הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בינואר, 2004 27 תגובות

כשבוחנים את המשטר הדמוקרטי ביוון, מגלים שהיו קריטריונים ברורים ביותר למי מותר להשתתף במשחק הדמוקרטי ולמי אסור: הדמוקרטיה ביוון היתה דמוקרטיה אך ורק עבור אזרחים. אבל מי היו האזרחים? או ליתר דיוק – מי לא נחשבו אזרחים שווי זכויות ביוון? היו אלה ציבור הנשים וציבור העבדים. מתברר, שעבור היוונים היה זה נורמלי לחלוטין למנוע ממחצית האוכלוסייה לקחת חלק בקבלת ההחלטות, כמו גם היה זה נורמלי עבורם לצדד בסחר בני אדם לצורכי עבדות. סתירות כאלו התאפשרו בשל האידיאולוגיה הרווחת באותה התקופה, שהגדירה במדויק את מעגל הנהנים מזכויות (והותירה מחוצה לו את העבדים והנשים). אין זה מקרה בודד, אלא תופעה היסטורית חוזרת: ניצול בפועל של קבוצות מסוימות, ושלילת זכויותיהן, המוצדקות על ידי אידיאולוגיה שמנרמלת את הניצול ומציגה אותו כדבר טבעי.

בכדי להביא דוגמאות לאידיאולוגיות דכאניות המצדיקות ניצול, אין צורך להרחיק עד יוון העתיקה: בתקופת העבדות בארה"ב, סייעה הגזענות לסמא את עיני האזרחים הלבנים, ולשכנעם שהשחורים נחותים, וכי עריצות האדם הלבן היא מצב טבעי. גם הסקסיזם עשה שירות מצוין לקידום אפליית הנשים, כאשר הסביר לגברים בתחילת המאה ה-20, שנשותיהם אינן ראויות להחזיק בזכויות אזרח בסיסיות, בעוד שהם, כגברים בדמוקרטיות מערביות, ראו זכויות אלו כמובנות מאליהן (כמו למשל – הזכות לבחור ולהיבחר).


אין ספק שהיום, כשאנו מביטים על רעות חולות כגון סקסיזם, לאומנות וגזענות, אנו יודעים לזהותן מיד כאידיאולוגיות שתכליתן לאפשר דיכוי, ואנו נאבקים נגדן. ואולם, כשבוחנים היסטורית את יחסו של השמאל הסוציאליסטי לתנועות השחרור שביקשו להתנער מאידיאולוגיות דכאניות כאלו, כמו למשל התנועה הפמיניסטית שנאבקה, ועודנה נאבקת, כנגד הפטריארכליזם הסקסיסטי, הרי שנגלה כי החיבור ביניהם רחוק היה מלהיות הרמוני: קלרה צטקין, אחת ממנהיגות הסוציאליסטים בגרמניה בתחילת המאה ה-20, קראה לחברי מפלגתה שלא ללכת להפגנות פמיניסטיות או לחתום על עצומות פמיניסטיות, מכיוון שלטענתה הפמיניזם הוא אידיאולוגיה בורגנית. מפלגתה של צטקין, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (ה-SPD), הוציאה לאור עיתון נשים בשם Gleichheit (שוויון), שב-1909, בלחץ של הנהגת המפלגה, קבע שמטרתו היא "לשרת את האינטרסים של הנשים כעקרות בית וכאימהות", וב-1910 ניתוסף לעיתון מוסף בישול ומוסף אופנה.


אכן, אין מוצא מלקבוע כי השמאל הסוציאליסטי (או לפחות חלקים ממנו) היה עיוור לחשיבות מאבקה של התנועה הפמיניסטית, בראשית דרכה. דבר דומה קרה ביחסו של השמאל הסוציאליסטי אל התנועה לאיכות הסביבה ואל התנועה לשחרור הומו-לסבי.


ועתה מה? ובכן, עכשיו מותר לנו לחייך בסיפוק, מכיוון שנראה שהגענו לדרגת בשלות פוליטית כזו שבניגוד לשמאל של תחילת המאה ה-20, אנו לא מוטים על ידי דעה קדומה הרווחת בחברתנו, ואנו ניחנים בראייה מפוכחת, שמאפשרת לנו לזהות ולנתח את כל היבטי הדיכוי בחברה שלנו, כך שלנו לא נותר אלא להפשיל שרוולים ולהיאבק נגדם.


אבל רגע… האם ניתוח זה באמת מקיף כל? ואולי קיימת צורת דיכוי נוספת, שלא רק שכשלנו בזיהויה, אלא אנו אף לוקחים בה חלק פעיל בתור הצד המדכא? ובכן, קיים דיכוי כזה. זהו דיכוי הנמשך כמעט מאז ראשית ימי האדם ובו אנו לוקחים חלק יום-יום, מבלי להרהר בכך אפילו. זהו דיכוי שהשמאל הסוציאליסטי, כשם שהתעלם תחילה מהדיכוי הסקסיסטי של נשים ומהפגיעה ההרסנית באיכות הסביבה, מתעלם כעת ממנו. מדובר בדיכוי ובניצול רחב-היקף של בעלי החיים.


