קראתי בעניין רב, ויותר מפעם אחת, את מאמרו של ראובן קמינר "תורת שחרור החיות – נִזקה של אנלוגיה מטעה", וגם למדתי ממנו דברים, על פרופ’ ג’רמי בנתם ופיטר סינגר ותורותיהם. אולם, מכיוון שזה דבר קרוב מאוד לליבי, ומכיוון שגם אני כראובן חושב "שהמרכסיזם הוא עדיין, למרות מגבלותיו והשמצות יריביו, הכלי המוצלח ביותר לניתוח שינוי חברתי", אני רוצה לחלוק על כמה מהנחותיו. וידוי אישי: איני צמחוני וההתנגדות שהתעוררה בתעאיוש לפעילות סולידרית עם איכרים פלסטינים כדי לשקם את הלולים שלהם שנהרסו בידי צה"ל, רחוקה מלהתקבל על דעתי. ובכלל, כל ההשוואת בין בני אדם לחיות נראית לי מופרכת, והניסיון להרחיב את העיקרון הבסיסי של שוויון "גם על מינים אחרים" (משחורים ונשים), אינה מקובלת עלי.
לעומת זאת, אני רואה בחיוב את העיקרון המוסרי האוניברסלי לצמצם סבל ולהגביר הנאה, כעיקרון חיובי, שאינו סותר כהוא זה את הניתוח המרכסיסטי של החברה ואת הדרכים לשינויה מן היסוד, מקפיטליזם לסוציאליזם.
הסוציאליסטים הקשישים של היום (אלו שנשארו כאלה…) סביר שהם נבונים ולמודי ניסיון יותר משהיו במחצית הראשונה של המאה העשרים. בעיקרו של דבר למדנו שני דברים: מה קורה כאשר תחת הכותרת של השינוי מקפיטליזם לסוציאליזם מתעלמים מסבלם המיותר והנאתם האפשרית של האנשים הקיימים כאן ועכשיו; ושהמעבר הזה הוא בהכרח ממושך, ממושך יותר ממוצע שנות חייו של האדם הנתון בתהליך השינוי.
לכן, גם על הבסיס המוסרי של מניעת מידות של סבל וקיומה של הנאה אפשרית מתנהלת המערכה הכלל-עולמית נגד הריסת מדינת הרווחה, הקפיטליסטית כמובן. המגמה היא להבטיח לבני האדם החיים עתה את המקסימום של חמשת היסודות הידועים: מזון, ביגוד, דיור, בריאות וחינוך. התייצבותו של השמאל הרדיקלי במרכזן של המערכות האלה, שלעולם לא תמומשנה בקפיטליזם כראוי להן, אינה מצמצמת את הכוחות לשינוי הנכסף כי אם מעמיקה ומרחיבה אותם. היא מוכיחה, ומלמדת את כל מי שיכול וכבר מוכן ללמוד, כי שמאל רדיקלי סוציאליסטי, אינו רק נושא דגלים אל העתיד, העלול בהחלט רק להתחיל להתממש במדינה זו או אחרת, מעבר לחייהם של האנשים החיים, כי אם לוחם לכך שהסבל יצומצם וההנאה האפשרית תורחב עוד בחייהם של אלה.
על אנשים ובעלי חיים
אני מסכים כמובן עם ראובן ש"החברה אינה אוסף של יחידים בודדים הזהים בזכויות ובחובות המוסריות". האדם הוא קודם כל ולפני הכל יצור חברתי, "בו הופך הייצור למפעל חברתי קולקטיבי" (ר"ק).
ואולם, האם "הפעילות המודעת והחופשית היא אופיו של האדם בתורת יצור בן מינו"? (כדברי מרכס בכתבי שחרות).
התשובה לשאלה נעוצה לדעתי בפירוש אותו אנו נותנים לביטויים "מודעת" ו"חופשית". מרכס לא חי כלל בתקופת התפתחותה של הפסיכולוגיה (מרכס – 1818-1883; פרויד – 1856-1939). לכן הוא מיעט מאוד לעסוק באדם היחיד, באדם כסובייקט. אבל דווקא כיוון שאין בכלל אדם כזה שהוא רק סובייקט, משפיעים הקשרים החברתיים בהם הוא נתון (משפחה, מעמד, קהילה, לאום וזמן), על תודעתו ומונעים ממנה את "הפעילות המודעת והחופשית באמת". זוהי מידת חופש שראוי תמיד לחתור לקראתה וחיוני ליצור תנאי חיים המאפשרים את התפתחותה, וכל זאת מתוך ידיעה כי תמיד ובהכרח היא תהייה מוגבלת במידת יכולתה.
