הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-18 בינואר, 2004 26 תגובות

אפתח בבדיחה הונגרית: בימי מלחמת ששת-הימים פגש הונגרי אחד את ידידו. "מה אתה כל-כך מאושר?" שאל. "שמעתי שהישראלים הפילו היום שלושה מיגים מתוצרת סובייטית!" השיב הידיד. למחרת היה הידיד מאושר עוד יותר: "שמעתי שהישראלים הפילו היום שמונה מיגים!" התמוגג. ביום השלישי היו פניו נפולות. "מה קרה? הישראלים לא הפילו היום מיגים?" שאל חברו. "הפילו" ענה הידיד, "אבל נודע לי היום שהישראלים הם יהודים…"

זהו כל הסיפור על רגל אחת. האנטישמי שונא יהודים מפני שהם יהודים, בלי קשר למעשיהם. שונאים יהודים, מפני שהם עשירים וחיים חיי-מותרות; מפני שהם עניים וחיים בלכלוך; הם מילאו תפקיד מרכזי במהפכה הבולשביקית; הם התעשרו כקורח על חורבן הקומוניזם, צלבו את ישו וגם הרעילו את תרבות המערב ב"מוסר הרחמים הנוצרי". מפני שאין להם מולדת או, מפני שהקימו את מדינת-ישראל. זהו טיבעם של כל הגזענים והשוביניסטים: שונאים אדם מפני שהוא יהודי, ערבי, אישה, שחור, אינדיאני, מוסלמי, הינדו. לא חשוב מה טיבו האישי, מה מעשיו, מה הישגיו. אם הוא שייך לגזע, לדת או למין הנתעב, הגזען שונא אותו.


מכאן נגזרות כל התשובות לשאלות המתייחסות לאנטישמיות:


האם כל מי שמותח ביקורת על ישראל הוא אנטישמי?


בהחלט לא. מי שמותח ביקורת על ישראל בשל מעשים מסוימים שלה, אין להאשימו באנטישמיות. אבל, מי ששונא את ישראל מפני שהיא מדינת-יהודים, כאותו הונגרי בבדיחה, הוא אנטישמי. לא תמיד קל להבחין בין שני הסוגים, מפני שאנטישמים ערמומיים מתיימרים למתוח ביקורת כנה על מעשי ישראל. דווקא מי שמאשים את כל מותחי הביקורת באנטישמיות, פוגע במלחמה באנטישמיות. הרבה אנשי-מוסר מובהקים, מטובי האנושות, מותחים ביקורת על התנהגותנו בשטחים הכבושים. תהיה זאת איוולת אם נאשים אותם באנטישמיות.


האם אדם יכול להיות אנטי-ציוני מבלי להיות אנטישמי?


בהחלט כן. הציונות היא תורה פוליטית דינה ככל תורה פוליטית אחרת. אפשר להיות אנטי-קומוניסט מבלי להיות אנטי-סיני, אנטי-קפיטליסט מבלי להיות אנטי-אמריקאי, אנטי-גלובלי, אנטי-כל-דבר. גם כאן לא תמיד קל לקבוע תחום ברור, מפני שהאנטישמים מתחפשים לא-פעם כסתם "אנטי-ציונים". אסור לעזור להם על-ידי מחיקת הקו המפריד.


האם אדם יכול להיות אנטי-שמי וציוני?


בהחלט כן. מייסד התנועה הציונות המודרנית, בנימין זאב הרצל, ניסה לגייס את תמיכת האנטישמים הרוסיים והבטיח לעזור להם להיפטר מהיהודים. לפני מלחמת-העולם השנייה הקים אצ"ל מחנות-אימונים בפולין, בחסות המפקדים האנטישמיים של הצבא הפולני. כיום, מקבל הימין הישראלי בברכה את תמיכת הפונדמנטליסטים האוונגליים בארצות-הברית, שיהודי אמריקה רואים בהם (על פי סקר שפורסם השבוע) אנטישמים מובהקים. תורתם אומרת, שערב שובו של ישו, כל היהודים בעולם יתנצרו או יושמדו.


האם יהודי יכול להיות אנטישמי?


