בגרמניה הנאצית החליטו בשעתו להיפטר מאותן קבוצות אוכלוסייה שהיוו מעמס כלכלי וחברתי, והפריעו, לפי גרסת השלטון המרושע, ליצירתה של אומה בריאה ופרודוקטיבית. לכן התקבלו תחילה חוקים בדבר עיקורים לחולי נפש וחולים במחלות גנטיות ולאחר מכן התקבל החוק ל"המתת חסד". בישראל, מדינת קורבנות הנאציזם, למדו את הלקח, וכאן החליט הממשל להיפטר מהחלקים הלא פרודוקטיבים של החברה, חולים במחלות קשות, בחלקם הגדול קשישים, לא באמצעות משטר דיקטטורי, ולא באמצעים אלימים אקטיביים, אלא דווקא בהליך נאה של דיון ציבורי והחלטות פרלמנטריות.
בעבר היה נהוג להוסיף לתקציב הבריאות 200 עד 300 מיליון שקל כדי לצרף תרופות חדשות לסל הבריאות. השנה ביקשו קופות החולים לכלול 400 תרופות חדשות בסל הבריאות. האוצר התנגד. אין כסף לבריאות, צריך אותו להתנחלויות. את 400 התרופות צמצמו ל-30 שהוגדרו כמצילות חיים. מתוך ה-30 החליטו לבסוף לכלול בסל החדש רק חמש. כלומר, כל מי שזקוק להצלת חייו לתרופה השישית ואילך, יואיל בטובו לעזוב אותנו לבורות בתי הקברות.
כך מחליטים על מוות המוני של אזרחים המעיקים על החברה והתקציב. הבו כבוד ויקר לממשלת שרון-נתניהו שדנה את אזרחיה הקשישים והחולים למוות לא באמצעים ברוטליים, אלא בעדינות ועל פי כל כללי הדמוקרטיה.
שרון ונתניהו לא גוזרים מוות על כל החולים הקשים הזקוקים לתרופות חדשות מצילות חיים. כלל וכלל לא. חולים קשישים שהם בעלי יכולת כלכלית שלא תלויים בביטוח בריאות ממלכתי ואשר יכולים לממן את התרופות מכיסם, הם בהחלט רשאים להאריך את חייהם. נתניהו הוא בסופו של דבר אדם ליברלי. גזרות תשס"ג ותשס"ד הבאה עלינו לרעה, מיועדות בסופו של דבר רק לעניים. הם אשמים בעוניים והם ישלמו את המחיר. המדינה לא צריכה לממן את הטיפול הרפואי באזרחים שממילא כבר לא תצמח לה כל תועלת מהם.
באוזני כבר עולות קריאות "המזדעזעים", האם אני משווה את ישראל לגרמניה הנאצית? מה פתאום. לא דובים ולא זבובים. הרי אמרתי בפרוש כי כאן הדברים מתבצעים בדרכים דמוקרטיות כשרות וללא אלימות. נכון שלעתים יש פה ושם נקודות דמיון. למשל, בגרמניה העדיפו להשקיע בפשעי מלחמה מאשר בבריאות האזרחים, וכך גם בישראל, המעדיפה להשקיע תקציבי עתק בפשעי המלחמה בשטחים הכבושים, בהתנחלויות ובמתנחלים, על חשבון בריאותם של האזרחים. דמיון נקודתי בלבד.
הגירוש הגזעני נמשך
משטרת הגירוש הישראלית מממשיכה בגירוש המביש של מהגרי העבודה. המופקדים על הגירוש לא מתביישים בעבודתם. הם מזמינים עיתונאים שיהיו נוכחים בפשיטות שהשוטרים מבצעים באלימות ובברוטליות במגורי העובדים בשעות הקטנות של הלילה – שעה שהם ישנים ונחים מעמל היום.
ציד האדם הזה נעשה גם באור יום, באוטובוסים, ברחובות, בריכוזי המגורים, ובפשיטות בבתים פרטיים על פי הלשנות. ישראל הפכה למדינת משת"פים עם הרוע והרשע.
ציד אדם זה הוא גזעני במהותו משום שהמסה הגדולה של הנעצרים מזוהים על פי צבע עורם ותווי פניהם: תאילנדים, פיליפינים, סינים, אפריקאים. מזכיר לי את ציד היהודים החרדים באימפריית הרייך השלישי שקל היה ללכוד אותם משום שניתן היה לזהותם על פי הופעתם החיצונית. שם כמו כאן ניסו רבים להתחבא, למצוא מסתור, קפצו מבתיהם בניסיון לברוח מהקלגסים, חלקם נפצעו ונהרגו, ילדים נשארו פתאום ללא הוריהם.
האם אני משווה? לא. שהרי מהגרי העבודה בישראל לא נשלחים למחנות מוות (הגם שחלקם מוחזרים למדינות עריצות בהן נתונים חייהם בסכנה). אני רק מורה על דמיון נקודתי בנושא רדיפת אנשים על רקע היותם שונים. יאמרו לי, היהודים בגרמניה או בפולין לא היו מהגרי עבודה בלתי חוקיים. זהו נימוק של מי ששכחו את ההיסטוריה היהודית. אבותינו ואבות אבותינו היו מהגרים בלתי חוקיים בארצות רבות, והם הצליחו בסופו של דבר לתקוע יתד בארצותיהם משום ששליט כלשהו הסכים לשנות את הסטטוס שלהם.
מהגרי עבודה שחיים בישראל במשך שנים, שילדיהם נולדו כאן, שעברית היא השפה היחידה השגורה בפיהם כדי שליטה מלאה, היו צריכים זה מכבר לקבל אזרחות אילו נהגו בהם בנאורות, כפי שנהגו בארצות רבות במהגרים יהודים. בישראל שכחו כיצד רדפו יהודים רק לפני זמן לא רב, ומנהיגיה ושוטריה נוהגים במהגרי העבודה בגבהות לב, באדנות, בגזענות.
לנוכח רדיפה זו, הגיע הזמן להקים ארגון של אזרחים שחבריו יסכימו לתת מקלט לעובדים זרים נרדפים, כפי שחסידי אומות העולם הסתירו יהודים בבתיהם. אזרח בודד יחשוש לעשות זאת משום שהשלטון ירמוס אותו, אולם ארגון שיאגד מאות ואלפי אזרחים שיהיו מוכנים לתת מקלט, שחבריו יסייעו איש לרעהו, יהיה מימוש עקרון נעלה של אי ציות אזרחי למטרה ראויה.
האגואיזם הדוחה של משפחת רון ארד
משפחתו של הנווט רון ארד עורכת עתה מסע לחצים למניעת השלמתו של הסכם חילופי שבויים עם החיזבאללה, שעל פי המתפרסם בעיתונות הולך ומתרקם.