כמובן שהתנועות לשחרור עוסקות במימוש הפוטנציאל החומרי והרוחני של האדם. השחרור אינו נועד רק למניעת פגיעה זו או אחרת באדם (אבל הוא נועד מאוד גם לכך) אלא למימוש מהותו. השחרור, אם יש לו משמעות כל-שהיא – פירושו הסרת כבלים המונעים התפתחות חופשית. "אצל חיות אין התפתחות, בוודאי לא התפתחות חופשית" (ר"ק).
ככל שאני מתמיד בחשיבה על כך, מתברר לי כי אני מנסה להנמיך את "החומה הסינית" שנבנתה, אולי גם על-ידי מרכס ובוודאי על ידי ראובן קמינר, בין בני-אדם ובין החיות.
כבר אמרתי משהו על "המודעות האנושית החופשית" ועתה אוסיף משהו על החיות.
כמובן שהחיות מתפתחות, הן מתפתחות לא רק "כמושאי האדם". במשך שנים רבות, מאות אלפים ויותר, התפתחו החיות כדי לשרוד בעולם הטבעי שסביבן, כאשר אלו שלא התפתחו בהתאם, נעלמו מן העולם. ואילו בימינו, ממש לעינינו, מתפתחות חיות רבות כמושאי האדם, כאשר שימפזות מאומנות, מסוגלות להגיע באמצעות שימוש במחשב לאלף מלים ויותר כדי לתקשר עם האדם שלצידן. כמובן שגם חיות אחרות מתפתחות במהלך חייהן.
האם זו התפתחות חופשית? שוב המלה "חופשית" פתוחה לפירושים שונים. כללית אומר כאן כי אם כן, אזי היא מזערית, שונה אצל חיות שונות במצבים ובתנאים שונים ומצומצמת כמובן עקרונית מזו של האדם.
אולם גם כאן, בדומה לראשיתם של הוויכוחים הגדולים בין האסכולות הפסיכולוגיות השונות על בני-האדם, מתפתח ויכוח משמעותי על החיות: בין כאלה הממשיכים לטעון כי לחיות יש רק "אינסטינקט" (מונח מעורפל בעליל…) ואילו בני האדם משליכים פרסוניפיקציות (האנשות) על החיות כאשר הם מייחסים להן רגשות וחשיבה; ואילו לעומתם מתפתחת מאוד אסכולה יריבה, המדברת במפורש על חיות מרגישות ועל חיות חושבות (לא על תורת היחסות כמובן…).
מכאן כבר ברור שאני משייך את עצמי לאלה המנמיכים את החופש אליו יכולה התודעה האנושית להגיע, ומגביהים את זו של החיות בהתאם למינן ולתנאי חייהן.
באחת – אני משתדל להנמיך את "החומה הסינית" בין בני האדם לחיות כאשר החומה קיימת.
אכפתיות וסולידריות
איני מאמין כי ניתן ואף ראוי לחתור לכך שבני האדם יגלו אותה מידה של אכפתיות וסולידריות עם כל בני האדם באשר הם. לבנים ובנות, לאמהות ואבות, לאחים ואחיות, יש סיכויים גדולים בהרבה (ללא ביטחונות!), לאכפתיות ולסולידריות. תאונת דרכים שקרתה לחבר, מזעזעת יותר מזו שקרתה לזר, וכן הלאה. אולם החתירה להרחבתה של האכפתיות והסולידריות הכלל-אנושית היא כמובן ערך שאין להרפות ממנו לעולם.
בשונה ואף בדומה היא דרך ראייתי את עולם החי המקיף אותנו. אנו משמידים בדין כל יצור חי העלול לסכן את חיינו ולפגוע בבריאותנו. כלפי אלה אין בנו טיפת רחמים וכנראה גם לא תהייה.
