מקובל שאחד הערכים היסודיים בדמוקרטיה הוא חופש הדיבור. אבל נראה שלא כל מי שאומר חופש דיבור מתכוון לאותו הדבר. ביסודו, חופש דיבור הוא החובה המוטלת על ממשל דמוקרטי להבטיח שלכל אדם תהיה זכות להביע את דעתו וכי לא יוטלו הגבלות על זכות זו ולא ייענשו בני אדם על דברים שהם אומרים ועל דעות שהם מביעים. (וכשאני מדבר בלשון זכר ואומר הם, אני מתכוון כמובן גם הן בלשון נקבה, כי למרבה הצער השפה העברית היא שפה סקסיסטית וכמעט כל שם עצם ושם תואר וכל נטייה של פועל באים לידי ביטוי בצורה המעידה על מינם). זה היסוד האמיתי של חופש הדיבור, זכותו של כל אדם להביע את דעתו מבלי שהשלטון יטיל עליו עונשים בגלל הבעת דעתו. בעולם ההפוך שלנו, נראה כי חלק מהמצווחים במלוא ריאותיהם בזכות חופש הדיבור מתכוונים לחופש דיבור לאלה שרוצים למנוע אותו מהמבקרים את השלטון. אבל חופש הדיבור האמיתי הוא החופש לבקר את השלטון ולדבר בלי התערבותו.
חופש הדיבור הוא האפשרות הניתנת לכל אדם לעמוד בפינת הרחוב, או לעלות על ארגז הפוך בגינה ציבורית, ולהציג את עמדתו בעל-פה בכל שאלה שירצה. או לכתוב אותה בעלון ולהפיץ את העלונים בתיבת הדואר. או לכתוב ספר ולשכנע מו"ל שיוציא אותו, או לשלם מכיסו את הוצאות ההדפסה וההפצה. מי שרוצה להגיע למספר גדול של בני-אדם, יכול להדפיס עיתון ולמכור אותו לציבור או לחלק אותו חינם. והוא יכול כמובן גם להקים אתר באינטרנט ולכתוב שם מה שעולה על דעתו ולצפות שיהיה מי שייכנס לאתר כדי לקרוא מה שכתב. המדינה אינה יכולה לאסור על עשיית הדברים האלה בנימוק שאינה מסכימה לדעות המובעות, או שהמידע שעליו הן מבוססות הוא שקר. מעולם לא הוסמכו בדמוקרטיה – לא ממשלה ולא בית נבחרים – להחליט מה אמת ומה שקר ולאסור פרסום את שהם מכריזים עליו כשקר.
וודאי שאין לפסול הבעת דעה בנימוק, המקובל כל כך על כמה מאנשי הימין בארץ, שדעה זו היא דעת מיעוט והרוב אינו מקבל אותה. יש כאן המבקשים ללמד אותנו שדמוקרטיה היא הכרעת הרוב וכי חובת המיעוט להשלים עם הכרעה זו. אין טעות גדולה מזו. דמוקרטיה היא מתן הזדמנות למיעוט לפעול כדי להיעשות לרוב! זו משמעותו האמיתית של חופש הדיבור.
אבל חופש הדיבור אינו מאפשר לכל אדם להיכנס לביתו של אדם אחר ולדבר בו בלי רשותו. אדם יכול לבחור מה ייאמר בביתו ומה לא ייאמר, מי ידבר בביתו ומי לא ידבר. עקרון חופש הדיבור אינו מחייב אותו לאפשר לכל אדם להיכנס אל השטח השייך לו ולדבר שם ככל העולה על רוחו. הרי לא יעלה בדעת מישהו לומר, למשל, כי בשם חופש הדיבור אפשר להיכנס לבית כנסת (או לכנסייה, או למסגד) ולהטיף למתפללים שם לנטוש את דתם או להמירה.
חופש הדיבור קיים רק בתחום שבין הפרט לשלטון, לא בתחום שבין פרטים לבין עצמם. חופש הדיבור מאפשר לכל אדם להשתמש באחת הדרכים שהוזכרו לעיל, מנאום בפינת רחוב ועד הקמת אתר באינטרנט ולהטיף לדעותיו, אבל לא לפלוש לתחומם של אחרים ולכפות עליהם את עצמו ואת דעותיו.
ייחודם של אתרי האינטרנט
וזה מביא אותנו לעניין אתרי האינטרנט. בעיקרו של דבר אתר באינטרנט הוא כמו עיתון. מייסדים עיתון או מקימים אתר באינטרנט כדי להפיץ באמצעותם מידע, להביא פרשנויות ולהביע דעה. לעיתון יש כותבים קבועים ויש כותבים מזדמנים השולחים לו מאמרים. אם העורכים רוצים הם מפרסמים אותם ואם לא – אז לא. אין שום עיקרון המחייב מערכת עיתון להדפיס כל מאמר הנשלח אליה. לעיתון יש גם מדור מכתבים למערכת, גם שם הוא מדפיס את המכתבים שהמערכת רוצה להדפיס ואינו מדפיס את אלה שאינה רוצה. מקובל, למשל, שעיתון אינו מדפיס מכתב שאינו חתום, אלא אם כן הוא מתבקש לעשות זאת ושם הכותב ידוע לו. ובדרך כלל הוא גם עומד על כך שמכתב למערכת יהיה קצר. מכל מקום, לא יעלה בדעת איש שחופש הדיבור מאפשר לאדם להיכנס לדפוס שבו מדפיסים עיתון ולהכניס אליו בשם חופש הדיבור מכתב או מאמר שלא באמצעות המערכת.
ובכן, אתר באינטרנט הוא קצת כמו עיתון וקצת לא כמו עיתון. יש באינטרנט אתרים סגורים, שרק בעליהם יכולים לכתוב בהם. אחרים (אם אינם "האקרים") יכולים רק להיכנס ולקרוא. יש אתרים הפתוחים למה שמכונה "תגובות הציבור". כל אדם יכול לכתוב תגובה, לשלוח אותה לאתר, אפילו בעילום שם או בשם בדוי, והיא נכנסת אליו אוטומטית. זה אופיו של המדיום. זה חינו, וזו גם סכנתו. החופש מעריכה שממנו נהנות התגובות באתרי האינטרנט מאפשר לכל אדם להיכנס לכל אחד מהם, לחרף ולגדף, להשמיץ ואפילו להוציא דיבה, ובמקרים רבים לחסות בצל האנונימיות ולהיות פטור ממתן דין וחשבון שאותו חייב לתת כל אדם הכותב בשמו. אולי זו עדיין מחלת ילדות של מדיום עיתונות האינטרנט שכל אחד יכול ללכלך שם כאוות נפשו, אבל כשם שמלמדים ילדים לשלוט בהפרשותיהם, צריך למצוא פתרון גם לניקיון סגנונן של התגובות באתרי האינטרנט.
צריכה להימצא דרך להביא לידי כך שהתגובות שמכניסים קוראים לאתרים יהיו כתובות בצורה תרבותית ועניינית ולא ישמשו מוצא לפריקת התסכולים ועיוותי הנפש של כותביהן. המגיבים הם אורחים באתר, לא הם טרחו בהקמתו, לא הם טורחים בניהולו, ועליהם לנהוג כאורחים ולא כבעלי בית. צריך להקפיד שיגיבו עניינית למאמר שעליו הם לכאורה מגיבים, ומתוך יחס כבוד לחופש הדיבור של הכותבים באתר, בלי חרפות וגידופים, בלי השמצת האתר וכותביו, ובלי לייחס להם מניעים בוגדניים. ולא פחות חשוב – בקיצור האפשרי.
