פעם הוצאתי לאור ספר שירה בעברית וקראתי לו "גבולות בפתח החיים". לא ידעתי אז כמה הגורל מתאים את עצמו למלים. ואולי זה משהו אחר. אני מיקי הייב מהכפר הבדואי טובא זנגריה שבאזור הצפון. אחרי הרבה התלבטויות בשל תסביך הזהות והשיוך, ואחרי המעבר מכאן לשם, ומשם לכאן וחוזר חלילה, החלטתי לעבור לגור בתל-אביב. העיר הכי חילונית, ומעצם ההצהרה הזאת העיר הכי שפויה. ובכן, אחרי ששחיתי בים של תל-אביב וטעמתי את הפלאפל שלא אהבתי במיוחד, ואחרי שלקחתי לי חדר בעליית גג שמשקיף לים התיכון – גמרתי אומר למצוא לי פרנסה. פתחתי את העיתון והנה מה טוב ומה נעים המון עבודה (ואומר כי ברוך השם ויתעלה ויתהדר וישתבח כי טוב).
יש לי תעודות של גרפיקאי, בונה אתרי אינטרנט, ספר, מקצועות הרדיו ומנהל קבלה במלון. כך שהבעיה היא שיש כל כך הרבה מבחר, אז מה ניקח? אולי במלונאות במחלקת הקבלה? אני רואה שיש כמה מודעות ומתחיל לשלוח פקסים לזה ולזה. ולזה שלא צריך כי מי יודע? ואז זה מתעכב, ואומרים כשאני מתקשר: "מאיפה אתה? אני מכפר בדואי (לרכך את המכה מעט) זה בצפון. אה, יש לך ממליצים? בבקשה, תתקשרו למעסיקים הקודמים".
ואני מחכה, ומדבר באותו הזמן עם כמה בתי מלון: "אולי תוכל להביא לנו תעודת יושר מהמשטרה, אתה יודע – המצב קשה כעת. אין בעיה", אני אומר בעצבנות של לא מבין, ואז זה מתעכב ועובר שבוע, ואז אני מתייאש ושולח לחברות הסלולריות ולכל העולם. בינתיים ספרתי 79 פקסים ששלחתי דרך המחשב בלבד. "אולי יש לך ממליצים לא מהעבודה הקודמת, ישראלים אנחנו מתכוונים? … כי אתה יודע, המצב קשה". ואני יושב בעליית הגג בפלורנטין כשלושה שבועות ומתכחש, ואומר אין דבר. אני עובר למודעות בעיתונים של קופאים במכולת …"אה… איפה זה טובא, למה לא שירת בצבא? מי יודע? …אנחנו נהיה איתך בקשר". או "אנחנו מצטערים, חוקי הרשת… אם תרצה לעבוד כעובד ניקיון… רק אם שירתת בצבא". אבל זה בסך הכול עובד ניקיון ואני לא עשיתי כלום.
בסופו של דבר: "שלום, אתם צריכים עובדי ניקיון? כן, איך קוראים לך? מיקי. כן, תבוא". עם תעודות של גרפיקאי, שדרן רדיו, מנהל קבלה, בונה אתרי אינטרנט, ספר, מוציא לאור ספרי שירה – הצלחתי להתקבל לעבודה כ"עובד ניקיון". איזה אושר.
אני יושב ומדפדף באותו עיתון ורואה יותר מודעות ויותר תפקידים שמוצעים לא לי. אמרו לי שתל-אביב עיר קשה, אבל לא ידעתי עד כמה קשה. בבקשה תל-אביב, רחמי עלי.
למיקי – תודה .למכנה אותי אויב אני לא שונא אותך אולי מרחם . סך הכל דעותינו שונות למה אויב . באויב נלחמים . אני מאחל ל"אויב" שנה טובה ואולי חשבון נפש .
א. מי אמר שחילוניות היא מילה נרדפת לשפיות?
ב. אם היית מחפש עבודה בת"א לפני "השלום" לא היית כותב מאמרים בגדה השמאלית.
ג. גם בשירים אתם מדברים על גבולות?
למיקי- לבי ליבי לך . אולם קח גם את הצד השני . אתה קורא בעיתון כי רוב מכריע של ערביי ישראל תומך במעשי המתאבדים . במאורעות אוקטובר קרו דברים איומים . התגובה היא החרמת חנויות של ערבים אי מעבר בכפרים ערביים וכד’.