אולם מה עם האחרים? בצד תנועות ואף גורמים ממלכתיים המונעים בדרכים של אכיפת החוק וחינוך כל סוג של ציד, מוחלפים גני-חיות מזוויעים עם כלובים נוראיים בשמורות טבע רחבות ופתוחות שבני-אדם – ובעיקר ילדים – מבקרים בהם ולומדים לכבד ואף לאהוב בעלי חיים שהם "אחרים", לא כמוהם כלל ועיקר, מה שמשפיע רק לטובה על אישיותם.
מכיוון שאני רואה את המעבר מהמשטר הרע שבתוכו אנו חיים, אל המשטר האחר כתהליך ממושך, שגם אם יכלול בתוכו קפיצות מהפכניות, לא תתקצר דרכו, איני חושב שנכון לצפות לשינוי המשטר שרק הוא ישנה את יחסה של החברה לטבע ולחיות שמסביבה. התהליכים השונים מעורבים זה בזה, והתנועה האקולוגית המתפתחת היא עוד הוכחה לכך. שינויים אתניים, פמיניסטיים ואקולוגיים מקדימים את השינוי הקשה מכולם, את השינוי המעמדי.
ולבסוף שתי הערות אישיות:
- למרות העובדה שאיני צמחוני, מעוררים בי בחילה שנים רבות תכשיטים עשויי שנהב, מעילי פרווה וניסויי מעבדה הנעשים בחיות למיניהן ללא כל צורך חיוני לרפואה שאין להמירו באמצעי אחר, או ליצירת תכשירים קוסמטיים.
- לא יהיה זה נכון להתעלם מכך שהדברים שנכתבו לעיל אינם מנותקים מהעובדה שגדלתי בבית שהיה בו תמיד כלב; שילדי גדלו אף הם בבית כזה; וכלבה, שהיא בת משפחה אמיתית, נמצאת איתנו תמיד. אני מאמין שזהו סובייקטיביזם שאינו מעוות את הראייה הנכונה של המציאות.
אני מציעה להחליף את מושג ה"שיוויון" במושג של "כבוד". כבוד עצמי וכבוד לזולת (כאשר "הזולת" הוא כל מה ומי שהוא לא אני). ובכך לבטל את ההתניה (המגוחכת בעיני) של צמצום הסבל המיותר שנגרם לבעלי החיים עקב צריכת יתר בזה שהם יצורים "מתפתחים" ו"שווים".
קשה לי להיות תרנגול(ת)-לרבים מאיתנו קשה גם להיות בני אדם.
יפה שבזכות מאמרו של ר"ק התוודעת לתורתו של פיטר סינגר, אבל במקום להסתמך על קמינר, מומלץ ללכת למקור ולקרוא את "שחרור בעלי החיים" של סינגר.
אני מבין שהנסיון להרחיב את העקרון של שוויון גם על מינים אחרים "אינו מקובל עליך", כפי שכתבת, אבל אולי לאחר קריאת הספר תשנה את דעתך.
עוד שתי הערות:
1.הזכרת גני חיות, ניסויים בבע"ח ואת תעשיית הפרוות, אבל הפגיעה הקשה ביותר בבעלי חיים (מבחינה כמותית ומבחינת הסבל הנגרם לבע"ח) מתרחשת בתעשיות הבשר, הביצים והחלב.
מידע רב בנושא יש באתר המצוין של אנונימוס animal.org.il.
2.זו אמנם הגדה השמאלית, אבל זה נראה לי קצת מגוחך לבחון כל נושא שבעולם בפרספקטיבה של המרקסיסיזם.
(מזכיר קצת את "הפיל והבעיה היהודית")
טוב לראות שמתפתח דיון כזה בגדה השמאלית. חשבתי כבר מזמן להציע לגדה לפרסם את "זכויות בעלי חיים השבוע" – כתבות שבועיות מצויינות בעריכת אריאל צבל – אפשר להירשם כאן
http://www.anonymous.org.il/magazinternet.htm
ולקרוא גליונות עבר כאן
http://www.anonymous.org.il/archive.htm
בשרשור הקודם ראובן קמינר לא השתתף. אני אשמח לשמוע את תגובתו לאחר הדיון שהיה.