התנהגותה של משפחת רון ארד היא ביטוי לאגואיזם דוחה ומגעיל. על פי האתוס של משפחת ארד, ראוי שהחטופים הלבנונים ימשיכו להיות עצורים בישראל לזמן בלתי מוגבל, וחיילי צה"ל והאזרח טננבוים ימשיכו לשהות בשבי החיזבאללה עוד שנים ארוכות, כל עוד לא יינתן אות על גורלו של הנווט.
הנווט רון ארד היה איש צבא קבע. הוא התפרנס ממקצוע שכלל וכולל גם היום הפצצות והרג אזרחים, והוא עשה זאת על פי רצונו החופשי. הוא בוודאי לקח בחשבון שהוא ייהרג, ייפצע או ייפול בשבי. הוא ראה בזה סיכון מקצועי שכדאי לקחת אותו, כשבצדה השני של המשוואה עומדים כל הצ’ופרים שהצבא מלעיט בהם את הטייסים.
אין ספק שהממשלה חייבת לעשות מאמצים להחזיר שבויים או חללים שנפלו מאחורי הקווים. אולם זאת יש לעשות בדרכים חוקיות ולא באמצעות שיטות של ארגון טרור או מדינת מאפיה.חטיפת בני אדם ממדינה אחרת כדי שישמשו קלפי מיקוח, כפי שנהגה ישראל בחטיפת דיראני ועובייד ועוד אזרחים לבנונים אחרים, היא גם מעשה פלילי והפרת חוק בינלאומי, וגם הוכח במקרה של רון ארד כבלתי יעילה. דיראני ועובייד יושבים בכלא הישראלי יותר מעשר שנים, והדבר לא סייע לקבל קמצוץ אינפורמציה על רון ארד.
החטיפות הישראליות הניבו את החטיפות של החיזבאללה, ורק משום שלוחמי החיזבאללה הצליחו לגמול בחטיפת ישראלים, נאלצת ממשלת ישראל לנהל מו"מ על חילפי שבויים.
למשפחת רון ארד יש סיבות טובות לבוא בטענות אל ממשלת ישראל על שלא פעלה לשחרור רון ארד כאשר היה הדבר אפשרי, אלא שישראל לא הסכימה לשלם את המחיר שנדרשה תמורת החזרת הנווט השבוי.
עתה, אין ברירה אלא להגיע לאותה עסקת חליפין, כפי שהיא קרויה בתקשורת, בלי רון ארד. ממשלת ישראל צריכה להמשיך ולפעול למען איתורו והחזרתו של רון ארד בדרכים דיפלומטיות ולא בשיטות של ארגון טרור החוטף בני אדם כקלפי מיקוח.
ויוה ויקי
ויקי קנפו ממשיכה להיאבק נגד גזירות ממשלת ישראל שגזלה קצבאות מאימהות חד הוריות ודירדרה אותן עמוק לתהומות העוני. היא שובתת רעב זה קרוב לשבועיים. מאז החלה במסעה, היא למדה דבר או שניים על הפוליטיקה הישראלית. היא רואה היום את הקשר בין גזל האימהות החד הוריות לבין שפע המיליארדים הנשפכים להתנחלויות. זה לא שאין כסף, יש הרבה, אלא הוא הולך ונשפך להמשך מימונה של מכונת המלחמה הישראלית שההתנחלויות הן חלק כבד ממנה. ביום ג’ 23 בספטמבר תתקיים הפגנת הזדהות עם ויקי וחברותיה. להלן הפרטים:
ויקי קנפו, האמהות החד-הוריות והארגונים החברתיים, קוראים להצטרף ל-7 הקפות משרד האוצר ייפלו חומות האטימות! תכלה שנה וקללותיה! ביום ג’ הקרוב 23.9 ב-17.00 בירושלים, מול האוצר והכנסת, ביום ה-17 לשביתת הרעב של ויקי קנפו וחבריה, נתקע יחד בשופרות ובמשרוקיות:
- לא לחיסול מדינת הרווחה בטרור כלכלי!
- עבודה!
- פתרון עד לעבודה!
- סיוע במעונות-יום ובדיור!
- תמרוץ עובדות!
אחת התופעות האופייניות לחבורת הדיקטטורה הטרוצקיסטית-לניניסטית הוא אימוץ הפרקטיקה הבולשביקית של "עיצוב מחדש" של החולקים עליהם. בברית המועצות הגיעה תופעה זו לשיאה במשפטי מוסקבה ובתלישת דפים מהאינציקלופדיה והחלפתם בחדשים כדי להתאימם לקו הפלגה.
זה גם מה שעושה שחר שניצר באשר אליי. הוא תופר לי עמדות וגם מסדר לי את חיי מחדש כאשר הוא קובע כי "את חינוכו הפוליטי קיבל ספירו במפ’ם".
הסילופים האלה ניכתבים מתוך הנחה שמרבית הקוראים לא מתמצאים בנושא, והנוגע בדבר לא יטריח עצמו להגיב.
לפעמים אני מתעלם מהדברים ולעתים יש לי מצב רוח בו אני לא עובר על כך לסדר היום, כמו הפעם, ואני מבקש את סליחת הקוראים.
לגביי חינוכי הפוליטי, אני מבקש לקבוע כי מקורותיו רבים מני ים, ותקצר היריעה מלפרטם. זה מתחיל מבית הורים וזה נימשך עד היום. כל יום מביא עימו חידוש בחינוך הפוליטי. כל הפגנה, כל קריאת ספר, כל מאמר, כל סמינר בינלאומי, כל שהות בחו"ל, כל חווייה חברתית או אישית, תורמים מדי יום לעיצוב וחינוך פוליטי. זהו בעצם תהליך שאינו ניפסק. רק אצל דוגמטים מקובעים ומאובנים מהזן הפונדמנטליסטי דתי או טרוצקיסטי לניניסטי, יש רק מקור אחד לחינוך פוליטי.
אשר לעמדתי בנושא סרבנות, בניגוד למה שמייחס לי שניצר, תמכתי תמיד בכל סוגי הסרבנות, הן סלקטיבית והן מלאה. בשנת 1972 נימניתי (יחד עם המחזאי חנוך לוין) עם הוועד למען גיורא נוימן, ראשון הסרבנים, שישב שנה בכלא בגלל סרובו לשרת כחייל במדים בצבא הכיבוש.