מי שנופל קורבן למצב הזה הם אנשים כמוך , זה נורא אולם זאת המציאות . לצערי איני רואה סוף לדבר בזמן הקרוב . מבין לליבך ומאחל לך כל טוב.
ידידי אמנון אתה דווקא מסוג האנשים ההגונים אלא שכדאי להדגיש שדווקא כפרי יצא בקריאה הפוכה של הבנה וסובלנות ולא יצא לרחובות בזמנו באירועי אוקטובר.
שינוי המחשבה והמנטליות בחברה (כל חברה) מתחיל בצעדים קטנים שסוחף אחריו לטוב ולרע את הכל, בזמן הטוב של רבין ז"ל היתה הפנמה ומודעות של רעיון זה. אלא שאז הברז נסגר. המיזוג והאנטיגרציה הם הם הכלי היעיל והנכון והיחיד (כמובן עם שמירה של האינדוידואליזם סביר) לגאוות ההשתייכות והרצון להשתתף באופן פעיל כחלק ולא כנטע זר.
מי יתן
אל תכנה אותו "ידיד" – הוא אויבך ואויבה-מחבלה של "הגדה השנאלית"
אני הוא שכיניתי אותך אוייב – כזה אתה.לך לך
לאתר משלך ועזוב אותנו, קוראי "הגדה השמאלית"
במנוחה.אתה ושוורץ – מופים וחופים.
אני עושה עבודדת "מסטר" בתקשורת ובודק אתרים ישראליים באינטרנט. באתר "הגדה השמאלית" אני עוקב אחרי תגובותיך.הן עניניות,מתונות, מדודות ואמפטיות וניכר בך שאתה אדם אינטליגנטי ופתוח לדעות שונות. מאידך ישנן תגובות מתלהמות ומלאות אמוציות וחבל. אני מתפלא על אלדד משוש שכפי הידוע לי הינו איש עסקים בעל השכלה רחבה.תגובותיך מר משוש הנן ההפך הגמור מתגובותיו של אמנון.אנו מתקרבים לראש השנה וליום הכיפורים שהנם ימים של עשית חשבון נפש ,חרטה ובקשת סליחה ומחילה. אני מאחל לכל עם ישראל (גם לך מר משוש)שתהיה זו שנה טובה ומבורכת. שנת תשס"ד פרושה :תהיה שנה (ב)סיעתא דשמיע. שתהיה לנו שנה טובה בעזרת השם!
אני מצר על ההתלהמות ,ניבול הפה ושילהוב היצרים שבאו אחרי תגובתי לנפתלי! אני מאד מקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה הרבה יותר טובה.
נפתלי תודה . להשלמת דבריך . אני בא ממחנה זה ומכירו מבפנים . " ילדי סטלין ".
חנכו אותי לשנוא . כל מי שלא בדעתי הוא טיפש או אויב . לכן מי שכיום משתייך למחנה זה לשונו דומה בין אם הוא אדם פשוט או דוקטור או פרופסור .מדברים גבוהה גבוהה על תרבות סוציאליזם ודמוקרטיה וקוראים לאח יהודי בשם אויב , את הנהגת המדינה שנבחרה באופן דמוקראטי מכנים כנופיה פאשיסטים פושעי מלחמה רוצחים וכד’ .למרות שהם נלחמים זה בזה על כל פסיק , לשונם זהה גסה ולא מוכנה לקבל דעה מנוגדת . משוכנע אני כי אם אלדר היה קובע היה מכניס אותי ודומי למאסר ואחר כך היה אוסר את חבריו החולקים עליו והסוף ידוע . אלדר משוש לא יעזור לך אחים אנחנו ואם "חבריך " ישיגו את מבוקשם גורלנו יהיה זהה.שנה טובה .
איך כינית אותו אויב שלך?!. האם ידוע לך מי האדם שמסתתר מתחת הכינוי "אמנון"?, כנראה שלא!. יש לך הזדמנות לבקש ממנו סליחה עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה! אלדר משוש :
אני הוא שכיניתי אותך אוייב – כזה אתה.לך לך
לאתר משלך ועזוב אותנו, קוראי "הגדה השמאלית"
במנוחה.אתה ושוורץ – מופים וחופים. אלדד,אני פונה אליך ומפציר בך: אנא התנצל!
לשנה טובה תחתמו ותכתבו!!!!!
