שמעון פרס חוגג. מה זה חוגג. כל העולם חוגג. מה יש לו לחגוג? ובכן, הוא בן 80. זה גיל מכובד. עיני אינה צרה בחגיגתו (מה גם שגם לי מלאו זה עתה 80 שנה, וגם אני חגגתי). טבעי לו לאדם המגיע לגבורות להזמין את ידידיו להשתתף בשמחתו. אז פרס הזמין כמה ידידים, כגון ביל קלינטון ומיכאל גורבצ’וב, פרדריק דה-קלרק ויושקה פישר, נשיאי גרמניה, סלובניה ומלטה, כמה מיליארדרים, כמה זמרים והשואן קלוד לנצמן. עד כאן הכל בסדר: דיפלומטיה, בידור ושואה, מזיגה מבטיחה.
נשכר בית-מלון שלם, יגויסו 1,200 שוטרים, ייסגרו רחובות בשתי ערים. יופי. משהו בדומה למסע-הטריומף של אימפרטור רומאי החוזר כמנצח מהמלחמה. זה בכל זאת קצת מוזר, בלשון עדינה. מה יש לו לחגוג? אחרי הכל הוא יושב-ראש מפלגת-העבודה שהיא תל-חרבות. היא חדלה להתקיים כמפלגה. מנהיגיה משוטטים במסדרונות כרוחות-רפאים. סניפיה הרוסים. אין לה מצע. אין לה תוכנית. איש אינו יודע מה היא רוצה. איש אינו יודע לשם מה היא קיימת. אם היא אכן קיימת.
נכון, פרס אינו אחראי למפולת לבדו. גרם לה אהוד ברק, אלוף האסונות, שהפיץ את השקר ההיסטורי ש"אין לנו פרטנר לשלום". כך העלה ברק את אריאל שרון לשלטון. אבל, שמעון פרס הצטרף לממשלת שרון, שירת אותו נאמנה, הפיץ בעולם כולו את השקר ש"שרון הוא איש-שלום", הכשיר את שרון בוואשינגטון ונתן את ידו לכל הזוועות: ה"חיסולים הממוקדים", הריסת בתים סיטונית, הרחבת ההתנחלויות בקצב מטורף.
עכשיו הגיעה "העבודה" למצב כל-כך עלוב, עד ששרון אינו מעוניין בה אפילו כשותפה זוטרה בממשלתו. מה הוא צריך אותה? יש לו את טומי לפיד. אין מראה מעורר רחמים יותר מאשר זונה בלה, שאיש אינו חפץ בה עוד. מאז שנבחר פרס כיושב-ראש המפלגה, בהעדר כל מועמד סביר אחר, השתררה בה אווירה של בית-קברות. שום רוח רעננה (או אחרת) אינה נושבת בה. שום דבר אינו קורה. מדי פעם מקדישה הטלוויזיה כמה דקות לכינוס מוסדותיה (אולי מתוך רחמנות, אולי מתוך שמחה-לאיד).
לשמעון פרס אין זמן לטפל בכל זה. הוא עסוק בארגון יום-ההולדת שלו. זוהי עבודה פול-טיים, עם שעות נוספות.
וזה אסון. העלמה של מפלגת-העבודה משאירה חור שחור במערכת הפוליטית הישראלית. שום דמוקרטיה אינה יכולה לתפקד בלי אופוזיציה יעילה ולוחמת. כאשר בראש הממשלה עומד אדם כמו אריאל שרון, המוביל את המדינה לקראת אסון ידוע מראש, העדרה של אופוזיציה הוא פשע לאומי.
פרס אינו חושב כך. "בשביל מה צריך אופוזיציה?" אמר לא מכבר, באחת מהופעותיו הבלתי-ספורות בתקשורת. ובאמת, בשביל מה? הרי פרס אינו מסתיר את תשוקתו לחזור לממשלה, לכל ממשלה, גם (ואולי בעיקר) לממשלה של אריאל שרון.
למה לא? – מה מבדיל בין שרון ופרס, חוץ מהכריזמה של שרון ושרשרת הכישלונות של פרס? האם פרס הוא נגד חיסול המנהיגים הפלסטיניים? לא. האם הוא מתנגד ל"גירושו" של יאסר ערפאת? באחת ההופעות אמנם התנגד לכך בלשון רפה, אך הוא לא גייס את מפלגתו כדי למנוע את האסון הממשמש ובא. "גדר-ההפרדה" המפלצתית? המצור הכללי על ערי הגדה המערבית וכפריה? הרס הבתים? עקירת העצים? שתיקה רועמת, במקרה הטוב.