בתנועת "יש גבול" תמכתי תמיד בהרחבת מנדט התמיכה לסרבנים מלאים אלא שסברתי שלשם כך יש לשנות את העצומה שהיתה ביסוד הקמת התנועה ופנתה אל ראש הממשלה ושר הביטחון, בה ניכלל המשפט: "נשבענו להגן על שלומה וביטחונה של מדינת ישראל ואנו נאמנים לשבועה זו.על כן אנו פונים אליכם לאפשר לנו לקיים את שירות המילואים בתחומי מדינת ישראל ולא על אדמת לבנון" (עצומה משנת 1982), ואילו בעצומה משנת 1986 שנועדה לשטחים הכבושים שונה המשפט האחרון כך:"על כן אנו פונים אליכם לאפשר לנו לא לקחת חלק בתהליך הדיכוי והכיבוש בשטחים (יוני 1986). מרבית החברים התנגדו בשעתו לשינוי.
לקראת התכנסות הפורום הארצי של "יש גבול", (2.9.1989) נישלחה טיוטה למשתתפים שכללה את המשפט: "יש גבול רואה בשרות הצבאי חובה אזרחית מובנת מאליה". בטיוטה נגדית שחילקתי למשתתפי הפורום כתבתי בין השאר: "מי שאמון על זכויות האדם והאזרח יודע כי גם בזמנים בהם אין עושים בצבא שימוש פושע כפי שישראל עושה בו כיום, אין השרות בצבא ‘מובן מאליו’. יש להכיר בזכותם של אנשים המסרבים לשאת נשק וללבוש מדים לא לשרת בצבא ולראות בכך לפחות אותו ‘מובן מאליו’".
אני שמח כי ברבות הימים "יש גבול" שינתה את תמליל העצומות כך שהוא כולל היום גם הגנה על סרבני גיוס מלאים.
ולסיום עוד פרט ביוגרפי פיקנטי: במאי 1973 כתבתי מאמר "השמאל והמילואים" ובו העליתי רעיון לפיו יחליטו ארגוני השמאל החוץ פרלמנטרי על אסטרטגיה משותפת לפיה יש להפוך את שרות המילואים לבסיס של פעילות פוליטית אלטרנטיבית בקרב חיילי יחידות המילואים. מטרת פעילות זו להוות מהלך נגדי לשטיפת המוח מצד קציני החינוך וההצהרות הפוליטיות של ראשי הצבא. הרעיון הזה לא המריא, וגם אני ירדתי ממנו כאשר נמניתי עם מייסדי "יש גבול".
אמנון קורא לך הפסק עם ההשואה לנאצים ולו בקריצת עיין . עזוב את הנאצים אין להשוותם לשום דבר .
הטירוף בדעותיך ( סליחה איני משתמש במילים כאלה אלא לעיתים נדירות ) . אתה קורא למשפחה שבנה נעלם לוותר עליו בגלל דעות פוליטיות . אל תדון את חברך לפני שתגיע למקומו . דמה שרון הוא בנך האם היית מוותר עליו?
לגבי ויקי , מזכיר לי עסקן האומר אני מאוד מזדהה עם הפועלים המסכנים , אני עצמי הייתי הולך לעבוד אם היה לי זמן.
אני ציוני בן למשפחה ציונית. התחנכתי ואני מחנך את ילדי לאהבת העם והמדינה. כל חיי אני תורם לקהילה ובהתנדבות. מזה מספר חודשים,בזמני הפנוי(והוא קצר) אני גולש מידי פעם באתר שלכם ולאחר תקופה של כעס עצור על המגמה הרווחת אצלכם: בעד הערבים ונגד היהודים, חל בי שינוי. אני מתחיל להבין את סבלם של המיעוטים הנמצאים ביננו,אני כועס ומלא מרירות על האוליגרכיה השלטת שמנצלת באופן מחפיר את הערבים, את העובדים הזרים וכעת את רוב העם היהודי . אני מתחיל להבין אתכם ורואה כבר נקודות אור בפועלכם!
למיטב זכרוני, הנאצים היו מפלגת ימין.
בחברה של האינואיטים בקוטב הצפוני( בטעות קוראים להם אסקימוסים, זהו שם גנאי שהאינדינאינים הצמידו להם ופרושו קניבלים), היו מוציאים להורג את הבלתי מסוגלים לעבוד. משהיה אדם מגיע למצב שלא יכל לעבוד הוא היא עוזב את הקולקטיב ללא אוכל ופורש לקור כדי למות. זה לא היה נאציזם, ומי שמשווה מעשה זה לנאציזם מעיד על עצמו שאינו מבין מה היה הנאציזם. גם מדינת ישראל, עליה ניתן לאומר שהיא מדינה קולונילאיסטית ואף אימפריאליסטית, וקביעה זו תהיה נכונה. חברה בה יש ניצול מעמדי ויחס מעמדי מחפיר לחלקים גדלים של העם וזה יהיה נכון, אינה חברה נאצית. הנאציזם אינו סתם אכזריות, שכן תכונה זו מלווה חברות מעמדיות שונות לאורך כל ההיסטוריה. הנאציזם היתה התנועה הזעיר בורגנית ההמונית, שהתגייסה כדי לבלום את המהפכה הפרולטרית, במדינות קפיטליסטיות מפותחות במצב של משבר עמוק, בו לא יכלה הבורגנות לשלוט באמצעים הרגילים שלה-דהינו דרך אשליות פרלמנטריות. הנאציזם בניגוד למשטרים צבאיים אלימים למשל, לא רק דיכאה את המוני הפועלים ואת הזכויות הדמוקרטיות הפורמליות, אלא הצליחה לעשו מה ששום תנועה ריאקציונית אחרת לא הצליחה והוא לעשות אטומיזציה של תנועת הפועלים. הנאציזם מצליח לעלות לאחר שהייתה תנועה מהפכנית שיצאה משליטת הבורגנות, אולם לאור העדר הנהגה מהפכנית לניניסטית, היא נבלמה, ואז המוני הזעיר בורגנות המשתוללת פנו כנגד מעמד הפועלים אותו הן האשימו במשבר. הנטייה של ספירו לייחס לכל תופעה שאינה לרוחו את השם נאציזם עושה את המושג לחסר משמעות. הוא מזכיר במידה לא קטנה את סטלין ואת המפלגות הקומוניסטיות בשנות השלושים המוקדמות שטענו שכל מי שלא מסכים עמן הוא פשיסט. היו לפי הגדרה זו, ליברל פשיסטים, סוציאל -פשיסטים, טרוצקו-פשיסטים.
העובדה שספירו או אני יכולים לכתוב בו מבלי שנשלח למחנה ריכוז. על כן אבקשך ספירו להפסיק להשתמש במושג זה בקלותכה גדולה, שכן הדבר רק גורע מטיעוניך כאשר הם נכונים לפעמים כשלעצמם
לא מקרה הוא שגדעון ספירו , למרות שהוא מנסה להכחיש זאת קיבל את חינוכו הפוליטי במפ"ם שהייתה תנועה בהשפעה סטלניסטית, משתמש במושגים אלו וטוב יעשה אם יפסיק..
