לגדעון ספירו | י. פ. הגיב:

חצי תשובה המתחמקת מהעיקר ולא לענין

אסף ווידסלבסקי הגיב:

אני ימני.
מעניינות אותי הדעות שלכם.
נשמע שכולכם מסכימים על רעיון אחד בסיסי,
אך לא ברור לי מה הוא.

אני לדוגמא מאמין באמיתות התורה,
על בסיס אמונה זו אני וכל שכמותי מתדיינים.

רק רציתי להבין מה היא האמונה השורשית שלכם.
שמאפשרת לכם להתדיין ולהסכים ולחלוק סביב איזו נקודה אחת.

אני נורא סקרן.

אסף ממנהיגות יהודית בליכוד
http://WWW.MANHIGUT.ORG

אבירם הגיב:

שלום גדעון,

אשמח אם תציין לינק למאמר המדובר של גלעד עצמון בעניין היהודים וישו.

אומנם טרם קראתי את המאמר אבל אני אטול לעצמי את החרות לבקר את הרעיון:
כל העיסוק במכירתו של ישו הוא אנטישמי במהותו. אני בכוונה כותב "מכירתו" מפני שאם בהריגתו מדובר הרי שיש להפנות אצבע מאשימה אל שרידי האימפריה הרומית ודרכה הנלוזה להתמודד עם אופוזיציה.
הבה נתעלם לרגע מן האיוולת של "ניתוח" ארוע שארע לפני אלפיים שנה, וננסה לשתף פעולה עם המיתוס כאילו ארע כפי שנטען:
כל מי שדן בסוגיה אמור לזכור שישו עצמו היה יהודי כמו גם אלו שליוו אותו, שאחד מהם היה יהודה איש קריות.
ז.א שכל אותה סאגה ארעה בין יהודים, וחוץ מהתליין (או "הצולב"…) הרומי כולם בסיפור היו משלנו.
מה עושה האנטישמי הממוצע? הוא שם את כל היהודים בחבילה אחד עם יהודה איש קריות, כאילו אומר "יהודי כמוכם הסגיר את ישו לידי הרומים".
באותה מידה הוא היה יכול לשים אותנו בכפיפה (קדושה) אחת עם יוחנן המטביל או עם ישו עצמו, כי הרי קשר המוצא ביני כיהודי לבין יהודה איש קריות הוא חזק בדיוק כמו הקשר שלי לישו.
מה אני בא לאמר? אני כיהודי רצחתי את ישו בדיוק כמו שאני ניצלבתי כנוצרי הראשון (היהודי) ע"י הרומים…
בקיצור, הפסאודו דיון המנוהל ע"י נוצרים אלפי שנים בענין הזה הוא לא רק גזעני ורצחני בתוצאותיו אלא גם מסמן בחותם האיוולת והגזענות את המתדיינים.
גלעד עצמון אכן אדם אינטילגנטי וארצה להיווכח איך הוא דש בנושא מבלי להאדים מבושה.

אבי יעקוב הגיב:

ממש נוגע ללב לראות את האמון שלגדעון ספירו "שונא הדיקטטורות" יש בבית הדין הבינלאומי בהאג. האם גדעון ספירו שאל את עצמו מי הקים בית דין זה ואיזה אינטרסים הוא משרת? מדוע את מילוסוביץ דנים בבית דין זה, אך לא את בוש ואת שרון? מדוע את הפושעים אותם הוא מדרג באמצע סקלת הרשעות מעמידים לדין אך לא את אלו המבצעים רשע בקנה מידה אין דומה לו? אם חושבים לרגע האם בית דין זה אינו חלק מהדיקטטורה של שליטי המדינות הקפיטליסטיות החזקות ובמיוחד ארצות הברית? גדעון יודע לגבב מילים המתפקדות כמסך עשן עבור השליטים הממשיים של העולם הכופים עלינו דיקטטורה נוראה גם אם הוא קורא לה דמוקרטיה. כאדם שעוקב מקרוב אחר כתיבתו של ספירו במשך שנים אני מעיד שאין ביכולותו לעולם להיות עצמאי במחשבתו מהאינטרסים של שליטי ארצות הברית ואירופה. שמאל ממשי אינו זה הפועל כדי להסתיר את האמת אלא כדי לחשוף אותה עד תום.