כללית אני חושבת שלא ניתן בשום אופן להצדיק אכילת גופותיהן המעונות של בעלות החיים. הסיבה היחידה היא הרגל וטעם. מי שאוכלת בשר עושה את זה רק כדי שיהיה לה טעים. מספיק עם התירוצים.
יש עוד דברים טעימים. ואפשר וצריך להכיר אותם כדי לראות שהמעבר לצמחונות / טבעונות הוא לא קשה כמו שנדמה "מבחוץ".
אני אשמח לעזור למי שתרצה בעצות, בטיפים, במידע, לינקים, מתכונים ובכלל. התשובה הטובה ביותר לנסיון לדחוק את סבלן הנורא של בעלות החיים לשולי המרקסיזם או מחוצה לו היא: להיעשות צמחוניות / טבעוניות. בחיי שזה לא מפריע לפעילויות פוליטיות אחרות 🙂 אפשר להביא את המהפכה הסוציאליסטית גם עם קטניות ודגנים בבטן – אני מבטיחה 🙂 ואפשר לעבור לתזונה לא אכזרית באופן הדרגתי ונוח. כיתבו לי ותראו: jooxz@netscape.net
בכל זאת משהו למרקסיסטיות:
http://www.anonymous.org.il/arielso.htm
למגיבה האנונימית שמעלי שלום רב,
שאלת הצמחונות היא שאלה מעניינת ומורכבת, אולם בשום פנים ואופן אין לשכוח כי יכולתנו להיות צמחונים היא בדיוק הוכחה להיותנו שונים באורח איכותי שאר בעלי החיים. האדם יכול לבחור באורח חופשי להפוך לצמחוני, ז"א לפעול בניגוד לטבע שלו (מאחר ונוצרנו עם היכולת לעכל בשר והוא אף חיוני לנו). שינוי התנאים החומריים (מחקר ותחליפי מזון) מאפשר לנו לשנות את מהותנו מיצורים אוכלי בשר (ומה לעשות, כך נוצרנו) ליצורים שיכולים למצוא לכך תחליפים. אנו לא אוכלים בשר להנאתינו בלבד, אלא כי הדבר הוא חיוני וטבעי לנו. יכולתנו להעמיד את שיקול סבלם של בעלי החיים על-פני צרכינו הינה בדיוק מה שמהווה את ההבדל האיכותי, את "מותר האדם".
קשה להחליט אם לתחוק או לבכות למקרא הוויכוח הפאטתי על זכויות החיות,כשזכויות האדם נשללות ממנו.
אני מניח שאם, למשל, היית מביט על הענין מנקודת מבט של תרנגולת שסגורה כל חייה בכלוב, לא היית חושב שזה ויכוח פאתטי.
מעבר לכך, יש קשר בין זכויות אדם לזכויות בעלי-חיים. http://www.onestruggle.org/
חן חן לכם על הדאגה לחיות ולבעלי חיים. אתם מעלים את הוויכוח הפוליטי לרמה נאותה של מדינה מערב אירופית נאורה ותודה לכם.
למען הסר טעות: אינני מתכוונת לומר שבעלי חיים אינם יצורים מתפתחים ושווים, אלא שזהו לא יכול להוות קריטריון שיקבע כיצד עלינו להתייחס אליהם. האם בבואנו לנקוט יחס של כבוד כלפי האחר אנחנו צריכים לדרוש כתנאי שהוא יהיה "שווה" ו"מתפתח"? הכבוד שנדרש מאיתנו אינו יכול להיות תלוי בעיקרון שיפוטי מהסוג הזה.
הייתי רוצה לראות בכבוד מושג אכסיומטי, שאינו תלוי בדבר.
אני חושש שהשב"כ יתרגם לערבית את שני המאמרים ואת שלל התגובות המעידים על מסירותו של ה"שמאל" הישראלי לבעלי-חיים, הרבה יותר מאשר לעם השכן,הכבןש,מושפל ומדוכא. אגב,מה יחסם של כל אניני הנפש לכלבים ולסוסים בשירות הצבא והמשטרה,בדיכוי הפגנות ?
