כמה תוכניות כלכליות הציגו אנשי האוצר מאז כינונה של ממשלת שרון? זו שאלה מכשילה, מסוג השאלות: "כמה פעמים קוצץ תקציב החינוך והתרבות בשנים האחרונות?" ובכלל מי זוכר, למשל, את "תוכנית חומת מגן כלכלית חברתית – המדיניות הכלכלית לשנים 2002-2003″, שהוצגה על ידי שר האוצר הקודם סילבן שלום? אבל אל חשש. ספרנו אותן. ומאז שאריאל שרון נבחר לראשות הממשלה הוגשו חמש תוכניות כלכליות. התוכנית "החדשה", זו שהוצגה לממשלה לפני כמה שבועות וזכתה לתמיכת רוב חבריה, נקראת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל (שלב ב’ – המעבר לצמיחה)". זו תוכנית צפופה (יותר מ-180 עמודים!), ובה שורה ארוכה של "צעדים משלימים". על איזו "השלמה" מדובר? על השלמת התוכניות הקודמות, שהן למעשה השלמה של תוכניות שקדמו להן.

קחו למשל את "התוכנית להגברת הצמיחה – 1998″ (שר האוצר היה אז ח"כ דהיום של העבודה, אברהם בייגה שוחט). מעיון בתוכנית "להגברת הצמיחה" שהוצגה באוגוסט 1997 עולה כי הממשלה אז רצתה לממש כמה מהצעדים המופיעים עתה בתוכנית של נתניהו, לדוגמא: "תחרות בענף הזיקוק". ב-1997 החליטה הממשלה על "הפרדת הפעילות בחברת בתי הזיקוק בין בית הזיקוק בחיפה לבין בית הזיקוק באשדוד, במטרה ליצור שתי חברות ולהביא להעדר בעלות ממשלתית באחת מהן לפחות". איזה פרוזה! "להביא להעדר בעלות ממשלתית באחת מהן לפחות" או במלים אחרות: הפרטה. מה התקדם מאז? מעיון בדו"ח מבקר המדינה האחרון עולה כי המדינה עומדת "לפצות" את אחת ממשפחות אילי ההון המקומיות, האחים עופר, בגלל שהזיכיון של בתי הזיקוק עומד לפוג. האחים עופר מחזיקים ברבע מהבעלות (היתר בידי המדינה). המדינה עומדת להעביר לאחים עופר מאות מיליונים תמורת משהו שהיא אמורה לקבל בחינם! ומה התחזית שלנו להפרטת בתי הזיקוק? האחים עופר יקבלו את אחד מבתי הזיקוק חינם אין כסף, במקום הפיצוי שלא מגיע להם. ומה עוד יש בתוכנית של 1997? החמרת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה (הסעיף הזה בוצע עד תום!), גירוש עובדים זרים, הפרטת חברות ממשלתיות ובנקים.

כעבור שנתיים, באוגוסט 1999, הוצגה תוכנית נוספת תחת השם הסתמי "המדיניות הכלכלית לשנת 2000 – שינויים מבניים בענפי המשק". ומה בתוכנית? בין היתר "שילוב יצרנים פרטיים במשק החשמל" (האחים עופר ניסו ונכשלו); שילוב המגזר העסקי במקטע החלוקה במשק החשמל (הפרטה חלקית של חברת החשמל – טרם בוצע); פיצול בתי הזיקוק (כן, הסעיף הזה הועתק מהתוכנית הקודמת); שינוי מבנה הנמלים (ע"ע נתניהו את ליברמן); הפרטת מרכזי ההכשרה המקצועיים של משרד העובדה והרווחה; איחוד רשויות מקומיות; גירוש עובדים זרים; הפרטת חברות ממשלתיות ובנקים… עד כאן סעיפים נבחרים מתוך התוכניות שקדמו לחמשת התוכניות הכלכליות של הממשלה הזו.

ומה נשתנה בתוכנית הזו מכל התוכניות?

כאמור, מצד אחד זה מהלך "משלים", מנגד התוכנית הכלכלית האחרונה מהווה חידוש בגלל היקפה וצעדים שיינקטו (אם וכאשר היא תצא לפועל). כי אין לשכוח שחלק מהסעיפים השבים בכמה וכמה תוכניות לא יצאו לפועל בגלל התנגדות העובדים. עובדי הנמלים, למשל, באמצעות שביתות ועיצומים מונעים מזה שנים מספר את הפרטת מקום עבודתם.

