בנאום הסיכום שלו בבית המשפט, העלה מרוואן ברגותי, מנהיג הפת"ח בגדה המערבית, טענה מוחצת: אם ישראל לא תאמץ לעצמה במהרה את פיתרון שתי המדינות, היא תיעלם. הארץ תהפוך למדינה אחת, דו-לאומית, ובמדינה הזאת יהוו הפלסטינים בעתיד הקרוב רוב. אינני יודע מי נתן לברגותי את העצה להעלות נימוק זה. קרוב לוודאי שהיו אלה יועצים מן השמאל הישראלי, הרואים בכך טכסיס מחוכם כדי להגיע לפתרון שתי המדינות.
זה יכול להיות נימוק משכנע: שמעון פרס ודומיו משתמשים בו כבר הרבה זמן. הוא מבוסס על ההנחות המוצקות הבאות: אם יש נושא אחד סביבו מאוחדים רוב הישראלים היהודים, הרי הוא הרצון לחיות במדינה שיש בה רוב יהודי גדול, ששפתו עברית ותרבותו עברית. הרצון הזה טבוע עמוק בתודעה הקולקטיבית, כתגובה על רדיפות היהודים, השואה והאנטישמיות בארצות שבהן היוו היהודים מיעוט. אך גם לכל שאר עמי העולם, ובכללם העם הפלסטיני, אותה השאיפה.
רעיון המדינה האחת, הדו-לאומית, שפירושו חיסול מדינת-ישראל, נראה לכן לרוב העצום של הישראלים היהודים כאובדן כל מה שהשיגו בארץ בחמשת הדורות האחרונים. לכן, באים בעלי הטכסיס הזה ואומרים: אל תבואו אל הציבור הישראלי בסיסמאות של שלום והתפייסות ותקווה. זה לא יעבוד. הציבור היהודי שונא את הערבים ולא מאמין להם.
לכן. אומרים "יועצים" כאלה: כדאי לקחת דווקא את רגשות השנאה והגזענות ולנצל אותם למטרה טובה. הגידו לציבור שהרעיון של "שתי מדינות לשני עמים" הוא הדרך היחידה להצלת ישראל. אם לא יתגשם, תתפרק מדינת ישראל, תקום מדינה דו-לאומית והיהודים יהיו גם כאן מיעוט, שיצטמק וילך: כלבנים בדרום-אפריקה, הם יהגרו בהדרגה מהארץ. שהרי אם להיות מיעוט – למה דווקא בארץ ערבית ענייה, כפי שתהיה פלסטין, ולא בקנדה או בארצות-הברית?
מרוואן ברגותי אינו היחיד המשתמש ברעיון "הדו-לאומי" כבדחליל, כדי להפחיד את היהודים. באחרונה נופפו גם דוברים פלסטיניים אחרים בדגל הזה – לא מפני שהם רוצים בו, אלא כדי להפחיד בו את הישראלים ולשכנעם לקבל את תוכנית שתי המדינות, שהיא תוכנית השלום הריאלית היחידה העומדת על הפרק.
אני מזהיר מפני הטכסיס הזה. הוא מסוכן מאוד. לכאורה, יש רק שתי אפשרויות: מדינה אחת בכל הארץ, שתהיה בהכרח דו-לאומית, או מדינה ישראלית בחלק של הארץ, בתוך הקו הירוק, לצד מדינה פלסטינית מעבר לקו הירוק. אבל יש גם אפשרות שלישית, שהימין דוגל בה תמיד: מדינה ישראלית אחת בכל הארץ, תוך גירוש האוכלוסייה הפלסטינית. למרות שאין מרבים לדבר על דרך שלישית זו, היא מקננת עדיין בקרב חלק גדול של הציבור הישראלי.
