אין צורך להיות חבר או אוהד "גוש שלום", כדי להסכים עם כל מלה שנכתבה במודעה השבועית של ה"גוש", המתפרסמת בעמוד השני של "הארץ", מדי יום שישי. "בפלסטינים מותר לירות", אומרת כותרת המודעה, המפריכה בקלי-קלות את "הסבריו" של "בוגי" יעלון, הרמטכ"ל הכושל ביותר בתולדות צה"ל (פרט לקודמו) לתקרית ליד מסחה, בה ירו חיילי צה"ל (בפקודה!) אש חיה לעבר מפגינים ישראליים נגד גדר ההפרדה, ופצעו שניים מהם.
מחברי המודעה "הוציאו לי את המלים ישר מהפה", כאשר קבעו כי דברי הרמטכ"ל תואמים את הפתגם הערבי: "ההסבר גרוע מהמעשה עצמו". ההסבר כזכור, היה, שהחיילים האמינו שמולם ניצבים מפגינים פלסטיניים.הם פחדו, הסבירה דוברת צה"ל: "סובייקטיבית, שמא יפרוץ ההמון הפלסטיני ה’מוסת’ את הגדר ויסתער עליהם". משמע: במפגינים פלסטיניים (להבדיל מישראלים) מותר לירות אש חיה גם כאשר אינם מסכנים איש, לצד הסכמתי המוחלטת עם מה שנכתב במודעה, ברצוני להעיר שתי הערות. האחת, היא, פתגם הערבי וסיפור המעשה שמאחוריו: נוסח הפתגם המוכר לי (בערבית) הוא "אל-עד’ר אקבח מן אל-ד’נב", ובתרגום לעברית: "התירוץ גרוע מהפשע". ומעשה ש(לא) היה – כך היה: יום אחד התגנב ג’וחא אל מאחורי הסולטאן וצבט בעכוזו. הסתובב הסולטאן ושאל את ליצן החצר שלו בזעם לפשר המעשה. "סליחה", השיב ג’וחא, "חשבתי שזו אשתך".
הערה שנייה, מעבר לאתנחתא הקומית הזאת: דומה שאנחנו מצויים כבר מעבר לנקודה בה סבורים החיילים (ומגובים לחלוטין על-ידי מפקדיהם) כי הירי באש חיה על מפגינים פלסטיניים, גם כאשר אינם מסכנים איש מותר, אך חלילה להם לירות על מפגינים "מבני עמנו". הירי במסחה ביטא, לדעתי, את העוינות המצטברת בחלקים נרחבים בציבור, לא רק כלפי הפלסטינים (בהכללה מרובה), אלא גם נגד אנשי השמאל הישראליים ("אסמול", כביטויו המשעשע של דורון רוזנבלום), שהם בעיניהם "משת"פים של אנשי הטרור". ההסתה רבת-השנים נגד אנשי השמאל ומחנה השלום מתחילה לתת את פריה המר. עלינו להיות מוכנים לכך שגיל נעמתי (ש"רק" נפצע קשה), לא יהיה הקורבן האחרון של "הוראות הפתיחה באש" ו"נוהל עצירת חשוד". הלוואי ואתבדה.
נחשו מי לא הוזמן
מודעה אחרת בעמוד 12 של גיליון יום ששי ב"הארץ" – הזמינה את הציבור לכנס באוניברסיטת בר-אילן, מטעם BESA, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. נושא הכנס:"ישראל והפלסטינים – השלב הבא". סדר היום של הכנס, וכן גם הרכב משתתפיו, ראויים לעיון ולהרהור.
במושב הראשון של הכנס , נאמר במודעה: יהיו. הדוברים פרופסור ברי רובין ("מורשתו הפוליטית של ערפאת"), ד"ר הלל פריש ("האם חלוקת הארץ תספק את הפלסטינים?"), פרופ’ סטיבן דייוויד ("מדוע רצויה מלחמת אזרחים פלשתינאית?"), וד"ר גיל פיילר ("מימון הטרור הפלשתינאי").