תגובה אינה יכולה להיות הזדמנות להכניס לאתר מאמר שלא על דעת המערכת. השיטה להכניס מאמר לעיתון היא לשלוח אותו למערכת כדי שזו תחליט אם לפרסמו ואיך לעורכו. האינטרנט, לכאורה, הוא קפיצה קוואנטית לאזור שלא נחקר מקודם. הוא לכאורה מדיום תקשורת חדש, אינטראקטיבי, הקוראים חדלים להיות צרכנים פסיביים והם יכולים לדבר אל הכותבים. אבל כל זה לכאורה. אתר אינטרנט, כמו עיתון, עוסק במלים ובתמונות. אם למלים יש משמעות, אם יש להן מובן, אם הן מגיעות אל הקוראים ומדברות אליהם, צריך האתר, על הכותבים בו, ביוזמתו ושלא ביוזמתו, למלא את תפקידו בדיוק דומה לעיתון ומתוך אותה אחריות למלה הכתובה. ובאמת, אין שום סיבה שאתר אינטרנט יהיה שונה מעיתון ולא יחולו עליו כל ההגבלות החוקיות והאתיות המוטלות על עיתון. ואביא כאן רק דוגמה קטנה. אם ייכתב עלי בעיתון (כמו שנכתב כאן באתר) שאני מקבל הוראות מהרשות הפלסטינית, אוכל להגיש נגדו תביעה על הוצאת דיבה, ולחייבו להתנצל או לשלם פיצויים. אם אוכל להשתמש בסנקציה הזאת נגד האתר, אני בטוח שעורכיו ייזהרו מאוד שלא להתיר פרסומים כאלה.
ניצול לרעה של מוסד "התגובה"
אבל הקלות (הביטוי "הבלתי נסבלת" נגרר הנה כמעט מאליו) של הכנסת "תגובה" לאתר באינטרנט, מביאה רבים לניצולו לרעה של מוסד התגובה הפתוחה. אני מסתכל בחלק גדול מהתגובות המתפרסמות כאן. רבות מהן אינן כלל בגדר תגובות לכתוב כי אם בגדר של הבעת דעה בכל מיני נושאים, שלעתים קרובות הם רחוקים לגמרי מנושא הרשימה שעליה כביכול מגיבה "התגובה". ולעתים לא פחות קרובות אינן אלא השתלחות אלימה בכותב, לא אחת מתוך אי הבנת הנכתב. על חלקן ניכר שהן מפוברקות בידי אדם אחד, או קבוצה קטנה של אנשים, לפעמים בשמות בדויים שונים. רובן הן של אנשי ימין המנסים בשם חופש הדיבור להציף את האתר באין-ספור תגובות כדי לסתום את פיות הכותבים באתר באמצעות השמצות אישיות וייחוס מניעים בוגדניים, כדרכם של רבים מכותבי הימין. וכמה מגוחך לראות את השטף הזה של קיצוני השמאל המטיפים לדוקטרינת "הדיקטטורה של הפרולטריון" ומגייסים לעזרתם את "חופש הדיבור" הדמוקרטי ברגע שמנסים לסכור קצת את השטף המילולי שלהם. לפעמים מגיעות תגובות (יש כאן איזה אמנון אחד זריז במיוחד) זמן קצר ביותר אחרי פרסומה של רשימה, דבר המעיד כנראה על כך שיש אנשים שזמנם בידם והם יושבים וממתינים לפרסומים חדשים באתר כדי לנצל אותם להפצת התעמולה שלהם ולהשתלט על הנאמר בו. אם יש דבר המהווה פגיעה בחופש הדיבור, שטף זה של תגובות שלא לעניין הוא הפגיעה הגדולה.
פגיעה נוספת בחופש הדיבור של בעלי אתר אינטרנט כדוגמת "הגדה השמאלית" ובכותביו היא בתגובות הארוכות לפעמים יותר מן המאמרים שעליהן הן באות להגיב. רבות מאלו נכתבות לעתים קרובות כמעט באותו נוסח, לרוב בלי שום קשר לתוכן הרשימה שעליה הן מגיבות, או לפעמים מתוך היטפלות למלה או לביטוי בודד, המשמשים למגיבים תירוץ לשלוח לאתר את מאמריהם המחופשים לתגובות, במעין "טרמפ" על אתר שהקימו אחרים, במקום להקים להם אתר משלהם ולכתוב שם ככל העולה על רוחם.
אז חשוב שייאמר במפורש: אין כאן שום עניין של חופש דיבור. חופש הדיבור הוא בזכותו של כל מי שרוצה בכך להקים אתר לעצמו לכתוב שם מה שירצה, אבל לא בניצול לרעה של קלות הכנסת תגובה לאתר באינטרנט לשם פרסום דברי תעמולה או השמצה ולפרסום מאמרים שלא באמצעות המערכת ולניסיון להשתלט על אתר, לקחת אותו מידי יוזמיו ועושיו ולהפוך אותו לכלי ביטוי של אורחים פורחים למיניהם.
מן הראוי שמערכת "הגדה השמאלית" תמצא את הפתרון הטכני שיאפשר גם קיצור נמרץ של תגובות בונה-פידה של קוראים (כנהוג בהרבה אתרים אחרים שבהם מתפרסמות רק תגובות קצרות) וגם מניעת פרסומן של תגובות שיש בהן השמצה ודיבה או שאינן קשורות בתוכן הטקסט שעליו הן מגיבות והן משמשות רק תירוץ בידי המגיב כביכול להפיץ את הגיגיו. מי שדבר זה אינו מוצא חן בעיניו – שלא יתבכיין על פגיעה בחופש הדיבור שלו – עקרון חופש הדיבור מאפשר לו להקים אתר משלו ולכתוב שם כל מה שהוא רוצה, לא לחיות כטפיל על אתרים שהקימו אחרים.
אתה חוזר שוב ושוב על איזו פירצה טכנית עלומה שבעת שתחסם יסוננו התגובות שלדעתך אינן שייכות לאתר.
אתייחס בשני מישורים:
א – לא נראה שמי שבאמת שולט באתר כל כך נלהב מרעיונות החסימה שלך. שהרי לו רצה היה בנקל חוזר ומסלק את המיותר והמפריע.
ב – אם וכאשר האתר באמת יחסום שיטתית תגובות, למרות הברקותיך ובטחונך בראית הנולד הפולטית תופתע למצוא את עצמך כותב בעיקר למגירת שולחנך אתה.
ועוד תוספת קטנה מר שחם – בין התגובות למאמרך גם תגובתו של מר שחר אז מראש אבקש סליחתך על ההתבלבלויות בנימענים.
הדמוקרטיה הבורגנית, על אף שללא כל ספק הייתה התקדמות לעומת שלטון המלוכה הפיאודלית, הייתה ונותרה דמוקרטיה פורמלית בלבד. דמוקרטיה הבנויה על הרכוש הפרטי. בדמוקרטיה זו אומנם יש זכות פורמלית לכולם להביע את דעתם, אך אין כל חובה לספק להם את הכלים לעשות כן. המחיר העצום הכרוך בהוצאת עיתונים , בתחנות שידור, הפך את הזכות הזאת בפועל לזכותם של בעלי ההון הגדולים.
די לראות כיצד אמצעי המדיה ההמונית משקפים את עמדת הממשל, את עמדת השב"כ, את עמדת בעלי ההון הגדולים האמריקאים, כדי להבין כי דמוקרטיה זו הנה הדמוקרטיה של בעלי ההון.
התשובה של בעלי ההון למבקריהם היא הפרחת סיסמאות ריקות בדבר זכותו של כל אחד להקים עיתונות לעצמו, כאשר הם מנסים להשכיח כי רק בחברה סוציאליסטית בה אמצעי הייצור מולאמים יכולים ההמונים לפתח אמצעי קומוניקציה וביטוי שלהם.
במציאות לחסר הממון והון הזכות לצעוק מבלי שישמעו לו, בעוד שלבעלי ההון הזכות לשטוף את מוחנו בתעמולה בורגנית.
עד כמה אנו נפגעים מבעיה זו יכולים להעיד חברי ותומכי חד"ש, שכן אילו היו לחד"ש האמצעים העומדים לרשותן של מפלגות הנתמכות על ידי בעלי ההון, מספר חברי הסיעה בכנסת היה ללא ספק הרבה יותר גדול.
כבר הסופר הצרפתי הידוע התייחס בלעג הראוי לדמוקרטיה זו, באומרו כי בדמוקרטיה הזו לעני ולעשיר הזכות לישון מתחת לגשר.