שי גרכאן הגיב:

"מייללים ונדפקים". מן פראפראזה על הנושא. מצד אחד טוב שהאמריקאים שחררו את העולם מסדאם, אך מצד שני האמריקאים גם הם רעים ורומסי זכויות אדם. דמעות של שמחה בשנקין.
אולי מה שמראה שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב. מן קורטוב של בודהיזם שהשמאל הקיצוני יכול היה לאמץ על מנת להיות קצת יותר מאוזן מעשי ושפוי.

אין טוב בלי רע הגיב:

אין טוב בלי רע
אין יום בלי ליל
אין אור בלי צל
(מחבר אלמוני 1920)

החוג לזעיר בורגנות/אלכס מסיס הגיב:

הפרולטר עו"ד יוסף שוורץ מכנה "זעיר בורגנות" את מי שסבור שהזיותיו הסהרוריות על "מהפכה"ו"המונים"(השמועה אומרת שמשלושת המוניו הוא נשאר עם שנים,כולל עצמו) – אין להן שחר והוא מבזבז את זמנם היקר (זעיר בורגנים אינם עשירים) של קוראי "הגדה השמאלית" בהרצאות ממוחזרות וזהות המוקלדות מתחת לכל עץ (מאמר) רענן.יש לו שני אויבים מרכזיים: האימפריאליזם הגלובלי ומערכת "הגדה השמאלית".לראשון, אין ביכולתו לעשות דבר ולכן הוא מרכז את מאבקו אצלנו במלחמת התשה, המוכרת לקוראים המוחים ושאין באפשרותם להדוף את הפלישה הקולוניאליסטית-אימפריאלית של שוורץ, המתחבא לאחרונה תחת שמות בדויים או שאינו חותם כלל על מנשריו. עכשיו,הוא מתפאר
ב"ניצחונו" על המערכת ואינו מבין (זה הוא ליקוי חמור אצלו) שמדור התגובות יאלץ להסגר כליל בעטיו.

למר גדעון ספירו הגיב:

לא אחת אני מסכימה עם בקורתך הנוקבת על תהליכים שונים בפעילות הממשלה וגופיה שמדינה מתוקנת לא היתה מאפשרת (ישראל אינה,ב-א רבתי, מדינה מתוקנת).אבל היום חטאת למוסר בכך שקבעת שהפשע והרשע טמונים בערכים של צה"ל ואני מאד מתפלאת עליך!

רונן פינטו הגיב:

ראשית – ארצה להתייחס לשיטת הגשת התגובות באתר: ראו נא, כיצד אתם מאיימים שתגובות המכילות דברי הסתה ודיבה יוסרו. האתר שלכם מלא בהתבטאויות כאלו, ואף חריפות יותר, אם במסווה ואם במוצהר. וכעת לתגובה – להתרשמותי, אין למשפט צדאם ולא השלכה אחת על ישראל. ההשוואה מגוכחת בעיני, כאשר צדאם הכיל משטר טרור ורודנות אכזרי, אשר כלל הרג חפים מפשע מתוך כוונה (ואני מדגיש, מתוך כוונה). מצבה של ישראל שונה בצורה קיצונית. דבר נוסף – דבריו של ספירו בדבר נאום ראש שב"כ. בלי להתייחס לתוכן (המסוכן, המסית ושגוי מ י ס ו ד ו) הייתי רוצה להפנות את תשומת לב הקוראים לכך שמחבר המאמר מתנסח בצורה המזכירה מאוד עיתונות ערבית קלוקלת (להבדיל מעיתונות מתקדמת המתעוררת לאחרונה במזה"ת), ויש בכך להעיד על תוכנם של הדברים ורצינותם.