במושב השני שיעסוק ב"העימות הישראלי-פלשתינאי בעיני העולם", ידברו: ד"ר דן שיפטן ("הפלסטינים בעיני העולם הערבי"), מר קלאוס בכר ("נקודות מבט אירופאיות"), ופרופסור איתן גלבוע ("נקודות מבט אמריקאיות"); במושב השלישי תידון השאלה: "האם האופציות הישראליות מצטמצמות?", וידברו בו מר יוסי אלפר ("האם שעון החול אוזל לפתרון שתי מדינות לשני עמים?"), פרופ’ שמואל סנדלר ("ניהול סכסוך אתני"), ומיודענו האלוף (מיל) עמוס גלעד ("העימות הישראלי-פלשתינאי – האם יגיע לקִצו?").
אין טעם להרבות מלים על ההטיה הבוטה בסדר יומו של הכנס, כפי שבאה לביטוי בעצם ניסוח כותרותיו. יותר מנקרת עיניים היא העובדה, שלכנס מטעם "מרכז למחקרים אסטרטגיים", האמור לעסוק בשלב הבא ביחסים הישראליים-פלסטיניים (זהו התעתיק הנכון), לא הוזמן אפילו דובר פלסטיני אחד. לטעמם של מארגני הכנס, הנרטיב הפלסטיני, בסוגיה העוסקת בפלסטינים, בלתי רלוונטי לחלוטין – כפי שאמר: ידיד קרוב שלי: "אני נדהם, אך לא מופתע".
חן המקום על יושביו
במודעת ענק בעמודו האחרון של אותו גיליון, מפרט "המרכז הבינתחומי הרצליה" את סדרת אירועי העשור (לקיום המרכז) – אירועים שהתקיימו לאחרונה, וכאלה האמורים להתקיים במהלך השנה הנוכחית. מובן מאליו ש"כנס הרצליה" המתוקשר היטב, שנערך לאחרונה, הוא גולת הכותרת של כל אותם אירועים.
אין ברצוני להרחיב את הדיבור על הכנס עצמו, לרבות נאומו של ראש הממשלה, אשר, כאמור, תוקשר ויוחצן מעל ומעבר לערכו האקדמי והציבורי הממשי. הייתי רוצה לייחד הרהור דווקא לאכסניה. "הבינתחומית", החוגגת "עשור של מנהיגות", אכן, מבין בוגריו של המרכז לא מעטים המצטרפים לאליטות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות החדשות של מדינת ישראל. אין להתכחש לכך שמשקלם של אלה בקרב צוותי החשיבה (Think-Tanks) ומעצבי המדיניות הישראלית הולך ומתעצם. זהו, לטעמי, מקור לדאגה. הרוח המנשבת בין כתליו של המרכז, ותורמת בהכרח לעיצוב הקוד החשיבתי של בוגריו, היא רוח של ניאו-שמרנות, של אגואיזם חברתי, כלכלי ומדיני, של "כוחי ועוצם ידי", של "משחקי סכום-אפס", בכל הזירות הרלוונטיות.
