הסכמתם של ארבעה מראשי השב"כ לשעבר להתייצב ולהזהיר מעל דפי העיתון את הציבור הישראלי מפני הדרך המסוכנת שבה מוליכה אותו ממשלתו, בסירובה להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים ובהמשיכה במדיניות הדיכוי וההשפלה – היא עצמה יש בה הרבה סימנים מעודדים. מעודד לחשוב שאנשים, להם הילה של עמידה רבת שנים על משמר הביטחון, אומרים דברים דומים לאלה שאנו כבר אומרים זמן רב: שאפשר להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים; שהסדר כזה יתכן אך ורק בסיום הכיבוש; בחזרה לגבולות 67′ ובפירוק ההתנחלויות; שהכיבוש והדיכוי מגבירים את ההתנגדות ואת הטרור ומסכנים את החוסן המוסרי שלנו עצמנו. וכל שאר הדברים הנכונים שאנחנו יודעים, אבל הממשלה הזאת, ואותם חלקים מהציבור המקבלים ללא מחשבה את סיסמאותיה – מתעלמים מהם.
הייתי אומר שבונוס נוסף שקיבלנו בראיון המרובע שנדפס ב"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע נובע מהשאלה שנשאלו המרואיינים כיצד מתיישבות עמדותיהם עכשיו עם ההמלצות שהמליצו בהיותם ראשי השירות. תשובתם היתה שראשי השירות אינם חופשיים להמליץ כל המלצה והם צריכים להמציא לראשי הממשלה את ההמלצות שבהן הם מעוניינים. אחד מהם אפילו הרחיק לכת וקבע שראש השירות הנוכחי, אבי דיכטר, שמייחסים לו התנגדות נחרצת למהלך שאפילו הרמטכ"ל כבר ממליץ עליו – מהלך של הקלת עול הדיכוי שאנחנו מדכאים את הפלסטינים – אף הוא חושב אולי כמותם, ואולי גם יאמר את זה כשישתחרר, אבל אינו חופשי לומר מה שהוא חושב מפני שהוא צריך לומר מה ששרון רוצה שיאמר. אולי הם צודקים ואולי לא. אבל הם כבר מדברים.
שאבתי גם עידוד מכך ששלושה מראשי השירות התייצבו לצד עמי איילון, ונתנו את חסותם למסע ההחתמה שהוא עורך עכשיו למען תוכנית השלום הישראלי-פלסטיני המשותפת לו ולפרופ’ סרי נוסייבה. הם אף העניקו לו את חתימותיהם, אמרו דברים בזכות מסמך ז’נבה, בנשימה אחת עם התמיכה שהעניקו למסמך איילון. משמע העיקרון חשוב בעיניהם ולא הפרטים, המדיניות ולא החברים.
וצר היה לי לראות שהעיתון לא יכול היה להתאפק מסקופ מרעיש שכזה שנזדמן לו – ארבעה ראשי שב"כ לשעבר המסכימים להתראיין אצלו יחד ולהציג את עמדותיהם. למרות כל זאת העיתון מצא לנכון לטשטש בעמוד הראשון של גיליון יום ו’ את המסר שלהם. הכותרת הראשית לכל רוחב העמוד היתה: "4 ראשי השב"כ מזהירים: ישראל בסכנה חמורה". אתה הבנת את זה, ברוך? הרי כותרת כזאת מעוררת בלב הקוראים את הרפלקס המותנה הקבוע המייחס את הסכנות הצפויות לישראל מאויביה החיצוניים כמובן. ומפני מה יכולים ראשי השב"כ להזהיר אם לא מפני הערבים? אמנם מי שיקרא את הראיון עצמו ידע – אם ירצה לדעת – שהסכנה החמורה הצפויה לישראל היא ממדיניותה שלה ולא מן הפלסטינים. שאנחנו האויב של עצמנו. אבל, בינינו לבין עצמנו, כמה קוראים את הכותרת הראשית וכמה קוראים את הטקסט בעמודים הפנימיים?
ועוד שמחה
עוד שמחה היתה לי השבוע למקרא פסק דין הבג"ץ בעניין החלטת הצנזורה של המועצה לביקורת סרטים לאסור את הקרנת הסרט "ג’נין, ג’נין", מפני שהוא מציג בצורה שקרית את מה שהיה שם. לא ראיתי את הסרט ואיני יכול להמליץ או לא להמליץ לראותו, וודאי שאיני יכול לומר אם התיאור שהוא מתאר את האירועים שהיו שם הוא אמת או שקר, או משהו שביניהם. מה שקומם אותי, וכתבתי על כך לפני כשנה כאן, היו נימוקיה של הצנזורה בפסילת הסרט.
לא ברור לי בדיוק מה התפקיד שנותר לצנזורה ומפני מה היא אמורה להגן על הציבור, אבל דבר אחד היה ברור לי מראש: אין זה מתפקידם של פקידים ממונים להחליט מה אמת ומה לא אמת. בעצם אין זה מתפקידו של מוסד כלשהו, אבל בוודאי לא של הצנזורה. כל אדם רשאי לקרוא כל גרסה שהיא אודות אירועים שהיו – כלומר מותר לפרסם כל גרסה כזו – והוא יחליט לעצמו מה אמת ומה לא. אין אמת אחת רשמית, מוסמכת, מאושרת בידי השלטונות או מישהו מטעמם. מי שחושב שמה שמוצג בסרט "ג’נין, ג’נין" הוא שקר, יכול להביע את דעתו. הוא יכול אפילו לעשות סרט שיציג את האירועים מנקודת מבט אחרת. אבל אין זה מתפקידה של הצנזורה להתיר את הצגת "האמת" ולאסור את הצגת "השקר".