תגובה שמאלית מבולבלת | ישראל פוטרמן הגיב:

גדעון ספירו הוא רודף צדק בכל מקום שבו נעשה עוול (ועל כך מגיע לו פרס נובל לזכויות האדם).
יחד עם זאת הוא לא מבין מה שכל אדם פוליטי (ועוד מהשמאל) ראוי שיבין. בהוקיעו את סדאם הוא מצטרף מיד למקהלה של מחוללי העוול לא רק בעירק אלא בעולם כולו ולא משנה כמה "אבל" יופיע במאמר אח"כ (למי בכלל יש כוח לקרוא). לצורך המחשה אתן דוגמא הבנויה על הנחה בלבד: נניח שהצבא הישראלי נכנס למוקעטה ו"שולף" (ביטוי גזעני, כשמשתמשים בו כלפי בני אדם, המקובל בעיתונות הישראלית) משם את ערפאת, מעמידו לדין ומסתבר שיש נגדו הוכחות מהסוג שספירו מוקיע. האם גם זו תהיה עילה לקורת רוח לגדעון ספירו כ"שוחר זכויות אדם ואיש שמאל דמוקרטי". האם לא ברור שלא שאלת הצדק עומדת כאן למבחן אלא המטרה להשפיל ולייאש את הפלסטינים ממאבקם? סדאם היה שותף זוטר לאלה שעכשיו מעמידים אותו לדין (על פשעים שחלקם עשה בשרותם או לפחות בידיעתם). שלא מרצונו ושלא בטובתו הפך להיות סמל למנהיג ערבי שנאבק באימפריאליזם האמריקאי (ומי שלא מאמין מוזמן לבקר בעזה). הכוונה בהשפלתו ובהעמדתו לדין היא בדיוק כדי לדכא ולייאש ולהפחיד את המתנגדים לסדר שהאימפריאליזם כופה, ומצד שני לספח אליהם את גדעון ספירו (כלומר להצדיק בעיני ליברלים את המלחמה). יתר על כן, אותם מיליונים שהפגינו נגד המלחמה ההיא, הבינו יפה מה כאן עיקר ומה טפל ולכן חשבו שהשארתו של הרודן הקטן בשלטון היא קרבן קטן לעומת כניעה לרודן הגדול.

אבי יעקוב הגיב:

תגובתו של ספירו מאוד מעניינת, בטענתי כנגד הקו של תמיכה הן במוסדות של שליטי הקפיטליזם הן האירופאי והן האמריקאי, התכוונתי בדיוק לכך. בית המשפט הבינלאומי הפלילי שהוקם בעקבות אמנת רומא, הוא בית המשפט של שליטי הקפיטליזם האירופאי. אין כל הבדל בין שליטי הקפיטליזם האירופאי והאמריקאי או היפני. אנו חיים בתקופה של החרפת המתיחות בין הגוש האירופאי( ולמעשה גם בתוך עצמו) ובין ארצות הברית ובינן ובין יפן. קיימת מלחמת סחר חריפה שמאיימת בעתיד להפוך למלחמה יותר חמה, אילולי הנשק האטומי היא הייתה כבר פורצת. מה שעולה מדבריו של ספירו הוא שניתן לתמוך בשליטי אירופה כנגד שליטי ארצות הברית. הדבר עולה כמובן בקנה אחד עם הגיונם של כל תומכי הסכם ג’נבה. לשליטי אירופה אותם אינטרסים אימפריאליסטים כמו לארצות הברית, ההבדל הוא שארצות הברית יותר חזקה ומסיבה זו לא אחת מתרפסים לפניה שליטי אירופה, למשל כאשר הן כולן העבירו החלטה באו"ם שהעניקה את עיראק כקולוניה לארצות הברית. יפן במסגרת התלקקות זו שולחת חיילים לעזרה לכיבוש האנגלו-אמריקאי.
ספירו שואל מדוע שאני לא אעמיד את בוש ושרון לדין, והרי הוא יודע שלי כיום אין את הכוח לכך, אולם השאלה היא מדוע לא יעמיד בית הדין שהוקם לפני אמנת רומא עליו הוא סומך את בוש ובלייר ושרון למשפט? משום שגם לו אין את הכוח כנגד ארצות הברית ועל כן בפועל ארצות הברית מחליטה על גורלו של צאדם ולא אירופה.
יש כיום מאבק של המוני העם העיראקי לשחרור לאומי מארצות הברית, האם מכיר בכך ספירו? ואם הוא מכיר בכך, האם ראה שמץ של תמיכה של שליטי אירופה במאבק זה? האם לדעתו העמדתו של הרודן צ’אדם בבית דין זה או אחר של שליטי העולם, תסייע למאבק המוני העם העיראקי או לשליטי ארצות הברית כובשי ומרצחי העם העיראקי?