לכאורה זוהי סתירה פנימית. למרות זאת, ההיסטוריה מכירה דוגמאות של יהודים, שהפכו לשונאי-יהודים מובהקים. גדול האינקוויזיטורים, טורקוומדה, היה ממוצא יהודי. קארל מרקס כתב דברים חמורים על היהודים וכך גם אוטו ויינינגר, סופר יהודי חשוב בווינה של ראשית המאה שעברה. הרצל, בן דורו ובן עירו, כתב ביומניו כמה וכמה הערות שנודף מהם ריח דומה.


האם אנטישמי הוא מי שמותח על ישראל ביקורת יותר קשה מאשר על מדינות אחרות, העושות מעשים דומים?


לא בהכרח. אמנם, צריכה להיות אמת-מידה מוסרית אחת לכל בני-האדם ולכל המדינות. מעשי הרוסים בצ’צ’ניה אינם טובים ממעשינו בשכם ואולי, גרועים אף יותר. ההבדל הוא בכך, שהיהודים מצטיירים בעולם כ"עם הקורבנות", וגם אנחנו עצמנו טיפחנו תדמית זו, שהיתה נכונה בשעתה. לכן מזדעזע העולם יותר כאשר הקורבנות של אתמול הפכו לכובשים ומנשלים. מהיהודים, דורשים רמה מוסרית יותר גבוהה מאשר מעמים אחרים, ובצדק.


האם חזרה אירופה להיות אנטישמית?


בהחלט לא. מספר האנטישמים באירופה לא גדל ואולי אף פחת. מה שגדל הוא עוצמת הביקורת על מעשי ישראל כלפי הפלסטינים, המצטיירים כ"קורבנות של הקורבנות". המצב בפרברי פאריס, המובא לעתים קרובות כדוגמה להתגברות האנטישמיות, הוא תופעה שונה לגמרי. כאשר ערבים מצפון-אפריקה מתקוטטים עם יהודים מצפון-אפריקה, זוהי העתקת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לאדמת אירופה. זהו גם המשך לשנאה שנוצרה בין יהודים וערבים באלג’יריה, כאשר היהודים תמכו בשלטון הצרפתי והמוסלמים ראו בהם משת"פים.


מדוע אמרו רוב האירופים, בסקר שנערך לא מזמן, שישראל מסכנת את שלום העולם יותר מכל מדינה אחרת?


יש לזה הסבר פשוט: האירופים רואים מדי יום על מרקעי הטלוויזיה שלהם את מעשי החיילים הישראליים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. עימות זה מסוקר יותר מסכסוכי-דמים אחרים בעולם (אולי מלבד העימות בעיראק, לפי שעה), מפני שישראל מעוררת עניין רב יותר. אולי גם מפני שאנחנו נראים להם "מערביים" יותר מהמוסלמים או השחורים באפריקה – יותר קרובים ומוכרים. ההתנגדות הפלסטינית, הנקראת בישראל "טרור", נדמית בעיני האירופים להתנגדות הצרפתים לכיבוש הגרמני.


ומה על גילויי האנטישמיות בעולם הערבי?


אין ספק שסממנים אנטישמיים מובהקים חלחלו באחרונה לשיח הערבי. די להזכיר את הוצאת "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשפה הערבית. זהו יבוא של אנטישמיות אירופית מובהקת. ה"פרוטוקולים" חוברו על-ידי המשטרה החשאית של רוסיה הצארית.


בניגוד לדברי-ההבל של "מומחים" מסוימים, מעולם לא היתה קיימת אנטישמיות מוסלמית בקנה-מידה רחב, כמו זו ששלטה באירופה הנוצרית. במהלך מאבקו על השלטון, לחם הנביא מוחמד גם בשבטים יהודיים שלא קיבלו אותו, ולכן יש גם בקוראן כמה הערות שליליות על היהודים. אין לזה שום דמיון לאנטישמיות הארסית הנוצרית, המשתקפת בתיאור צליבת ישו ב"ברית החדשה", תאור שהרעיל את העולם הנוצרי וגרם לאסונות נוראים. ספרד המוסלמית היתה גן-עדן ליהודים, ומעולם לא היתה שואה יהודית בעולם המוסלמי. גם פוגרומים כמעט ולא היו. מוחמד ציווה להתייחס בסובלנות ל"עמי הספר" (יהודים ונוצרים), בתנאים שהיו לאין ערוך יותר ליברליים מאשר החוקים שחלו על היהודים באירופה. מעולם לא כפו המוסלמים בכוח את דתם על יהודים או נוצרים. ולראייה: כמעט כל היהודים שגורשו מספרד על-ידי הנוצרים השתקעו בעולם המוסלמי ושגשגו שם. אחרי מאות שנים של שלטון מוסלמי נשארו היוונים והסרבים נוצרים אדוקים.


