עכשיו זה כבר רשמי: ממשלת-ישראל מתכוונת לרצוח את יאסר ערפאת. לא "לגרש". לא "לגרש או להרוג". אלא בפשטות: "לסלק". מובן שאין לה כל כוונה "לסלק" לארץ אחרת. איש אינו משלה את עצמו שיאסר ערפאת ירים את הידיים ויניח לקחתו בשבי. הוא ואנשיו ייהרגו "במהלך חילופי-האש". כפי שקרה לאחרים. גם אילו ניתן היה לגרש את ערפאת לחו"ל, איש בצמרת המדינה לא היה חולם על כך. מה פתאום! לתת לו להסתובב בין פוטין, שרדר ושיראק? בכלל לא בא בחשבון, כפי שהבהירו. לכן התוכנית היא לגרשו לעולם הבא. לא מיד. האמריקאים לא נותנים. זה עלול להרגיז את בוש. שרון לא רוצה להרגיז את בוש.
יש המתנחמים במחשבה שזו היא סתם החלטה ריקה מתוכן. הרי נאמר שהיא תבוצע במועד שעוד לא הוחלט עליו. אולם זו היא נחמת-שווא, נחמה מסוכנת. עצם ההחלטה המכשירה את הרצח היא אקט פוליטי מרחיק-לכת. היא באה להרגיל את הציבור בארץ ובעולם לרעיון. מה שנראה פעם כרעיון מטורף של קנאים קיצוניים, נראה עכשיו כמהלך פוליטי לגיטימי, שרק מועדו וצורתו עדיין זקוקים לאישור.
מי שמכיר את אריאל שרון יודע איך זה יפעל מכאן ואילך. הוא ימתין להזדמנות. היא יכולה להגיע בכל רגע, או בעוד שבוע, או חודש, או שנה. יש לו סבלנות. כשהוא מחליט לעשות משהו, הוא מוכן לחכות, אבל לעולם אינו מרפה מהחלטתו.
אם כן, מתי יתרחש הרצח הידוע מראש? – כאשר יתרחש בישראל מעשה-התאבדות בסדר-גודל כזה, שתגובה קיצונית תיראה מוצדקת גם בעיני האמריקאים. או, כאשר יקרה משהו בעולם, שיסיח את דעת הציבור הבינלאומי. או כאשר מאורע דרמטי ירגיז את בוש, משהו כמו פיצוץ המגדלים התאומים.
מה תהיינה התוצאות? הנוסח הערבי המקובל הוא "תהיינה תוצאות בלתי-משוערות". אך האמת היא שאפשר בהחלט לשער אותן מראש. רצח ערפאת יחולל שינוי היסטורי ביחסים בין ישראל והעם הפלסטיני. מאז מלחמת יום-הכיפורים ועד היום, התגברה בשני העמים בהדרגה ההכרה שתיתכן פשרה בין שתי התנועות הלאומיות. בהסכם אוסלו, אחרי מהלך שהוביל יאסר ערפאת כמעט לבדו, ויתרו הפלסטינים על 78% מהארץ שנקראה פלשתינה עד 1948. הם הסכימו להקים את מדינתם על 22% הנותרים. רק ערפאת, בעל הסמכות המוסרית והפוליטית, היה מסוגל לשכנע את עמו לקבל זאת, כמו שבן-גוריון היה מסוגל להעביר את ה"חלוקה".
גם במשברים הגדולים ביותר שהיו מאז המשיכו שני העמים לדבוק באמונה הזאת. רצח ערפאת ישים לה קץ, אולי לנצח. נחזור למשחק של "הכול או לא כלום" – ארץ-ישראל השלמה מול פלסטין השלמה, זריקת היהודים לים או זריקת הפלסטינים למידבר. הרשות הפלסטינית תיעלם. ישראל תצטרך להשתלט מחדש על כל השטחים הפלסטיניים, עם כל העול הכלכלי והאנושי הכרוך בכך. תיגמר תקופת ה"כיבוש דה-לוקס", שבה ישראל עשתה בשטחים הכבושים ככל העולה על רוחה והעולם שילם את החשבון.