…"כזרוע של הפשע והרשע הטמונים בערכים של הצבא הישראלי…." הגיב:

לספירו ! זוהי נבזות לכתוב דברים אכולי שקר,רמיה ושנאה על חיילי צה"ל. אתה חייב להתנצל על מילים אלו. אתה גם יודע היטב שפעמים רבות אני מוקיר את כתבותיך,אבל המילים המופיעות בכותרת תגובתי הן זנותיות.

גדעון ספירו הגיב:

ליורם,
המשטר של פול פוט היה משטר קומוניסטי חד מפלגתי מהדגם של העריצות הסובייטית וההבדלים בין המדינות השונות שנישלטו על ידי דגם זה היו בעיקר רק ברמת האכזריות הדיכוי והרצח נגד בני עמם. משטרו הקומוניסטי של פול פוט נימנה עם החמורים שמשטרי הרצח הקווניסטים, אם לא החמור מכולם. מאחר וטרם חווינו משטר קומוניסטי שלא מהדגם החד מפלגתי העריץ, אז הלהד"ם שלך חסר משמעות.
שיחרורה של קמבודיה מאימי שלטון פול פוט נעשה על ידי ויטנאם, והדבר תמיד יזקף לזכותה, אולם אני הייתי ניזהר מלכנותה "ויטנאם הסוציאליסטית" כי גם היא היתה והינה חלק מהדגם העריץ החד מפלגתי, אם כי הרבה פחות אכזרי מזה של פול פוט.
מאז עברה ויטנאם כמה שינויים, הדומים בכמה קווים למה שהתרחש ומתרחש בסין, והיא מאמצת יותר ויותר כלכלת שוק חופשי קפיטליסטי תחת הגמוניה פולטית של משטר קומוניסטי חד מפלגתי.

מומי | שאלה על "דמוקרטיה על שרשראות הטנקים" הגיב:

לא ברורה לי הרתיעה האינסטינקטיבית של אנשים שזכויות אדם אוניברסליות (קרי מוחלטות, בלתי-ניתנות לשלילה) עומדות בבסיס תפיסתם המוסרית, מ"דמוקרטיה על שרשראות הטנקים". (אני לא מדבר על מרכסיסטים שמתעקשים להתעלם מהבסיס של מארכס בנאורות ומזמן שכחו מה האמצעי ומה המטרה, אלא על אנשים שעקרונות הנאורות באמת מנחים אותם).
הלוא במקרים רבים אין דרך אחרת לשחרר אנשים אלא בכוח הזרוע. (מועטים הדיקטטורים שמתנדבים לוותר על כוחם בגלל, נניח, הדיאלוג הקונסטרוקטיבי שמנהלות אתם חברות נפט אירופאיות). למה זה כל כך מרכזי שבוש צבוע ולא יצא למלחמה מתוך כוונה כנה לשחרר את העם העיראקי? – מה רע בכך שהוא אולץ לאמץ את הרטוריקה הזו רק בדיעבד (ואולי בלב לא שלם)? ולמה לעזאזל אני מקבל לפעמים את התחושה שרבים בשמאל הליברלי באירופה ובארץ מקווים לכשלונו בכך?
לינקולן לא יצא והוביל את הצפון למלחמת האזרחים על מנת לשחרר את העבדים. אבל במהלך המלחמה הוא אימץ את המטרה הזו (לאט מאד) – מה שבעיני רבים הפך את שפך הדם הנורא (620 אלף הרוגים) למוצדק כיוון ששירת מטרה מוסרית עליונה – ואת לינקולן לאחד המנהיגים החשובים בהיסטוריה של החירות. הדמוקרטים באותה תקופה התנגדו כמובן למלחמה ששופכת כל כך הרבה דם (לבן) למען הניגרו אבל כיום הם נשבעים בשמו של לינקולן. ואני לא צריך להכביר מילים על צרציל והמלחמה בגרמניה הנאצית.
אז די ברור שבוש הוא לא לינקולן – אבל הוא הפך את הדמוקרטיזציה של עיראק למבחן המרכזי של נשיאותו,וכמו שגדעון מדגיש, תפיסתו ושפיטתו של צדאם הם אירועים שצריכים לשמח את כל שוחרי החירות. אז למה הם לא? אני באמת מתקשה להבין את כל הדיאלקטיקה המתפתלת של מתנגדי המלחמה הזו – מילא אם היו עושים הבחנה בין המלחמה לדמוקרטיה והמלחמה למען חברות הנפט: מצדיקים את האחת ומתנגדים לשניה. מה הטיעון? שיש כאן מדרון חלקלק? שאסור ללכת כנגד מועצת הבטחון? שהאמריקאים מעוניינים בכיבוש מתמשך של עירק? שכיבוש אמריקאי הוא גרוע משלטון טרור בגלל עצם היותו אמריקאי? זה נשמע כמו תירוצים לעמדה מוכנה מראש.