על דמוקרטיה זו מבקשים דוד שחם כאלקס מסיס להסתמך כדי למנוע ביטוי חופשי. הנימוק שלהם הוא בדיוק אותו נימוק של בעלי העיתונות זהו ביתנו הפרטי ואנו נחליט מה מתאים להמונים לדעת". כמובן שבתור תומכי הדמוקרטיה הבורגנית, זאת החיה על ניצולו של מעמד הפועלים, הם רשאים להישען עליה כאשר הם מכריזם בכך על עצמם כתומכי הקפיטליזם דהינו הרכוש הפרטי המקודש. אך מדוע הם יטרחו ויעמידו פנים שהם בונים אתר שמאלי? שחם במאמרו מוכיח בפשטות כי גישתו משקפת את "האגדה השמאלית", לא גדה שמאלית.זהו דבר אחד לדרוש כתיבה מנומסת ומנומקת המתייחסת לכתוב-, זהו דבר אחר לסתום את הפיות.
שורץ צודק
די לראות את ההודעה של עורכי האינדמדיה היום, הדנה בחיסול המשרד ואולי כל מפעלם מחוסר כסף כדי להבין זאת.
על משטרת המחשבה להחליט האם מדובר באתר שמאל, שכן אם זה לא יהיה אתר שמאלי , כאשר הוא יעמוד בפני בעיות כספיות, הוא לא יוכל לפנות לציבור אנשי השמאל בבקשת עזרה, כאשר הוא מגביל את זכות הדיבור על פי עקרונות הנובעים מהרכוש הפרטי.
המאמר של שוורץ המתחזה כ"תגובה" מעיד כאלף
עדים על צדקת הנחותיו של דוד שחם, ששלח את
מאמרו למערכת שהעלתה אותו לאתר, לאחר הסכמת
כל חבריה לפרסומו – ואילו הפורץ-בריון-העט
שוורץ מקליד את מאמריו לפרצה הטכנית במדור
התגובות. יש וצריך להיות גבול להפקרות ולחוצפה התהומית של "מגיני המרקסיזם" – אורחים לא קרואים ומסלפי תורתם של מרקס ואנגלס.
כמובן ששורץ שלבו שחור, אינו מרקסיסט אמיתי אלא מזויף. הדבר עולה מכל כתיבתו. הוא טוען שיש צורך בדמוקרטיה של מעמד הפועלים, בכך הוא חוזר לתורתו החולנית של לנין,שלא היה מרקסיסט אלא טרוריסט יעקובני. כלנין רבו, אין הוא מבין שאין אנו זקוקים למעמד שישלוט על מעמד אחר, אלא להרחבת הדמוקרטיה האמיתית, דמוקרטיה שאינה מתייחסת כלל למעמדות, אלא דוגלת בשלטון הרוב, ללא כל חשיבות מי עשיר ומי עני, מי יפה ומי מכוער, מי גבוה ומי נמוך. במציאות לא המעמדות קובעים אלא הדמוקרטיה העומדת מעל לכל מעמד.
מה החשיבות לכך שפועלים מקבלים שכר נמוך יחסית, שהרי לא היו מקבלים כלל שכר, אילולי טוב ליבם של המעבידים. מעבידים המאמינים בדמוקרטיה המבטאת את הערכים העליונים של הזכויות האונבירסליות של כל בני האדם, מבלי להתיחס לרכוש או לחוסר רכוש. בדמוקרטיה כזו גם חסרי הרכוש יכולים להפוך בבחירות לחלק ממשלה דמוקרטית המנהלת את החברה ואת הכלכלה לפי עקרונות אוניברסלים. שורץ חוזר ומקשקש בדבר אימפריאליזם, כאילו ואלו מילים של אדם רציני. בפועל דיבורים כאלו רק מוציאים שם רע לאתר זה, שהוקם כדי להגן על הדמוקרטיה.
התקפותיו על הדמוקרטיה ועל מוסודותיה, עושים אותו פשיסט, שכן כידוע הפשיסטים הם אלו התוקפים את הדמוקרטיה. השחור הזה דוגל במהפכה של מעמד הפועלים, דהינו בשפיכות דמים נוראית שתכסה את כל הארץ ותחסל את הדמוקרטיה. הדמקרטיה חייבת להגן על עצמה מפני תלמידי לנין וטרוצקי מפני האספסוף שעשה מהפכות כמהפכת אוקטובר ברוסיה. על כן עלינו להתארגן ולסלק אותם מהאתר, רק כך נוכיח למי שצריך להוכיח כי אנו דמוקרטים, ראוים לשמם.
הלאה הפשיזם האדום.
לזרוק את הקומוניסטים מהאתר
הבעייה היא לא הקומוניסטים החברים במערכת
וכותבים לאתר – הבעייה היא,עם המתחזים לקומוניסטים ו"מגיני המרקסיזם" הטוענים בשם
הדמוקרטיה כשהם בעצמם מתנגדים לה.
לגבי התגובה של החוג להגנת הדמוקרטיה:
כגולש מזה זמן רב באתר זה,אני חוזר ומתרשם לחיוב ממעורבות כותבי המאמרים וחלק מהמגיבים בנושאים שעליהם אני כל כך צמא לדעת יותר,
אך אני מצטער על כך שכמו בתגובה לעיל של החוג וגו’,ישנן מילות גנאי ונסיון בולט ליצור פרובוקציה. כך אני מבין את זה.
חלק מחופש הדיבור בדמוקרטיה הוא גם האיסור על השימוש בחופש זה על מנת לפגוע בזולת,למיטב הבנתי.
שתהיה שנת כבוד הדדי לכולנו !
היום התפרסמה ידיעה בדבר גילוי מסמכים על היחסים בין ישראל לבין החונטה הצבאית שששלטה בארגנטינה .
מדינת ישראל הטוענת שהיא מייצגת היהודים, התעלמה מתחינתם של יהודי ארגנטינה ומכרה לגנרלים נשק בעזרתו הם רצחו 30,000 בני אדם, מהם 3000 יהודים. הגנרלים נפלו בעקבות מלחמת פוקלנד-מלבינס . אולם הם קיבלו כמובן מחילה, משום שבסך הכל הם עשו את מלאכתם והגנו על הדמוקרטיה זו המבוססת על הרכוש הפרטי. מדינת ישראל היא מהמדינות החשובות ביותר המייצרות נשק בעיקר להגנת בעלי ההון כנגד המוני העם בכל העולם.. היא מוכרת כיום נשק לסין, הודו, טורקיה, אירופה, אמריקה הלטינית, אפריקה. בכל מקום בו טובחים בני אדם, לצד הנשק האמריקאי נמצא גם את הנשק המיוצר בישראל.
לפי מקורות בריטים מהימנים ישראל מכרה בשנת 2000 נשק בסך של 2.49 ביליון דולר.( ב97 היא מכרה יותר, אולם מכירה זו כללה את מטוס הריגול הפלקון לסין אשר כידוע תחת לחץ אמריקאי בוטלה). בשנת 2000 מחלקת המחקר של ההונגרס האמריקאי קבעה שישראל היא מוכרת הנשק מספר עשר בעולם. בשנת 2001 בהתאם למקורות הקשורים במשרד הביטחון ישראל ייצרה נשק בערך של 3.6 מיליארד דולר. מהם היא ייצאה 75 אחוזים. ישראל מוכרת נשק לכל הדורש. מדינות הקרועות על ידי מלחמות אזרחים, משטרים הידועים בדיכוי נורא של זכויות האדם . ישראל מוכרת עבור שליטי ארצות הברית במקומות שהקונגרס האמריקאי העביר החלטה שלא למכור.בהקשר זה נזכר ברירן-קונטרה. מאז 92 לישראל קשרים הדוקים עם הודו והיא מסייעת לה לפתח את הנשק האטומי שלה. זאת בנוסף לצעצועים כמו טנקים, אוניות סיור, עזרה בשיפור מטוסים מיג 21 והליקופטרים. ישראל כיום ספקית מס’ 2 להודו. על רקע זה יש להבין את ביקור שרון בהודו, שם הניח פרחים על קברו של גנדי, מייסדה של המדינה הבורגנית, אשר שיתף פעולה עם האימפריאליזם כנגד בני עמו והחשוב ביותר בזמן מרד הימאים המהפכני ב46. דיכויו הביא לפתיחת הדרך לחלוקת תת היבשת. זאת משמעותה של הדמוקרטיה המופשטת וזאת הדרך בה באמת משרתי הבורגנות מגינים עליה.