אני מצרה מאד על האפליה בה נתקל מר הייב. זו אינה האפליה העדתית והלאומית היחידה ולצערי היא מנת חלקה של כל קהילה מעורבת. יש דברים יפים שרציתי לכתוב עליהם:1. האתר הנוכחי קים קרוב לשנתיים ימים והוא הולך ומתפתח ומגיע לתודעתם של רבים.זהו אתר שדעותיו חורגות ושונות מהדעות המקובלות בתקשורת הכתובה והמשודרת.אנשי המערכת והכותבים ראויים להערכה רבה ולברכות על תעוזתם ואומץ ליבם להביע דעות כאלה לא מקובלות ולא להרתע מתגובות זועמות שמציפות את האתר. 2. 27 הטייסים שכתבו את מכתבם הידוע ללא כל מורא ותוך כוונה להתריע וליצור פולמוס בציבור על מנת לגרום לשינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות המקובלים.3. מדינת ישראל ועם ישראל ראויים לכל שבח ותפארת על היכולת להצמיח ולאפשר את קיומם ואת התבטאותם של האנשים המוזכרים בסעיף.1 ובסעיף 2. האם העמים השכנים והמדינות השכנות היו מסוגלים להוציא מתוכם קבוצות כאלו?!-התשובה היא לא ולא. ואם בכל זאת היו מצליחות לקום שם קבוצות כאלה הן היו מושתקות ונקפדות באיבן. כה- לחי והיישר- כח לליברליזם ולדמוקרטיה הישראלית!
לכל הנפתלים והאמנונים
אנשים כמוכם הופכים את אתר הגדה השמאלית לנלעג.
מיקי הייב דיווח על האפליה היהודית נגד הערבים ואתם העדפתם להתפלש בביצה החמימה של הווכחנות היהודית-ציונית. (כלל לא אכפת לי אם מישהו מגדיר עצמו כלא ציוני. הוכחנות שלכם היא מהסוג הציוני המתבכיין)
ההתכתבות שלכם מוכיחה ללא ספק שמלבד האגו המנופח שלכם והידיעה הברורה שכל האמת מצויה אצלכם בלבד – עניינו של מיקי הייב מעניין אותכם כמו הילד שמת מרעב באתיופיה.אתם אפילו לא יפי נפש, סתם וכחנים.
בתיאבון ביום הכיפורים,
יאיר בוימל.
"הגדה השמאלית" סיימה זה עתה את השנה הראשונה לקיומה (ולא "שנתיים" כפי שכתבה רחל
בתגובתה) אך, זו לא הסיבה לתגובתי: רחל מתנחמת בכך שאצל "השכנים" אין דמוקרטיה…
זה הוא מפלטו של ה"שמאל" הציוני שהתואר "יפה נפש" מתאים לו כמו כפפה לכף היד. יורים ובוכים,"מסקלים" ומסתכלים בחצר השכנים; מסכימים למחאת הטייסים, לתוכחת הסרבנים, זעקת המקופחים ומתנחמים: אצל השכנים, גרוע יותר..
מיקי הייב מתאר את המציאות ללא כחל ושרק מציאות המהווה בושה לכל החברה הישראלית כולל
לשמאל שלא עושה די בנושא בסיסי זה.
חבל חבל חבל ,כאשר נהגו באירופה באופן זה ביהודים הדבר הוגדר כ"אנטישמיות"
ליאיר בוימל . בסדר אני נלעג טיפש ומדבר שטויות . אולי יואיל החבר בוימל לתאר לקוראים מה הוא עושה לטובת הערבים בארץ . סך הכל הבעתי סימפטיה למיקי , האמת שאני מרגיש שהוא נקלע לסיטואציה נוראה . אם היתה לי אפשרות הייתי עוזר לו .
להזכירך כי בזמן מלחמת העולם השניה הוכנסו למעצר בארצות הברית כל האזרחים היפנים. הרוסים "הזיזו" אוכלוסיה גרמנית מרוסיה לגרמניה . למה הינך חושב כי אני יפה נפש , אדרבא יקום מישהו מהגולשים למשל המרכסיסט שוורץ או איש ההסתדרות דווידי או החבר אלכס מסיס וימצאו עבודה למיקי .מאחל לכל הגולשים צום נעים ( אני צם ) . מוכר החמוצים הדמגוג הנלעג יפה הנפש פאשיסט אויב – אמנון.
למיקי הייב וליאיר בוימל
אני סטודנטית בדואית שהתחילה רק עתה להבין את המציאות האכזרית והמתנכרת ללא הרף לכל מי שזורם בגופו דם ערבי.
