"שלטונות צה"ל עוברים על החוק בכך שהם מתעלמים מן המהפכה החוקתית שהתחוללה בישראל בעשר השנים האחרונות, ואשר מחייבת אותם להעניק פטור לסרבני מצפון". כך אמר עו"ד דב חנין בבית הדין הצבאי ביפו בעת סיכומי ההגנה במשפטם של חמשת סרבני הכיבוש. הישיבה התקיימה ביום ג’ האחרון.
עוד בטרם החלה ישיבת בית הדין הצבאי, הפגינו במקום כמאה מתומכי חמשת סרבני המצפון חגי מטר, מתן קמינר, שימרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט הכלואים זה יותר משנה ועומדים לדין צבאי בגלל סירובם להתגייס לצבא כיבוש המדכא עם אחר. בהפגנה השתתפו חברי הכנסת עיסאם מחול (חד"ש), מוחמד ברכה (חד"ש), רומן ברונפמן (מרצ) וח"כ לשעבר תמר גוז’נסקי.
עוד הדגיש עו"ד חנין בסיכומי ההגנה כי "כבר היום, חופש המצפון הוא זכות חוקתית המוכרת בחוק הישראלי, וזאת מאז נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חוק זה נותן מעמד על-חוקי מחייב לזכויות האדם הבסיסיות ובתוכן חופש המצפון. שלטונות צה"ל אינם יכולים יותר להתייחס לפטור מטעמי מצפון כמין טובה שהם יכולים לתת או לא לתת על פי שיקול דעתם. חופש המצפון הוא זכות בסיסית המובטחת על פי חוק לכל אזרחי ישראל, וכל רשויות המדינה כולל רשויות צה"ל מחויבות לשמור על זכות זאת ולהכיר בה. על כן, כאשר שלטונות הצבא נותנים לסרבן מצפון פקודה להתגייס, זאת היא פקודה בלתי חוקית שהסרבן אינו מחויב לציית לה, ובית הדין צריך למצוא את חמשת הנאשמים זכאים מן האישום של סירוב פקודה.
בדבריו הרבה עו"ד חנין לצטט מדבריו ופסקי דינו של השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, וכן של שופטים אחרים ושל מומחים משפטיים ידועי שם בארץ ובעולם. "על פי קביעת נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והשופטת דורית בייניש, מותר לפגוע בזכות יסוד חוקתית רק אם קיימת ודאות קרובה או חשש ממשי לפגיעה בערך חברתי אחר, וגם אז מותר לנקוט את האמצעי רק אם אותה המטרה לא תושג באמצעי פוגע פחות. הצבא לא ניסה כלל להוכיח כי היה עליו לגייס בכח את הסרבנים ולפגוע בכך פגיעה קשה בחופש המצפון שלהם, וכי הדבר היה הכרחי כדי לקיים את ביטחון המדינה או את השוויון בפני החוק. היה לצבא מאד קשה להוכיח זאת, והוא בכלל לא ניסה. במה היו נפגעים ביטחון המדינה או השוויון בפני החוק אם במקום לעמוד למשפט ולשבת בכלא, חמשת הצעירים האלה היו מבצעים שירות אזרחי אלטרנטיבי לטובת החברה הישראלית למשך שלוש שנים, כפי שהם הביעו נכונות לבצע?"
עו"ד חנין דחה מכל וכל את טענת התובע כי הכרה בחופש המצפון תגרום אנרכיה. "חופש המצפון אינו נותן לכל אחד זכות לעשות כל דבר. הוא נותן לאדם זכות להימנע ממעשים הנוגדים את התחושה המוסרית הפנימית העמוקה ביותר שלו, תחושה של טוב ורע, של מותר ואסור, שהוא אינו מתכוון בשום אופן לעבור עליה. חמשת הנאשמים במשפט זה הרימו את נטל ההוכחה והראו כי התנגדותם לשלטון הכיבוש על בני העם הפלסטיני היא אכן עניין מצפוני עמוק".