דוד שחם מראה לנו כיצד לעטוף במלל פסבדו-אינטלקטואלי, בנייר עטיפה של שלושה עמודים, את הדברים שחברו מסיס טוען בשלוש שורות ריקות מתוכן ורצופות השמצות וקללות.
עדיין לא מצאתי אצל מסיס (או אצל שחם) התייחסות עניינית לטיעונים שמעלים החברים המרכסיסטים. למשל מה יש להם נגד הרעיון של הדיקטטורה של מעמד הפועלים, או המהפכה העולמית או הלאמת אמצעי וייצור וכו’. שחם עוסק בעקרונות הדמוקרטיה הבורגנית כדבר מופשט חסר כל אפליקציה מעמדית. לטענתו חברי ואני פולשים לבית לא לנו ועושים בו כבשלנו. מעניין אותי כמה במות של אינטרנט מנצל החבר שחם כדי להעלות את רעיונותיו הליברליים הנהדרים, זאת כמובן מבלי שייחשב לפולש. ומסיס, מסיס כבר הוכיח שידו שעל ההדק קלה ביותר, הוא צנזר עשרות תגובות של אנשים המזוהים כמרכסיסטים. הוא נמנע מלהעלות על האתר מאמר של יוסי שורץ. לעומת זאת, שחם שכשרון כתיבתו עולה כנראה על זה של מסיס קיבל במה מרכזית לפרסום של מלל ריקני. לזכותו ניתן לומר שהוא מקלל פחות ממסיס. ועדיין לא הבנתי על מה מתלונן שחם. הרי שורץ לא פרץ אל תוככי אתר האגדה השמאלית, הוא ניצל את זכותו לפרסם תגובה. מסיס, הפיראט האמיתי, יכול, כמו שכבר עשה בעבר, להעלים את התגובה תוך מספר שניות. האמת ניתנת להיאמר שעקב גלי הבקורת נגד מסיס, ההולכים וגוברים, בעיקר מצד חברי מפלגתו, הוא חש אי נוחות מסויימת בבואו לצנזר מאמרים. עקב כך הגדיל לאחרונה את עוצמת החרפות בהן הוא משתמש וגייס לעזרתו אנשים שבמקרה הטוב, אם באמת היו חרדים לחופש הביטוי, היו מוצאים את מקומם במפלגת שינוי, שהרי שנאתם למעמד הפועלים בפרט ולרעיון המהפכה בכלל, מציבים אותם בצד הימני של המפה הפוליטית, לצד בעלי ההון.
הייתי מציע למסיס להזדרז ולרדת מן העץ הגבוה שטיפס עליו. אני סבור שיותר ויותר אנשים החברים במפלגה אליה הגיע מסיס בטעות, מביעים אי שביעות רצון מן העובדה שמסיס, אויב מעמד העובדים והמרכסיזם, עדיין נושא את התואר חבר מועצת חד"ש. כחבר בחד"ש, הייתי מבקש להעמיד את כל נושא התנהגותו של מסיס לדיון בפורומים המתאימים.
דרך אגב, שמתי לב שלטור התגובות באתרי האינטרנט יש מאפיין ייחודי, הם אינם נגמרים ואינם באים על חשבון תגובה אחרת. מכאן שמה שמפריע למסיס וחבר מרעיו הוא תוכן הדברים ולא אורכם או כמותם. מי שאיננו מעוניין לקרוא תגובה מסויימת יכול פשוט לדלג לתגובה הבאה או למאמר הבא. מן פטנט כזה. כמו כן, שמעתי שעיתון המתנחלים "נקודה" מחפש עורך למהדורת האינטרנט שלו. טוב יעשו שחם ומסיס אם ימהרו להציג את מועמדותם.
מתייחס לנושא השפה העברית. עד עתה שמענו שהממשלה היא כנופיה ראש הממשלה הוא פושע מלחמה המשטר הוא … ועוד כהנה וכהנה . השפה העברית היא סקסיסטית זה דבר חדש . עם כל הכבוד החבר שחם של נעליך מעל רגליך כאשר אתה מדבר על העברית שבה נכתב התנך ודברי הנביאים.
לעורכי העיתון – מקוה שלא תשעו לבולשביקים שרוצים להפוך את האתר לאתר משעמם בנוסח קול העם ועל המשמר .
קדימה, סלקו את האורחים ואולי תוך חודש יגווע האתר הרציני הזה.
מר שחר מעדיף שמאמריו יקראו ע"י רבים שדעת כולם כדעתו.
רצוי להרבות בשבחים באשר לכישרונו וחדות כתיבתו, נא להימנע מביקורת.
(האיש בנה תיאוריה באשר למטרות זכויות וסדרים מקובלים ברשת האינטרנט – ניסיון יפה בתחום שגדולים במדעי התקשורת הרימו מזמן ידיהם לגביו)
גדולתו של האתר (והוא אכן גדול) בהתנקשויות המילוליות שבין קצוות רעיוניים.
מרבית הכותבים (כותבים ולא מגיבים) מבטאים בכתיבתם דעות ועמדות אמיצות ייחודיות וחריגות בעוד לפעמים גם הקורא משתתף ומגיב.
אנא שימו לב מי "מדליק" יותר את המבקשים להגביל את התגובות באתר. האם אלו "הקלגסים" מהימין אלה "הרודים" בעם הפלסטינאי, אלו שהכותבים מבקשים לשכנעם ולעשות נפשות בקרבם, או חבריהם מהשמאל המחזיקים בגוון רעיוני השונה רק במעט מהאידיאולוגיות שהאתר מכוון אליהם.
בברכת שנה טובה, שנה שלא תחווה אסונות לאדם באשר הוא אדם.
הבלתי נמחק הימני-קיצוני מגן על השוורצים
הכביכול אדומים. הגיעו ימי המשיח.שנה טובה
לא תהיה ל"הגדה השמאלית" אם המערכת לא תחסום
את מדור התגובות כדי שמאמרים מגוחכים לא יוקלדו לתוכן.
תופעת המארקסופוביה היא תופעה ידועה הנפוצה בעיקר בשורות השמאל הישראלי. מדובר באנשים שילכו עם כל, *כל* אידיאולוגיה ורק לא עם המארקסיזם האורתודקסי-הלניניסטי. הם בסדר עם ניאו-מארקסיזם, רפורמיזם, קצת סטאליניזם (מגנים על קובה וכו’..) ואפילו מאואיזם, אבל מארקס מוקצה מחמת מיאוס וחוסר-אופנתיות. הנקודה המעניינת כאן לדעתי, היא שאותם אנשים היו מארקסיסטים נלהבים בצעירותם, או אפילו סטאליניסטים מקורנפים, כך שאותה מארקסופוביה היא לא יותר מאשר תגובה פסבדו-התפתחותית, מעין דרוויניזם מהופך, ולא "מאור עיניים" כלשהו.
מר שניצר מתעניין לדעת לכמה במות של אינטרנט אני פולש כדי להביע שם את רעיונותי. התשובה היא, אם הוא באמת מתעניין לדעת ולא שואל שאלה רטורית המתיימרת כאילו לדעת משהו כשאינו יודע כלום, היא – אפס. אפס! מימי לא הופיעה שום תגובה שלי בשום במת אינטרנט שלא הוזמנתי להשתתף בה.