בקריירה הארוכה שלו פרס היה בעצם תמיד נץ מחופש, חוץ מהגיחה הקצרה לאוסלו, כאשר אץ לקטוף פירות של אחרים. הוא היה נץ קיצוני ויונה מתונה. אבי הפצצה הגרעינית הישראלית וחתן פרס נובל לשלום (אחרי לובינג עולמי חסר-תקדים). אחד היוזמים של מלחמת 1956, בשותפות עם שני משטרים קולוניאליים עכורים (צרפת ובריטניה), ושותף להסכם אוסלו. אבי ההתנחלויות בגדה המערבית ומקים "הגדר הטובה". תומך בפלישה ללבנון, וכעבור כמה ימים בלבד הנואם המרכזי בהפגנת "שלום עכשיו" נגדה. פעם טען שישראל היא "מדינה ים-תיכונית" ולא מזרח-תיכונית. במשך שנים רבות דגל ב"אופציה הירדנית", תוך התכחשות לקיומו של העם הפלסטיני. אחר-כך לחץ את ידי ערפאת על מדשאת הבית הלבן והטיף ל"מזרח תיכון חדש". בכל השנים האלה לא זכה אפילו פעם אחת בבחירות כלשהן.
אז מה יש לו לחגוג? – לשמעון פרס חלק נכבד מאוד במצבה העגום של המדינה. בסיכול השלום עם הפלסטינים, בהרס מחנה-השלום הישראלי, בהנצחת שלטון הליכוד, בסלילת דרכו של אריאל שרון, העלול להביא עלינו את חורבן בית שלישי.
גם בימי השפל של האימפריה הרומית לא ערכו שם מסע-טריומפף לאיש שחזר מן הקרב מובס ומושפל. רק בישראל. כי בישראל, שום דבר אינו מצליח כמו הכישלון.
מילים כדורבנות יוסי.
החבר שוורץ היקר . במלחמות ישראל נלחם צבא ישראל הוא לא צבא פועלים אלא צבא העם . לפיכך הנרצחים והפצועים הם אנשי העם ומטבע הדברים בני אנשי העם פועלים דתיים סוחרים ובעלי הון. לפני שאתה מתאים את המציאות לתיאוריה שאבד עליה הכלח , העלתה עובש ובודדים בעולם מאמינים בה אל תשמיץ את הקרבנות הקדושים שלנו כי בלעדיהם לא היית יכול לכתוב את המאמרים הארכניים שלך ובנוסף לכך הם לא יכולים לענות לך . צבאות במלחמה אכזריים ראה קרונשטט ועוד אלפי דוגמאות . צבאנו טהור לעומתם למרות קומץ יהודים המותחים את הדמוקרטיה עד קציה ואני גאה על כך .
שמעון פרס(ומת) נשאר כזה מאז ועד היום.אבנרי צודק.הוא מכיר אותו עוד מן הימים שהיה מנערי הזוהר של בן גוריון.הכל אחיזת עיניים.גם הסכמי אוסלו זה לא בדיוק בזכותו.לא לשכוח שהוא ממניחי היסוד של ההתנחלויותץאז על מה הוא חוגג בכלל כאשר החברה הישראלית שוקעת?
אמנון
בל נתעה
צה"ל, אינו צבא פועלים ואינו צבא העם, הוא הצבא של העשירון העליון, או במונחים יותר מדויקים הוא הצבא של המעמד השליט-הבורגנות. המלחמות אינן מלחמות העם, אלא מלחמות למען האינטרסים של המעמד השליט, כפי שהממשלה בזמן המלחמה, הוועד הפועל של הבורגנות, מבינה מלחמה זו.
מלחמת 1973 פרצה מסיבות שונות .
1. שליטי מדינת ישראל היו שיכורים מנצחונם ב67 ולא היו מוכנים להחזיר את האדמות שנכבשו במלחמה. מפלגת העבודה ברשות גולדה מאיר החלה את ההתנחלויות.
2.סעאדת כמיצגה של הבורגנות המצרית רצה לעבור מההשפעה הסוביטית לשרותה של ארצות הברית כשוטר מקומי מתחרה בישראל. אולם לשם כך הוא היה צריך להחזיר את האדמות שישראל כבשה ב67, ולהופיע לא כמשרת נרצע של ארצות הברית אלא כמנצח ובן ברית.
3. סוריה רצתה להחזיר את הגולן.