האלימות תשלוט בכיפה, והיא תהיה השפה היחידה של שני העמים. בירושלים וברמאללה, בחיפה ובחברון, בטול-כרם ובתל-אביב ישלטו הפחד. כל אם שתשלח את ילדיה לבית-הספר תחרד עד שובם. טרור מכאן ומכאן, מעגל-דמים מתרחב והולך, הסלמה אוטומטית ובלתי-פוסקת. רעידת-האדמה לא תוגבל לשטח שבין הים והירדן. העולם הערבי כולו ידמה להר-געש. ערפאת השאהיד, הגיבור, הסמל, יהפוך לדמות מיתולוגית כל-ערבית, כל-מוסלמית. שמו יהיה לקריאת-קרב בפי כל היסודות המהפכניים מאינדונזיה עד מרוקו, לסיסמת כל ארגוני המחתרת הדתיים והלאומיים. האדמה תרעד מתחת לרגלי כל המשטרים בעולם הערבי. בהשוואה לערפאת, הגיבור האולטימטיבי, ייראו כל המלכים והנסיכים והנשיאים כחדלי-אישים, בוגדים ושכירי-חרב. די יהיה בנפילת אחד מהם, כדי ליצור את "אפקט הדומינו". שפיכות-הדמים תהיה כלל-עולמית. כל מטרה ישראלית תהיה נתונה בסכנה מתמדת – כל מטוס, כל קבוצת-מטיילים, כל מוסד ישראלי ויהודי.
לא לשווא הטילו האמריקאים וטו על ביצוע ההתנקשות. הם יודעים כי רצח ערפאת יזעזע גם את מעמדם שלהם בכל העולם הערבי והמוסלמי. מלחמת-הגרילה, הגוברת והולכת בעיראק, תתפשט לכל הארצות הערביות ולכל העולם. כל ערבי וכל מוסלמי יהיה משוכנע ששרון פעל בשליחות האמריקאים ובאישורם, ואיש לא יזכור את התנגדותם המילולית העלובה. הזעם יתפרץ כלפי המעצמה הגדולה. הרבה בן-לאדנים חדשים יתכננו נקמה.
האם שרון אינו מבין זאת? בוודאי שהוא מבין. האפסים הפוליטיים, המהווים את הממשלה, אינם מסוגלים לראות את הנולד, כך גם הקצינים האטומים, שכל חוכמתם היא להרוג ולהרוס. אבל שרון יודע מה תהיה התוצאה, והיא דווקא רצויה בעיניו. שרון רוצה לסיים את ההתנגשות ההיסטורית בין הציונות והעם הפלסטיני בהכרעה היסטורית: שלטון ישראלי יציב על כל הארץ ויצירת מצב שיכריח את הפלסטינים להסתלק ממנה. יאסר ערפאת הוא באמת מכשול מוחלט בפני ביצוע מדיניות זו. ותקופה של תוהו-ובוהו ושפיכות-דמים נוראה דרושה להגשמתה.
ועם ישראל? עם-ישראל המסכן, שטוף-המוח, המיואש והאדיש אינו מתערב. הרוב הדומם והמדמם מתנהג כאילו כל זה אינו נוגע לו ולילדיו. הוא הולך אחרי שרון כמו הילדים אחרי המחלל מהמלין, שהטביע אותם בנהר. השתיקה המטומטמת של הציבור היא אסון. חובה היא לשבור אותה, כדי למנוע את האסון הזה!
לא די שמכרו לנו נייר באוסלו ועם הנייר הזה קברנו מאות ילדים הרי שעתה מר אבנרי מציע לנו עוד נייר ועוד הלוויות.
בכדי לעשות שלום צריך שני צדדים וכפי הנראה נדמה לך שהפלסטינים הם מלאכי שרת ואילו אנחנו רוצחים צמאי דם.