מר יוסי שוורץ, בתגובתו השנייה כתב כמה דברים נכונים. אבל בשום אופן אני לא מצליח להבין מדוע שם אותם כתגובה-כביכול לרשימה שכתבתי בעניין חופש דיבור ודמוקרטיה. מה שייכים לכאן יחסי ישראל-ארגנטינה? כן, כתבתי על בעיה מצומצמת ששמה חופש דיבור בדמוקרטיה ולא הבעתי דעה בשאלות יסוד של החברה האנושית ובשאלת השוויון הכלכלי שאיננו ובקיפוח זכויותיהם של מקופחים, ובוודאי לא בשאלת המהפכה, ובעוד כמה שאלות שכמה מהמגיבים-כביכול הטיחו בי כאילו הם יודעים מה עמדתי לגביהן. אילו הייתי רוצה להביא דוגמאות לטיעוני בדבר אופיין של כמה מהתגובות המופיעות כאן – לא הייתי מצליח להביא דוגמאות משכנעות יותר. ותודה למגיבים. ובייחוד ל"אמנון" המתמיד שנחלץ להגן על השפה העברית מפני. אשר להצעתו שאשל נעלי מעל רגלי, אני יכול לאשר שכשכתבתי את הרשימה הזו באמת לא הייתי נעול נעלי. לי, על כל פנים, חדש לגמרי שאסור להשמיע דברי ביקורת על השפה העברית משום שהתנ"ך נכתב בה. ואסור למשל לומר שיש לה חיסרון שכל מספר מופיע בה בנקבה או בזכר, מכשול בפני הבורים (ובכללם חברי כנסת) שאומרים שתי חיילים וחמש שקל. היה ראוי יותר ש"אמנון" יעיר ל"בלתי-נמחק" שלא אומרים בשפת הקודש "התנקשויות מילוליות" אלא "התנגשויות מילוליות" וכמו-כן, שיציע לו ללמוד להעתיק את שם הכותב, למרחק של כמה עשרות שורות, בלי שגיאה.אכן, עברית קשה שפה.
אגב, ראוי לציין כי תופעה המארקסופוביה נפוצה בעיקר בקרב שורות השמאל ה*ישראלי*, ונגרמת בין השאר על ידי רצון להידמות לשמאל האירופאי ה"חדש", למרות שאותו שמאל אירופאי צעיר דווקא נע בשנים האחרונות לגילוי מחודש של כתבי לנין וטרוצקי (באופן ביקורתי כמובן) לומד שיעורים חשובים בניהול מאבקי עובדים ונדכאים, וכן כן, גם מושגים כמו "פרולטריון" ו"זעיר-בורגנות" הן אינן מלים נשכחות בלקסיקון אבוד.
כרגיל, הישראלים מסתכלים מערבה ורואים מה שהם רוצים לראות.
דוד שחם
הדברים שהעליתי ביחס למסחר והשימוש בנשק הוא בקונטקסט של השאלה הפשוטה: מהי הדמוקרטיה עליה מגינים, שכן נשק זה נועד להגן על "הדמוקרטיה", דהיינו על שלטון בעלי ההון הגדולים. הדמוקרטיה כידוע החלה ביוון העתיקה והייתה צורה של דיקטטורה של בעלי העבדים על העבדים. אלו שהתנגדו לעבדות והיו כאלו, הואשמו כמובן על ידי בעלי העבדים כי הם מתנגדים לדמוקרטיה, כי הם מתנגדים לסדר הטבעי, כי הם בעד דיקטטורה חשוכה. הדמוקרטיה הקיימת, היא דיקטטורה של בעלי ההון, על מעמד הפועלים ועל ההמונים. אלו המתנגדים לצורת עבדות מודרנית זאת מותקפים באתר זה על ידי מסיס ועל ידי ספירו. ממש כשם שתומכי העבדות שצעקו בדמגוגיה היסטרית, כי מתנגדי העבדות הם בעד דיקטטורה נוראה, טרוריסטית ועקובה מדם, כך צועקים אנשים אלו כנגד מתנגדי הדיקטטורה של בעלי ההון. לנין עבורם היה טרוריסט, בדיוק כפי שעבור עשירי רומא ומלקקי הפנכה שלהם, אלו שתמכו בדיכוי מרד העבדים, ספרטקוס היה טרוריסט.
הניסיון הארוך מלמד כי אלו התוקפים באופן כה גס את המרקסיזם גם אינם מסוגלים להגן על הזכויות הדמוקרטיות המוגבלות הקימות במשטרים הבורגנים בימי משבר. זכויות שעליהן אנו מגינים אולם באמצעים שלנו של מאבק מעמדי, כנגד הפשיזם והפיכות צבאיות. בניגוד לנו, מגיני "הדמוקרטיה המוחלטת והמופשטת", אבותיהם הרוחנים של מסיס וספירו אשר הגנו על ידי רציחת מהפכנים כרוזה לוקסמבורג וקרל לינבכט על משטר בעלי ההון בגרמניה כנגד מהפכת הספרטקיסטים, סירבו להיאבק כנגד ההיטלריזם ואפשרו לו לעלות לשלטון בגרמניה ללא כל קרב. הם הוכיחו כי עבורם הפשיזם האמיתי עדיף על הסכנה של מהפכת פועלים. הנימוקים שהעלית הם נימוקים המחזקים את טיעוני מסיס וספירו, המבקשים לסתום למרקסיסטים, מתנגדי העבדות המודרנית את הפה על בסיס קדושת הרכוש הפרטי. אם אינך מוכן שישתמשו בך למטרות אלו, פשוט אל תיתן את ידך לכך. אתר זה הכריז על עצמו שהוא אתר הפתוח לתגובות ציבוריות והוא גם מזמין מאמרים. בפועל הוא פועל כמשטרת המחשבה, ועורך מסע של דה לגיטימיזציה של המרקסיזם המהפכני של לנין וטרוצקי
הוא תוכי תועמלן טרוצקיסטי האמון על תעמולה
בנוסח פאשיסטי מובהק החוזרת על עצמה, בעשרות
אלפי מילים ממוחזרות משעממות ומוזרות.אין כל
קשר בין מלמוליו הסהרוריים לבין מרקסיזם.
הנני מניח שכותב המאמר חבר מערכת האתר.
מזה זמן רב הנני מבקש מהמערכת לחדול מלפרסם התקפות אישיות וכנויים המביישים את הכותב
ואת האתר,המתיימר להיות לפחות מקום שפוי והומני,המכבד אנשים אחרים אפילו שדעותיהם לא מקובלות לכותב.
גם אחרים רבים בקשו זאת,אבל דבר לא נעשה,
והוכחה לכך במאמר הנוכחי ו"תגובות"לתגובות.
כל הרטוריקה על "דמוקרטיה","חופש דיבור"
או"הגנה לדמוקרטיה"(?)הן כסוי מוזר לפתיחת
צינור ביוב הזורם חופשי באתר זה ומזהם אותו,
ושיטות אלה מזכירות תקופות אפלות של הנציזם.
האתר מתדרדר!!,האתר מתדרדר!!
והוא מטיף מוסר. הסתכל בראי, םרוילייך, "האתר
מתדרדר"? ישנה אמרה:"גשהקוף אינו יודע לרקוד-
הוא אומר שהרצפה עקומה". אין לו בושה,פרויילך
הכותב "מאציזם" ועוד פניני-שפה, עליהם הוא
מליו נגד האחרים ומגן על הסוסים הטרויאנים
מימין ו"שמאל",החודרים לאתר לא להם.
מוזר הויכוח שהתפתח כאן. כמי שגולש במספר אתרים באינטרנט, ברור לי כי הגדה השמאלית הוא אחד האתרים הכי דמוקראטיים שיש.
לכן נראה לי כי המתקיפים אינם רוצים בטובת האתר, אלה סתם משמיצנים.
ראו לאן מדרדרים אנשים כמסיס את האתר הזה. רוב התגובות עלומות השם, הכתובות כאילו וכתבן פרחח החי בביבים, הם פרי עטו של איש זה. האם אין גבול עד כמה אנשים שפויים באתר זה ישתקו. הרי עתה כל מי שמבקש להפסיק את ההשתוללות של מסיס ודומיו מייד מותקף בצורה הגסה ביותר שניתן לעלות על הדעת.
כבר איני מתייחס לשאלה מיהו איש שמאל, אלא לשאלה הרבה יותר אלמנטרית, למי אין תרבות ובוודאי למי אין תרבות פוליטית. אנו חיים בתקופה שהאנושות נגררת לברבריות, ברבריזם שמסיס וחבריו תומכים בו בהתנהגותם.
אני פונה לאנשי השמאל שבאתר זה, הפסיקו השתוללות זאת וכפו על מסיס ספירו ודומיהם התנהגות של בני תרבות. כפו עליהם לקיים נורמות דמוקרטיות אלמנטריות במקום לנבל את הפה ולהשתלח ללא כל רסן.
כפי שזעיר בורגנות שמרנית מסוג זה מוטטה את ברית המועצות, אם מסיס ודומיו ימשיכו לחבל באתר בהתנהגותם הגסה האנטי דמוקרטית, המקרטיסטית, אתר זה יקרוס.