כאשר יהיה שלום בין ישראל והעולם הערבי, סביר להניח כי פירות-הבאושים האנטישמיים ייעלמו מן העולם הערבי (כשם שייעלמו, אני מקווה, פירות-הבאושים של שינאת-הערבים אצלנו).


האם דבריו של ראש ממשלת מלזיה, מחטיר בן-מוחמד, על "שלטון היהודים בעולם" אינם אנטישמיים?


כן ולא. דווקא דבריו אלה, מדגישים את הבעיה באיתור האנטישמיות. מבחינה עובדתית, האיש צדק באומרו שהשפעת היהודים בעולם גדולה בהרבה מהאחוז שלהם באוכלוסיית העולם. נכון גם שיש ליהודים השפעה רבה על מדיניות ארצות-הברית, מעצמת-העל היחידה בעולם, וגם בתקשורת האמריקאית והעולמית. אין צורך להיזקק ל"פרוטוקולים", כדי להכיר ולנתח את הסיבות שגרמו לכך. אבל, הצלילים "עושים את המוסיקה", והצלילים של מחטיר היו בהחלט אנטישמיים.


האם צריכים להתעלם מן האנטישמיות?


בהחלט לא. הגזענות היא זן של וירוס, הקיים בכל עם, ואולי גם בכל אדם. ז’אן-פול סארטר אמר שכולנו גזענים, וההבדל הוא רק בין מי שמודעים לכך ונלחמים בזה, לבין מי שנכנע לייצר הרע. בימים כתיקונם יש בכל ציבור מיעוט קטן של גזענים קנאים, אך בשעות משבר הם מרימים ראש ועלולים להתרבות במהירות. זוהי סכנה מתמדת, וכל עם חייב להילחם בגזענים שבקרבו. אנחנו היהודים, ככל העמים. כמעט כל אחד מאתנו יכול למצוא בתוך עצמו, אם יפשפש, איזה כהנא קטן. יש בנו גם גזענים חשוכים, והעימות ההיסטורי שבו אנחנו מצויים מגביר את כוחם והשפעתם. אנחנו מצווים להילחם בהם, ולהניח לאירופים ולערבים להילחם בגזענים שלהם.

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. כפיר הגיב:

    אני מסכים עם הטענות העיקריות במאמר. יחד עם זאת, הלבשת הגדרות ארכאיות לאנטישמיות על המציאות של 2004 לא תורם לאף אדם. מעטים האנשים ששונאים שחורים, יהודים, ערבים או כל קבוצת אוכלוסייה אחרת כי הם שחורים, ערבים או יהודים גרידא. כשזועקים אנטישמיות בשנת 2004 מצביעים על בקורת שאינה הוגנת בעיקר. מה הסיבה שבגינה האירופים מסקרים את הסכסוך שלנו בתדירות כל כך גבוהה ובצורה כל כך שלילית? קטרזיס אולי? אינטרסים? ב 3 שנות האינטיפאדה נהרגו בקירוב 3000 יחידים יותר מדי. אבל זה לא דומה לרבבות אנשים הנהרגים המקומות אחרים. גם אורי אבנרי יודע שלביקורת וחופש הביטוי צריך שיהיו מגבלות. עיין ערך "בוגד". כעורך עיתון כ’כ הרבה שנים הוא צריך וכנראה יודע שאינדקס זה לא שם של חיידק. כשאינדקס תיקשורתי מעוות חובר לאינטרסים שנועדו לספק צרכים אחרים כגון: עולם ערבי גדול, צרכים פוליטיים פנימיים ועוד. ואז חובר למעט שאסור לומר בתדירות כ’כ גבוהה: עיין ערך "שילגיה", זאת אנטישמיות שנת 2004. ( ואגב, יש גם הרבה בקורת מוצדקת).

  2. עמי הגיב:

    האם רומז אורי אבנרי כי קארל מרקס היה אנטישמי?
    מה פרוש "קארל מרקס כתב דברים חמורים על היהודים"?
    עד כמה שזכור לי ההפך הוא הנכון. קארל מרקס תמך בגישה אינטרנציונליסטית, גם בשאלה היהודית.
    המאמר יכול היה להיות טוב, בלי לחפש פינות מפוקפקות.