מוזר שכל העולם חושב שהפלסטינים עוסקים בטרור ומסרב לדבר עם ערפאת ורק אתה מצאת זמן לנשק ולהתחבק עם האיש ששולח מתאבדים לרצוח את ילדינו באוטובוסים וברחובות וכמובן לא שכחת להצהיר שאתה מתכוון לשמש מגן אנושי לערפאת….
זה בדיוק הזכיר לי את כל העירקים מסביבו של סדאם חוסיין ואת לוחמי אל קעידה מסביבו של בן לאדן מצהירים את אותן הצהרות והסוף כבר ידוע.
" ועם ישראל? עם-ישראל המסכן, שטוף-המוח, המיואש והאדיש אינו מתערב. הרוב הדומם והמדמם מתנהג כאילו כל זה אינו נוגע לו ולילדיו. הוא הולך אחרי שרון כמו הילדים אחרי המחלל מהמלין, שהטביע אותם בנהר. השתיקה המטומטמת של הציבור היא אסון. חובה היא לשבור אותה, כדי למנוע את האסון הזה "
ועכשיו בשינוי קטן
והשמאל? השמאל הקיצוני והמסכן, שטוף-המוח,חדור מוטיווציה לשרת את האוייב. מיעוט שולי רואה כיצד הרוב הדומם והמדמם נטבח ומתנהג כאילו כל זה אינו נוגע לו ולילדיו. הוא הולך אחרי ערפאת כמו העכברים אחרי המחלל מהמלין, שהטביע אותם בנהר.
התמיכה המטומטמת של ההשמאל הקיצוני היא אסון. חובה היא לשבור אותה, כדי למנוע את האסון הזה
מכל הצרות שיפקדו אותנו עם יסולק ערפאת, דווקא בנפילת המשטרים הערביים בחרת להתמקד?!
דווקא אין לי שום בעיה לראות את אסד ועבדאללה נופלים, הרבה יותר מדאיג אותי הטרנספר שרק רמזת עליו.
להביס את שרון.
מדוע לפתע לוחצים האימפריאליסטים האמריקאים והאירופאים על שרון שלא לחסל את ערפאת? עד לא מזמן הם הסכימו שיש לסלקו-דהינו לחסלו, ועתה לפתע הם מבינים, כי הפיכתו של ערפאת לשהיד, פירושו החרפת חוסר היציבות של המשטרים הפרו אימפריאליסטים באזור. מסיבה זו גם כל השמאל של מעמד הביניים קופץ שוב על העגלה האמריקאית שכאשר הוא שב מפיח בעצמו תקווה מזויפת, כי מבוש ודומיו תבוא התקווה. ואם אכן לחץ זה יצליח ושרון ימנע מלחסל את ערפאת, מה זה יביא להמונים באזור? שום דבר, לבורגנות על כל גווניה פשוט אין פתרון, ועל כן כל עוד הקפיטליזם יימשך אנחנו ההמונים הישראלים והפלסטינים נמשיך למות כדי שסדר הניצול יימשך. אנחנו כמובן מתנגדים כפי שכתבנו מספר פעמים לסילוקו של ערפאת, בשבילנו השאלה תמיד מה אינטרס מעמד הפועלים, ואינטרס זה הוא להביס את שרון שכן הוא הסכנה הגדולה יותר בין השניים. אולם מכאן ועד לתמיכה פוליטית בערפאת, כפי שהאבנרים והספירויים ממהרים לעשות ובקולי קולות רחוק הוא המרחק.
