"המשטרה, במלים עדינות, פשטה את הרגל. יש בה הרבה רצון טוב, אבל התקציב למלחמה בפשע-נגמר", כתב בוקי נאה ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר. "משטרת ישראל במצבה הנוכחי לא בנויה לטפל בכל הצרות של האזרחים שנופלות לה על הראש, כי נגמר לה התקציב להילחם בפשע, ואפילו נייר לפקס ונייר טואלט לבית השימוש בתחנות המשטרה כבר אין לה…".

זו המציאות: מרבית השוטרים עוסקים בשמירת הכיבוש ובניסיונות למניעת פיגועים. אין במשטרה מי שיעסוק בהגנה על חיי האזרחים, רכושם, ביטחונם ובשמירת הסדר הציבורי. המדינה אינה יכולה לממן את המשאבים בכוח אדם שהמשטרה זקוקה להם כדי לבצע את מטלותיה: הגנה על ביטחון הציבור. כשם שלצה"ל אין תקציב וכוח אדם לשמירת הכיבוש וההתנחלויות, ולכן מגייסים את המילואים ומבטלים אימונים – התוצאה: החיילים אינם מאומנים ואינם כשירים לבצע את תפקידם כראוי.

דומה המצב בתשתיות: במפעל חיפה כימיקלים לא תקצבו את הממון הדרוש לתחזוקה שוטפת – זו היא הסיבה לשריפות ולתקלות שהביאו לסגירת המפעל. בצה"ל נהרגים חיילים בגלל תקלות שמקורן במחסור בתקציבים – אך בצבא לא סוגרים את העסק, כי עדיין מכסת ההרוגים אינה קריטית דייה כדי לכפות על הממשלה את שינוי מדיניותה. ראשי הצבא מבינים זאת וקוראים בגלוי לשינוי מדיניותו של שרון (או העדר מדיניותו) כלפי הפלסטינים: רק לפני ימים אחדים היתה נחושה ממשלת שרון שלא לתת שום הקלות ובוודאי שלא לחדול מחיסולים וממשטר הדיכוי בשטחים – כל עוד תפורק תשתית הטרור. לפתע נשמעות זמירות חדשות ממשרדי ראש הממשלה והחוץ המודיעים לאבו-עלא, אם רק יצהיר על כוונות להפסקת האלימות, תהייה מוכנה ממשלת ישראל לחדול מחיסוליה. אולי. יתכן שממשלת שרון-איתם-לפיד מתחילה להכין את פינוין של התנחלויות מבודדות ומציעה עוד שינויים בשטחים הכבושים.

השינוי בעמדותיה של ממשלת הימין לא התחולל כתוצאה מלחץ אמריקאי – וואשינגטון מסרבת להתערב. הסיבות לשינוי לכאורה הן: המפולת הדוהרת שעיקרה קריסת הכלכלה, הסדר הציבורי והתמוטטות המסד של ביטחון הפנים. שרון בעקבות הרמטכ"ל יעלון קלט שישראל מנוצחת באינתיפאדה, ומדיניות הכוח אינה מועילה. שרון קלט שאם לא יביא שוב להודנה אותה דחה מכל וכל – אין כל סיכוי לפתרון המצב החמור.

ראשי האוצר ובנק ישראל יודעים היטב שכותרות הכזב שהם מוכרים לעיתונות הקנויה, על תחילתו של שגשוג כלכלי, הן שקר נחרץ. יש אולי שיפור במצב הרוח הצרכני ואולי יש עלייה במספר אלה המתכוונים לרכוש דיור וריהוט – אך למרות סקרים בלתי מהימנים כאלה – המשתתפים בהם אינם עושים בפועל את מה שהם משיבים לסוקרים. האמת היא, שהציבור ממשיך למשוך את כספיו מקופות הגמל. מתחילת השנה משכו המפקידים 4.3 מיליארד שקל מאפיקי החיסכון. דיווח זה מעיד על כך שמי שמשתכרים פחות – מושכים את חסכונותיהם כדי להתקיים. זו היא תופעה חמורה, שתרוקן בתוך שנים אחדות את כספי החסכונות שהם הגב הכלכלי של הציבור. בפועל, יש ירידה של 6.4% בהוצאה המשפחתית על מזון (ב-12 החודשים האחרונים). מכיוון שמספר הנפשות לא פחת משמעות הדבר: אזרחים הצוללים אל מתחת לקו העוני אוכלים מעט מאוד. בסקירה אחרת נמצא גידול בקניות באמצעות כרטיסי אשראי, והשימוש בהם בישראל גבוה לעומת מדינות אחרות. הסיבה שוב: מחסור במזומנים וניסיון להמשיך להתקיים באמצעות אשראי, שלא ניתן יהיה לפרוע.

לכל הנתונים החמורים האלה נוספות הידיעות על המשך הירידות בהשקעות זרות, ביצוא וביתרות המט"ח של בנק ישראל: כל האינדיקטורים מורים על המשך ההידרדרות הכלכלית של המדינה. נוספת לכל אלה ההידרדרות הפנימית בביטחון הציבור ואיכות חייו. כאשר פושעים מקומיים ומיובאים שולטים במרכזי המסחר ומאיימים על אזרחים ישרים ותמימים – מצב כזה מביא רבים לחשוב ולומר: "כך זה לא יוכל להימשך".

לכן מנסה עתה שרון לאחז את עיני הפלסטינים בהצעות להקלות. זאת בשעה שלפחות אחד משריו מקושר לפשע המאורגן ומעט המשתתפים בבחירות המקומיות הצביע ברוב היישובים נגד מועמדיו. ההקלות לפלסטינים נועדו להמשיך בשלטון הכיבוש וההתנחלויות מבלי שיהיה עליו להקצות אמצעים נוספים לדיכוי העם הנכבש, ולהפחית עוד יותר את המשאבים לרווחה, בריאות, חינוך ולביטחון הציבור מפני גל הפשע החמור. שרון אינו רוצה, או אינו מסוגל להבין, שתיקונים קוסמטיים לא יגרמו לשינוי בחברה הפלסטינית, כל עוד יימשך הכיבוש האכזרי, הגורם להתגברותה של ההתנגדות העממית בשטחים הכבושים. זאת מבלי שיהיה קשר פורמלי או תלות מינהלית עם ההנהגה הפלסטינית ברמאללה.

כל יום וכל שעה החולפים מבלי שממשלת שרון-איתם-לפיד תשנה את סדר עדיפותיה פירושו המשך הדרדרותה של מדינת ישראל לתהום, והיא תופקר לחסדיו של הפשע המאורגן בתוכה.

Share on Facebook