  3. שי הגיב:

    הערתו זו של אבנרי מעידה עליו יותר מאשר על מה שרצה להגיד. מרקס אנטישמי? הייתי אומר שאבנרי הוא פשוט אנטי-מרקסיסט. אבל מה זה משנה – אבנרי מעולם לא הגיב למאמרים פה. כך שאין עם מי לדבר. בקרוב יצוצו פה מגיני שמו הטוב של כותב המאמר. ויתפתלו.

  4. יישר-כח לאורי אבנרי! הגיב:

    כתבה מסוגננת היטב, איכותית ומרתקת ! אני נהנה תמיד לקרוא את דבריו. אחד היחידים ה"גדה" ששומר על אוביקטיביות יוצרת ומהווה ראש גשר ליצירת שלום בין עמי האיזור. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הבין שהערבים אינם אנטישמיים.הוא הבין את המסר של נשיא מצרים המנוח ,סאדאת, שאמר שללא פתרון הבעיה הפלסטינאית לא ישקוט האיזור.הבין ,קם ועשה מעשה. והמעשה שעשה פתח לו את הדרך אל מדינות ערביות ומוסלמיות קרובות ורחוקות. אם בן העוולה שרצח אותו לא היה מצליח הרי המזרח התיכון היה נראה כיום בהחלט אחרת. מכן מתגנבת השאלה שאין לה תשובה:האם רצח סאדאת ורבין לא בא כדי למנוע תהליך של שלום במזרח התיכון ופתרון אמיתי וטוב של הבעיה הפלסטינאית?………כנראה שישנם גורמי חוץ ו/או פנים שלא מעונינים שיהיה שלום באיזורנו?!

  5. האנטישמי שונא יהודים הגיב:

    "האנטישמי שונא יהודים מפני שהם יהודים". למה? לא ניתן ללמוד מהמאמר אבל אפשר להסיק את המסקנה שהגזענות היא "בלב הגזענים", כלומר לא רציונלית. זו הטענה של הגזענים ומצדיקה את הגזענות שלהם עצמם.
    אבל, הגזענות היא תמיד קונקרטית, צריך רק להפשיט אותה מהצורה שבה היא מופיעה ולגלות את המניעים וההקשרים האמיתיים ש"מסתתרים" מאחוריה. בד"כ היא מופיעה כצורך של המשטר להפנות אצבע מאשימה על מעשיו ו/או מחדליו כלפי הזר. נתניהו (ולא רק הוא) מאשים את העובדים הזרים באבטלה זאת צורה של גזענות המפנה את הזעם עקב המשבר הכלכלי כלפי הזרים מצד אחד, מאפשרת את רדיפתם מצד שני ואת העמקת ניצולם מצד שלישי. להבדיל, השמדת היהודים ע"י הנאצים היתה בהקשר של מטרת הרייך הגרמני לספח "שטחי מחיה" במזרח. היהודים היו בבחינת "ניסוי" לשיטה מאחר שהיו טרף קל. אבל בצפון פולין התחילו לסמן גם פולנים באות "P”, שלב ראשון לחיסולם. הגדרת הערבים/מוסלמים כברברים ע"י גזענים ישראלים ואחרים באה על רקע הסכסוך ועל רקע ההתנגדות לאימפריאליזם המערבי וכו’. הגזענות נמשכה לאורך כל ההיסטוריה ומניעיה הוסוו תמיד ב"נימוקים אידיאולוגיים" ו/או דתיים ולכן "נעלמים" ההקשרים בהם היא מתקיימת למעשה ומייחסים אותה ל"מחלת הרוח של הנוצרים" וכו’, שהיא בעצמה טענה גזענית שבאה לענות על "צורך מעשי" קונקרטי.

  6. הומו הגיב:

    גם במאמר וגם בתגובות ישנה התייחסות לצורות המגוונות של הגזענות. דווקא התגלמות אחת לא צוינה והיא ההומופוביה. הומופוביה, כמו אנטישמיות היא שנאה שמופנית לסוג מסויים של אנשים רק בגלל מה שהם. אם נפרק את המילה לגורמיה נקבל שתי מלים: הומו (שזה הומו) ופוביה (שזה פחד), ואז נקבל את הסיבה שלדעתי היא המניע לדבר הארור הזה שנקרא גזענות. גזענות נובעת מפחד מהאחר וככל שהאדם ירגיש נינוח עם עצמו הוא ייפחד פחות, ואז הוא לא יהיה גזען.