ולכן שמחתי על החלטת בית המשפט העליון שאישרה כי המועצה חרגה מסמכותה כשפסלה את הסרט משום שיש בו דברים שאינם אמת. עכשיו אולי אלך לראותו ואחליט לעצמי מה אני מקבל כאמת ומה לא. זו זכותי כאדם אוטונומי שאינו צריך שיגידו לו מה אמת ומה שקר. ואני יכול רק לקוות שהלחצים המופעלים על בית המשפט העליון לא יביאוהו לחזור בו מהחלטה נכונה זו, שרק בגלל הירידה המוסרית שאנחנו שרויים בה, אפשר לקרוא לה "אמיצה".
העם האיטלקי מדבר
בחדשות הטלוויזיה סיפרו על השוטרים האיטלקים שנהרגו בהתקפה מן המארב בעיראק. ואחר כך הוסיף הקריין משהו משלו (או ממה שכתבו לו עורכי התוכנית) ואני מצטט מהזיכרון: ההתקפה הטרוריסטית לא הרתיעה את הציבור האיטלקי. קודם היו שם ששאלו את עצמם מה יש לאיטליה לחפש בעיראק, וכעת נשמעים בציבור קולות הקוראים להמשיך במעורבותה של איטליה. כך אמר הקריין ועל המסך ביצבץ ראש של אשה אחת שקראה לממשלה לא להירתע או משהו כזה. אם לא אומר לכם מי היתה אשה זו, שלדברי הקריין היא מייצגת את "הציבור האיטלקי", לא תנחשו לעולם. אבל לעולם! ובכן, זו היתה אלסנדרה מוסוליני, נכדתו של הדיקטטור. אכן מדגם מייצג ביותר. לפחות לפי דעת עורכי החדשות בטלוויזיה (וסליחה שלא זכור לי אם מדובר בערוץ הראשון או השני).
גם ברמר מדבר
ובחדשות הרדיו סופר שברמר, הנציג (הנציב?) האמריקאי בעיראק אמר שארה"ב תעביר בתוך חודשים אחדים את השלטון לממשלה עיראקית "עצמאית", אבל "הבהיר" (אני מת על המלה הזאת – לא אמר, סיפר, הודיע, גילה, טען, אלא "הבהיר"! עכשיו ברור?) שהצבא האמריקאי ימשיך להישאר בעיראק גם לאחר מכן. אם הממשלה החדשה תבקש זאת ממנו, הוסיף במחשבה מאוחרת. חסר לה שלא תבקש…
ברור כתמיד. תודה.
קראתי וגם נהניתי
אולי היו פחדנים בעבר – היום הם בשורת האמיצים עם הרמטכ"ל שחק,האלוף מצנע ואלופים
רבים אחרים – כן ירבו.
בואו נשים את הדברים על השולחן:
4 ראשי השב"כ לשעבר הם פחדנים עלובים, משום שבתקופה שבה הם מלאו את תפקידם הם לא עשו דבר שהיה עלול לסכן את הקריירה שלהם.
בדומה לכל הקצינים הבכירים שהבינו שלצה"ל לא היה מה לחפש בלבנון רק אחרי שהם השתחררו, ובדומה לכל חייל שמשרת היום בקבע ולא מוכן לעשות שום דבר שיסכן את הפנסיה שלו. כולם מוכרים את נשמתם תמורת בצע כסף.
אולי יואיל שחם להבהיר לגולשים כמה תהיות – האם באמת לערבים אין אשמה כלשהי בסכסוך או שהם טלית שכולה תכלת . אם היה יכול איזה משטר היה רוצה לראות בעיראק דמוי סוריה אירן או קובה ? האם ראית את הסרט ג’נין ג’נין ? האם כל הנאמר בו הוא אמת וגירסת הצבא היא שקר מוחלט ?
ראיתי את הסרט ג’נין ג’נין ואני מתפלא עליך אינדיאני. רק השבוע ראש הצבא שלך אישר כי שיקר לך ולכולנו במצח נחושה. כמה פעמים מוחמד בכרי שיקר לך או לציבור כלשהו? והרי זו לא הפעם הראשונה שהצבא נתפס משקר. הגיון פשוט אומר שהצבא משקר ובכרי לא. יכול להיות שבסרט יש הגזמות, אך דבר מכך לא הוכח.
הסרט ג’נין ג’נין הוא סרט תעמולה שקרי ועוין ומשרת את מחנה הסירוב שבקרב הפלסטינאים.
כדרכך החבר שחם אינך עונה לשאלתי – אני חוזר עליה איזה משטר אתה רוצה לראות בעירק ? האם אין לערבים אשמה כלשהי בסכסוך הזה .האם הגזמות בסרט היסטורי הן לא שקרים .אם כל אנשי הצבא "שלהם" הם שקרנים מי ערב לך כי בכרי המגזים ידע או עצם עיין על קרוביו החבלנים. גוזמאי הבדאי.
דוד שחם אינו משיב לאינדיאנים.
כנראה שלתלונותיהם של תושבי חברון היהודיים
לאורך השנים שהשב"כ הוא אירגון בעל אורינטציה
שמאלנית שמתנכל להם – היה בסיס אמיתי .
שתיקה פירושה כהודיה.
מילה בסלע-שתיקה בתרי,