לאחרונה אני משוטטת הרבה ברשת האינטרנט במטרה למצוא תשובות לשאלות רבות שעולות ובוערות בתוכי כמו אש ואני רק נתקלת בעוד שאלות, מחסומים ומכשולים שמעיקים על נפשי וחונקים אותי.
נחתתי ב"גדה השמאלית" "למנוחה": קראתי, התעניינתי, התאכזבתי, התעניינתי בשנית, הזדעזעתי ואני ממשיכה לשוטט..
ליאיר בוימל: אני חייבת לציין שאתה הוא הניצוץ שנושף ברוחי את הסקרנות והנחישות לא להסתפק במה שצף על פני השטח.
למיקי הייב: אם אתה עדיין במאורת האריות תחזור אלינו, לצפון, לטובא ולשבט אל הייב לא להצטרף לעדר הצאן ולהיות מובל אלא לפעול למען שיוויון הזכויות וקבלת הזכות להיות שותף לתהליך ההובלה של העמים בישראל, כולם כאחד, למען קידמה ושותפות בגורל.
מיקי אנחנו יודעים מי אתה תשאר אמיץ וחזק עד הסוף……
למיקי שלום ???
אני בחור מהצפון שתבין אחי המצב במדינה קורא לנו היום לקום ולעזוב את הכל
אבל האבסורד שאנחנו הולכים לוותר על כל מה סבא בנה ואבא שמר
אנחנו לא סוד אזרחים מהמניין השלישי באים להם עולים שישר מקבלים כאן יותר ממני וממך ואנחנו נולדנו כאן לצערנו עשינו צבא תרמנו ובסוף טירקת דלת אתה מקבל כי אתה ערבי לא חשוב מה אנחנו בדואי נוצרי דרוזי מוסמלי
אחי מעדיף את הגיהנום של לבנון ולא את גן עדן של ישראל
מיקי אחי אני תאמר "הגולנצ’יק" תישאר חזק איך שאתה ומחזיק לך אצבעות.
וכול הפלצנים יוכלים לקפוץ לי.
מת עלייך…
למיקי,
האמת האכזרית היא שאת רוב הטענות שלך אתה צריך להפנות קודם כל לרבים מאלה ש"קרובים" אליך, לרבים מאלו ששייכים ל"מגזר" שלך. למה? כי אף אחד לא יודע מי אתה. אין לך תווית שתגיד שאתה "מהטובים". ומכיוון שכל מה שרואים זה את הסממנים החיצוניים (שם, מבטא וכו’), חוששים באופן אוטומטי כמעט, שאתה מ"הרעים". לא כלל לא עניין גזעני. זה עניין הישרדותי. אף אחד לא היה רוצה להעסיק אצלו מישהו שיתברר בסוף היום כמחבל.
הם חוששים שאתה מאלה שבאים להחריב את הקהילה שלנו, אלה שתומכים באויבים שלנו, אלה שממתינים לשעת כושר, עד שנהיה חלשים, כדי שיוכלו לתקוף מבפנים, אלו שהשתתפו ב"מהומות" אוקטובר וניסו לעלות על ישובים יהודיים מבודדים, אלה ששמחים לאידה של משפחת שליט..אלה שמצביעים לטאלב א-סנא וחבר מריעיו..ואם יש חשש- אז למה להסתכן?
כשבודקים אותי בשדה תעופה בארה"ב, זה לא משנה להם אם אני יהודי או ערבי. אני מישראל (או מהמזרח התיכון) וכל מי שמשם חשוד. זה לגיטימי, אני מבין את זה ולא מתרעם. אני לא לוקח את זה אישית, ולא מצפה מהם לדעת שאני מהטובים, אלא מקבל את זה בסבלנות ובהבנה.עדיף שיעכבו אותי עוד אלף פעמים לבדיקות לא נעימות ושאף מחבל לא יצליח להסתנן לטיסה.
נכון- קשה לך יותר, אז? אז תמשיך לחפש עבודה מתאימה עבורך ושתספק אותך. אל תתפשר. תמשיך להתעקש ואל תחשוב שרק לך קשה למצוא עבודה, גם לאחרים, שלא סובלים כמוך על עוול שלא הם גרמו. בסוף יבינו שאתה מהטובים ושאתה לא אויב אלא ידיד.
אל תתיאש. ובבקשה תנסה להבין. פשוט תעמוד בנעליים של האחר ותראה את זה מנקודת המבט שלו. הוא לא יודע מי אתה. ולכן – חושש.