הוֹ אֶזְרָחִים יְקָרִים
הִתְכַּנְּסוּ כֻּלְּכֶם,
אַל יֶחְסַר בָּכֶם אִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּתֵּף,
בַּבַּקְּחָנַלְיָה הַגְּדוֹלָה.
בּוֹאוּ לִשְׁטֹף אֶת כְּאֶבְכֶם אֶל עֶרְוָתָהּ הַפְּעוּרָה, הַמְּצַפָּה,
הַחְדִּירוּ בָּהּ בְּזַעַם אֶת כָּל הַקָּנִים וְהַזְּחָלִים וְהֶאֲבָק.
הַרְאוּ לָהּ מִי הַבּוֹס כָּאן
מַלְּאוּ אוֹתָהּ עַד תֹּם
בְּזִרְמַת פִּגְזֵיכֶם, בְּלַהַט קְלִיעֵיכֶם.
וְאִם תִּצְעַק "לֹא"
וְאִם תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים
אַל דְּאָגָה –
הִיא לֹא יוֹדַעַת מַה הִיא רוֹצָה.
אַתֶּם הֲרֵי מַכִּירִים אוֹתָהּ:
הִיא אוֹהֶבֶת אֶת זֶה
חָזָק, מָהִיר וּבְאֹפֶן אֶלֶגַנְטִי.
הַצְמִידוּ אֶת גּוּפָהּ הַחַם
אֶל הָרִצְפָּה, אוֹ אֶל הָאַסְלָה
אַל תִּתְּנוּ לָהּ לָצֵאת
הָקִימוּ סְבִיבָהּ מַחְסוֹמִים.
בְּעִיטָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם
וַהֲדִיפַת בּוּלְדּוֹזֶר קַלָּה
יְרַכְּכוּ אוֹתָהּ
וְהִיא תִּשְׁקֹט אַרְבָּעִים שָׁנָה.
וְאַתֶּם – שׁוּב תִּהְיוּ רְגוּעִים
כְּאַחַד הָאָדָם
כְּאַחַד הָעַמִּים.
בּוֹאוּ, אֶזְרָחִים יְקָרִים:
בּוֹאוֹ נֹאהַב יַחְדָּו.
וּכְשֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר
וְאִם עֲדַיִן תַּרְגִּישׁוּ אֶת הַזַּעַם
וְדַמְכֶם יִתְסֹס בְּתַאֲוַת נָקָם
אַל דְּאָגָה:
הַנָּשִׁים מְחַכּוֹת בַּבַּיִת.