המערכץ יורה לעצמה ברגל כשהיא מרשה לשוורץ
לשעמם אותנו ולגזול אל זמננו. מתי תבינו זאת?
עשרות כותבים חשובים אינם רוצים להשתתף באתר
בתוצאה מהפלישה "להגנת המרקסיזם" הבריונית.
עד מתי אלקס מסיס ישתולל באתר זה בעילום שם, בעוד הוא אחד העורכים? טוב יעשה אם ייקח אל הספה אצל הפסכיאטר את איבתו לשורץ ויגלה מדוע הוא מזכיר לו את אביו או דמות דומה.
בסטה.
שוורץ "מזכיר" את אבי ? – שלום מסיס ז"ל מתהפך בוודאי בקברו. שוורץ והגרופי שלו עוברים כל גבול אפשרי ויש לסלקם לאלתר מהאתר.
1.אסור בתכלית האיסור להשוות בין יהודים לנאצים. כמדומני, יש לכך אסמכתא בחוק לעשית דין בנאצים ובעוזריהם.2. לגבי שופטי ביהמ"ש העליון" לאחרונה מתפרסמים בתקשורת סיפורים אודות שופטים עליוניים מסוימים ואודות בני משפחתם. הסיפורים לא הוכחשו ע"י אף גורם.אסור בתכלית האיסור שידבק בשופט בכלל ובשופט עליון בפרט כל רבב. יותר ויותר אני מתחיל להבין את טענותיו של הרב עובדיה יוסף בדבר התנהלותם הפוליטית של שופטים בישראל וזה כולל גם שופטים עליוניים מסוימים.
לאמנון,
מצטער, אבל בעניין ההשוואה לנאצים אני חלוק עליך. העובדה שאתה כמו גם החבורה הדיקטטורית המסתתרת מאחורי השם המטעה "החוג להגנת המרקסיזם" (עם הגנה כזו מרקס כבר לא צריך אויבים) סבורה אף היא כמוך, היא ההוכחה הטובה ביותר שאני מצוי על המסלול הנכון.
שים לב, אותה חבורה דיקטטורית מאמצת את גירסת "יד ושם" וממשלת ישראל לפיה שום דבר שישראל עושה אינו ניתן להשוואה או לאיזכור שקשורים בגרמניה הנאצית. בכך, אתה והיא שותפים למניפולציה ולסחיטה שהמימסד הפוליטי וממסד השואה בישראל מפעילים בעולם, לצערי בהצלחה לא מועטה, שמקנה לפשעי המלחמה של ישראל חסינות מהטחת ביקורת נוקבת.
אתה והחבורה הדיקטטורית, (טרוצקיסטית לניניסטית), מוציאים את הנאציזם מתחום ההיסטוריה והעשייה האנושית אל החלל החיצון, אל "הפלנטה האחרת". היסטוריונים בעלי תבונה, בין מרקסיסטים בין שלא, אינם מוכנים לקבל את ההנחה כי יש ארועים היסטוריים שהם מחוץ להיסטוריה ואינם ברי השוואה.
לפני יומים זיכו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי את העיתואי אמנון דנקנר מהוצאת לשון הרע, לאחר שכינה את איש תנועת כהנא הגזענית בתכנית טלוויזיה "נאצי קטן". בית המשפט המחוזי אימץ את ההשקפה, כי יש מקרים בהם ההשוואה היא במקום, אם היא נעשית בהקשר ובמיקוד הנכונים. אותו פעיל כהנא לא שלח בני אדם למחנות השמדה, אבל די היה שהוא מבטא עמדות גזעניות שדומות בהרבה מובנים לגזענות הנאצית, כדי להצדיק את השימוש בביטוי. אני חולק לעתים קרובות על החלטות בתי משפט בישראל, אולם הפעם השופטים החליטו נכון.
דומני כי אני מקפיד לערוך את ההשוואות בהקשרים הנכונים.
השנאה שלך ללניניזם מעבירה אותך על דעתך חביבי. מה יש לך נגד המהפכה הרוסית?
שוב מוכיח ספירו שאין הוא סוציאליסט אלא ליברל. סוציאליזם הוא ביטוי לאינטרס ההיסטורי של מעמד הפועלים להשתחרר מכבלי הקפיטליזם. הסוציאליזם בוחן כל שאלה מזווית ראיתו של מעמד הפועלים. הליברליזם לעומת זאת בוחן כל שאלה מזווית ראיה של מעמד הביניים כאשר הוא מנסה להסתיר זאת בטענות של ערכים אונברסלים על מעמדיים. עבור אין דמוקרטיה מעמדית, דהינו דמוקרטיה או של הבורגנות או של מעמד הפועלים, אלא דמוקרטיה מופשטת הקיימת כישות עצמאית והמתקיימת מעל המעמדות. מי שיודע קצת פילוסופיה מזהה במחשבה זו את האידיאליזם הריאקציוני.
מסיבה זו עבור ספירו, הפשיזם אינו תנועה המיועדת להרוס את תנועת הפועלים ולבודד את הפועלים, להפכם מחברי תנועה מאורגנת לאטומים מבודדים, אלא מעשי אכזריות של השלטון. הכל נתפס באופן מופשט ומנותק מהתנועה הממשית של ההיסטוריה-דהינו המאבק המעמדי- המוטור של ההסיטוריה כאמרתו של מרקס. מה הבעייה בעמדתו, חוץ מאשר חוסר הבנה של ההיסטוריה ? אם מדינת ישראל היא מדינה פשיסטית כדברי ספירו, מה יש לנו לפחד מהפשיזם? הרי ההסתדרות ממשיכה להתקיים, מפלגות כחד"ש ומק"י ממשיכות להתקיים, אתר זה בו גדעון ספירו יכול לעלות את הגיגיו ממשיך להתקיים. אולם מי שיודע מה הפשיזם אויבו הרצחני ביותר של מעמד הפועלים עושה בפועל, אינו יכול אלא להתייחס בגחוך מבטל לעמדה הילדותית של הליברל המבקש למשוך לעצמו תשומת לב בהכרזות רדיקליות לכאורה. הבורגנות הציונית פשוט לא זקוקה בשלב זה לפשיזם, משום שהשמאל הציוני והפוסט ציוני כלל לא מאיימים עליה.
יתר על כן ההגיון המופלא של ספירו, אכן ראוי לציון. אם יוסי שורץ המרקסיסט ואמנון איש הימין אינם חושבים שמדינת ישראל כיום היא מדינה פשיסטית, הרי ספירו המהלך על שביל הזהב צודק. שוב משתמש ספירו בהגיונושל סטלין. מה שלומדים במפלגה ציונית סטלניסטית לא שוכחים כנראה. לפי שיטתו של סטלין. הנאציזם התנגד לסטלין, והטרוצקיזם התנגד לסטלין והדבר הוכיח לא רק שסטלין צדק, אלא שהטרוצקיזם שווה לפשיזם.