יהיו מי שיאמרו בוודאי כי טענתי מופרכת ושבקרב המרצים והחוקרים במרכז הבינתחומי ניתן למצוא אנשים המייצגים את כל גווניו של הספקטרום הרעיוני והפוליטי בישראל. אפשר שזה כך. אני עצמי מכיר כמה מרצים וחוקרים במוסד זה (מעטים למדי, יש לציין) שהשקפותיהם בסוגיות ישראליות, מרחביות וגלובליות ממוקמות "שמאלה מן המרכז", ועל פניו נראה שאין מתנכלים להם. אך אין לי ספק שאנשים מעטים אלה הם בבחינת היוצא מן הכלל, המאשר את הכלל. ראשי המרכז וקובעי מדיניותו מודים בגאווה רבה כי זהו מוסד אקדמי "ציוני". אשר על כן, לא יאפשרו דריסת רגל בתחומיו לסרבני שירות בשטחים ולשאר "טראבל מייקרס". "כנס הרצליה" עצמו עוסק, מאז הושק לראשונה לפני ארבע שנים, ב"מאזן החוסן והביטחון הלאומי", כותרת המדברת בעד עצמה. לצמד המלים "חוסן לאומי" יש במקומותינו משמעות ספציפית ומוגדרת מאוד. אנו מכירים היטב את "חוג הפרופסורים לחוסן לאומי וכלכלי", המייצג נאמנה את הימין הלאומני ללא כחל ושרק. רק לפני ימים אחדים הגיש חוג פרופסורים זה עתירה לבג"ץ נגד פינויים של מאחזים "בלתי חוקיים" בשטחים הכבושים, בנימוק החינני שפינוי המאחזים, אם אמנם יתרחש, יהווה פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אמנם אין בהכרח קשר ישיר בין "חוג הפרופסורים לחוסן לאומי וכלכלי" לבין המרכז הבינתחומי וכנס הרצליה. איני יודע כמה מחברי החוג נמנים עם סגל המרכז. אבל השימוש במטבע הלשון "חוסן לאומי" בכותרתו הרשמית של הכנס, בוודאי אינו מנותק מן הקונוטציה הייחודית של "חוג הפרופסורים" הנ"ל. ברוח אותו "חוסן לאומי" התנהל באחד מ"כנסי הרצליה" הקודמים, דיון מעורר החלחלה בדבר "הסכנה הדמוגרפית", ברוח של "הבה נתחכמה לו". אותה רוח נשבה גם בנאום ה"דמוגרפיה" של בנימין נתניהו בכנס האחרון. טבעי לחלוטין שבכנס העוסק ב"מאזן החוסן הלאומי" אין מקום למשתתפים ערביים: מבין עשרות המרצים שהשמיעו בכנס את הגיגיהם היה רק מרצה ערבי אחד, ואף הוא היה אמור להשתתף בפאנל שולי, שאור הזרקורים לא שזף אותו. האזרחים הערביים בישראל אינם, כידוע, חלק מן השיח על החוסן הלאומי "שלנו". הם כלל אינם מרכיב במשוואה.
השיח האקדמי הציבורי בארצנו עדיין חופשי, ביקורתי, פלורליסטי ופורה כבעבר, אבל בעלי אוזניים רגישות יכולים כבר לשמוע צלילים הקוראים תיגר על הפתיחות האקדמית, ומתגעגעים ליתר "חוסן לאומי" בין כותלי האקדמיה. המרכז הבינתחומי הוא מוסד אקדמי פרטי, וזכותו להצהיר ואף לקיים בתוכו משב רוח של אוריינטציה רעיונית מובהקת. ו"כנסי הרצליה" למיניהם הם ילדים חוקיים של אותה אוריינטציה רעיונית מסוכנת..
רצח רבין היה תחילתה של מלחמת אזרחים בה החל הימין בעוד אנו השמאל נכנענו ללא קרב. פציעתו של גיל נעמתי היא עוד שלב, רצח מפגינים ישראליים על ידי הצבא הוא השלב הבא. מתי נבין שהימין המתנחל הוא אויבנו ועלינו להגן על עצמנו?
המגיב לא כתב שהמתנחלים הם אויבי השמאל-אלא:
"אוייבנו":אויבייה של מדינת ישראל ותושביה.
ה"אינדיאני" )שעדיין מותר לו להטריח את קוראי העיתון) תרגם זאת לשפת השבט שלו ושוב חזר על המנטרה שלו,שהייתה כבר לזרא.
ליאור – נראה לי כי אתה חי בבועה . אף אחד לא נלחם בשמאל . מי שקורא את המאמרים באתר זה רואה כיצד השמאל נלחם בשמאל.אם הבנתי נכון "להגן על עצמנו " זה לירות חזרה ?? חשוב על זה .
כן, אינדיאני, לירות חזרה. אינני פאציפיסט ואני סבור שמלחמת אזרחים היא במצבים מסוימים שלב הכרחי בגיבוש האומה, כמו למשל במלחמת האזרחים האמריקאית. לאינדיאנית: תודה על הבהרתך.