ננסה לעמוד על הסעיפים העיקריים שבתוכנית החדשה, חלקם קשורים באישור הצעת התקציב. ניתן לחלק את הסעיפים לשנים: פגיעה בכלל העובדים והמובטלים ופגיעה רק בעובדים בשירות המדינה. אם כי יש מקרים כגון אותו עובד מע"צ העומד בפני פיטורים, בעקבות התוכנית, שייפגע גם בסעיפים אחרים – שהם מנת חלקם של כלל האוכלוסייה. רשימת הגזירות, המכות והפגיעות היא ארוכה למדי ואין בסדר הופעתן כדי ללמד על חומרתן:

• העלאת מחירי המים לצריכה ביתית ב-15 אגורות החל מ-1 בינואר 2004
  
  


• העלאת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עד 20%
  
  


• המע"מ, שהוא מס רגרסיבי במיוחד, לא יופחת מ-18% ל-17%, כפי שסוכם בתוכנית הקודמת
  
  


• ביטול ההוזלה בביטוח החובה לרכב, זאת חרף הצטברות עודפי כספים בחברות הביטוח. מדובר ב-1.5 מיליארד שקל שיועברו לאוצר
  
  


• העלאת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, בניגוד להמלצת ועדת וינוגרד בדבר הפחתה הדרגתית בשכר הלימוד. כמו כן יועלה שכר הלימוד לתלמידי תואר שני ב-20% (מ-11.2 אלף שקל בשנה  ל-13.5 אלף שקל)
  
  


• פיטורים בשירות הציבורי: מדובר על פיטורי אלפי עובדים.

להלן רשימת הצמצומים:

• איחוד מחוזות של משרדי הממשלה בצפון הארץ: פיטורי 212 עובדים
  
  


• הפרטה חלקית של השירות המטאורולוגי: 49 מפוטרים
  
  


• סגירת סניפים של משרד הרישוי בפריפריה: 50 מפורטים
  
  


• סגירת מע"צ והפרטת שירותיה: 700 עובדים הולכים הביתה
  
  


• צמצום פעילות המדען הראשי: 35 מפוטרים
  
  


• סגירת יחידת הכשרת כוח אדם בתיירות: עשרות מפוטרים
  
  


• צמצום פעילות יחידת הפיקוח על הצומח והחי במשרד החקלאות: עשרות מפוטרים
  
  


• צמצום הפעילות ביחידת שירותי ההדרכה של משרד החקלאות: 200 מפוטרים

עוד עשרות פיטורים צפויים בעקבות סגירת הרשות לפיתוח הגליל והרשות לפיתוח הנגב, יחד עם ביטול מחוזות משרד ראש הממשלה ברחבי הארץ. עוד מאות (ויש הסבורים שמדובר באלפים) פיטורים צפויים בעקבות סגירת בתי חולים, איחוד בתי חולים, פיצול והפרטת בתי הזיקוק, הפרטת הנמלים, הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית בדרך להפרטה, סגירת הטלוויזיה החינוכית, הפרטה חלקית של מכון התקנים, איחוד מערכי הגבייה של מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי, איחוד החברות העירוניות-ממשלתיות לדיור, הפרטות בזק, בנק לאומי ובנק דיסקונט, פיצול חברת מקורות לכמה גורמים לקראת הפרטתם, פתיחת השערים ליבוא אבקת חלב במחירי היצף. היתכן שאין איש יודע את מספרם המדויק של המפוטרים? בכל תוכניות הממשלה, בעבר ובהווה, לא עסקו מעולם בשאלת השלכות הצעדים הכלכליים על תחום התעסוקה (או ליתר דיוק: תוספת מובטלים למשק) אלא במדד אחד, בודד ובולט: "הגברת התחרות וייעול המשק":

• הפחתת מספר השעות הנוספות במגזר הציבורי
  
  


• שינוי בחוק עובדי חברות כוח אדם, כך שהעובדים יתקשו לקבל פיצויי פיטורין ולא יוכלו לקבל תנאי עבודה ושכר הדומים לעובדים הקבועים
  
  


• הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי במס, כך שבהדרגה סף המס ירד (רמת השכר שמתחתיה לא משלמים מס הכנסה) על מנת שגם אלה המשתכרים שכר מינימום או מתחת לשכר המינימום ישלמו מס הכנסה
  
  