בלי ךהתייחס לזהותם ולהשתייכותם הפוליטית של הכותבים והמגיבים.
מי שיוצא אל הציבור הרחב, צריך להביא בחשבון כי בציבור הזה ישנם גם מבקשי-נפשו, והשיח הציבורי אינו שסתום חד-כיווני.
אני עצמי מנהל פורום (http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=5718&read=&alias=&redir_flag=) ומעולם לא מחקתי תגובה או הודעה, גם אם אלה פגעו בי אישית.
כשאני "מתחיל" עם נושא מסויים, אני משוכנע בצדקתי, ומכין שיעוי-בית לכל תגובה אפשרית.
מאידך, אם מישהו מהמגיבים מביא בעילום-שם דברים אשר בשמו הוא לא היה מוכן להביאם, מחשש התבזות-עצמית, אני עונה לו ב"לך תזדהה!!!".
כך נשמרת חירות הביטוי שלו, יחד עם חירות-הביטוי שלי.
בלי ךהתייחס לזהותם ולהשתייכותם הפוליטית של הכותבים והמגיבים.
מי שיוצא אל הציבור הרחב, צריך להביא בחשבון כי בציבור הזה ישנם גם מבקשי-נפשו, והשיח הציבורי אינו שסתום חד-כיווני.
אני עצמי מנהל פורום (http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=5718&read=&alias=&redir_flag=) ומעולם לא מחקתי תגובה או הודעה, גם אם אלה פגעו בי אישית.
כשאני "מתחיל" עם נושא מסויים, אני משוכנע בצדקתי, ומכין שיעוי-בית לכל תגובה אפשרית.
מאידך, אם מישהו מהמגיבים מביא בעילום-שם דברים אשר בשמו הוא לא היה מוכן להביאם, מחשש התבזות-עצמית, אני עונה לו ב"לך תזדהה!!!".
כך נשמרת חירות הביטוי שלו, יחד עם חירות-הביטוי שלי.
ליוסי שוורץ וחבורת שנים או שלושת המריעים
שלו – אין ןלא יהיה מקום ב"הגדה השמאלית",
שקץ נפשה בחוצפתו,גסותו, בריונותו וקשקושיו
הממוחזרים,המשעממים, סהרוריים,אנארכוניסטים –
כל הקש והגבבה שהוא מקליד מתחת לכל מאמר,
כשהוא מנצל לרעה את הפרצה הטכנית במדור התגובות. הוא ומקבלת הסכלים שלו יכולים עדיין להמשיך ולשקר עד שהפרצה תחסם ויבוא
סוף פסוק להפקרותם.
"הגדה השמאלית" איננה "פורום" אלא, כתב-עת אלקטרוני: המאמרים המתפרסמים בה, נשלחים למערכת ולהערכת העורכים ורק להם ההחלטה אם לפרסמם או לא לפרסם, כמו בכל כתב-עת אחר. השוורצים המקלידים את מאמריהם – הם פורצים -מעשה גנבים בלילה – לאתר שאינו שלהם ולא יהיה שלהם אף פעם. כל מי שמטיף לנו מוסר בשם
ה"דמוקרטיה"- יכול(ה) כמובן לפתוח "פורום" בו יזמין את שוורץ ודומיו ל"הגיב" 24 שעות ביום/שבעה ימים בשבוע, להקליד בו את םזמוניו החוזרים ואת הטפותיו למהפכות בינלאומיות של המוני הפועלים.
החבר מסיס – הגיבן לא רואה את החטוטרת של עצמו . גם אתה חוזר על אותן קלישאות עוסק באותם נושאים . לא ברור לי את מי אתה מייצג . אני מקוה שאתה לא במערכת ואם כן אני מקוה שאתה במיעוט .
"אמנון" הוא האלטר-אגו של שוורץ.ימין ו"שמאל"
רק חול וחול. כשתסתם הפרצה במדורי התגובות –
ימצאו רוב תגובותיו החוזרות על עצמן – בחוץ.
הוא מוזמן כמובן לאתרו של שוורץ -לטנגו עם
המהפכן הבינלאומי.
מה הבעייה? שכל אחד יגיד מה שבא לו.
ואם הדובר נושא במשרה פיקודית או בעל סמכות ואמר את דבריו בתוקף זאת- הוא גם צריך לתת אחריות על תוצאות המעשים שעשו כפופיו.
כל היתר- שיהיו חופשיים לומר את כל העולה על רוחם. בלי חשש, ובלי אפשרות להפגע.
לגבי האתר של הגדה השמאלית- אני מאוד שמח שלא מצנזרים כאן את תגובותי, ואני משער שגם לא תגובות אחרות. אבל אם כן- זה סופר לגיטימי בעיני שמנהלי האתר יחליטו מה בא להם לשים באתר שלהם.
לאלכס מיסים ומערכת האתר:
שבו לא קבלתי(קבלנו )כל תשובה בנושא של התקפות אישיות באתר.
אלכס מיסים מרשה לעצמו להשתמש בשמות תואר
לרוב בלי שום התיחסות לתוכן הדברים,והמערכת
לא עושה דבר.
הדברים נתנים להוכחה פשוטה:לעבור על
ה"תגובות" של אלכס(אני מניח שלפעמים גם ללא
הזדהות בשמו).
רק במאמר זה נתן לערום ערמה של זבל שאין
לה ולא כלום עם המאמר,תוכן התגובות ואף עם
המטרות המוצהרות של אתר זה.
למערכת:תחליטו מהן מטרות האתר,כי בין אלה
שהוצהר עליהן,לבין המציאות,מרחק רב.
נכון,ל"בעלי" האתר הזכות לקבוע מה יפורסם,
אבל תחליטו ותבהירו את הנקודה.ואז,כשיהיה
ברור,גם המבקרים יחליטו אם להמשיך להשתתף בו
או לא.האים בירור כזה לא רצוי לכולם?
הרי אוכל להופיע בשם אחר ממחשב אחר . מסיס האינטרנט הוא חופשי ולא ניתן לעצירה . יש עוד אתרים רבים אבל זה משעשע במיוחד .
לידיעתך מדינות רבות בעלות אמצעים משוכללים לא הצליחו לעצור אתרי אינטרנט . אך משתמשים הצליחו לעצור ( כמעט ) מדינות .
למשטרת המחשבה.
לכל מי שכותב ומגיב וקורא את תגובותיו של אלקס מסיס, אינו יכול שלא להשתכנע, כי מדובר באיש שלקח על עצמו לצנזר את התגובות, במיטב המסורת הזדנובית, כדי למנוע ממאמרים ותגובות שמאלה וימינה לעמדותיו של האדון הנכבד להשמע. פעם הוא טען שאני מנבל את הפה, ועל כן יש לצנזר אותנו. כל מי שעוקב יודע שבזמן שאנו נזהרים להגיב רק לנושא ולא לאיש עצמו, הרי מסיס באופן ישיר ובעילום שם, אלא ששגיאות דפוס מסוימות מסגירות אותו, עוסק בניבול פה בלתי פוסק. איש זה חסר תרבות פוליטית , חסר אפשרות להתמודד מבחינה רעיונית, חסר ידע היסטורי, בקצרה דמות אידיאלית לצנזור. באיומיו הבלתי פוסקים כי יצליח בסופו של דבר לסתום את הפיות, הוא מעיד שאין הוא ראוי לתפקיד של איש מערכת באתר שקבע שפירסומים המצטיינים בניבול פה, לא יודפסו.
השאלה הפוליטית הנה, מה המטרה שמסיס רואה אל מול עיניו לאתר זה. התשובה ברורה להשתמש בו כדי להוכיח למפלגת שלטון זו או אחרת כי האתר משרת את מטרותיה של מפלגה זו. איני מאמין כי הכותבים והמגיבים באתר מוכנים כי יספסר בהם למטרות פוליטיות מוסתרות.
הגיע זמנו של השמאל באתר זה לשים את האדון במקומו ולהודיע לו כי מי שלא מסוגל להתייחס בכבוד לעמדות שונות משלו, אינו ראוי להיות עורך. י אחת מן השתיים או שינהג כעורך אחראי המאפשר דיונים דמוקרטים בתגובות, או שיפסיק להעמיד פנים ויקים את הגדה הימנית.
שןןרץ יפתח אתר משלו ויפרסם שם את הגיגיו
עם פרוייליך ו"אמנון" – שלושתם מתקשים להבין
ש"הגדה השמאלית" נערכת כמו כל כתב עת והיא
איננה "פורום" או שוק העיר.
מסיס מחליט על האוריינטציה של האתר לפי המצב הרגעי והאינטרסים שלו. אם יצטרך לפסוק לפתע נגד סתימת הפיות, הוא "ייזכר" פתאום שהגדה השמאלית היא פורום אינטרנטי פתוח.
מעניין, מעניין…מה השלב הבא? אולי לבטל את כל רעיון הטוקבאקים המשוקץ?
ראו זה פלא.
אנו הדוגלים בגלוי בדיקטטורה של מעמד הפועלים, דהינו בשלטון הדמוקרטי ביותר שיכול להיות, בשלטון של רוב בני האדם, שלטון מעמד הפועלים ובני בריתו, בצורה של מועצות עובדים. אנו המסבירים כי אין אנו מסתפקים בזכויות הדמוקרטיות הפורמליות של הדמוקרטיה הבורגנית, דהינו הדיקטטורה של המיעוט הבורגני. מותקפים באופן הדמגוגי ביותר , המנוול ביותר כדיקטטורים צמאי דם, שונאי "הדמוקרטיה", פשיסטים אדומים, טרוריסטים ומה לא. על ידי עורכים באתר זה הנופיעים כבר בגלוי כפרחחים החיים בביוב.
אנו המסבירים כי בחברה הבנויה על בעלות הרכוש הפרטי של הבנקים והתעשיות ( דירה לשימוש אישי ומכונית לפי הגדרה מרקסיטית אינם רכוש פרטי אלא אישי שכן אין הם גורמי ייצור המביאים לרווח), אין אפשרות שלהמונים תהיה זכות ביטוי ממשית משום שללא בתי דפוס ונייר, בתי שידור ותחנות טלבזיה, דבר שלא עומד לרשות ההמונים, אלא לבעלי ההון.
מעולם לא דרשנו לסתום את הפה של אף אחד שכותב באתר זה, לא רק של אלקס מסיס, אלא גם לא של הימין הכותב באתר זה. ( זה סיפור אחר מאמבק בפשיזם, אלא שאף אחד מצבקרי אתר זה אינו פשיסט לפי הגדרתנו המדעית, בניגוד לחכמלוגים כספירו, שעבורו כל דבר יכול להיות פשיסט, חוכה אותה כבר גילה סטלין בשנות השלושים המוקדמות וספירו חוזר עליה).
לעומת זאת אלו אלו ממעמד הביניים המתחפשים לשמאל, אך תומכים בסי.איי.איי, ארגון הטרור הגדול ביותר בעולם, כמתווך לתוכניות "השלום"( דהינו ההשתלטות) של ארצות הברית, תובעים לסתום לכל אלו העומדים משמאל ומימין להם את הפה. היש הוכחה טובה מזו לפרוגרמות השונות הנאבקות על אופי אתר זה.
אנו המבקשים שאתר זה יהפוך לכלי ביטוי להגנת האינטרסים של הפועלים והמנושלים והמדוכאים, או המסיסים והספירויים, המבקשים להפוך אתר זה לכלי ביטוי של תומכי בדיקטורה של בעלי ההון?
שוורץ המטיף לדיקטאטורה שלו – רוצה ב"דמוקרטיה" שעל משמעותה האמיתית,כתב דוד
שחם: פריצה בריונית לכתב עת שאינו שלו.בפעם
העשירית:"הגדה השמאלית" איננה "פורום",גם לא
"TALKBACK ". לשוורצים ןשאר הדיקטאטןרים של
הפרולטריון – ישנה האפשרות הדמוקרטית לפתוח
אתר-דמוקרטי שלהם ןלהפסיק להתבכיין,
אלכס מסיס
לגבי הערותיך על הלשון העברית . אינני מתיימר להיות סופר או מורה לדקדוק . אך נאמר אל תלבין פני חברך ברבים ( לא על ידי מרכס ).
אם תתן את מאמרך הנ"ל למומחה לשפה העברית ימצא בו מספר שגיאות ובמיוחד בפיסוק . הוא שאמרתי הגיבן לא רואה את החטוטרת של עצמו .לא שמעתי שאנשים ברחבי העולם מבקרים את שפתם. מה אתה רוצה שיגידו שניים ו/או שתיים ?השפה נוצרה נדבך על נדבך ומשתנה כל הזמן ואין לנו מה להתבייש בה . הוא שאמרתי השנאה מעבירה אותך על דעתך אתה וחבריך מחפשים רק לכתוב בשלילה . הנה אני מאתגר אותך כתוב על דבר חיובי אחד שנעשה בארץ!
ושוב אני חוזר ומדגיש: אלקס מסיס פסק מלטעון כי החוג למרקסיזם, או מישהו אחר, עובר על החוקים המוכרזים של אתר זה ביחס לתגובות, שתהינה ביחס למאמר עצמו, בלשון ברורה וללא ניבולי פה, שכן הוא חוטא בכל אלו. הוא גם לא מכחיש יותר כי הסיבה שהוא רוצה שנפסיק לעלות תגובות, הן העמדות הפוליטיות שלנו ולא דבר אחר. עמדות שכל בר דעת יודע שהן עמדות המרקסיזם של מרקס, אנגלס, לנין, רוזה לוקסמבורג וטרוצקי, בעוד שאם לאלקס "ידע" כל שהוא בנושא המרקסיזם , הרי זה דרך הסילופים הגסים של הסטלניזם, אשר את שיטותיו הוא מאמץ כאשר הוא מבקש לפעול כזדנוב- דהינו הצנזור הסטליניסטי הידוע. הוא גם לא מכחיש כי הוא מבקש לעשות מהאתר הון פוליטי כדי שיוכל להציע את שרותיו למפלגת שלטון זו או אחר. על ההגנה על עקרונות דמוקרטים הוא מכנה "בכינות". השאלה היא עד כמה השמאל באתר זה ייתן לאיש גס רוח, אנטי דמוקרט מובהק, מקרטיסט, המתחבא מאחורי קדושת הקניין הפרטי, להופיע כמייצג שמאל כלשהו?
יש לו כמובן כזעיר בורגני ימני שמרן, את הזכות לכתוב כרצונו , אף כי עד כה ראינו מאמר אחד או שניים משלו שלהם אין כל ערך תיאורטי. בעוד שעיקר תרומתו היא ניבול פה. החבלה שהוא עושה לאתר, כאשר הוא מנסה למנוע ממנו להתפתח כאתר המושך כוחות אופוזיציה שמאליים רציניים, שללא אווירה פתוחה ודמוקרטית רק נדחים על ידי האתר. כוחות המבקשים את הדרך למאבק כנגד משטר בעלי הההון היא גדולה מאוד. על כן אני מציע שלאנשים רציניים בקרב העורכים שיש להם השפעה כל שהיא על נער ביבים זה יקחו אותו הצדה ויסבירו לו כי לטובת האתר מוטב שיעלה את מאמריו המאוד מאוד חשובים ובעלי העומק, וירד מהגבותיו הילדותית והמזיקות,
לא אצלנו,ב"הגדה השמאלית".
התנועה הפשיסטית גם באיטליה וגם בגרמניה, הייתה תנועה של הזעיר בורגנות שדעתה החלה להטרף עליה משום המשבר הכלכלי העמוק שהורידה מנכסיה ומבטחונה הכלכלי. היא פנתה כנגד מעמד הפועלים ובמיוחד כנגד האגף המרקסיסטי של תנועת הפועלים, לאחר שההנהגה הרפורמסיטית והסטלניסטית לא העמידו פרספקטיבה מהפכנית מציאותית, בגרמניה למשל, הסוציאל דמוקרטיה סרבה להיאבק בפשיזם שפעיליו שברו אסיפות ופגישות, ואילו הסטלניסטים מנעו מאבק כנגד הקפיטליזם, עם הקו המטורף של "התקופה השלישית" שלהם, לפיו כל מי שלא הסכים אתם היה פשיסט. כולל הטרוצקיסטים שכונו פשיסטים אדומים, במצב זה פנתה הזעיר בורגנות כנגד תנועת העובדים, אותה היא האשימה במצב, על מנת למחוץ אותה. היא פעלה בשירות בעלי ההון הגדולים, אשר מימנו אותה והיא הגנה על הרכוש הפרטי הגדול, כנגד האפשרות של מהפכה סוציאליסטית..
עולה השאלה הברורה, מי יותר קרוב לפשיזם? אלקס מסיס הזעיר בורגני, הנוהג כאדם שדעתו נטרפה עליו, במצב של משבר הולך ומעמיק של השיטה הקפיטליסטית העולמית, אשר מוטטט את הפרספקטיחבה הרפורמסיטית שלו כאשר הוא תוקף את המרקסיסיטים, בעודו מנופף בדגל של זכות הרכוש הפרטי לסתום את הפיות, או החוג להגנת המרקסיזם.
על החוג למרקסיזם להפסיק לעשות ממסיס סמרטוט, נכון שהאיש נוקט בעמדות מטופשות המבודדות אותו יותר ויותר, אולם ניתן להראות יותר בגרות פוליטית ולהניח לו לנפשו. מה הייתם עושים אם ילד מופרע היה מכנה אותכם בכינויים מטופשים, הייתם דואגים לעשות ממנו עפר ואפר? מדוע אינכם יכולים להתייחס למסיס כאילו והוא היה סתם ילד מופרע שאינו מסוגל לבטא עצמו והוא זורק דרק על סביבתו.
בשלב זה ברור שהוא נכשל בניסיונו הפתטי לבלום לכם את הפה. פשוט התעלמו ממנו והמשיכו להעלות את ניתוחיכם.בכך בשלב זה תמצאו יותר ברכה.
אלקס מסיס בפיקחותו הרבה, מסייע להבין על מה הויכוח בינו ובין החוג להגנת המרקסיזם, ביסודו של דבר, אלקס מסיס מודה כי הוא מגן על קדושת הרכוש הפרטי-דהיינו על הקפיטליזם, בעוד החוג להגנת המרקסיזם ניצב למען הלאמת הרכוש של הבנקאים ובעלי המפעלים.
מסיס מגן על "הפתרון" של מדינה בורגנית ציונית של בעלי ההון הישראלים, לצד בנטוסטאן פלסטיני, בעוד החוג להגנת המרקסיזם מגן על פתרון של מדינה סוציאליסטית דו לאומית כאשר לכל אחד מהעמים זכות לטריטוריה לאומית במסגרת מדינה פדרטיבית במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון.
מסיס בעד חיסול מדור המגיבים כדי למנוע את זכות הביטוי ועל מנת להבטיח שמחשבתו העניה תשלוט באתר והוא בעד סוג של דמוקרטיה של בעלי ההון, המונעת זכויות דמוקרטיות ממשיות לחסרי הרכוש, החוג להגנת המרקסיזם בעד דמוקרטיה של הפועלים, שתאפשר בפועל את הביטוי של הרוב שאין לו אפשרות ביטוי כיום.
מסיס בעד סתימת הפה של לאו העומדים משמאל ומימיו לו, החוג להגנת המרקסיזם בעד זכות הביטוי של כולם להוציא את הפשיסטים, ובאתר זה אומנם כותבים אנשי ימין אך הם אינם פשיסטים.
מסיס בעד פוליטיקה המונעת פעולות משותפות של כל מתנגדי הכיבוש, החוג להגנת המרקסיזם בעד טקטיקה של חזית מאוחדת המאפשרת לכולם גם להביע את דעתם במסגרת פעולות משותפות. כל השאר הם קישוטי לשון, תחום שמסיס המעיד על עצמו שיש לו כישורים של עורך, לא ניחן בהם, ולעומת זאת הוא ניחן בלשון של דייר ביבים. .
ומכאן נובע כי – מסיס תמך בהסכם אוסלו.
על פי ותו הגיון הסכם אוסלו היה דבר טוב ומועיל בגלל שגם הימין וגם השמאל הקיצוני תקפו אותו.
כן, גם הימין וגם השמאל הקיצוני תקפו אותו, אבל ההבדל הוא שהימין עשה זאת מתוך אידיאולוגיה מפגרת למדי, בזמן שהשמאל ראה את הדיכוי והניצול הטבועים בו. אז כן, גם אמנון וגם יוסי שוורץ תוקפים את התנהלותו של אלכס מסיס סותם הפיות, ההבדל הוא שאמנון מקשקש כהרגלו ואילו יוסי משתמש בהגנה עצמית כנגד מסע רצח האופי שמארגן נגדו מסיס.
המאמר עליו אתה "מגיב" לא נכתב בידי אלכס מסיס. הקואליציה שלך עם שוורץ (שניכם תופסים כמחצית שטח התגובות באתר, מדי יום) מעידה על כוונות הימין והשמאל המטורפים להכשיל את קיומו והצלחתו של האתר.
מה שבאמת פתטי הוא הנסיון של ה"חוג" להראות שיש להם לכאורה יותר תומכים מאשר שלושת המופרעים הקבועים שמרכיבים אותו. אין לכם מה לעשות בחיים????
התואיל להאיר את עינינו?
שלישית הסהרורים של "החוג למרקסיזם" ממשיכים במסע הטרוף הבכייני שלהם: תחילה, שוורץ מקליד מאמר של אלף מילים,תמיד אותו מאמר ואחריו מחרים מזיקים שני המריעים שלו,כשהם מנבלים את פיותיהם ומקלדותיהם.אבירי ה"ההלאמה של מכשירי היצור" סבורים שהם יכולים בבריונותם לנכס לעצמם את "הגדה השמאלית". הפאשיזם האדום לא יעבור.
לאלכס מסיס . יש אימרה האומרת סייג לחכמה – שתיקה . כתבת מאמר ספוג את התגובות קח את זה בקלות . ככל שיהיה יותר "אקשן" יראו ויקראו את דעותיך יותר אנשים . התגובות המשעשעות שלי ושל שוורץ הן הנותנות "פלפל" לאתר . תפסיק להיות "כבד" ואל תענה על כל תגובה.אתה מתחיל להיות שוורץ ב’. עצתי לך אם אין לך עמדה קובעת באתר אל תאיים,ואם יש – בצע !
האתר שייך לעורכיו ואינו מועמד ל"הלאמה" בידי "מרקסיסטים" מזוייפים/מוליכי שולל.
מצד אחד, נודניק בלתי נלאה הסבור כי דיונים חייבים להיעשות רק בז’רגון שלו ודורש "חופש ביטוי" לעמדתו מאתר המחזיק במוצהר בעמדה שונה (שתי מדינות לשני עמים).
מצד שני, עורך מפוחד והיסטרי המדמה את עצמו לקורבן של פלישה ומקדש את "זכות הבעלים" על האתר, כאילו היו קוראי (וכותבי) האתר טורחים להתעניין בו בשל אישיותם הנלבבת של עורכיו ולא בשל טענתו להיות נציג ושופר למחנה ה"שמאל" (לפחות לחלק הסמי-ציוני שלו).
שני הצדדים בויכוח יצאו מכל פרופורציה, אם בכלל היתה להם פעם כזו.
הפתרון הוא פשוט מאוד.
לא מזמן פנו אלי עורכי האתר בבקשה שאשלח מאמר. שלחתי מאמר ומבלי להודיע מדוע לא הועלה לאתר, תחת לחץ של מסיס הוא פשוט לא הועלה. כמובן שאיני יכול להכריח את עורכי האתר להכניס מאמרים שלי, גם אם הם עומדים בכל הקריטוריונים שלהם, להוציא את העובדה שהם סמי ציונים ואנחנו מרקסיסטים אינטרנציונליסטים. אולם במידה ומסיס יפסיק להגיב לתגובות שלנו, תוך איומים, החיים באתר יהיו הרבה יותר נעימים וניתן יהי הלפתח אתר זה ככלי מאבק של כל מתנגדי המדיניות של ממשלת בעלי ההון והרצח.