העולם שיוסי אמיתי ואני מכירים השתנה לחלוטין ב-15 השנים האחרונות. הימין הקיצוני הפך ל"מרכז" ובעיתונים היומיים מדברים על לאומנים כמו מתן וילנאי ושמעון פרס כ"שמאל".
לכן הצבא יורה באנשינו באין מכלים, ואנשי ימין קיצוני משתלטים על כנסים אקדמאים. בעבר ניסינו להיות הקורקטיבה של האליטות מיסודה של תנועת העבודה. כיום אנחנו מנהלים קרב מאסף על נפשם של אנשים, שאיבדו מזמן כל השפעה כל מנגנוני קבלת ההחלטות. מכאן גם אובדנו הטראגי של החלום על שתי מדינות כפתרון לסיכסוך הישראל-פלסטיני.
לחים ברעם איבדתם השפעה מכל מנגנוני קבלת ההחלטות?
מתי היתה לכם לשמאל הקיצוני ההזוי השפעה.
לא לכם ולא למשוגעים מהימין.
למה לא להשוות את מטורפי ברסלבס שרצים כמוכי עמוק לקבר "יוסף" בשכם ולמטורפי השמאל "אנרכיסטים נגד הגדר" שלא נפגעו בזמן הפגנה אלה בזמן של מעשה פלילי שפוגע בבטחון שלי של משפחתי ושל כל אזרחי ישראל.
וכעט לעניין:
השאלה היא למה לא יורים על מנת להרוג כל מי שמתקרב לגדר? כל צבא אחר בתנאים כאלה היה יורה להרוג!!! כולל הבריטים והאמריקאים.
למה לא שומעים את כל צבועי העולם שדואגים לפגיעה בפלסטינים, כאשר לאורך כל תקופת אוסלו עשרות אלפי ישראלים נפגעו מכת הגניבות של הפלסטינים?
לכן מי שמווה בין התנחליות לפיגועי התאבדות מתקשה להבין גם את האמת הבסיסית. עם כל הצער שבדבר החברה של אנרכיסטים נגד הגדר הם האחראים למה שקרה, וישדע כל מטורף ישראלי או אירופאי שמי שנוגע בגדר הוא מגדיל את הסיכוי לפיגוע האתאבדות הבא ויש לזה מחיר, אחרי 2-3 תקריות ירי כבר לא יהיו יותר כאלה שיסכנו אותי ואת משפחתי.
דרך אגב אני שייך ללאומנים ממפלגת העבודה
לא יאמן כמה אתם אנשי השמאל אנשים רדודים,
רפויים,אתם עצמכם עוברים יום יום על החוק….
למה לא רואים אתכם מפגינים נגד הגדר בקיבוץ של גיל נעמתי???מה זה לא בשטח כבוש בואו ונראה איזה תשובה אני אקבל ממכם?
הגדר בעזה היא פחות או יותר סביב הרצועה, לפי הגבול הבינלאומי. לעומת זאת חומת ההפרדה
זוממת לספח חלקים נרחבים מהשטחים לישראל, ולהשאיר בהם התנחלויות יהודיות. ההתנחלויות בעזה, לעומת זאת, נמצאות מחוץ לתחומי הגדר שאתה ( היהודי הגאה) רוצה שנפגין נגדה.
לכן כשיפונו ההתנחלויות מעזה והצבא ייסוג הגדר תהווה את הגבול כנדרש.
לעומת זאת בשומרון כשהכוחות הישראלים יתמקמו מערבית לגדר, יישאר שטח רב כשלל בידי ישראל,
וזו המזימה של שרון שנגדה מפגינים, בנוסף לפגיעה בזכויות אדם שנעשות תוך בניית החומה,
כמו הפקעת קרקעות, הקמת גטאות ועוד
תשובתך מעניינת מאוד . אשמח אם תפרט . האם אתה מוכן לאחוז בנשק על מנת לכפות את דעתך ? לידיעתך שימוש בנשק מביא להרג. את מי אתה רוצה להשמיד ואם תתחיל מתי תגמור?
האם אתה מייצג קבוצה כלשהי ? עצתי לך למה לך לעשות את העבודה המלוכלכת תן לערבים לעשות אותה , עזור להם ( משת"פ , שטינקר ).
למגיב אינדיאנית – האם אני מזהה את סגנון החבר מסיס ?
ליהודי הגאה. אם הנושא מעניין אותך- יש ועידה בנושא ( גדר ההפרדה, משמעויות והשלכות)
במכון ון ליר בירושליים ב1. 12 החל משש בערב.
אינדיאני חביב
כשיורים עלי, אני יורה חזרה. לפעמים מיד, לפעמים סופר עד עשר, לפעמים עשר שנים. אפילו ארבעים, כמו שנוהגים שכנינו הבדווים. אבל בהחלט כן. אין לכם חסינות, ניאו נאצים יקרים. וכשאני יורה, מתים מזה
השבוע, בקיבוץ כיסופים, נפגש ח"כ חיים אורון (ג’ומס), מחותמי הסכם ז’נבה, עם תושבי
המועצה האזורית "אשכול" – שלפי ההסכם יימסרו עשרות אלפי דונם מאדמתם לפלשתינים
במסגרת חילופי שטחים להרחבת רצועת עזה. בפגישה השתתפו 70 נציגי יישובים.
"קשה לי לעמוד מולכם", הודה ג’ומס, "אני מבין את הבעייתיות הקשה שבמסירת שטחים
חקלאיים הנמצאים בקרבת היישובים, אבל שום דבר לא קדוש במסמך ז’נבה – שהוא מסמך
הבנות ומתווה בסיסי לשלום עתידי בינינו לבין שכנינו".
אורי נעמתי, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר לאורון כי כול מי שיושב באולם תומך
בהסכם שלום, אבל לא במחיר של סיכון תושבי האזור. הוא הלין על כך שלא נמצאו פתרונות
יצירתיים אחרים – למשל: החזרת שטחים באזורים שבהם אוכלוסייה ערבית צפופה, כמו אום
אל-פאחם והמשולש".
נא להשאיר את הגדר סביב המיטה המטבח והשרותים שלי.
הניחו לבני לפרק את כל שאר הגדר.
האינדיאני אינו חביב ובוודאי לא חבר שלי.
חלק מהתגובות מבהילות אותי.אני מקווה שזה רק הזיות וחלומות בהקיץ. אם חס וחלילה זה יהפוך למעשים לדעתי התגובה תהיה קשה יותר מאשר הכותבים משערים לעצמם.
למסיס התגובות שלך הן ילדותיות שטחיות וגסות רוח. אני מקווה שבחייך האישיים אתה שונה כי אחרת קשה להבין איך אתה חי בחברת אנשים.
יש לך סיבות טובות להיבהל. בקצב שאתה ודומיך, הקרימינלים שבשלטון, הורסים את המדינה, קרוב היום שאפילו השמאל הישראלי הענוג, ואולי גם כמה מנפגעי המישטר שאינם דווקא מקוראי הגדה השמאלית, יגיעו למסקנה שהזכות לפעולה ישירה אינה שמורה אך ורק לנוער הגבעות ולשודדי הקיצבאות ולרוצחי ראשי ממשלות. זה קרוב יותר ממה שאתה מדמיין
הוצאת לי את המילים מהפה…הימין לא יהסס לפגוע בנו, לרצוח ולפצוע, עלינו לשאת נשק ולהגן על עצמנו
הפסיקו להזות. במקום לדבר על מלחמת אזרחים או לרמז על שכזאת – הירתמו למאמצים כדי להביא כוח בינלאומי לאזור. נראה לי שהפתרון הזה טוב יותר. ישראל מראה סימני חולשה לאחרונה מול האו"ם ומול האמריקאים. שם צריך ללחוץ.
אורי נעמתי הוא איש ימין ממפלגת העבודה.
לגיל נעמתי יש דעות אחרות.
לכן, כל התגובות הללו אפילו יותר לא ענייניות.
אין זה דומה, לפיכך, למשפחת שרון שחושבת באותו ראש, אותם קווי – יסוד, אותה מפלגה, אותה מ מ ש ל ה. אבל זה לא מפריע לפושעים לדבר על שלטון חוק. ויש את ההם, שיצביעו לפושעי מלחמה + פושעי פלילים ויגנו בבוז את
ה"פושע" נעמתי שניענע גדר ונורה.
נו , טוב. יהיה בסדר.
אני גאה שבעמי יש גיל נעמתי שמנסה, ולו סימלית, לפגוע בגדר של גטו.
כן ירבו כמוהו.
חזק ואמץ!
הפשע האמיתי של הגדר הוא שהושארו פלסטינים ממערבה. אם למען שלום/ביטחון מותר לטרנספר יהודים ממקום מושבם, מותר וחובה לטרנספר ערבים ממערב לגדר למזרחה.
יקום החכם התורן ויאמר שאין דין פלסטינים הגרים בביתם, כדין מתנחלים על שטח כבוש – ועל כך יש תשובה פשוטה – כל המזרח התיכון למעט סעודיה, הוא שטח מוסלמי כבוש שנכבש ע"י ערבים שיצאו מסעודיה לג’יהאד כדי לכבוש את העולם, ומכאן כל מקום בו גרים ערבים מוסלמים הוא התנחלות של כובשים על שטח כבוש, ומכאן כיוון שאין אנו אנטישמים או גזענים, מותר וחובה לטרנספר הן מתנחלים יהודים והן מתנחלים ערבים…
הוא עובד זר ? יש לו אשרת-עבודה ? התגייר כהלכה ? – בוודאי שאין לו אשרה לתגובות המאוסות שלו. המערכת אינה שומרת על כבודה בהתירה לפרובוקטור להמשיך ולבזהז את זמנם של הקוראים.היא גם אינה שומרת על כבוד עורכיה,
המבוזים בגסות בשפה האינדיאנית.
אני מבין שהאמת כואבת. ומה אם יסלקו אותי האמת תעלם ? לפחות אני מדבר בנימוס בניגוד לכל מנבלי הפה שלא מצונזרים וטוב שכך.אגב מציע למקבר מעלי , אל תבזבז את זמנך ברגע שאתה רואה אינדיאני עבור הלאה ובא לציון גואל.
יש לך בעיה קטנה, מכיון שאנשי השמאל מסרבים
להתגייס,יהיו בצהל רק אנשי ימין ומרכז.
כשיגיע הרגע המיוחל שלך(מלחמת אחים)
איזה סיכוי יש לך?
צא ולמד מי מנצח במלחמות- צה"ל או לוחמי הגרילה והטרוריסטים. יש סיכוי לשמאל במלחמת אחים!
כמו כן רוב מערך המילואים הקרבי ממוקם מרכז ושמאלה-
רבים מהם יוכלו לפעול מבפנים ולהמריד את הצבא, או לפחות לחולל אנדרלמוסיה בשורותיו.
אם גם הבדואים והדרוזים ייצטרפו למרד, וכמובן יושבי השטחים, הימין ימצא את עצמו בצרות.
וכבר היום הימין חש בצרה המתרגשת על המנגנונים של האפרטהייד. וכפי שקרה גם בדרא"פ ובארה"ב כשהסערה התקרבה והציבור עמד בפני התקוממות האפרטהייד נפל. ואין זה משנה
אם תהיה זו ממשלת ימין של הליכוד או ממשלת ימין של העבודה!
בד בבד עם התרחבות הסרבנות ניתן להצביע בבירור על כך שהליכוד+עבודה, המייצגים המרכזיים של הציבוריות בישראל ושל הרעיון
הציוני, מוותרים שלב אחרי שלב על כל מעקש ומאחז שלהם!
ולכל ברור, ומי שטוען אחרת משקר, ולו גם את
עצמו, שישראל בדרך החוצה מהשטחים, ולא רק ברמת הגולן.
אחר כך יבוא תורו של ה"אופי היהודי".
אידיוטיזם לשמו …
בכדי לברר דבר מה בדיון תיאורטי לא צריך את שני הצדדים חוץ מזה את מי נזמין מבין פרטנרינו המהוללים???