אנשים חושבים שאם אתה דואג לזכויות בעלי חיים,סימן שאתה מעדיף בעלי חיים על בני אדם. אם אתה אוהב ערבים אתה בטח שונא יהודים וכו’ וכו’. למה לא לראות את האמת שזה הגדלה של מעגל האיכפתיות. יש כאלה שאיכפת להם רק מעצמם, או רק מבני המשפחה שלהם, או מבני העם שלהם, מבני המין שלהם, או מכלל בעלי החיים. דאגה לבעלי חיים לא באה במקום לדאגה לבני אדם, הרי גם בני אדם הם בעלי חיים. חבל שאנשים רואים דברים בצורה כל כך דיכוטומית, או זה או זה. אני הפכתי לטבעונית כשגיליתי שבשביל לאכול טעים אני לא צריכה לפגוע באחרים. אני אוהבת אוכל ונהנית ממנו ושמחה ךלדעת שאף אחד לא סובל מזה. זה לא מפריע לי להגיע להפגנות של נשים בשחור או שלום עכשיו ולחשוב שאם יהיו זכויות לפלשתינאים זה לא אומר שלא יהיו זכויות ליהודים. וכן אני אפילו סוציאליסטית, אני חושבת שזה הכל צדדים שונים של אותו דבר ומשלימים אחד את השני. אם יהיה לי טוב על חשבון מישהו אחר הרי לא יהיה לי טוב באמת.
דבריה של טלי על אהבת חיות הם באמת הומניים – וגם סוציאליסטיים.כל הכבוד!
בשר לא מתעכל בקיבת האדם, כמו למשל בקיבת האריה. בשר נותר ימים מספר במעיים עד שהוא נרקב (כן, נרקב!) ורק כך הוא "מתעכל".
נראה לך בטח מאד "טבעי" תנאי הגידול במשקים מתועשים? אם כל כך חשוב לך מ"הטבע" אתה ממש צריך להיות טבעוני, לפחות בגלל זה:
http://www.anonymous.org.il/eco.htm
אבל ה"טבע" הוא בעצם רק הסוואה של הכוח. "טבעי" שנשים ישארו בבית לטפל בילדים, "טבעי" היה שהשחורים יהיו עבדים וכו’. "טבע" זו רק צורה שקופה ורעילה של "כוח".
מה איתי?
מה אני עז????????????????????????
קראתי בשעשוע רב את מאמריהם המחכימים של ראובן ושל דני ואת התגובות להם. מעבר לעובדה שהם נשמעים כמו הפיל והבעיה היהודית לא הצלחתי להבין על מי מנסים להגן מגיני בעלי החיים או במילים אחרות – מהי חיה. נניח שהפרה והשרימפ, אותם אני זולל לתיאבון, הם בעלי חיים באופן מובחן. אבל למה יגרע חלקם של החידקים והבקטריות, רק משום שאינם נראים לעינינו? וישכילוני מגיני זכויות הצבי על מה ולמה יגרע חלקי מחלקו של האריה. האם למישהו יש תשובה סוציאליסטית, מרקסיסטית ואפילו קפיטליסטית אקנה אם ישנה.
בעלי חיים חשים, כלומר מה שאתה מכיר ככאב גופני קיים אצלם, וגם סבל נפשי בצורותיו הפשוטות והבסיסיות (למשל הם מגיבים לאבדן צאצא בדומה לבני אדם). אפשר לחקור האם תחושותיהם "בפנים" דומות לשלנו או לא, אבל קל לראות שתגובותיהם לסיטואציות של סבל דומות לשלנו.
מבחינתי זה מספיק, אנחנו לא אריות בדיוק במובן שבו אנחנו לא כפופים לטבע ביולוגי אלא מבצעים בחירה מודעת. ואדם הגון אמור לבצע בחירה מודעת שלא לגרום למה שהוא מזהה כסבל.
חוק הטבע אומר גם שבני אדם נלחמים והורגים אחד את השני. אם כך – למה אתה לא הורג? הרי יש ברשותך את הכלים לכך (סכין מטבח למשל, או אפילו רכב). בני אדם נחנו ביכולת הבחירה המודעת למנוע סבל. אתה בוחר לייצר אותו. פשוט לא?
ילד בן 11 נרצח היום ברצועת עזה וצה"ל הודיע על "הרג חמושים" – ב"הגדה השמאלית" מרחמים על בעלי חיים."הארץ" דיווח היום ש"תעיוש" סרב להצטרף לפניית ארגוני השלום הישראליים אל בית המשפט בהאג נגד החומה -חבריו,שפתחו במרוץ להגנת בעלי החיים,ימשיכו בוודאי במשימתם החשובה להגנת תרנגולות מדוכאות.
ראשית, כתשעה פלסטינים נרצחו היום בעזה.
שנית, תעאיוש סירבה להצטרף למסמך שהוגש להאג משום שהמסמך תומך בהקמת גדר על הקו הירוק ולמעשה ב"שתי מדינות לשני עמים" בעוד שבתעאיוש ישנן עמדות שונות בנושא זה והיא אינה מצטרפת לפעולות שעמדתן היא לכאן או לכאו בעניין הפתרון.
כדי לחדד את הנקודה, גם גדר על הקו הירוק מפרידה בין פלסטינים לפלסטינים, גם היא מוענת מאנשים להגיע לאדמתם, גם היא, אם תיבנה, תהיה גדר לפלסטינים בלבד.
ואין לכל העסק הזה קשר למאבק על זכויות בעלי החיים, פעילי "מאבק אחד" הם הראשונים בכל הפעילות נגד הגדר ועל כך יבורכו (וגם על המאבקים האחרים שלהם).
מיליוני אנשים מתים מרעב באפריקה ואתם מתעסקים עם כמה פלסטינאים?
מיליארדי בעלי-חיים נהרגים במשקים מתועשים ואתם מבזבזים את זמנכם על כמה מיליוני בני-אדם?
טריליוני חוצנים אולי נרצחים במלחמות בין כוכביות אי שם בגלקסיה אחרת ולכם אכפת ממה שקורה בפלנטה אחת קטנה?
חשבתי שדווקא כאן לא אשמע טיעונים שכאלה. סבל של מגזר אחד אינו יכול לשמש בשום אופן צידוק להתעלמות מסבל של אחרים.
כל אחד יכול לבחור את התחום שבו הוא רוצה לפעול, תוך כבוד לכאלה שמעדיפים לפעול למניעת סבל בתחומים אחרים.
במקביל לפעילות לשינוי הכולל, כל אחד חייב גם לשאוף להמנעות מגרימת סבל בעצמו, לכל מגזר שהוא. לא מספיק לפעול למען שינוי העולם, אם בינתיים אתה בעצמך ממשיך להרוג ולנצל פלסטינאים, בעלי-חיים או חייזרים.
חזרתי מותש ושחוק מיום עבודה. על מנת להתבדר ולהתפרק מהמתחים של היום אני מתקלח ונכנס לאתר החביב והבידורי שנקרא הגדה השמאלית. אני רק קורא ולא מגיב. אשתי רופאה נפרולוגית .מאחר ואני סובל מיתר לחץ דם ומקבל תרופות להורדתו אני נמצא במעקב מתמיד של אשתי שהינה מומחית לנושא. וראה זה פלא : יש ירידה מהותית בערכי לחץ הדם שלי לאחר 32 יום מאז גיליתי את האתר המהנה שלכם ואני רוצה להודות לכם על התרופה שההענקתם לי. אשתי חושבת לרשום על זה פטנט רפואי!!!!
קראתי בשוקקות את דבריך ואני נפעמת מגודל התגלית. בעלי,נפתלי,סובל מלחץ דם נמוך .יש לו סחרחורות וכאבי ראש בגלל הבעיה. מה לדעתך הוא יכול לעשות?
באמת נמאס לי מבורים מטומטמים שלא יודעים מה שהם מדברים. תלמדו קצת לפני שאתם שופכים שטויות מהמקלדת:
1 – ודאי שבעלי חיים חשים כאב. אין על זה שום ויכוח מדעי או אחר. זה נחוץ להם להישרדותם – כמו לך.
2 – אין לך שום צורך קיומי לאכול בשר – יש מליונים רבים של צמחונים בעולם שחייהם ובריאותם יפים
3 – טיעונים על ה"טבע" תחסוך ממני אלא אם כן אתה מתכוון לרדוף אחרי החיות בעצמך, לקטול אותן בשיניך ולאכול אותן ללא בישול. אחרת זה לא "טבעי" נכון?
לך לגן ללמוד!
1. למגיב/ה שטענה שיש לי כלים ואני לא הורג – זה בדיוק הענין, הייתי חיל והרגתי. לא בשמחה אבל מצורך ותחסכו ממני את התגובות בענין. ובדיוק מאותו צורך, קיום, אני אוכל בעלי חיים רק שמהם אני נהנה.
2. לתשובה פשוטה – לא, בעלי חיים לא מרגישים כמונו ולו רק משום שאין להם תודעה. ההאנשה שעושים לבעלי חיים, אם היא נכונה, צריכה להוביל את בעלי נימוקים אלה לדרוש עבורם זכות הצבעה למשל (במחשבה שניה חלק מהם באמת מצביע)
3. אין מה לעשות, האדם הוא קרניבור מיסודו. אין לנו כלים לעבר בקיבה תאית אבל יש לנו יכולת נפלאה לעבד בשר, למרות השטות על הריקבון
למגיב "איזה שטויות" – ראשית, לפני שאתה נותן עצות ומכנה בכנויים כמו בורים כדאי שתתרכז בהבנת הנקרא שכן לא העליתי אף אחת מהטענות שבגינן אתה תוקף אותי.
לא טענתי שחיות אינן חשות כאב אלא שלכאב שלהן משמעות אחרת בגלל חוסר תודעה. לא טענתי שיש לי צורך קיומי במובן זה שאמות אם לא אוכל בשר אלא שהאדם הוא אוכל בשר כי כך בנוי גופו. זה יפה שיש רבים שלא אוכלים בשר ואין לי דבר נגדם אבל יש גם רבים שמתנזרים ממין למשל וזו ממש לא סיבה שגם אני אתנהג כך.
קיצורו של ענין, מי שרוצה להיות צמחוני זה בסדר ואני ממש לא מתכוון שמשהו פגום אצלו אבל להיות מסיונר מטורף מהסוג של אנונימוס זה כבר ענין שמתקרב לדת פנטית שכמו כל הדתות גם איתה יש בעיה
כן תודעה, לא תודעה – לא חשוב. אם תחושת הכאב לא היתה גורמת לחיה סבל – היא לא היתה עובדת. אין לזה קשר לתודעה. יש לזה קשר לכך שחיות צריכות לברוח מסכנות וכאב אמור להזהיר אותן מסכנות כאלה (אש וכו’)
זה שאפשר לחיות בריא ומצויין ללא אכילת בשר זה אומר שאכילת בשר היא לא צורך קיומי. נקודה.
בין תזונה מוסרית לויתור על סקס אין ולא כלום. לוותר על בשר בתפריט מקביל אולי לויתור על אונס ("זה טעים לי" = "אני רוצה אורגזמה" ובשני המקרים בדרך אלימה ואיומה). אף אחד לא מבקש ממך לוותר על אוכל טעים. יש המון (המון!) אוכל טעים שהוא גם מוסרי.
צא ולמד.
מי שיגלה אפר מארכיון "הגדה השמאלית" במאה ה22 לא יאמין למראה עיניו: הםלסתינים נרצחים כזבובים,הישראלים רוצחים כאריות,מחלות הפה והטלפיים ותרגגולות-תאילנד,קוטלות בבני האדם, מליארדים רעבים ומאות מליונים חיים בעושר ואושר כאווזים מפוטמים – ושבעי-ישראל, אנשי "שמאל" מפונקים,משתעשעים בכתיבת מאמרים התלושים מהמציאות ומגיבים עליהם.
"חיים בעושר ואושר כאווזים מפוטמים"
יש לך מושג איך חיים אווזים מפוטמים ?
הם מואכלים בכוח בצינור שמוחדר מגרונם לקיבתם כדי לגרום לכבד שלהם לגדול למימדים חולניים לחלוטין, הם בקושי מסוגלים לתפקד גופנית ואינם יכולים לאכול בעצמם (משום שאבריי העיכול שלהם נהרסים) וחיים בסבל וכאב עד ליום שחיטתם.