ועוד נקודה – נניח שהיו מוצאים מצבורי WMD עצומים בעיראק ולא מנסים לכונן שם דמוקרטיה – האם אז המלחמה היתה יותר מוצדקת?? הלא זו הצדקה ביטחוניסטית לחלוטין – איזו עדיפות מוסרית יש לה על ההצדקה הדמוקרטית שבוש (לשמחתי) מנופף בה כיום?

יורם בר-חיים הגיב:

אני מצטער גדעון אבל דבריך ממש לא רציניים. האינטלקטואלים שאתה מדבר עליהם בקובה נשפטו משום שהשתתפו בכינוס בקונסוליה האמריקאית שעסק ב"קובה אחרי קסטרו" כלומר, זהו כינוס שמטרתו הברורה לקדם השתלטות אמריקאית על קובה. מי שתומך, מעשית ולא רק מילולית, בכיבוש אמריקאי של ארצו ראוי שיישפט כמשת"ף ועונשה של החבורה הזו לא היה כה נורא יחסית לפשע. אתה יכול להדביק איזה כותרות שמתחשק לך לתמיכה הקובנית באנגולה, מוזמביק וקונגו אבל העובדה היא שרק קובה ניסתה למנוע את התפשטות האפרטהייד של דרום-אפריקה לאנגולה ומוזמביק ואכן הצליחה בכך. למרבה הצער, עד היום נהרגים אנשים באנגולה מהמוקשים שהשאירה שם דרום-אפריקה. החיילים הקובנים לא הגנו על שום "משטרי עריצות" בארצות שבהם נלחמו (בקונגו הם נלחמו נגד משטר עריצות ולא הגנו על שום משטר). אלא מנעו כיבוש ואלי ג’נוסייד. אין זה נכון שלקובה לא היה שיקול דעת, הנסיון (הממש לא מוצלח) להנהיג מהפכה בבוליביה (שבו נהרג צ’ה גווארה) היה בניגוד לעמדת ברית המועצות.
גם לגבי טיבט כדאי לשים לב מי הם המדוכאים המסכנים שאתה מגן עליהם, זה לא העם הטיבטי אלא אוליגרכיה דתית שלא דורשת בכלל עצמאות פוליטית אלא רק את המשך הדיכוי הדתי הנורא שהיא הפעילה מאות שנים. הטענות הכי קשות של האולגרכיה הזו נגד סין הינן שסין משתמשת בכספי המקדשים (העשירים מאד) לבניית כבישים ופיתוח תשתיות ומונעת חטיפת ילדים למנזרים (סין קבעה שרק בוגרים יכולים להצטרף למנזרים).
לגבי הוצאות להורג, אכן יש בסין ענוש מוות, אני מתנגד לעונש מוות אבל המצב בסין מבחינה זו פחות גרוע מבארה"ב, שם יש הרבה יותר אסירים (אבסולוטית ובאחוזים כאחד) ומספר ההוצאות להוראג גבוה הרבה יותר, שלא לדבר על כך שבארה"ב הוצאות להורג הן במידה לא מעטה על בסיס גזעני (הרבה יותר שחורים והספאנים מוצאים להורג יחסית לאחוז ההשתתפות בפשיעה מאותו סוג).
עולמם המעשי של רוב האנשים בעולם לא מתחלק בצורה דיכוטומית לגן-עדן או עריצות (זאת בניגוד לעולמם הדתי…) ומי שרוצה להתייחס בצורה עניינית למשטרים הסוציאליסטיים חייב לסנן הרבה שקרים של העיתונות המערבית ואחר כך להביא בחשבון תנאים כלכליים (סין, קובה ווייט-נאם הצליחו לשפר ללא הכר את תנאי החיים של רוב האוכלוסיה, זאת ניתן ללמוד בקלות מנתונים של ארגונים כלכליים בינלאומיים), שנים של מצור ובידוד וכמובן את האלטרנטיבה (הודו ? תאילנד ? הרפובליקה הדומיניקנית ?). אני מזמין אותך להשוות נתונים כמו תוחלת חיים, עוני ותמותת תינוקות, לא בין וייט-נאם לשבדיה אלא בין וייאט-נאם לתאילנד, בין סין להודו או בין קובה לג’מאיקה, האיטי או הרפובליקה הדומיניקנית. אני מוכן להביא טבלאות אם אתה רוצה.

