דורי רם הגיב:

איך מערכת האתר מרשה פרסום של שירים שוביניסטיים שכאלו.
לא משנה מה המראיינת אומרת…. לדבריי הכותב חשוב איך היא נראית, מתנועעת ומפזזת את שפתיה …
הכותב כנראה חולה, הוא מתייחס אל האשה כאל שוק בשר.
בושה

לחבר מזרחי הגיב:

גם אם אתה בלתי מובן , מגיעות לך רוב תודות על נסיונך האמיתי להעשיר אותנו. שנה טובה מנתנאל

יורם בר-חיים הגיב:

אני חייב להודות שהפרשנות של דורי רם נראית לי סבירה בהחלט. השיר מציג ניגוד בין מציאות קשה ופוליטיקה אלימה לבין המראה העדין והבשר הענוג של שפתיי הקריינית. אפשר תמיד להציג זאת כ"הפוך על הפוך" אבל ברובד הבסיסי של הפרשנות ישנו צופה סקסיסט אשר הקריינית מסמלת עבורו את ההיבט הצורני של התקשורת – סקס-אפיל, משיכה, נשיות – אשר אמור להקל עליו את החיבור לתכנים האלימים שהיא מציגה.

הנח להם הגיב:

הנח לשני הקוראים הללו. שישארו בבורותם, בחשכת הכסילות המבורכת.

אמנון הגיב:

סליחה . אני מדבר בשם שני קוראים שלא מבינים למי יש בשר רך וענוג . מה הבעיה להסביר זאת ?

אמנון הגיב:

יצאתם מדעתכם . בשר ענג = תמונות קשות לצפייה ??? מה זה מבחן פסיכומטרי או מבחן כתמי רורשך ???
מדוע יש מתנדבים לשמש כסנגורים של החבר מזרחי . אם רוצה יגיב ואם לא נשאר בחשכה , סקרנים להבין את פשר השיר .

הפורץ אמנון הגיב:

אתה לא חבר ולא רצוי. אתה עוטף את טרחנותך
בנימוקי "דמוקרטיה" אך לא תרשה להתפרץ לביתך שלך. "הגדה השמאלית" אינה "פורום" אלא כלי
ביטוי של קבוצת עורכים וכותבים שאתה איננו
נמנה אליהם. "תגובותיך" כובשות את האתר ומטריחות את קוראיו יום וליל. לך לך ועזוב אותנו במנוחה.

נוני הגיב:

השמאל תמיד היה יותר ליבראלי מהימין.היתה פתיחות רעיונית השמאל לפשר לדברים שונים ואחרים להשמע ולהכתב.והנה יש לפנינו בטאון של שמאל אחר. ואולי כדברי אתר האינטרנט החדש ר ו ט ר .השמאל הוא ס מ ו ל .

לאמנון הגיב:

קיבלתי תפקיד לשמור על נוכחות במקום אזרחי מסוים. עומד לרשותי כל הזמן שבעולם עם מחשב המחובר לאינטרנט והמהירות נפלאה,צ’יק-צ’אק. נורא מצאו חן בעיני התשובות שלך. הן מענינות וממש לענין.מנגד יש תגובות מתלהמות שממש שונאות אותך,ואני לא מבינה על מה ולמה. הרי האתר פתוח לכולם וזו מטרתו להיות במה למגוון של דעות.מה שכן, עקבתי אחרי תגובותיך כמעט שנה אחורה ואתה המתמיד מכולם .יותר מיוסי שוורץ(שנואם נאומים ארוכים ומעיפים).יש בעיתון שלכם המון תגובות שממש יורקות שנאה לכל מי שלא חושב כמותם.ומכיוון שזה עיתון וירטואלי של השמאל השמאלי ושל גוש שלום אני לא מבינה איך הם כל כך עוינים ו"מסבירי פנים". לילה טוב מ.. תמר.

קוראי שירה הגיב:

כולם כאן קוראי שירה מבטן מלידה, בעלי רגישות ספרותית מדהימה ויכולת הבנה וניתוח מעמיקה.
ולאמנון: אתה פשוט אדם בעל ידע אדיר. אנציקלופדיה מהלכת. מעט מאוד אנשים הרי יודעים מהי אותה "קריינית", וטוב מאוד שאתה מבהיר זאת תוך שימוש בידע הנרחב שלך. תודה!

צור שפי הגיב:

הרבה מומחי תקשורת שפכו דיו על המגמה הממארת להפוך את החדשות לבידור, "אינפוטיימנט" בשפה המקצועית. בא מזרחי ובכמה שורות מצייר באופן חי את הסיטואציה. לא שוביניזם ולא בטיח אלא הברקה שירית מוצלחת. ברכותי.

לפי דעתי הגיב:

השיר נכתב מנקודת מבטו של אריק שרון, כשקריינית הטלוויזיה היא העם הפלשתינאי המהווה מושא לתשוקותיו האלימות והפרוורטיות של הפריימיניסטיר.
הפוליטיקאי הקטן והמתלהם הוא איש השמאל, אשר מנסה לעכב את מחול הדמים או לעצור בעדו, אך האווי חזק יותר מכל הגיון או שיקול דעת. בעולמו של אריק נמצא רק נתח הבשר.

נתן הגיב:

שיר מבריק !!

מיכל הגיב:

השיר ממש יפה אבל דורש המון מחשבה!!

שרון הגיב:

לדעתי המשורר שיחק באופן מורכב ומעודן עם הסתירות השונות בסיטואציה המוצגת.

האסוציאציה הראשונית היא מינית: פה רך, פוליטיקאי קטן מתלהט. ומוצדק להציג את הדברים כך, שכן כולנו יודעים שהחדשות מכוונות במודע ליצרים האפלים יותר של הצופים(רצח, מין, בצע, בגידה, עבריינות).

אבל המשורר עושה טוויסט מעניין לדמויות: הקריינית, שהציבו אותה להיות בתפקיד המתווכת החושנית/אימהית של רוע העולם, היא בעלת הכוח האמיתי: מטח שאלות נורה משפתיה. אולי היא גם הרוע האמיתי לדעת המשורר. שכן, נכון שישנן תמונות קשות על המסך, אבל מי יודע אם הן אמיתיות או לא, מה שבטוח הוא שמי שמבצע הרג בשידור חי לעיני המשורר זאת הקריינית.

מצד שני, הקריינית לא יורה סתם, היא הורגת במכוון מישהו ספציפי. לכן,אולי היא לא רעה, אלא להפך, היא בעצמה החדשות הטובות. שכן, היא החליטה לנצל את המעמד הנחות שהעניקו לה (את לא עושה חדשות, את רק מספרת סיפורי אימה לצופים לפני השינה) כדי לעשות ולשנות את המציאות: היא הורגת את הרע בשידור חי, גבר קטן שמתלהט מסבל אחרים.

לכן, השיר דווקא מעניק חוכמה וכוח לקריינית, היא עושה שימוש בעמדה העלובה שבה הוצבה כדי להבחין בין רע לטוב, והיא לא מהססת להרוג את הרע כשהוא מופיע. כך שלא תצטרך יותר לספר סיפורי אימה לצופים לפני השינה..

אבל מי באמת מנצח בסוף? הקריינית היפה הלוחמת ברוע, או חברת החדשות הצינית? נראה לי לפי סיום השיר שבסוף המאבק המתחולל לנגד עיניו, המשורר, למרות מודעותו, נכנע לכוחה של חברת החדשות. שכן, בסופו של מופע האימים והדמים הוא מוצא את עצמו בדיוק במצב שבו רצו שהוא יהיה: מותש ומבולבל, והדבר היחיד שהוא מוצא בו נחמה הוא שפתיה של הקריינית (ולכן, בסופו של דבר מאמציה של הקריינית לא צלחו, חברת החדשות ניצחה את כולם: גם את הקריינית וגם את המשורר..)

מה דעתכם..?

ערן קמחי הגיב:

אני סבור שהכל קשור לסחר ב פורקס