רבים מתעלמים מאפשרות זו, מפני שאינם מאמינים שהיא אפשרית. הם חושבים על טיהור אתני בסגנון קוסובו: מעשה דרמטי גדול של גירוש מיליוני בני-אדם במכה אחת. ואז הם מנחמים את עצמם: "העולם לא ייתן! שרון לא יעז!" אבל, יש גם שיטות אחרות של טיהור אתני: תהליך איטי, לא דרמטי, יומיומי, ממש שגרתי. כמו, לדוגמה, זה שקורה עכשיו בבית-לחם.
וככה זה עובד: מפעילים לחצים על בעלי נכסים. אומרים להם: כדאי לך למכור לנו את הנכס שלך, אחרת יבואו השלטונות ויחרימו את הנכס מטעמי ביטחון. (במקרה זה: הביטחון של קבר רחל הסמוך). מציעים מחיר גבוה מאוד. מבטיחים לסדר לאיש חיים חדשים בקנדה או באוסטרליה, הרחק מהארגונים הפלסטיניים שיראו בו בוגד וירצו להרגו. מחכים זמן-מה עד שמגלים לציבור את עניין הרכישה. באותו זמן כבר נעלם המוכר אי-שם בחו"ל. מגרשים את הפלסטינים הגרים במקום ומקימים שכונה יהודית.
השיטות האלה משמשות את "גואלי האדמה" כבר 120 שנה, ואפשר להגביר את הקצב בהרבה. ככל שהופכים את חיי הפלסטינים לגיהינום – מטעמי ביטחון, כמובן – כן גוברת בצמרת ישראל התקווה שהערבים יסתלקו במשך הזמן "מרצון".
לכן הנפנוף ברעיון של "מדינה אחת מהים לירדן" אינו מפחיד את רוב הישראלים. הם רואים בו רק דחיפה להגביר את ההתנחלויות בכל רחבי הגדה, כדי להבטיח שישראל תשלוט בכל האזור הזה. ואשר לאוכלוסייה הפלסטינית? לאריאל שרון ולדומיו יש הרבה ניסיון בטיפול בהם.
כדי להטיף לרעיון שתי המדינות אין שום צורך בהתחכמויות מסוג זה. הוא מעיד על עצמו. בשקט ובהדרגה הוא כובש את לב הישראלים, אחרי שכבש כבר את לב "הקוורטט" והעולם כולו. אם מישהו מפקפק בכך, כדאי לו לקרוא את מכתב 27 הטייסים. טייסי-המצפון, הבאים ממרכז הציבור הישראלי, הם סנוניות המבשרות את בוא האביב. הכיבוש נמאס, שיטות הדיכוי נמאסו, המלחמה נמאסה.
אין עוד צורך לשכנע את הציבור הישראלי שהשלום כדאי. אבל צריכים לשכנע אותו שהשלום אפשרי. ובעניין זה יכולים אנשים כמו ברגותי לתרום תרומה גדולה.
כעתונאי מבריק כתבת מאמר מנוסח היטב . שכחת לכתוב איזה פתרון אתה מציע או בעד איזה פתרון אתה – או שאתה מהאו"ם .
הבה נלך צעד אחר צעד.1. הקמת מדינת פלישתית ברוב שטחי הגדה ועזה.2.יחסים דיפלומטיים ועזרה הדדית בין המדינה החדשה לבין ישראל.3. ברור כלל עולמי איך אפשר לפצות את הפליטים הערבים והיהודים 6. אם 5 האפשרויות לא תצלחנה יש אפשרות מספר 7. החזרת הגדה המערבית(ברובה) לממלכת ירדן והחזרת כל רצועת עזה למצרים.8. ואם גם זה לא ילך אז שבני דודינו ישתו את המים של הים בעזה(דברי נשיאם). בנוגע לחבר אורי אבנרי: טוב עשה שהלך להגן על הנשיא עראפאת כי יש כאן ממשלה מטומטמת שמאשימה אותו כל הזמן בפיגועים וזאת למרות שהם יודעים שהוא בקושי מסוגל להשתין מבלי להרטיב את מכנסיו. את הבעיות של נתיניו אינו יכול לפתור,אז איך יפתור את הבעיות שלנו?!