כל מה שאתם כותבים וכל מה שאתם מיצגים הוא אנכרוניזם היסטורי. אני מאתגרת אותך, מר שוורץ(ב.פ.ס.), תתחיל להתפלמס על משהו יותר עכשוי אולי זה יענין את מישהו!
יש להסביר לעורכי ומו"ל הגדה השמאלית שהגיגיו המשעממים, המגוכחים, המתארכים,
השחצנים והעלובים של שוורץ – מבריחים את הקוראים. האין למערכת כבוד עצמי,לכבד את החלאותיה שפןרסמו,בגין אורך התגובות,ומחויבתן לתוכן המאמר ולא לקורס הארוך של השוורציזם,
שמעתי על המצאה נהדרת שיכולה לעזור לאלו שמלינים על אורך התגובות של יוסי שוורץ ושמה כפתור ה-Page Down. כפתור זה נמצא בצד ימין של המקלדת, ולעתים מסומן בקיצור כ-PgDn. תפקידו הוא בדיוק – לרדת מהר-מהר בעמוד ה-HTML ולמנוע מהגולש לאבד זמן גלישה יקר בקריאה ופענוח של טקסטים בולשביקים עבשים הנכתבים על ידי סוכני שב"כ שמטרתם להפיץ בקרב קוראי התוכן באתר תדמית הזויה ומבולבלת של פעילי השמאל הקיצוני.
בתודה
וויליאם גייטס.
כנראה שיש כאן הרבי מגיבים שהם שכירי חרב
המגיב הטרוצקיסטי לניניסטי שמסתתר מאחורי התואר "סמרטוט צהוב", עוסק כהרגלה של החבורה הדיקטטורית בסילופים ובמצגי שווא. הוא טוען כי הגדרתי את ישראל כ"מדינה פשיסטית" , (מה שכמובן מעולם לט טענתי),ואחר מתווכח ומתפלפל עם ההמצאה שלו.
ישראל עדיין אינה מדינה פשיסטית, אבל יש בה מפלגות פשיסטיות שתקעו יתד חזק בשלטון, ובחברה הישראלית הולכים ומשתרשים ערכים פשיסטים, שעלולים חס ושלום להוליך את ישראל לעבר משטר פשיסטי.
יחד עם זאת המגיב הצהוב מגיע בדרכו העקומה והפתלתלה למסקנה מאד מעניינת שטרוצקיזם שווה פשיזם.
ואכן, בצד הבדלים יש גם לא מעט קווי דימיון בין השניים, ואזכיר כמה מהם: בשניהם מדובר בהמשטרים דיקטטורים חד מפלגתיים, משטרי רצח ודיכוי המוציאים להורג במשפטי ראווה אזרחים חפים מפשע, עוצרים וכולאים עשרות אלפי אזרחים שכל פישעם התנגדות למשטר. בשני המשטרים אין חופש עיתונות ומונופול המידע מצוי בידי אמצעי תקשורת הנישלטים על ידי נאמני המשטר. ואלה מעט מקווי הדימיון.
בל יהי חלקי עימהם.
תן לי בבקשה שם של מדינה אחת שפעלה על פי השיטה הטרוצקיסטית, כדי להוכיח את הטיעון שלך.
למקשה הקושיה מעליי:
ביקשת דוגמא למדינה שנוהלה על פי השיטה הטרוצקיסטית:
אם כן, הסכת ושמע: ברית המועצות בשנותיה הראשונות נוהלה על ידי צמד הרודנים לנין וטרוצקי. השניים הצליחו להשליט משטר של טרור כלפי האזרחים, שכלל הרג מאות ואלפי אזרחים סוציאליסטים שלא שבעו נחת מהעריצות הבולשביקית. הצמד חמד לנין-טרוצקי הצליח לחסל את הדמוקרטיה בתור ברית המועצות ולאחר מכן לחסל אותה גם בקרב המפלגה.
קרא את ביקורתה של רוזה לוכסמבורג על דרכם של לנין וטרוצקי בדיוק בתחום הזה, שכבר ב-1918 הבחינה במגמת חיסול הדמוקרטיה בה הוליכו השניים את המהפכה.
לנין וטרוצקי הכינו את התשתית של משטר עריץ שממנו צמחה אחר כך המפלצת הסטליניסטית.
עיוורונו של טרוצקי היה כה רב, עד שגם לאחר שגורש מברית מועצות, וחזה באימי השלטון הסטלניסטי, עדיין המשיך לראות בברית המועצות מדינת פועלים סוציאליסטית הראוייה להגנה. צחוק הגורל הוא, שטרוצקי נפל לבסוף קורבן למשטר עריץ שהוא היה בין מניחי יסודותיו.
מי שמבקש גם כיום, לאחר 70 שנות טרור אדום בברית המועצות ובמדינות קומוניסטיות אחרות, לשוב אל דגם הדיקטטורה של הפרולטריון, הוא או בריון פוליטי או כסיל שלא למד דבר.
שלום
אני מצרף לינק לדיון שנערך בפורום של תנועת ‘מאבק סוציאליסטי’, שאני חושב שרלוונטי לעניין. אודה לך אם תקרא אותו ותמצא לנכון להגיב על הנאמר בו בפורום של התנועה (או באתר זה).
http://www.maavak.org.il/phpBB2/viewtopic.php?t=129
יצא המרצע מן השק. כל הזמן טענת שאתה לא מתכוון וכד’ . הנאצים השמידו 6 מיליון יהודים צוענים וחולים כחלק מאידאולוגיה גלויה .( ולא מעמד פועלים כדברי שוורץ )הם עשו זאת באופן שיטתי ובכך חיסלו גולות שלמות וחלק גדול מהעם היהודי. לכן לדעתי הנאצים הם גורם יחודי ובלתי ניתן להשואה וכך צריך להשאיר זאת . במוחך הקודח משנאה למדינה הכל מותר כולל ביטויים בלתי נסבלים נגד מנהיגים החולקים עליך. אם היתה באתר זה תחרות על שפה בוטה אין כל ספק שאתה היית זוכה בה ובגדול. שנה טובה .
הערה : אינני שייך לשום "קבוצה" ימנית . סתם אזרח רגיל משועשע ואיכפתי .
