיליון דולר לעומת 730 מיליון דולר בממוצע בכל אחד מששת החודשים הקודמים. בימים אלה הודיעו חברות דירוג האשראי כי אין ודאות שהדירוג לא יורד למרות קבלת הערבויות, על כי הממשלה איננה מסוגלת לקצץ עוד במימון האזרחי וגם לא מסוגלת לקצץ כנדרש בתקציבי הביטחון וההתנחלויות.
בקצרה: מסלול ההתמוטטות ודאי. האמריקאים לא יתנו ערבויות נוספות וגם אלו שהובטחו מותנות בכל שנה בהסכמה מחודשת של הנשיא האמריקאי. יש להניח שבוש לא ייבחר מחדש ולכן אין כל חשיבות לנחמה פורתא של מסבירי שרון בעיתונות ש"הפלסטינים נפגעים יותר מאתנו". זה נכון במישור האישי של כל פלסטיני, אולם לכלכלת המדינה הפלסטינית העתידית לא נגרם כל נזק כל עוד יהיו מוכנים 3 מיליון פלסטינים לסבול במישור האישי כדי שישראל תיפגע כלכלית ותידרדר להתמוטטות מובטחת – המסלול מותווה ויביא לקריסה כלכלית של מדינת ישראל.
ל"בלתי נמחק":
מפליא אותי חוסר הבושה המינימלית של הכותב
האנונימי(למה אתה לא כותב בשמך?)הטוען שמצבנו
לא היה מזמן כל כך טוב,גם כלפי פנים.
אתה מזלזל בהרוגים והפצועים לעשרות ומאות,
לנכים ולמשפחות השכולות.אתה מזלזל במובטלים
(למאות האלפים)שאתה מגדיר "אוכלי חינם".
אתה עוד מבטיח שעל כל צרה,ארה"ב תחלץ אותנו גם בטחונית וגם כלכלית,וכך אתה גם
מזלזל בעצמאות מדינת ישראל ובכבוד העצמי שלנו,ושלך עצמך.
זלזול זה בחיים של אנשים תמימים אינו מובן לי.אם יש בך נטיות להתאבדות,שמור אותן
לעצמך,אבל אם בכל זאת חפץ חיים אתה,תחשוב
פעמים על מה שאתה כותב,אחרי שתשמע קולה של
אמא שכולה.
אתה טועה ובמידה ואתה מצטט נכונה את אהוד ברק גם הוא טועה.
ארצות הברית לא רק שבדרך לעצב כרצונה את ערק של מחר, אלא שלצידה תעמודנה יתר מדינות המערב ואיתם חלק ממדינות ערב.
ובאשר למצב הכלכלי בארץ, האינטיפדה בשלבי גסיסתה האחרונים ואיתה תחילת היציאה מהמיתון.
ארצות הברית תעמוד כלכלית מאחורי ישראל בערבויות נוספות ככל שיידרש, זאת כל עוד ישראל תנהל מדיניות כלכלית אחראית ומתואמת גלובלית.
בסה"כ בפרספקטיבה נכונה, מעולם לא היה מצבה של ישראל טוב יותר.
מסביב אויביה קורסים, יותר ויותר מדינות מקבלות את צרכי הביטחון שלנו ומהבהבים בירוק לטובת חיסול סרטן הטרור בכל האמצעים.
זאת ועוד, גם האיום האירני בדקותיו האחרונות.
ולא רק כלפי חוץ. גם פנימה, לאחרונה צעדה המדינה בכוון של סגירת ברזים "לאוכלי חינם" תוך איתותים הולכים ומתחזקים שעל מנת לאכול יש לעבוד.
אז לפחות לדעתי "הרע שלפנינו" אינו במעמדה או חוסנה של מדינת ישראל על תושביה הנאמנים אלא בפרסומים רוויי רוח רעה כדוגמת המאמר הזה.
אני מצטרף ל"בלתי נמחק" ומאמץ את גישתו האופטימית למצב. הבה ניגש לבסיס צבאי קרוב, נקיש עקבים, ונצדיע לדגל. מדוע עלינו להעכיר את האווירה כאשר המדינה נמצאת בפתחה של התאוששות נפלאה?
האינתיפאדה כבר גוססת, ואם רק נזריק עוד קצת ‘אמריקה’ לוריד – גם הכלכלה מתיישרת. אז מה עוד נשאר לנו? כן, שכחתי כמעט, צריך להראות לכל "אוכל חינם" את הדרך למישרה החדשה שלו, ושיפסיקו לנג’ס. זהו זה.
לבילתי מחיק:
שמרתי את הדף הזה,עוד שנה מהיום, אם שרון לא ימחק אותך או אותי במסגרת המדיניות שלו,
אני אזכיר לך אותו באתר הזה, ונראה איפה אנחנו עומדים.
שנה מוצלחת לכולנו.
שמירת עצמאות מדינת ישראל עולה בחיי אדם, ההיסטוריה הוכיחה שללא עצמאותנו נושמד.
אנחנו במלחמה והאבידות שישראל סופגת עתה קטנים משמעותית ופורפציונאלית מהאבידות שספגנו במלחמות העבר. כן יש לחרוק שניים,המלחמה הזו נכפתה עלינו, ובמקביל להמשיך בדרכינו, רק כך נגיע לאור.
באשר למובטלים, להערכתי חלק ניכר מהמובטלים יכולים, אם רק ירצו בכך, לחזור לכוח העבודה. עצוב שלמרות לחץ האוצר, בינתיים איני רואה התנפלות של אמהות חד הוריות על מקומות עבודה המתפנים במשקי בית ובסיעוד.
איני רואה נהירה של מובטלים לערי המרכז, לבנין לכבישים ולחקלאות.לדוגמא כמה גברים מתפקדים בקופות רושמות במרכולים הגדולים?
הכול עניין של העדפות ונכון לעכשיו רבים מדי מעדיפים ליהנות מתשלומי העברה לעומת יציאה לעבודה.
ובאשר לסיוע מארה"ב, כפי שהמובטלים אינם יכולים להתפרנס מהכבוד בלבד כך גם מדינת ישראל.ואשרינו שיש מדינות הגונות שמסגרת האינטרסים שלהן עוזרות לנו.
באשר ליתר הערותיך, ( התאבדות וכ"ד) שלא כמותך אין בכוונתי לפגוע בך אישית כי אם רק בעמדותיך הבכיניות עליהן אני חולק.
לבילתי נמחק.
היגיע משלוח חדש מלבנון?
גם אני רוצה.
לבלתי נמחק-
[אל רוצח:] לו התבוננת בפני הקורבן
והרהרת, היית נזכר באמך בתא
הגז, היית משתחרר מחכמת הרובה
ומשנה את דעתך: לא כך תושב הזהות
מאת מחמוד דרוויש
*
ל"בלתי נמחק":
אתה עדיין מתעקש על אנונימיות,ועל כן,אין בך כל פגיעה "אישית",אלא על דעותיך,ואני מודה על כך.
לדבריך רחוקות מהמציאות שנות אור וכאילו
אתה לא חי בארץ הזו.רק היום פורסמו נתונים חדשים על אבטלה גוברת שעברה את הקוו של 270.000.ב%,כ% 12 ,השיעור הגבוה ביותר מאז 1966.אמאות חד הוריות שפנו ללשכת תעסוקה קבלו
הצעות לפונדקאות.התוצר הגולמי ירד השנה,וכבר
כ3 שנים שלא זז.בהצעת התקציב האחרונה,לא נגעו בביטול המועצות הדתיות,חבורה של פרזיטים שאפילו הממשלה הבטיחה לבטל.כל
הנתונים האוביקטיבים מראים על נסיגה,כאוס,חוסר שליטה,ורשלנות פושעת ואתה
ממשיך עם סיפורים שאין להם כל אחיזה במציאות.
אולי ההסבר היחידי שלך הוא ש"התקשורת עויינת"
או הסבר אחר,הנמצא במעמקי הפסיכואנליזה.
את הרשום מטה לא אני אמרתי:
דברים אלה נמסרו היום מהמכון למחקרים אסטרטגיים. מהדו"ח השנתי של המכון עולה שהפער האסטרטגי עלה מדרגה כתוצאה מהיעלמות האיום העיראקי , חיזוק ההרתעה האמריקנית באזור, היתרון הטכנולוגי המובהק של ישראל והחולשה המופגנת של העולם הערבי.
(מעריב 21 ספטמבר 2003)