הסיטואציה מזכירה את המצב ברוסיה הצארית בזמן המהפכה הרוסית, מחד עמד קרנסקי בראש ממשלה בורגנית , אנטי מהפכנית שביקשה לחסל את המהפכה ואת הבולשביקים, מאידך עמד קורנילוב הגנרל הקוזקי, שביקש לחסל את הממשלה הזמנית של קרנסקי ואחריה את המהפכה. קורנילוב עם צבאו היה יותר מסוכן למהפכה מאשר קרנסקי. המדיניות של הבולשביקים הייתה לסכל את הפוטש המתוכנן ואחר כך להפיל את קרנסקי. זאת עמדתנו ביחס לשרון-ערפאת. קודם כל למנוע את נצחונו של רב הטבחים שרון, לאחר שנכשילו נוכל לנסות ולהפיל את ערפת מצד שמאל. להתנגד להורדת ערפאת אכן, להתנגד לשרון, בוודאי, להעניק תמיכה פוליטית לערפאת, בשום אופן לא. על כן אנו עומדים ברגע זה באותו קו פעולה כפי שאבנרי קורא לו, אך מסיבות שונות לחלוטין
כל נושא שבעולם מזכיר לשוורץ את רוסיה. אין
נושא בעולם אליו אינו מתייחס כדי ל"הגן" על
המרקסיזם. יש צורך בסגירת הפרצה במדור התגובות (המגיבים ישלחו תגובותיהם למערכת בדואר אלקטרוני) כדי להגן על האתר מפני שוורץ
מסיס, הבנו שאתה לא אוהב את שוורץ. תחיה עם זה, הוא הגיב למאמר עפ"י דעתו, וגם אם לא מוצאת חן בעינייך דעתו או סגנונו אין שום סיבה לחסום אותו. טוב שלא כלל המערכת היא אלכס מסיס.
הכל אמת! זהו שרון האמיתי!
נשאלת השאלה איך עוצרים אותו?
איך עוצרים אותו – לא לטובת ערפאת, אלא לטובתנו!
האם לשמש מגינים אנושיים?
האם לחפש דרכים להגשת תלונות עכשוויות לבתי הדין הבינלאומיים?
כל רעיון קונסטרוקטיבי – יתקבל בברכה! וכמה שיותר מהר!
במילון של אורי אבנרי המלה פרופורציות לא קיימת. אני לא יכול שלא לתהות מדוע כל התנועה הפלשתינית, שרק השד יודע לאן היא הולכת (כי הרוב בדומם, המלא סתירות ואירגונים קיקיוניים או שלא יודע או שלא רוצה לספר לנו) קמה ונופלת על החדל אישים המדובר. איפה העם הפלשתינאי? איפה תנועה לאומית שמוציאה מבית מדרשה ספר שמספר על קדושת החיים ןלא על זילותם? אולי אני ואורי אבנרי בכלל גדלנו במדינה אחרת? אצלי בסלון כולם רוצים שלום, אבל… האם גם בסלון של אחמד כולם רוצים שלום, אבל…? איפה תמיכה עממית ואמיתית לפיוס, כזאת שלא תקום ותיפול על רוצח ושקרן סידרתי? אם היא לא קיימת כמו שאורי אבנרי מתאר, אולי באמת נדוננו לחיות על החרב. מה שווה חתיכת נייר ללא תרבות ודרך ארץ? גם אצלנו יש בעיות. אני יודע! בעוד שאני יודע מאיזה בית באתי ולאן אני הולך, אני היום מבין מי הם שכני. לא כולם. אולם אם יחסנו עם הפלשתינאים קמים ונופלים על ערפאת, אני בסלון של אחמד כבר יודע מה קורה.
אין לי מושג מי מחק ובודאי היה צורך למחוק
וגם את מה שכתבת עכשיו בוודאי ימחקו וטוב
יעשו ויחסמו סוף סוף את הפרצות במדורי התגובות.
אלכס מסיס ולא מיסיס ולא הנהלה.
חבר יקר!שמי מוטל ואני מוחה על כך שמחקתם תגובה שלי מאתמול. התגובה היתה עניינית,צמודה לרעיון של הכתבה ,לא פוגעת ולא מאיימת. כתבתי שכמומחה למזרח הקרוב ידוע לי שהרבה פלסטינאים ומנהיגי מדינות ערביות היו מאד שמחים בתוכם לו ישראל היתה מחסלת את עראפאת מאחר והוא טרחן ונפחן ועושה לערבים …רק צרות…..אבל אם מישהו חושב שאריאל שרון יעשה בשבילו את המלאכה ויחסל את עראפאת הוא טועה.אין למר שרון ו/או לממשלת ישראל כל כוונה לחסל את עראפאת. ואת זה משום מה מחקתם! מדוע ולמה?!