בשעתו אחד מאבותיו הרוחניים של ספירו, אדמונד בורק תקף את המהפכה הצרפתית בשל הטרור האדום, כאשר הוא משכיח שטרור זה יצא נגד הטרור הלבן של המלוכנים בתמיכת אנגליה לב הריקציה. באופן דומה מתייחס ספירו לטרור האדום של המהפכה הרוסית, כאשר הוא מעלים כי הייתה זו תגובה לטרור הלבן של כל הריאקציונרים שעשו יד אחת, מלוכנים, בעלי אחוזות, סוציאל דמוקרטים ימנים, בתמיכת 14 צבאות אימפריאליסטים,, כנגד שלטון מעמד הפועלים. אותם סוציאל דמוקרטים עמם ספירו חש סולידריות, כאשר היו בשלטון, לפני שהופלו במהפכת אוקטובר, ביקשו להמשיך במלחמה האימפריאליסטית, התנגדו לאיכרים שדרשו אדמות ולפועלים שדרשו תנאי עבודה אנושיים ולכן גם הופלו. אותם סוציאל דמוקרטים האחראים לרצח של רוזה לוקסמבורג ועתה מנפנפנים בביקורת המוטעת שעלתה לה בחייה על לנין. מאז ועד נפילתה של ברית המועצות כל אותם סוציאל דמוקרטים,עמדו בשורה הראשונה של המלחמה הקרה כנגד ברית המועצות וכאשר קרסה חגגו. המרקסיסטים לעומת זאת אכן עמדו בראש מהפכת אוקטובר, ולאחר מותו של לנין ועלייתו של סטלין בראש שכבה זעיר בורגנית, היינו באופוזציה וסבלנו רדיפות ואף רציחות מצד סוכני סטלין והגסטפו, המשכנו להגן על השגי מהפכת אוקטובר-הכלכלה המולאמת והפרות שלה כאוכל, חינוך רפואה עבור ההמונים..
העובדה כי גדעון ספירו יכול להעלות באתר זה מאמר שטנה למהפכת אוקטובר ללנין ולטרוצקי, ואין מי שיוצא ונאבק כנגד מסרים ימניים בורגנים מובהקים מלבד החוג להגנ המרקסיזם, מלמדת לא רק מיהו גדעון ספירו ומהי הפרוגרמה שלו, אלא מהי הפרוגרמה של האגף הימני באתר זה. אגף עליו יש למנות באופן הברור ביותר את מסיס, את שחם בנוסף לספירו. השאלה כמובן מדוע החלק השמאלי באתר זה החש בחילה לאור התמיכה הגלויה במהפכת הנגד שהסוציאל דמוקרט הימני מבטא ביחס למהפכת אוקטובר חש משותק ואסיר של ימין זה? לאלו אנו אומרים חזרו לשורשים המהפכנים של לנין וטרוצקי. זאת הדרך היחידה למאבק עבור סוציאליזם. אל תהיו שבויי הימין, מאבקים אדירים של מעמד הפועלים על הפרק גם בארץ זו,הם זקוקים לכל איש סוציאליסט ישר גם אם טעה בעבר.
משוורץ ןסהרוריו.
החוג להגנת "הגדה השמאלית"
כמשתייך למעמד מוכרי החמוצים אינני מבין את הויכוחים המרים בין טרוצקיסטים מרכסיסטים ולניניסטים ליברלים וסוציאל דמוקרטים . טבח קורנשטט והמהפכה הצרפתית. השנאה בין בדלי תנועות שמאל מדומה מדהימה אותי , לצערי מה שמאחד את הערבים מאחד גם את ספירו מסיס שוורץ ושות’ – השנאה לישראל . ספירו בוא פרט לקוראי אתר זה מה אתה עשית בשביל מדינה ? שנה טובה .
אין שום רע במכירת חמוצים. בעלי הבסטות בשוק הם זעיר בורגנים והעובדים אצלהם שייכים למעמד הפועלים. בתנאים של הארץ כאשר מדברים על מוכרי החמוצים, מדברים לא על עיסוק, אלא על מצב הכרה נתון, של תומכי הימין וצועקי הסיסמאות "מוות לערבים". אני משוכנע שככל שהמציאות תתברר חלק מאלו ינוע להגן על האינטרסים הממשיים שלהם, המנוגדים לחלוטין לימין הרוכב עליהם. הייתי עם רבים מהם בחטיבת ירושלים במלחמת 67, לה התנגדתי וכנגדה ניהלתי מאבק אידיאולוגי בקרב החיילים, כאשר לאחריה רבים מהם היו מוכנים להגן עליהם בגופם בשוק מחנה יהודה.
התגובות של עליהום, על המרקסיסטים, אינן שונות במהותן מהתגובות של בעלי הבסטות הצועקים "מוות לערבים", אך יש לי יותר כבוד לאלו מאשר לזעיר הבורגנים "השמאליים" בעלי השכלה המשתמשים בה כדי להגן על משטר בעלי ההון. הראשונים אינם יודעים טוב יותר, האחרונים מוכרים את שירותיהם במודע לשליטים
לגדעון ספירו.
אתה ממשיך לתקוף את השגי מהפכת אוקטובר ואת גדולי המהפכנים. מדבריך עוד אפשר היה לחשוב שאתה מרכסיסט אדוק המתאבל על סילוף עקרונות המרכסיזם בידי קומץ מגלומנים.
את החינוך הפוליטי שלך קבלת במפ"ם (מה לעשות, יש עדיין כאלו שזוכרים) בשיא הפריחה הסטליניסטית שלה וניכר כי מאז לא למדת דבר ולא שכחת דבר. למרות איבתך למעמד הפועלים ולמהפכה העולמית אני מצהיר כאן כי אהיה הראשון להרשם לקורס במרכסיזם אותו תפתח ובו תלמד כיצד להביא את מעמד הפועלים לשלטון וכיצד להלאים את אמצעי הייצור לטובת האנושות כולה (בלי הדיקטטורה של הפרולטריון כמובן).
בינתיים, גם לאור ההיסטוריה שלך בתנועת "יש גבול" בה התנגדת בשעתו להגנה על סרבני שירות מוחלטים בניגוד לסרבני שטחים, בעיני אתה מייצג את האגף הימני ביותר של הסוציאל דמוקרטיה כשפניך ימינה לכיוון בעלי ההון.
מחכה בכיליון עינים לפתיחת הקורס
אני שמח כי ברבות הימים "יש גבול" שינתה את תמליל העצומות כך שהוא כול היום גם הגנה על סרבני גיוס מלאים.
עוד פרט ביוגרפי פיקנטי. במאי 1973, כתבתי מאמר "השמאל והמילואים" ובו העליתי רעיון לפיו יחליטו ארגוני השמאל החוץ פרלמנטרי על אסטרטגיה משותפת בדבר הפיכת שרות המילואים לבסיס של פעילות פוליטית אלטרנטיבית בקרב חיילי יחידות המילואים. מטרת הפעולה להוות משקל נגד לשטיפת המוח של קציני החינוך וההצהרות הפוליטיות של הרמטכ"ל והאלופים.