  7. אבנרי צודק, למרקס בהחלט יש התבטאויות אנטישמיות הגיב:

    אם נצטט רק שתיים: "הכסף הוא אל הנקמות של היהודים", ו-"האמנסיפציה של היהודים היא אמנסיפציה של העולם מהיהדות". ויש כמובן עוד.

  8. ציטטות שהוצאו מהקשרם ומהבנתם הגיב:

    "ההתבטאויות האנטישמיות" המצוטטות בתגובה לעיל לקוחות מן המאמר של מרקס "לשאלת היהודים". אין להבין אותם אלא בהקשרם ומתוך הבנה בדיאלקטיקה ההגליאנית. במאמר עצמו מגן מרקס, בויכוח עם ברונו באואר, על זכות היהודים לשוויון זכויות אזרחי, כך שלא מסתדר שבאותו מאמר עצמו מרקס פעם הוא אנטישמי ופעם הוא מגן על זכויות היהודים.

  9. "כתב דברים חמורים" הגיב:

    אורי אבנרי לא כתב שקרל מרקס היה אנטישמי -אלא,ש"כתב דברים חמורים על היהודים".

  10. אוטו ויינינגר לא היה סופר הגיב:

    חשוב.
    הוא כתב ספר שעורר תגובות רבות, אך בעיקר משום שהתאבד.

  11. הערה קטנה הגיב:

    אפשר גם בהחלט להתווכח עם התיאולוגיה היהודית ואף לפסול אותה לחלוטין בלי להיות אנטישמי, ויכוח אידאולוגי עם כל דת הוא לגיטימי בתנאי שאינך מייחס למאמיניה תכונות שליליות א-פריוריות ואינך מנהל את הויכוח דווקא בשעה שבני אותה דת מדוכאים קולקטיבית ויש דתות גדולות ומשפעיות יותר שצירך להיאבק בהן. כמובן שזה מותנה גם בכך שאתה מנהל ויכוח הוגן, לא שקרי ולא פרנואידי (כמו ה"ויכוח" של אימפריאליסטים עם האסלאם) ורואה באותה המידה את הקורה שבין עיניך.

    דומני שזה עונה על שאלת ה"אנטישמיות" של מרקס, אשר התנגד ליהדות כאידאולוגיה, כמו לכל דת אחרת, תמך בשיוויון מלא ליהודים ובוודאי שלא תמך בדיכוי דתי שלהם אלא רק בזה שהסוציאליזם יבטל את הצורך השימוש והצורך של אנשים בדתות באופן כללי. אבל נכון שבאמירה שצוטטה יש משהו לא סימפטי כשהיא נשמעת לנו בדיעבד.

    יורם בר-חיים

  12. למרקס היתה קצת יותר בעיה עם היהודים חוץ מדתם הגיב:

    הנה כמה שורות נבחרות מ-"על השאלה היהודית":
    (מצטער שלא פירשתי)
    "Let us look at the real Jew of our time not the Jew of the Sabbath, whom Bauer considers, but the Jew of everyday life.

    What is the Jew’s foundation in our world? Material necessity, private advantage.

    What is the object of the Jew’s worship in this world? Usury. What is his world god? Money.

    Very well, then: emancipation from usury and money, that is, from practical, real Judaism, would constitute the emancipation of our time…

    The Jew has already emancipated himself in the Jewish way: the Jew who is, for example, merely tolerated in Vienna, determines with his money power the fate of the entire German Empire. The Jew who is without rights in the smallest German state, decides the fate of Europe".

    אז ההגנה על חפותו של מרקס מאיבה ליהודים קצת נכשלת בטענה שבסך הכל התנגד לאידיאולוגיה של הדת

  13. שים לב מה הטקסט אומר הגיב:

    הטקסט הזה טוען בעצם כך :
    התפקיד שממלאים יהודים בעולם המציאותי הנוכחי הוא של בעלי עסקים, ומטרתם היא רווח.

    עד כאן זו לא אנטישמיות, זו עובדה הנובעת מהתפקיד שהועידה אירופה להיודים עוד בזמן הפאודליזם, מה שמנע מהם להיות איכרים או פאודלים, ובהמשך מנע מרובם להיות גם פועלים (במערב אירופה, בפולין היה מעמד פועלים יהודי רחב).

