ישבתי אתמול בחברת קרובי משפחה. התפתחה שיחה בנושא קרנות הפנסייה, ואחד מהקרובים אמר: "עד שסוף סוף באה ממשלה שמשקיעה 70 מיליארד שקל בקרנות הפנסייה ההסתדרותיות, מצילה אותן ומונעת את הניהול הכושל שלהן שהעביר מהן כספים ל"הפועל תל-אביב" – אז אתה מתנגד גם לזה!" לא עזרו כל ההסברים שהממשלה לא משקיעה בקרנות אפילו אגורה, ושהחישוב הזה של "70 מיליארד שקל" אמור להתקבל כתוצאה מהטלת העול על עמיתי הקרנות (העלאת דמי הגמולים ודחיית גיל הפרישה), ועל המעסיקים (העלאת דמי הגמולים, תמורת הטבה במיסוי). האיש היה משוכנע בצדקת דרכו של ביבי נתניהו, ותיאר אותו כמציל המשק.
קו השבר האישי שלי לגבי אמירת האמת של קברניטי המדינה ודובריהם (הן האזרחיים והן הצבאיים) היה במלחמת יום הכיפורים. עד אז האמנו תמיד שבישראל מדווחים לציבור דיווחי אמת, ורק אצל הערבים השקר הוא תרבות שמעוגנת ב"מנטליות" שלהם. לאט לאט מסתבר שגם לפני 1973 היו מנהיגי ישראל נגועים בהטעיות ובשקרים, וכנראה שצדיקי אמת אף פעם לא היו כאן.
הצירוף שרון-נתניהו הביא את השקר לדרגת אמנות. יכולתם לגרום לציבור הישראלי להגדירם כ"חזקים" ו"אמינים" מעידה יותר על עליבותו של הציבור מאשר על כשרונותיהם שלהם.
ובכל זאת – הלב מתפלץ!
כל כך הרבה אמירות והבטחות מתנפצות אל מציאות היומיום המדממת (כן – גם עוני ורעב הן מציאות מדממת) – אבל עמישראל מכופף את ראשו, מגיש את גוו למהלומות נוספות ונותן ב"מנהיגות" אמון מחודש ומחוזק בכל פעם.
לראות את ויקי קנפו וביבי מתנשקים במצפה רמון לפני הבחירות המקומיות! מחזה מביש (את ויקי, את ביבי כלום לא מביש)!
בדרך כלל נחשב משרד האוצר לקבר פוליטי מבחינת התקדמות האוחז בתיק כפוי הטובה הזה. ביבי נתניהו הופך את היוצרות. הוא יבצע את קפיצתו לקדנציה שנייה בראשות הממשלה דווקא ממשרד האוצר! "הקוסם" שכופף את עמיר פרץ ("מנהיג עובדים אותנטי"), שובר העבודה המאורגנת בישראל בעזרתו של בית הדין לעבודה שחל עליו מורא ביטולו, מוביל כספי קרנות הפנסייה לקבוצת המשפחות ששולטות בבורסה – הוא יצא "גבר"!
חזרה לקרוב משפחתי מאמש. האיש נאטם וסירב לשמוע כאשר אמרתי לו שיש המון כסף פנוי למדינת ישראל – אלא שהוא נערם ב"מזרח". שם, רחוק, מעבר להרי החושך של השטחים הכבושים, הוא קבור בקברי המונים (תרתי משמע).
מסקנות?
יותר ויותר אני מתקרב להכרה כי במשטר שהדמוקרטיה היא עבורו רק מס שפתיים יש להילחם באמצעים בלתי דמוקרטיים. נכון – צריך להיות מוכנים להפרות חוק מאסיביות. השבתות כלליות גם ללא אישור המשטרה ובתי המשפט, מצור אישי על שרי הממשלה, שביתת רעב המונית, חסימת התנועה (אנחנו יהודים – לא יירו בנו ככלבים לצורך "שמירה על צירי תנועה פתוחים") – ושלל אמצעים סמי-אנרכיסטיים. כן – וצריך להיות מוכנים לשלם מחיר אישי של ישיבה בבתי סוהר!
במדינות משטרה רודניות קרסו משטרים בכוחו של המון זועם. תציף ממשלת הדמים (שוב- תרתי משמע) את בתי הסוהר באזרחים המורדים, ואז תיפול! או אז יישבר מיתוס ה"אמת" וייחשפו שקרי המנהיגות אחד לאחד!!!
מדוע אין תגובות?!
אכן חטאתי!
אך לפני חודשיים כתבתי שהיות ואנחנו יהודים – לא יירו בנו ככלבים.
ותראו מה קרה כאן מאז – לא רק שיש יהודים שראויים להיירות (ואכן יורים עליהם).
עכשיו גם צלמים מועדים להוצאה להורג!
סליחה על התמימות הישנה!
שלום אני בין שני עשורים ושלוש שנים חבל שאנחנו ממש הוכלים אחד את השני במדינה הזו והכל לתימיון במדינה כזו אני לא הרצה לגדל את ילדי.הוא שאתה טורף הוא שאתה ניטרף.פשוט חבל על המחשבה הכל לטימיון בסופו של דבר כולם מגיעים לאוטו מקום.