רעיון זה לא המריא, וגם אני ירדתי ממנו עם תחילת פעילותי ב"יש גבול".
גיורא נוימן איננו ראשון הסרבנים, סרבני מצפון (פציפיסטים אנרכיסטים, אנטי-ציונים ואחרים) יש בישראל מאז 48. עורך הדין אמנון זכרוני, אגב, היה מהראשונים שהתפרסמו (דומני שבנות החמישים), אבל היו עוד רבים אחרים.
אגב, לטעמי, כשלונה הגדול של תנועת הסרבנות הוא ביחס המתנשא ל"סרבנים האפורים", כל אותם ה"מתחמקים" בדרכים שונות משירות צבאי עקב מצב כלכלי או אישי ויחס מנוכר למדינה ולממסד. במקום לראות בתופעה הזו ביטוי של מחאה ושל תפיסת עולם, הקשורים עמוק לאפיה המעמדי והגזעני (כלפי מזרחים למשל) של ישראל, העדיפו רוב פעילי הסרבנות, באורח פרדוכסלי לכאורה, לאמץ את הסטראוטיפים של האליטה האשכנזית הלוחמת בנוגע לסרבנים האפורים.
לא במקרה ספירו מסרב להתייחס להצעתי לגבי הקורס במרכסיזם כמו גם לטיעונים לגבי הדיקטטורה של הפרולטריון והלאמת אמצעי הייצור. הצעתי להשתתף בקורס כזה עדיין תקיפה.
במקום זאת ספירו חוזר לדרך ההכפשות וההשמצות.
אני עומד על טענתי כי את חינוכו הפוליטי הגרוע קיבל ספירו במפ"ם שם היה חבר המשמרת הצעירה. משם דבק בו חיידק הסטליניזם. אינני סבור שיש חשיבות מהותית לעובדה הזאת אלמלא ראיתי בביתי דוגמה חיה כאשר אבי שהיה עם ספירו באותו מקום עשה את אותה דרך ימינה ומעדיף היום לדבוק בטרומנים ובבושים ולא במהפכה של מעמד הפועלים. דרך אגב, לטיף דורי שהיה איתם יחד לא הרחיק עד תעוב מעמד הפועלים והמהפכה הפרולטרית כפי שספירו עושה.
ולנושא יש גבול, אני, לאחר שהשתחררתי סופית מן השירות בצבא, ניהלתי ויכוח בתוך תנועת יש גבול על הצורך לתמוך גם בסרבנים מוחלטים. ספירו היה מראשי המתנגדים לקו הזה, שלא כאן המקום לפרט את סיבותיו. אני נותרתי בודד במערכה ובסופו של דבר נאלצתי לעזוב את התנועה. אדם קלר אגב, עבר חוויה דומה. אין לי מושג מה התרחש בתנועה אחרי 1990 כאשר כבר לא הייתי חבר בה.
אולי יואיל החבר שניצר לומר לקוראים איך יבצעו את ההלאמה . האם בעלי הרכוש יתנדבו לוותר על רכושם . מי יהיה מנהל ההלאמה ומי יפקח עליו . בקיצור אולי יודעים היכן מתחילה ההלאמה אולם לא יודעים כיצד תסתיים . ליבי ליבי לך שניצר , נראה לי כי אתה מרחף בעולם נשגב של אידאות אוטופיות . המציאות אפורה והשינויים אם יש נעשים באיטיות . כל מהפכה מביאה בעקבותיה שפך דם נורא , איך אתה הפציפיסט שלא יאחז בנשק בכל מחיר ילחם לטובת המהפכה או שזו תעשה מעצמה .לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אני מאחל לך ולחבריך לנחות בשלום על הארץ להיות מציאותיים יותר ולהשתדל להואיל לחברה במקום לשאת מסות מיגעות על תורות עבשות.
אבל מה אם כל הבחירות שניתנות לציבור (המפלגות, השיח הציבורי…) משאירות את השיטה הכלכלית הגרועה על כינה? ואיך יתבצע הפיקוח על פיטורים של עובדים וקיצוצים לא מוצדקים? ומה בדבר הפרטה מטורפת שבמסגרתה מוכרים שירותים חשובים לבעלי הון במחירים מצחיקים?
ליורם,
יתכן ולא הבהרתי את הדברים כך, שיהיו מובנים גם על ידך. להלן הבהרה בעברית שווה לכל נפש. גיורא נוימן לא היה פצפיסט. הוא היה ראשון הסרבנים לאחר מלחמת יוני 1967 שסרב להתגייס לצבא משום שמדובר בצבא כיבוש. הוא ישב שנה בכלא הצבאי, שנה שהיתה מלווה במאבקים ציבוריים. בסופו של דבר נכנע הצבא והסכים כי גיורא ישרת ללא מדים, ללא נשק ובתפקיד אזרחי. הוא שרת בבית חולים.
להערתך בנושא הסרבנות האפורה: בתנועת "יש גבול" לא היתה כל התנשאות כלפיי הסרבנים האפורים. להיפך, הם תמיד נילקחו בחשבון כאשר דובר בסרבנות המונית.
מלה או שתיים באשר לשחר שניצר.
זו לא הפעם הראשונה שבויכוח עימי מזכיר שניצר את אביו "שפנה ימינה". יתכן ויש לו קונפליקט עם האב, אבל אין טעם שיפרוק את המטען בויכוחים באתר. גם הצעתו כי אפתח קורס למרקסיזם (שהוא כמובן מודיע כי ישתתף בו) נישמעת לי הזוייה. האיש כנראה מרחף קמעה. כמו כן אין לי יותר עניין לעסוק בהזמת השקרים, הבדותות והסילופים שמלווים כל תגובה שלו או של חבריו.
דומה כי הויכוח שמתנהל זה זמן ביני לבין חבורת הדיקטטורה הטרוצקיסטית-לניניסטית-בולשביקית מיצה את עצמו. החבורה חוזרת בצורה מעגלית על אותם נימוקים, ואני חושב שהקוראים התעייפו מעט, וישמחו אם העניין ייפסק.
אשר על כן אני מודיע כי לא אגיב יותר על הפשקווילים שלהם.
וודאי, הם חוזרים על אותם נימוקים כי אתה מסרב להתייחס אליהם. הידד לך ספירו, זכית בפרס קרנף השמאל לשנת תשס"ג.
לחוני המעגל,
אינני יודע אם אתה נימנה עם חבורת הדיקטטורה, אם לאו, על כן אני רואה לעצמי חובה להוסיף כי החלטתי להימנע מתגובות כוללת גם את אלה המשתייכים לחבורה הנ"ל ומופיעים בעילום שם או בזהות בדוייה.
והערה אחרונה: לא מצאתי לנכון להיכנס לדיון בנושאים שונים, כמו הלאמה, משום שהמחלוקת הראשונית אינה בנקודה זו. גם אם אני בעד הלאמה כזו או אחרת, הרי שלשיטתי היא תעשה אך ורק באמצעים של הכרעת רוב דמוקרטית, תוך כיבוד זכותו של המיעוט להתנגד ולהמשיך להיאבק לביטולה. במשטר דמוקרטי הרוב צריך לדעת כי שלטונו ושיטותיו הכלכליות אינם מובטחים וניתן להחליפם. אם המלאימים ינהלו כלכלה כושלת שגורמת סבל לאזרחים, אזיי על תומכי ההלאמה לדעת שאין מדובר בחתונה קתולית בינם לבין השלטון והם יצטרכו לעמוד למבחן הבוחר מול המאתגרים. כך שהויכוח חוזר תמיד לשאלה: דיקטטורה של הפרולטריון, שהיא שלטון עריץ ומסוכן לאדם ולסביבה, או דמוקרטיה פוליטית וכלכלית, שרק ממנה יצמחו רווח והצלה לבני האדם.
השם שבחרת מחייב אותך לעשות ניסים לעם ישראל!
לחוני המעגל,
שאלות ניכבדות שאלת.
הקו המנחה אותי, כסוציאליסט דמוקרט, הןא, לשמור גם בכלכלה על העקרון הדמוקרטי של בחירה, משולב בשמירה על מה שקרוי צדק חלוקתי.
אני מתנגד לכלכלה שכולה מולאמת, שהרי כבר ראינו לאן השיטה הזו מובילה, לכלכלה נחשלת שגורמת סבל רב לאזרחים. מונופול הוא צרה צרורה גם כאשר הוא נישלט על ידי פקידי המדינה.
אשר על כן אני מבקש להקים מערכת כלכלית רב זרועית: מיגזר מולאם, מיגזר בבעלות ציבורית, מגזר בבעלות פרטית ומיגזר בבעלות משותפת של העובדים ובעלי הון.
בשיטה כלכלית סוציאליסטית דמוקרטית שכר המינימום יהיה גבוה יותר, המסים על בעלי ההכנסות הגבוהות ימנעו פערים כפי שהם היום, וחוקי המדינה לא יאפשרו פיטורים שרירותיים, משום שישמר עקרון העבודה המאורגנת. גם בעלי ההון יהיו כפופים לחוקי העבודה המאורגנת.
המדינה תהיה חייבת לדאוג למערכת זכויות כלכליות וחברתיות שוויונית, ביטוח בריאות לכל, כמו לימוד חינם מהגן ועד לאוניברסיטה.
בכלכלה המעורבת יתכנו בהלחט פיטורים, שהרי מפעל יכול להיכשל, או רווחיותו יורדת, אולם גורלו של המפוטר לא יהיה זריקה לרחוב או לקצבאות שיכניסו אותו אל מתחת לקו העוני, אלא תהיה חובה על המדינה, באמצעות מוסדות מתאימים, למצוא מקום עבודה חדש, בין במקצועו, בין באמצעות מערכת של הסבה מקצועית, ובכל אותו זמן תישמר לו הכנסה בסיסית ראוייה.
בשיטה הכלכלית שלי,למשל, בנק הפועלים לא היה נימכר לבעל ההון אריסון, שאת עיקר השקעתו בבנק קיבל באמצעות הלוואות של בנק אחר, אלא הייתי מאפשר לעובדים לרכוש את הבעלות, ומסייע להם בדיוק כמו שהמדינה סייעה לאריסון.
הפרטה במחירים מצחיקים בוודאי לא תהיה בשיטה שלי, וכפי שציינתי לעיל, כל אימת שהמדינה תרצה להעביר מפעל מבעלותה, תישמר לעובדים זכות בכורה לרכישה.
השוק לא יעלם, אין אפשרות, ואין גם צורך, להתעלם מעקרונות של היצע וביקוש, אבל הוא יהיה תחת בקרה ולא ישתולל. במקום "היד הנעלמה" שכביכול מווסתת את הכל, תהיה יד מכוונת של בקרה ציבורית, אבל במידה כזו שלא תדכא, יוזמה ויצירתיות של פרטים בחברה.
ואלו מקצת הדברים בראשי פרקים ממש.
אילו היינו חיים בשנות הפריחה הכלכלית של הקפיטליזם, "תור הזהב", שהחל ב1949, ואשר החלה להגיע לסיומה במשבר הכלכלי הגלובלי הראשון ב1973, הפרוגרמה הסוציאל דמוקרטית של ספירו, שמהותה הוא שיתוף פעולה בין פועלים לבורגנים על בסיס השיטה הקפיטליסטית, כפי שהוא עצמו מודה, הרי ניתן היה לפחות להתייחס ברצינות לפרספקטיבה שלו. אולם פרספקטיבה זו בשנים של משבר כלכלי של השיטה הקפיטליסטית, כאשר מיליארד בני אדם נזרקו ממעגל הייצור, ההולך ומצטמצם, כדי לשמר את שיטת הרווחים, הופכת להיות מטרה תלושה מכל מציאות היסטורית. ניתן לבדוק זאת באופן הפשוט ביותר. יראה לנו מר ספירו מקום אחד בעולם בו ממשלות סוציאל דמוקרטיות, עושות דבר אחר מאשר לתקוף את ההמונים כדי לשמור על שיטת הרווחים ונסיר לפניו את הכובע. כאשר סוציאל דמוקרט טוען שיש לו פרוגרמה שאינה מתייחסת אל המציאות, הרי ניתן לדבר על חלומות, הזיות, פנטזיות, שקרים עצמיים, או כל דבר אחר, חוץ מאשר פוליטיקה המשרתת את המוני העם. כידוע מפלגות סוציאל דמוקרטיות באופוזיציה, מסוגלות להבטיח דברים שונים ומשונים אך כאשר הן מגיעות לשלטון הן משרתות את בעלי ההון תוך תקיפת מעמד הפועלים.
השנאה למרקסיזם כרגיל כאשר בודקים אותה על קרקע המציאות מגלה את פנייה האמיתיים: נוכלות פוליטית.
האם מסתתר במקרה אחד ממגיניו הטרוצקיסטים של מרקס מאחורי התגובה האינטלגנטית לעיל?
נדמה לי שגיורא נוימן במובן מסויים הוא בהחלט ראשון הסרבנים מכיוון שהוא, בניגוד לקודמיו, לא רק מאלה שעמדו על עקרונותיהם לאורך זמן, אלא גם גיבשו חזית אזרחית למענם (הוועד למען גיורא נוימן, 1972) ושילמו בשנה תמימה מחייהם בכלא על כך
אמנון זכרוני במחצית שנות ה50 .