    ולכן, אומר הטקסט, ההוויה ולכן גם ההכרה של היהודים משועבדת להון ולעשיית רווח כספי, וזה כולל את הכרתם הדתית (היהדות ה"אמיתית").

    המסקנה בטקסט היא שהאמנסיפציה המלאה של יהודים תלויה בחשרור החברה כולה מהשיעבוד להון, זאת במקום האמנסיפציה החלקית (היותם "נסבלים") המבוססת על שימוש לטובתם בפונקציה הכלכלית הנוכחית שלהם, כלומר שימוש בהונם כדי לצבור כוח מסוים.

    בדיעבד, כשיודעים לאן הגיעה האנטישמיות המודנית, הטקסט נראה רע, אבל בהקשרו הוא ניתוח של מצב היהודים, קצת שטחי ומכליל אבל לגיטימי, במיוחד כשהכותב הוא יהודי. כדאי לזכור שיהודים רבים בתקופה זו חשו אי-נחת בדיוק מהתקיעות שלהם בפונקציות כלכליות מסוימות בלבד, אי-נחת שהיתה אחד המקורות של הציונות.

  14. אופס, המאמר לא לכוח מ"על השאלה היהודית" הגיב:

    אלא מסיקור של מרקס על ספר של ברונו בוור
    "The Capacity of Today’s Jews and Christians to Become Free"

  15. אולריקה מיינהוף שהיתה אחת המנהיגים של הבדר-מיינהוף הגיב:

    שהיה ארגון טרור "קומוניסטי כאילו" אמרה במשפט לאחר טפיסתה:

    "Auschwitz meant that six million Jews were killed, and thrown on the waste-heap of Europe, for what they were considered: money-Jews. Finance capital and the banks, the hard core of the system of imperialism and capitalism, had turned the hatred of men against money and exploitation, and against the Jews. . . . Antisemitism is really a hatred of capitalism"

    רק אחת מההשפעות המצערות של דרך המחשבה המוצגת בסיקורו של מרקס על היהודים וגם לצערי בעוד אנשים שהגדירו עצמם כקומוניסטים.

    חשוב לציין שאיני בשום אופן אנטי-מרקסיסט או אנטי-קומוניסט וההוחכה היא שאני קורא ומתעניין במאמרים קומוניסטים. ואמירות כאלה מצערות אותי על כמה ןכמה יותר כאשר הן באות מאנשים שמגדירים עצמם כקומוניסטים.

  16. מה אנטישמי בזה ? הגיב:

    מיינהוף אמרה שיהודים נרצחו כי הם זוהו עם כסף, היא לא אמרה שהיזהוי הזה הוא נכון !!!

    שחורים שועבדו כי הם זוהו עם חיות, והאנושות משעבדת חיות, האם זו אמירה גזענית נגד שחורים ?

  17. שוב פעם אני המגיב מעליך, תגובה ל:"מה אנטישמי בזה?" הגיב:

    אם אתה טוען שמיינהוף הכירה בביטוי כלא נכון אז כנראה שלא קראתה עד הסוף.
    "Antisemitism is really a hatred of capitalism" ("אנטישמיות היא בסך הכל שנאת הקפיטליזם") מגלה בברור את הסכמתה עם הזיהוי!
    הצדקת השנאה ליהודים על ידי השנאה לקפיטליזם וזהוי העם היהודי כהגרעין הקשה של מערכת הימפריליזם והקפיטליזם היא אנטישמיות בכל כיעורה!

  18. אני חולק עליך הגיב:

    חבל מאד ששמת בציטוט שלוש נקודות בדיוק לפני "האנטיטשמיות היא שנאת היהודים", חסר בדיוק ההקשר שיאפשר להבין האם היא מתכוונת שלשנוא יהודים זה דבר צודק או שהיא מתכוונת שכך זה עומד (לצערה ?) מבחינת התודעה של האנטישמי הממוצע. כמו שציטטת זה יוצא לא מובן ולא חד-משמעי.

    נניח שמישהו אומר "שנאת הערבים היא הגנה על האינטרס הכלכלי של הפועל הישראלי", זה יכול להיות משפט גזעני מאד, או לא גזעני בכלל, אם הוא נאמר במסגרת ניתוח של הפריבילגיות שהציונות נותנת ליהודים על חשבון הערבים ולכן התודעה האנטי-ערבית שלהם מבטאת אינטרס מיידי.