ליורם הגיב:

מה בדבר הטבח בכיכר טיינמאן? האם גם אותם סטודנטים היו משת"פים קפיטליסטים?

גדעון ספירו הגיב:

ליורם,
תגובתך היא תרומה חשובה כי הוא מוכיחה שוב עד כמה חסידי השמאל הטוטליטרי לא למדו את לקחי המפולת של משטרי העריצות הקומוניסטים.
אתה מאמץ את הפרקטיקה העבשה של הקומוניסטים בתקופת פולחנה של ברית המועצות, שעל כל ביקורת כלפיה, נענו "ומה עם השחורים באמריקה"?
אני מדבר על העריצות של המשטר הסיני, על הוצאות המוניות להורג במערכת משפט טוטליטרית התואמת את אופיו הרודני של השלטון, ואתה עונה לי כי גם בארצות הברית מוציאים אנשים להורג. וכי הגנתי על הוצאות להורג בארה"ב?
אני רוצה משהו יותר טוב וצודק מהמשטר הקפיטליסטי באמריקה, ומה שקיבלנו עד כה מהמשטרים הקומוניסטים שהתיימרו להיות אלרטנטיבה, היה גרוע בהרבה. כמות המיליונים שנירצחו בסין בתקופת "המהפכה התרבותית" עולים על מספר התושבים שלך מדינת ישראל עם השטחים הכבושים.
שים לב לאבסורד שאתה ניקלע אליו: במסעך להגנה על האימפריאליזם הסיני בטיבט, אתה מצדיק את מבצע ההתנחלות הסיני בטיבט, שנועד למנוע מטיבט עצמאות. בכך אתה נוהג בדיוק כמו המתנחלים ותומכיהם בישראל. הרוסים ניסו מדיניות דומה בארצות הבלטיות. הישראלים מנסים מדיניות כזו בשטחים הכבושים. הישראלים, הסינים והרוסים שותפים למדיניות התנחלותית, כלומר, להעברת המוני מתנחלים בני העם הכובש לשטח הניכבש, כדי לבטל את האופי הלאומי והתרבותי בשטח שנכבש ולנכס לעצמם את הנדל"ן. כאשר עושה זאת המעצמה הסינית תחת דגל קומוניסטי עריץ, אתה מגן על כך. המתנחלים ותומכיהם יכולים לשאוב עידוד מהסינים ותומכיהם בישראל.
גם הגנתך על שליחתם של אינטלקטואלים קובנים למאסר היא מאלפת. אתה מציין שהם עשו "פשע נורא". הם השתתפו בדיון שעסק בקובה לאחר קסטרו. איזה פשע איום. ממש חילול הקודש. לחשוב שיש בכלל חיים אחרי קסטרו.
אין זה מקרה שהפונדמנטליסטים השמאליים אצים רצים לחסות בצל קורתך להגן על הדיקטוטורה, על העוול , על הרצח, בקיצור, על משטרים פושעים.
מדובר לדעתי בחשיבה בנוסח של קנאים דתיים, באותו מובן שאם אתה לא בעד סין וקובה, אז אתה בוודאי תומך בארה"ב. נראה שהשמאל הפונדמנטליסטי מתקשה לעכל את הרעיון כי יש עוד אלטרנטיבות שאליהן ראוי שאנשי שמאל ישאפו, כמו למשל, משטר שבנוי על אדנים של צדק חברתי בלי שיהיה מלווה בדיכוי, מחנות מעצר ורצח המוני.

