בשבוע שעבר ננעל בפאריס המפגש השנתי של הפורום החברתי האירופאי. בעת הנעילה נערכה הפגנה בהשתתפות יותר ממאה אלף בני אדם. ההפגנה, שיצאה מכיכר הרפובליקה בשעות הצהריים המקודמות, הסתיימה כעבור מספר שעות, ולאחר צעדה של שישה קילומטרים. השורה הראשונה של המפגינים נשאה את הכרזה "למען אירופה של זכויות חברתיות בעולם ללא מלחמות". בין המפגינים בשורה הראשונה היה ג’יאהד עקל, חבר הנהגת ההסתדרות מטעם חד"ש ופעיל בפורום החברתי הישראלי. עם שובו מפאריס שוחחנו עם עקל על המפגש שנערך בצרפת.
הגדה השמאלית: האם אתה יכול לתאר מה בדיוק קרה בפורום החברתי האירופאי?
ג’יאהד עקל: רבבות פעילים מרחבי אירופה וממקומות אחרים בעולם נפגשו בפאריס ובכמה מפרברי העיר כדי לדון בנושאי הגלובליזציה ובהשלכותיה על העמים. העיר פאריס (שבהנהגת המפלגה הסוציאליסטית) וערי הפרברים (המונהגות זה עשרות שנים על ידי המפלגה הקומוניסטית) העניקו מבנים רבים לצורך קיום שורה ארוכה של אירועים. וכאשר אנו מדברים על שורה ארוכה של אירועים, אין זו הגדרה מליצית, כי היו שם מפגשים בנושאי חקלאות, זכויות עובדים, זכויות נשים, כלכלה, חברה וחלופות אפשריות. הכל כוון לבניית כוח עממי ובינלאומי נגד ההון הגלובלי.
ש. כמה דיונים נערכו במהלך ימי המפגש?
ת. מדובר בכמאות מפגשים. מסדנאות בהן השתתפו עשרות ומאות, ועד לעצרות של אלפים. קשה מאוד למנות את כל המפגשים, הסדנאות והדיונים. באופן אישי נאלצתי לרוץ מקצה האחד של העיר למשנהו כדי לנסות ולהשתתף במספר מצומצם של אירועים, כי השפע היה רב והתקשתי להחליט לאן כדאי להגיע. התרשמתי שהנושאים שהיו חשובים למשתתפים קשורים בהפרטה וזכויות עובדים, בדיכוי הנשים ובניתוח הכלכלה הקפיטליסטית.
ש. ולא מדובר רק על דיבורים, נכון?
ת. נכון. פרט להפגנה ביום נעילת המפגש, שהיתה עצומה ובה נמסר על השתתפות של 120 אלף מפגינים, היו עוד אירועי מחאה, כגון משמרות מחאה או הפגנות בשאלות ספציפיות. אגב, אחת הסיסמאות המרכזיות של ההפגנה היתה נגד כיבוש עיראק ונגד כיבוש השטחים הפלסטינים.
ש. האם הוחלט דבר מה?
ת. המפגש בפאריס היה המפגש השני של הפורום החברתי האירופאי. בשנה שעברה נערך מפגש דומה בעיר פירנצה שבאיטליה. גם הפעם, כמו בפעם הקודמת, הוחלט על שורה של אירועי מחאה שיתקיימו במרוצת השנה הקרובה. בין האירועים הבולטים: יום בינלאומי נגד כיבוש עיראק על ידי ארה"ב ב-20 במארס 2004, יום השנה הראשון למלחמה; ו-9 במאי, יום בינלאומי למען זכויות הדיור. כמו כן סוכם על השתתפות מסיבית במפגש הפורום החברתי הבינלאומי שייערך במחצית ינואר הקרוב בעיר מומבאי (לשעבר בומביי) שבהודו ועל תהלוכות גדולות ככל האפשר ביום העובד הבינלאומי, ה-1 במאי. יש לציין שבמפגש ובאירועי המחאה בלטו מפלגות שמאל מכל אירופה, בייחוד המפלגות הקומוניסטיות וגם איגודים מקצועיים. במקרה של צרפת בלטו פעילי פדרציית האיגודים המקצועיים CGT. כל המתעניין בהחלטות המפגש ולוח אירועי המחאה מוזמן לגלוש את אתר הפורום החברתי האירופאי בשפות אנגלית, צרפתית, גרמית, איטלקית וספרדית: www.fse-esf.org.
ש. מדוע דווקא אתה, פעיל חברתי מישראל, השתתף בדיונים?
ת. אני השתתפי בדיונים רבים בהזמנת ארגון צרפתי, שבשנים האחרונות היה לארגון בינלאומי, בשם ATTAC. אותו ארגון נוסד על מנת להיאבק בגלובליזציה ובייחוד כדי לנסות ולהבין את המנגנון הכלכלי העומד מאחוריה ובמרוצת השנים היה לאחד הארגונים החשובים בצרפת שפעילים בו עשרות אלפי אנשים. הארגון קיים דיון על המצב במזרח התיכון אבל מזווית שונה מהמקובלת, הפוליטית או הביטחונית. בדיון השתתפה בין היתר עלימה בומדיין, חברת הפרלמנט האירופאי מטעם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית שגילתה אמפטיה גדולה עם המאבקים החברתיים במזה"ת. בניגוד לדיונים הרגילים על מצב במזרח התיכון, הפעם יכולנו לדבר בהרחבה על ההשלכות הכלכליות והחברתיות של משבר הקפיטליזם בישראל, על מאבקי העובדים, על הכיבוש כתופעה חברתית וכלכלית. אני חייב להגיד שהופתעתי ממאות האנשים שבאו אל הדיון (וזאת לאחר הרבה ימים של דיונים) ומרמת ההבנה שגילו המשתתפים כלפי המצב הקשה שתיארתי. לדעתי, חשוב עד מאוד לחזק את הקשר שלנו עם התנועה האנטי-גלובלית. והמפגש בפאריס רק הוכיח שחיזוק התנועה הבינלאומית יכולה רק לעזור לנו, ברמה המקומית, לקדם מאבקים. למשל, כאשר ביקשתי בפירוש סולידריות פעילה עם העובדים בישראל הנאבקים נגד המדיניות הימנית של ממשלת שרון, נתקלתי באוזן קשבת ואף ברצון לפעול.

קשה להאמין למקרא מה שנכתב בתגובה הראשונה לראיון:"ביקורת" כזו, יכולה לבוא רק ממקלדות "השמאליים",שכברנעלמו,לשמחתנו,ממדורי התגובות של "הגדה השמאלית"ויש לקוות, ששוב, לא ישובו אלינו.
ובינתיים בארץ נתניהו עושק אותנו והנהגת ההסתדרות בה הוא חבר לא עושה דבר. לפני שהוא מבקש מהצרפתים להביע סולידריות עם הפועלים הישראלים, שהוא וההסתדרות יביעו קצת סולידריות עם הפועלים הישראלים.
גם אני מזועזע מזה שעקל ודוידי לא פורשים מההנהגה שמוכרת את העובדים בתמורה "לזכות" להשתתף בכנסים בינלאומיים ולדבר גבוהה גבוהה על גלובליזציה.
קל לזהות את הכיוון ממנו באות התגובות הקוראות לפרוש מהקואליציה בהסתדרות – מה היא האלטרנטיבה ? "חוגים" של 3 או 4 "פועלים מהפכניים" מונהגים ממשרד עורך ד?ן ?.
הקורא(ים)לםרוש,אינם חברים בחד"ש.אילו היו כאלה-היתה להם אפשרות להביא את הנושא לדיון בה – בינתיים,הם מנהלים "מהפכת-מחשב" והמקלדת היא ה"בריקדה" שלהם.חד"ש זכתה בהישגים נאים בבחירות לעיריןת ומועצןת מקומיות, משום שהשכילה להקים קואליציןת מנצחות. חולשת חד"ש,איננה בהסתדרות,בה היא אחראית ל"חדר המצב",הניצב בחזית המאבק המקצועי והחברתי – אלא, בציבור הלא-ערבי ועל כך,יש לכתוב בנפרד ולא כתגובה לראיון לעיל.
אציע למערכת, לפתוח בדיון כזה,בהקדם.