4. ארצות הברית של ניקסון וקיסנגר, רצו במלחמה בה המצרים יוכיחו שהם צבא מנצח, מבלי שינצחו את ישראל, אך יפילו מספיק קורבנות כדי להרשים את העולם, כולל את הישראלים והמצרים. 11 ימים לפני המלחמה כינס קיסנגר את הנציגים הדיפלומטים הערבים באו"ם ואמר להם כי הוא מבין את התיסכול שלהם מול חוסר רצונה של ישראל להחזיר את השטחים. שהינו נתן אור ירוק למלחמה, כאשר ממשלת ישראל מודעת לכך ויודעת כי המלחמה עומדת לפרוץ. גולדה לא פעלה כדי לגייס את הצבא משום הצרכים של ארצות הברית להראות שישראל כמעט ונוצחה. מסיבה זו ארצות הברית לא שלחה סיוע לישראל עד ה12 לחודש. מסיבה זו גם היא מנעה מישראל להכות את הארמיה השלישית.
5. ברית המועצות במסגרת מדיונות "הדו-קיום בשלום", מנעה מסוריה לה הייתה עדיפות אדירה בגולן מלנצח בגולן ולהיכנס לישראל ואפשרה לישראל לגייס את צבאה ולמנוע נצחון. ניסיון ישראל להיכנס לדמשק נמנע באיומים.
6. במלחמה זו שבסופו של דבר קידמה רק את האינטרסים של שליטי ארצות הברית ושליטתם באזור, מתו 6000 צעירים ישרלאים רובם בני פועלים וכעשרת אלפים ערבים.
7. לפועלים שמתו על מזבח האינטרסים של האימפריאליזם, הבורגנות הישראלית והמצרית לא היה שום אינטרס לתמוך במלחמת תועבה זו. האמת הוסתרה על ידי ועדת אגרנט עד היום.
שלום אורי!
אומנם אני חולק על עמדותיך לרוב(הן קיצוניות מידי לטעמי)אני מעריך אותך על דבקותך במטרה.
אך לא כל מי שאתה לא מסכים לדעתו עלך לבוז לו…ובטח לר שמעון פרס-איש חזון,ממקימי הביטחון ובונה השלום!
סתם נידמה לי שאתה מקנא…
זו תכונה אנושית-זה בסדר…
תפסיק לקנא ולזרות רוע!!!
מה אתה עשית בחייך לטובת המדינה???
כניראה שכלום…
אני מקווה שתקבל עוד השמצות מ(נוער)מרצ, לטובתך. זה טוב לקארמה.
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.
ובכן מי הופיע לחגיגת השחיתות של פרס, ביום בו מתפרסם הפער האיום בין העשירון העליון לתחתון, פער לה אחראית במידה גדולה מפלגת העבודה.
רב הטבחים שרון, אשר יכול רק להודות למפלגת העבודה על שמדיניותה העלתה אותו לשלטון, על שישבה עמו בממשלה והגנה על כל פשעיו, מפלגה האחראית יותר מכל מפלגה אחרת להיסטוריה מלאת הדם והדיכוי הלאומי והמעמדי בארץ זו. מפלגה אשר פעלה לטובת האינטרסים של בעלי ההון הגדולים בעולם בעיקר האמריקאים, כאשר היא שופכת את דמם של בני הפועלים במלחמות הרצח שלה. מפלגה אשר הקריבה אלפי בני פועלים במלחמת 73 על מזבח המדיניות של ידידה הגדול הנרי קיסנגר. מלחמה שקרבה את מצרים לארצות הברית כפי שתיכנן קיסנגר תמורת חייהם ופציעתם של כ20 אלף ערבים ו6000 ישראלים. בעלי הון אלו באו להודות לפרס, כאשר הם מוכנים לשבת לשם כך על המדרגות.
גם ידידו ג’ורבשוב היה שם, הבירוקרט הסטליניסט האחרון, אשר מכר את הכלכלה המולאמת של ברית המועצות. כלכלה שמעמד הפועלים שילם עליה כאשר הוא מגן עליו בחייו במלחמת העולם השניה, כנגד הצורר הנאצי שביקש להפכה לכלכלה קפיטליסטית, תמורת טור בעיתון אמריקאי. גם דה קלרק ראש הממשלה האחרון של האפרטהייד בדרום אפריקה, האחראי למותם של שחורים לוחמי חופש רבים, נראה בין האורחים.
הם היו כאן , הזבל של האנושות וחגגו את ניצחונם עלינו. אך לא לעולם חוסן
בהתייחס רק לכותרת, ההצגה הזאת ממש לא מצחיקה. האיש הזה הביא אסון על ישראל. אין לו לא חזון ולא דלעת. האיש הזה רואה רחוק, רואה שקוף.