אינדיאני הגיב:

קראתי את מאמרך עד "קראו עוד" ותמהתי האם ספירו "חזר בתשובה" והנה בא ההמשך עם הרבה "אבל" וחזרה לנושא הכיבוש .ניתן להביא דוגמאות אחרות של דברים טובים שהאמריקאנים עשו כמו שיקום אירופה ויפן אחר מלחמת העולם השניה , עובדה בכל המדינות הללו נוצרו דמוקראטיות .ביתר המדינות בשליטת ברית המועצות נוצרו דיקטטורות שרק עתה באיחור של כ 60 שנה מתחילות לבנות דמוקרטיה .

ריבוי מפלגות | ישראל פוטרמן הגיב:

כעת אנחנו מחכים למשטר קומוניסטי רב מפלגתי על מנת שיקבל הכשר. זהו רעיון מענין: בישראל כידוע המשטר הוא רב מפלגתי לכל הדעות. אז איך זה קורה שאני מפעם לפעם זורק פתק לבן (אם בכלל)? ואיך זה שמתוך 120 חברי כנסת 110 (פחות או יותר) תומכים בניצול מוגבר של העובדים ובאפלייה מכוונת כלפי הערבים? אז איך מציע ספירו להתגבר על הבעייה? להקים עוד מפלגה? אולי עדיפה מפלגה אחת דמוקרטית שתדאג ל-90 אחוז מהעם מאשר הרבה מפלגות הדואגות ל- 10 אחוז? זאת כמובן מחשבת סרק כמו הגיגיו של גדעון ספירו, משום שהן א היטוריות,לא תלויות בזמן במקום ובתנאים. האימפריאליזם (מילה גסה לא פוליטיקלי קורקט) יוצר את ההתנגדות לו, את התנאים שבהם ההתנגדות מתרחשת בפועל ואת הפריבילגיה של גדעון ספירו להקם את האף.

גדעון ספירו הגיב:

למומי,
התנגדותי למלחמה ולפלישה האמריקנית לעיראק, היתה בעינה גם שעה שבעולם רווחה ההנחה שעיראק מפתחת תעשיה ענפה של נשק השמדה המוני. הייתי שותף לדעה כי הדרך הנאותה להתמודד עם נשק השמדה המוני בעיראק, היא בהמשך עבודתם של הפקחים.
עתה לאחר הפלישה, כאשר הנשק להשמדה המוני כלל לא נימצא, יש מקום להציב את השאלה לאמריקנים: מדוע יצאתם למלחמה? התשובה שהאמריקנים נותנים כיום, היא שהם באו להקים עיראק דמוקרטית על חורבות משטרו של סדאם חוסיין. מי שמכיר את מדיניות החוץ של ארה"ב לאורך שנים, יודע, כי משטרים רודניים מעולם לא הפריעו לארה"ב לקיים עימם קשרים ידידותיים, לסייע להם ולתמוך בהם, כל עוד אלה שימשו את האינטרסים של ארה"ב. אם אתחיל למנות כאן את המשטרים הרודניים שארה"ב היתה קשורה עימם ועדיין קשורה, לא היה המקום המוקצב לתגובה מספיק.
על כן מותר להתיחס, לפחות בספקנות, למלל הדמוקרטי של הנשיא בוש בבואו להצדיק עתה את הכיבוש האמריקני בעיראק.
יחד עם זאת, אני מסכים עימך, שבהחלט יתכן שמלחמה שהחלה מסיבות לא מוצדקות תקבל תפנית ותוצאותיה יהיו חיוביות. על כן, אם יתברר כי ארה"ב הצליחה להקים בעיראק משטר נאור המכבד זכויות אדם, הנשען על חוקה דמוקרטית ופועל על פיה, לא אהסס לשבח את התוצאה.