    לי אישית אין מושג אם מיינהוף הייתה גזענית או לא, אבל הציטוט שהבאת לא מוכיח זאת.

  19. הויכוח הזה מטופש הגיב:

    אם יש "מרקסיסטים" אנטישמים, הרי שזו תופעה ביזארית בשוליים של המרקסיזם.
    הרבה יותר חשוב לשאול למה יש כל כך הרבה התנשאות אירופוצנטרית אצל המרקסיסטים האירופים.

  20. יש גם גזענות קומוניסטית הגיב:

    למשל: הרוב במק"י וחד"ש שסילק מהכנסת את תמר גוזנסקי וחסם את בחירתו של דב חינין למקום השלישי ברשימה בכנסת – מפני שהם יהודים.

  21. נורית הגיב:

    אני מתיחסת לתגובה שלפני תגובתי ואני נדהמת לקוראה. תמר גוז’נסקי,על דעת רבים מאד מחברי הכנסת מכל הסיעות, היתה חברת כנסת מעולה, פרלמנטרית שעמדה בשורה הראשונה בכל הכנסות לדורותיהן. ואם זה נכון שהיא "הועפה" מסיבות לא פרלמנטריות אזי כלו כל הקיצין.

  22. יורם בר-חיים הגיב:

    תמר גוז’נסקי התפטרה בהתאם לתקנון של חד"ש (המגביל קדנציות של חברי כנסת) ולא הועפה.
    הויכוח על התרגיל שעשה ברכה למען הברית עם תע"ל הוא כבר חדשות ישנות מאד, בכל אופן הברית הזו נועדה לקדם (מבחינת ברכה) את ייצוג האוכלוסיה הערבית בכנסת. זוהי אוכלוסיה הסובלת מתת-ייצוג קיצוני, לא האוכלוסיה היהודית. אלו שמגינים על ה"ייצוג" של בני הקבוצה המדכאת ולא של העם המדוכא מעידים על עצמם מהם הם. ציבור בוחרי חד"ש, שכמעט כולו ערבי, זכאי לנציגים המכירים את בעיותיו ומאבקיו, אם נציג הוא כזה, לא משנה מה מוצאו.

    לי אישית כל העניין הזה משנה מעט מאד כי אני בעד החרמת הבחירות…

  23. אביב סלע הגיב:

    הוא נתן השוואה של הרצל ושל מרקס בנושא האנטישמיות, אני לא מוצא את ההקשר שטוען שמרקס והרצל הם בעצם אנטישמים.

    אני רואה את הקשר בכך שגם יהודים לא אומרים שיהודים הם מאה אחוז או אם אתה יהודי אני לא אומר לך את דיברי הביקורת שלי עליך.

    וכך נהגו מרקס והרצל שכל אחד מהם דיבר בצורה זו או אחרת וביקר את היהודים או עשה עשה ברית עם השד בכדי לברוח מהשטן.

  24. אבנרי תענה לי הגיב:

    מה אתה אומר על זה?

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/387224.html

  25. מה אמרה אולריקה מיינהוף? הינה המקור (בלי שלוש נקודות) הגיב:

    מתוך עדות שהיא נתנה לטובת הורסט מאהלר, מי שהיה פרקליטם של הטרוריסטים מכנופיית באדר-מיינהוף:

    "Solange das deutsche Volk nicht von der Schuld am Faschismus freigesprochen würde, werde es sich nicht für die Revolution mobilisieren lassen. Die Linke und die Kommunisten hätten es versäumt, den deutschen Massen die rechte Erklärung für Auschwitz zu geben. In Wirklichkeit sei Antisemitismus nichts anderes als Antikapitalismus, Ausdruck der unbewußten Sehnsucht der Menschen nach dem Kommunismus. Auschwitz heißt, daß sechs Millionen Juden ermordet und auf die Müllkippen Europas gekarrt wurden als das, als was man sie ausgab – als Geldjuden."

    "במציאות האנטישמיות איננה אלא אנטי-קפיטליזם, ביטוי לערגתם הבלתי-מודעת של האנשים אל הקומוניזם".

  26. אבי הגיב:

    והנה לנין נואם נגד האנטישמיות
    — קישור —

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים