יובל הלפרין הגיב:

ועדי עובדים גדולים ומאורגנים הם עמוד השדרה של מדינת הרווחה.

כוחם של הוועדים הגדולים לא בא על חשבון כלל השכירים, אלא להפך. נושאים רבים משותפים לכל השכירים במשק, כמו פנסיה, פיצויי פיטורים, תוספת יוקר וגובה שכר המינימום (שנקבע על פי השכר הממוצע במשק). ללא ועדים גדולים ומאורגנים, כל השכירים יאבדו את כל אלה, כפי שאכן קורה עכשיו.

סוציאליזם אינו ארגון צדקה הנובע מחמלה כלפי "השכבות החלשות", אלא בא לעודד את השכירים להתארגן ולצבור כוח, ובכך להוות משקל נגד כלפי הכוח הטוטלי לכאורה של בעלי ההון (אנשי ועידת העסקים). ברור שלא כל השכירים מסוגלים לכך בעת ובעונה אחת, ויהיו כמה ציבורי שכירים שיקדימו בכך את האחרים.

חלק ניכר מהעניים והמובטלים כיום הם קורבנות ההפרטה והפגיעה בעבודה המאורגנת. פירוק הוועדים הגדולים משמעותו שכל השכירים במשק יהפכו לעובדי קבלן משוללי זכויות וכבולים בחוזה אישי.

ברור שאין להסתפק בהתנגדות לשבירת הוועדים הגדולים, אלא יש צורך ללחוץ עליהם לתרגם את כוחם לנושאים שמעבר לשמירת שכרם ותנאיהם שלהם (החשובים כשלעצמם), אלא לנקוט פעולות סולידריות לטובת כל קורבנות ה’כלכלה החופשית’. (למשל: הפסקת חשמל מחאתית לחצי שעה לסולידריות עם מאבק החד הוריות וכד’).

לעמי הגיב:

בל נשכח שבעלי השכר הגבוה בנמלים הם מינויים פוליטיים ולא עובדים מהשורה.

הנמלים מול בנק ישראל הגיב:

שימו לב שתמיד מציינים את עובדי הנמלים, חברת חשמל והתע"א כמושחתים בעלי שכר מוגזם. אבל כששואלים מדוע בבנק ישראל משכורות עתק (מקום ראשון בטבלת חריגות השכר של משרד האוצר, http://www.mof.gov.il/sachar/01/mainpage.htm) יש תשובה מן המוכן: אלו עובדים מקצועיים ומקצוענים, לכן יש לתגמלם בהתאם. המהנדס בחברת חשמל שטעות אחת שלו יכולה לנתק את הזרם לחצי מדינה יכול להשתכר שכר מינימום, אבל כלכלני האוצר חייבים להיות העילית שבעילית. זו ההטיה הרגילה בתקשורת, המשרתת את האינטרסים של הבעלים.

אבל אני מצטרף לקריאה הנרגשת לניקוי האורוות. כשהמינויים בוועדים החזקים יהיו ענייניים ולא פוליטיים, כשלא ימצאו עובדים המנצלים את הקביעות לשם בטלנות (זה קורה, אל תיתממו!), ניתן יהיה להיאבק באוצר בידיים נקיות, ויהיה לשטרסלרים למיניהם הרבה יותר קשה להסיט את הדיון מהעיקר: רמיסת זכויות העובדים!

— שחר