• הנהגת תשלום מס מלא בתקופת הפנסיה המוקדמת עד לגיל פרישה והגדלת תשלום המס על מענק פרישה
  
  


• העלאת גיל הפרישה לגבר ל-67 שנה
  
  


• ביטול ההנחות בארנונה לגמלאים
  
  


• קיצוץ גמלת הנכות וביטול הזכאות להבטחת הכנסה למחזיקים רכב ישן. עוד תבוטל הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב שילדיהם נכים
  
  


• קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי עבור שלושת הילדים הראשונים. זאת לאחר קיצוצים רבים שנעשו באחרונה
  
  


• הפעלת "תוכנית ויסקונסין" שפירושה: שלילת קצבה למי שלא יוצא לעבודה על פי החלטת חברת השמה (פרטית כמובן). אדם שלא יימצא עבורו מקום עבודה (ומתברר שיש מקרים כאלה, גם לאוצר הגיעו השמועות על הגידול החד באבטלה) יחויב ב"שירות קהילתי"
  
  


• שלילת שכר דירה לזוגות צעירים, לוותיקים ולמשפחות חד-הוריות. יונהג "מבחן הכנסה" כדי לקבל השתתפות בשכר דירה. כמו כן יצומצם הסיוע למשפחות חד-הוריות לרכישת דירה ויצומצם הסיוע בשכר דירה הניתן לעולים קשישים
  
  


• העלאת שכר הדירה למשתכני הדיור הציבורי. מוצע להעלות את שכר הדירה בכ-20%
  
  


• הקטנת סל הבריאות ב-250 מיליון שקל וצמצום ההשתתפות במימון הפריה חוץ גופית
  
  


• סגירת שלושה בתי חולים (פלימן בחיפה, הגריאטרי בראשון לציון ובבת-ים: בית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל), הפרטת בית חולים וולפסון על ידי העברתו לניהול קופת חולים ואיחוד שני בתי חולים בחיפה: רמב"ם ובני ציון

ובכך לא מסתיימת הרשימה. אלה רק הנקודות הבולטות.

הרבה מכות ומה המשותף ביניהן?

מול מבול הסעיפים הקשים מנשוא (לאן ילך חולה הנפש המאושפז באברבאנל? ומה תעשה אחות סיעודית העובדת בבי"ח פלימן?) נשאלות כמה שאלות. והראשונה: האם יש היגיון בתוכנית? האם יש באוצר הסבורים שמהתוכנית תצמח טובה לחברה… או למשק?

ההסבר הממסדי המקובל הוא ש"המשק במשבר" והדבר נכון, המשק הקפיטליסטי הישראלי במשבר עמוק. ההסבר השני נעוץ ב"עימות". בעברית ממשלתית המושג הזה בא להחליף את מה שמובן לכל: המשך הכיבוש. ומול המושג "עימות" פקידים בכירים, תעשיינים, מעסיקים, כלכלנים ומרצים לכלכלה עוברים לדום. ולא חשוב אם הם מצביעי ליכוד, העבודה או מרצ. הרי ה"עימות" או "המצב" בדומה לאבטלה הם כוח עליון – דבר מה שאין לבני אנוש כל שליטה עליו. אפשר "לנהל משברים", אבל לפתור אותם? להפסיק את הכיבוש? ליצור מקומות עבודה חדשים? מה פתאום!

עד כאן ההסבר הממסדי. אבל קיים היגיון עמוק יותר לשורה הארוכה של תוכניות כלכליות ולמבול הסעיפים האנטי-חברתיים. וזהו ההיגיון המעמדי. כי אותה ממשלה הדואגת לפגוע קשה כל כך בשכבות העממיות (אגב, זו פגיעה דמוקרטית למדי – 80% מהאוכלוסייה נפגעים מצעדים אלה!), היא מקלה על בעלי ההון. לא רק על בעלי השכר הגבוה באמת, באמצעות הקלות במס. הבסיס של התוכנית היא העברה מסיבית של נכסים שבידי המדינה לידיהן של עשרות המשפחות השולטות במשק הישראלי. הרי מי יזכה בנמלים לאחר הפרטתם? מי מרוויח מ"הגמשת" תנאי התעסוקה של עובדי חברות כוח אדם? כמה מיליארדים יתוספו לחשבונות בעלי ההון בעקבות הפחתת עלות העבודה ותוספת המובטלים?

Share on Facebook