מי שדורש מדינה יהודית בשטח שחיים בו מליון פלסטינים ולעוד כחמידה מליון יש זכות לשוב אליו הוא הגזען, לא הנכדים שלו.
אני רוצה מדינה יהודית. רק יהודית. כי אני לא רוצה שנכדיי, שיהיו כאן מיעוט בתוך מדינת ישראל בעוד 50 שנה, יהיו גזענים וחיים במדינת אפרטהייד. אם יש לך פתרון לזה, קניתי.
מה קרה? היה צום קשה? אני בעד ארץ ישראל שממערב לירדן לעם ישראל. (להזכיר לך את הכותרת: "בית לאומי לעם היהודי".?) אבל לא התייחסתי לאידיאולוגיה שלי. כתבתי מדינת ישראל. אתם השמאלנים חושבים שאם נגיע להסדר עם ה"פלסטינים", נגיע למנוחה ולנחלה. אתם טועים. יש בתוך מדינת ישראל מיעוט פלסטיני שבתוך 50 שנה יהפוך לרוב. ואז הבנים והנכדים שלכם (גם לדרך) ילכו להסדר על חלוקה נוספת. אני בטוח שזה יהיה הכיוון או שתוותרו על הזהות של המדינה שלכם ותהיו מיעוט שחי בגלות בתוך ארץ ישראל. זהו. אם נכנסת לראש שלי, זו הפתעה.
נ.ב. תפסיקו לנפנפ כל הזמן במילה גזענות. א. המדינה הזאת היא יהודית.והיהדות היא דת ולאום ולא גזע. ב. אנחנו בימין יכולים לחיות בשלום עם הערבים טוב יותר מכם. כי אתם שבלולים.מה שמעניין אתכם זה אתם והבית הפרטי שלכם.
אני איש ימין מתון ואני חוזר ואומר בכל מקום שמניעיו של אורי אבנרי להתיחסותו הידועה לפלסטינאים בכלל ולמנהיגם יאסר ערפת בפרט הם מניעים של חפץ חיים ככתוב:"מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב… נצור לשונך מרע ודבריך מדבר מירמה…."אורי אבנרי אוהב עמו ישראל ודואג להמשכיותו של עם ישראל. הוא רואה את מהלכי ההסטוריה כמה צעדים קדימה ויודע(כמו שרובינו יודעים) שאפשר לחיות עם הערבים בשלום ובדו -קיום(ראו מה קורה בחיפה חמישים שנה ויותר). ניסינו בכל דרך למנוע מהם את הפיגועים ואיננו מצליחים.הדרך היחידה היא להגיע להסדר (ומהר) ולחתום על שולחן משא ומתן.
אורי ושכמותו יהוו את הגשר למשא ומתן,אולי לא עם ערפת אך בודאי עם מנהיג נבחר שלהם. הסכם שיחתם בין מנצח ומפסיד לא יחזיק מעמד ולכן ההסכם צריך להיות בין שני צדדים שווים ובתיווך מעצמה עולמית אחת או יותר.אורי אבנרי אל תשבר,יש אנשים רבים(ולוא דווקא מהמחנה שלך) שמעריכים את פועלך!
לאורי: ביטאת יפה את המחשבות שמציקות לי מזה זמן. כל פעם שמבקרים בשטח, רואים עדויות מזעזעות נוספות ל"שיטה" הישראלית, והיקף הדברים האלה גדול ומתרחב. אבל, כמי משמאמינה בהיגיון – הצגת הבעיה היא כבר מחצית הפיתרון! ועל כך תודתי.
לשכנע למכור אדמות במחירים מופקעים
זו דרך הרבה יותר מוסרית מהדרך שבה
בחרו ערביי חברון ב1939 כשרצו לראות
את עירם "נקיה מיהודים" .