די הגיב:

גדעון ספירו יחפש וימצא את כתובתו של יורם בר חיים ויתכתב איתו מבלי להציק לקוראי האתר

גדעון ספירו הגיב:

יורשה לי להגיב על תגובתו של מי שמתחבא מאחורי הכינוי "די". האיש, שאני מנחש את זהותו אבל באין ודאות אני נימנע מלנקוב בשמו, רואה בויכוח שהתפתח ביני לבין יורם בר חיים "הצקה", ושולח אותי להתכתב איתו באופן פרטי. הוא מייצג תופעה מטרידה בשמאל הישראלי, ועל כן ראוי לומר עליה מספר מלים.
האיש הזועק "די" למקרא מחלוקת בתוך השמאל, רוצה אתר רדוד, משמים ומשעמם של צועדים בסך, של דעה אחת, בלי ויכוחים "מציקים", כי לשיטתו אין דבר יותר נורא משמאל המתנהל בצורה דמוקרטית שאינו מסתיר מחלוקות ומביא אותן לידי ביטוי.
אני רואה את הדברים בדיוק בצורה הפוכה. אם יש מחלוקת, תופע נא מיד, בפרפראזה על שירו של ביאליק.
תרבות הדעה האחת היתה יותר מדי שנים סימן היכר מאד לא מחמיא בשמאל, ויש לזרוק אותה למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה.
בנוסף לכך, האיש גם אינו מבין את מהפכת השיג והשיח בתקשורת המקוונת, שאחת מעיקריה, התגובה המיידית,מעין פינג פונג של תגובה ותגובה שכנגד. אם הדבר מציק לו, שיסתפק בקריאת עיתוני נייר.
ומה שמפליא, שהאיש מכריח עצמו לקרוא דברים "מציקים". והוא כנראה לא מודע לאחת מזכויותיו הבסיסיות – לא לקרוא מה שלא מעניין אותו, פשוט לדלג לקטע הבא, אבל להכיר בכך שלא כולם חושבים כמוהו. די בשני אנשים שחושבים אחרת כדי להצדיק את הויכוח
"המציק".

ספירו מכה שוב הגיב:

זעקת החמס של ספירו-אין לה שחר,כמו הנחות מוטעות אחרות שלפרסומן,.יש לו חופש דיבור מוחלט במאמריו. מדור התגובות נועד להגיב על תוכן המאמרים ולא לפתיחת דיונים בנושאים חדשים ובוודאי לא להתכתבות פרטית. ספירו יועץ שלא לקרוא אבל,כדי לדעת מה לא לקרוא -יש לקרוא את מה שמחליטים לא לקרוא. ספירו,כמו בר-שיחיו מהשמאל הסהרורי,מסרב להבין ש"הגדה השמאלית" אינה "פורום" אלא עיתון לכל דבר. הוא האחרון שיכול למחות על השלטת "דעה אחת" ב"הגדה השמאלית" ואת השתלחויותיו עליו לשמור למטרות הנכונות.

גולגי הגיב:

לילך ,תודה! אבל מדוע המכותבים לא מגיבים?

"דבקה " מדווחת הגיב:

שאבו עחא הגיש את התפטרותו ליאסר עאפאת. אם זה נכון אז אני מה-זה מודאג. ממש ממש אין לנו עם מי לדבר. רק בגלי צה"ל יש עם מי לדבר.