"כל הטענות על ‘אנרכיה’ הן כוזבות" הוסיף עו"ד חנין. "אין בהיסטוריה אפילו מקרה אחד של חברה שהתפוררה בגלל סרבנות מצפונית, אבל ישנם בהיסטוריה עשרות מקרים של אסונות ומעשי זוועה נוראים שנגרמו בגלל עודף של צייתנות בלתי מצפונית ונכונות של אנשים לשתף פעולה עם מעשי רשע. ניסויים שערכו פסיכולוגים חברתיים הראו כי יש בחברה האנושית נטייה חזקה להשלים עם מעשי זוועה ואף ליטול בהם חלק, לאו דווקא מתוך סאדיזם או אכזריות לשמה אלא פשוט מתוך ציות למי שנתפס כבעל סמכות. לכן על החברה להוקיר את מי שמוכן לשחות נגד הזרם."
עו"ד חנין הזכיר את הפילוסוף האמריקאי דיויד תורו, שישב בכלא בשנת 1846 בשל סירובו לשלם מסים שנועדו למימון המלחמה בה כבשה ארה"ב את מכסיקו, וציין כי כתביו של תורו בהם הסביר והצדיק את סרבנותו נחשבים כיום נכסי צאן ברזל של התרבות האמריקאית והעולמית. כמו כן הזכיר את הרייט טובמן, שנלחמה נגד העבדות במאה ה-19 ויצאה לשחרר עבדים מבעליהם ולהבריח אותם אל החופש. "בזמנה, הרייט טובמן היתה עבריינית פלילית. היא הפרה את החוק בכוונה תחילה ובמצח נחושה, פגעה פגיעה חמורה בזכות הקניין ו’גנבה’ את העבדים שנחשבו כרכושם של בעלי האחוזות בדרום ארה"ב. היום היא נחשבת כגיבורה ואילו בעלי העבדים והנוגשים המצליפים הם הנחשבים כפושעים", אמר עו"ד חנין.
בסיום סיכומי ההגנה ביקש אב בית הדין, אל"מ אבי לוי, את תגובת התובע ירון קוסטליץ לטיעוניו של עו"ד חנין. קוסטליץ טען בתגובה כי עתירתו של הסרבן סגן (מיל.) דוד זונשיין נדונה כבר אחרי שהתחוללה "המהפכה החוקתית" ולמרות זאת בג"צ דחה את עתירתו. עו"ד חנין הגיב ואמר כי בג"ץ זונשיין התייחס לסרבני שטחים, המוכנים לשרת בצבא אך מתנגדים לפקודה ספציפית, ואת זאת קבע בג"ץ כתופעה בלתי לגיטימית העלולה לפורר את הצבא. "שופטי בג"ץ קבעו שאין להכניס ויכוחים פוליטיים לתוך הצבא, אך הנאשמים במשפט הנוכחי אינם מבקשים לעשות זאת – להיפך, כל הבעיה היא שהם רוצים ודורשים להישאר מחוץ למסגרת הצבא ואילו הצבא הוא זה שמנסה להכניס אותם לתוך שורותיו כנגד רצונם."
אב בית הדין הודה לתובע ולסנגור על העבודה הרבה שהשקיעו בניהול המשפט וציין כי המדובר במקרה קשה ומסובך, וכי צפוי פרק זמן של מספר שבועות עד שיינתן פסק הדין.
מה?!
רגע רגע, עו"ד דב חנין הביע התנגדות לסרבנות כיבוש (סרבנות פוליטית) או שרק נדמה לי בגלל אי הבנה של דבריו?
עו"ד חנין לא הביע כל התנגדות לסרבנות כיבוש.נהפוך הוא. הטיעון אליו אתה מתייחס הוא איבחון משפטי של פס"ד זונשיין מפרשת החמישה.