מעשי ידיו טובעים והוא אומר שירה.
עצוב ומדכא
שןןרץ-מרקס כותב בשם "החוג להגנת המרקסיזם"
ואינו מביא מובאות מקרנסקי,לנין,סטאלין,
טרוצקי,אנגלס,מרקס -כלום, אף אחת -כך מגינים על המרקסיזם ?
ולמה לא הזמינו את ערפאת(אבו-עמאר)?
כי שרון הביריון היה מרביץ לו!!!
לא יפה!
ערפאת=חתן פרס נובל לשלום ולא בא.
שרון=חתן פרס נובל למלחמה-ובא….
אין כמוך ערפאת!!!
איך מר פרס מעיז לחגוג ולדבר על השלום בזמן שילדים משני הצדדים ממשיכים להירצח?
איך פרס מעיז להזכיר לכולנו את פרס נובל לשלום כאשר אין דבר יותר רחוק היום מאשר השלום במזרח התיכון?
למה מרשים לו לחגוג על חשבוננו ועל חשבון חיינו?
האיש הזה כל כך מאוהב בשמפניה ובנשפים עד שהוא שכח לגמרי שאיש לא מינה אותו לכלום והוא אפילו לא נציג ציבור בממשלה.
האיש הזה הפך לבדיחה עצובה מהלכת על שניים כי בסוף את החשבון הוא מגיש לנו .
התרומה הכי גדולה של שמעון פרס לשלום ולישראל זה שהוא ילך כבר הביתה לסוניה ויתן לטובים ממנו להוביל את המדינה כי אחרי הכל עם ישראל לא בחר בו לשום דבר.
אז מזל טוב מר פרס לרגל יום הולדתך אבל תלך כבר בכדי שנוכל לשמוח ביום ההולדת שלך הבא..
שמעון פרס הוא איש רודף כבוד ושררה אשר רואה את טובתו ויוקרתו האישית בלבד .
הדבר האחרון שמעניין אותו זאת המדינה או אזרחיה.
אני בז לו ורואה בו אחראי למותם של מאות אזרחים.
אוי לה למדינה עם אנשים כמו שמעון הרס.
לו שמעון היה שומע בקולה של סוניה ולא היה מקים את הפארסה הזו זה היה מכובד פי כמה. מוחו הפוליטי והמדיני של פרס לא נח אף לרגע קט.הרבה טעויות ועוולות נגרמו לנו בעטים של מנהיגי מפא"י-העבודה אך לשמעון יש הרבה זכויות שתרשמנה לו בתולדות עם ישראל. ולאורי ,אינך צודק בנוגע להסכם לונדון. לו שמיר לא היה מטרפד זאת היה מצבנו הרבה יותר טוב! שנה-טובה!
אתה קשקשן כרוני.
תעשה קצת יוגה ותן למוח שלך מנוחה לקראת השנה החדשה ואולי יפתחו בפניך אופקים חדשים שלא הכרת ואז יהיה לך משהו חדש לקשקש לנו בתאי המוח העייפים שלנו על הגוויה החנוטה של לנין אחרי עבודה כשאנחנו רוצים לקרא דברים יותר מרתקים…..תתחשב קצת בפועלים שחוזרים מהעבודה.
די כבר עם שטיפת המוח על הפועלים ועל בנק הפועלים ועל מעמדות ועל אדונים ומשרתים רוזנים ומלכים ועוד כמה מושגים שאפילו ברוסיה כבר לא מבינים אותם ובאמת אחרי הפעם המאה אני כבר מתחיל לחשוב שתוכי מגדל אותך בבית.
לשורץ – הצחקת אותי . האמן לי אני מדבר מידע אישי . נכון שמלחמת יום כיפור הייתה פשלה של חוסר כוננות . אולם הנצחון שבא מתוך נחיתות בהתחלה כאשר צבאנו התיצב במרחק של 100 ק"מ מקהיר ודמשק הוא ניצחון של צבא עם שעמד עם גבו לקיר . אם הסורים והמצרים היומגיעים למקום מגוריך לא היו מתחשבים אם אתה מרכיסט או בורגני הם היו מקצרים אותך בראש . מציע לך בשנה החדשה לנסות תיאוריות חדשות ץ אני משוכנע כי כיום אם נדבר על עשיית חביתה תמצא את הדרך לקשר את זה לתורתו הקדושה של מרכס במה אתה שונה מהדתיים החושבים כי כל דבר נעשה " בעזרת השם " אתה חושב שכל דבר נעשה לפי תורת מרכס – מה עם אינשטין ?