קשה להעלות על הדעת עוד צורת ניצול כמו ניצולם של בעלי החיים, לא רק מבחינת היותה ממוסדת וממומנת על-ידי רוב הציבור ובתמיכתו, אלא גם מבחינת היקף הדיכוי: 300 מיליון בעלי חיים נטבחים בישראל מדי שנה, לאחר חיים רצופי סבל ומצוקה, רק בכדי להיארז בניילון ולהימכר לנו במקררים סטריליים בסופרמרקט השכונתי. עשרות מיליוני חיות-בר נתפסות במלכודות מדי שנה, ומומתות בכדי שמפרוותיהן יוכנו פריטי לבוש יוקרתיים לאניני טעם, וכחצי מיליון בעלי-חיים מומתים מדי שנה במעבדות בישראל, שם עברו ניתוחים ללא הרדמה, ניסויים מכאיבים בגרימת כוויות ומחלות, הורעבו, חושמלו ועונו.


כשם שהגזענות תירצה את דיכוי השחורים, והסקסיזם תירץ את דיכוי הנשים, ניתן כיום לזהות אידיאולוגיה דכאנית נוספת, הבאה לתרץ ולהגן על הניצול הממוסד של בעלי החיים. הפילוסוף פיטר סינגר, שספרו "שחרור בעלי החיים" (פורסם ב-1975) תרם רבות לתנועה המודרנית לזכויות בעלי-חיים, כינה אידיאולוגיה זו בשם סוגנות (מלשון סוג, זן – ובאנגלית Speciesism). כשם שהגזען מעדיף, ללא הצדקה, את האינטרסים של חברי הקבוצה הגזעית שלו על-פני קבוצות גזעיות אחרות, וכשם שהלאומן מעדיף, ללא הצדקה, את האינטרסים של חברי הלאום שלו על-פני לאומים אחרים, כך נוהג גם הסוגן, כאשר הוא מעדיף, ללא הצדקה, את האינטרסים של בני המין הביולוגי שלו על-פני מינים ביולוגיים אחרים.


על השמאל הסוציאליסטי, כשם שהוא ניצב מול כל צורות הדיכוי האחרות – הדיכוי הפטריארכלי של נשים, הדיכוי הגזעני של מיעוטים והדיכוי הלאומני של עמים אחרים – כך עליו גם להתייצב אל מול הסוגנות, ולתבוע הכרה בזכויותיהם היסודיות של בעלי-החיים – הזכות לחיות את חייהם באופן טבעי וחופשי, מבלי להיכלא במכלאות ובכלובים, מבלי להיות מנוצלים על-ידי האדם, ומבלי ליהפך על-ידו לסחורה, לרכוש, לפריט לבוש או למוצר צריכה.


רוב העוסקים בזכויות בעלי-חיים מתויקים מיד בתור "תימהונים" ו"אוהבי חיות". אכן, רובנו אוהבים בעלי-חיים, אולם כולנו, כאנשי שמאל, יודעים שבכדי להיאבק נגד עוולות, נגד דיכוי ונגד גזל, לא צריך לאהוב דבר פרט לצדק. אנו, בשמאל הישראלי ובבנק"י, מכירים את הכינוי "אוהב ערבים" המוצמד למתנגדי הכיבוש, ואילו פעילים למען שוויון לשחורים בארה"ב כונו מאז ומתמיד "Nigger Lovers" (אוהבי כושים) על-ידי מתנגדיהם הגזענים מימין. המאבק נגד הסוגנות ובעד זכויות בעלי-חיים אינו מאבקם של מאכילי חתולים ומטפחי כלבים, המונעים על-ידי רחמנות ורגשנות, כי אם מאבק שחרור, שהוא מושכל, ראוי ורדיקלי, נגד מנגנון כוח חברתי, שפוגע באופן בלתי נתפס בקבוצה אחת (בעלי-החיים הלא-אנושיים), בכדי להגן על טובות ההנאה של הקבוצה האחרת (דהיינו – בכדי להגן על התפריט של בני-האדם).


מה יש לעשות, אם כן, לנוכח כל הדברים האלה? אין ספק שהיתקלות ראשונה ברעיון שלבעלי-החיים יש זכויות, ושהמאבק למען השגת זכויות אלו ניצב בשורה אחת עם מאבקים מתקדמים אחרים – מרתיעה. אולם אסור שהרתיעה תהפוך לאפטיות. הניצול רחב-ההיקף של בעלי-החיים מתאפשר בעיקר משום שרוב בני-האדם לא טרחו מעולם לעצור ולבחון את יחסם לארוחה המוטלת מתה לפניהם בצלחת. אדישות זו מקורה בבורות לגבי אופיים האמיתי של המשקים המתועשים, והבורות היא קו ההגנה הראשון של הסוגנות. באתר האינטרנט של אנונימוס ניתן ללמוד על זוועות הניצול הממוסד של בעלי-החיים, ובספר "שחרור בעלי החיים" של פיטר סינגר ניתן למצוא ניתוח פילוסופי, מעמיק וברור של סוגיית זכויות בעלי החיים. בעניין היקף הפגיעה בבעלי-החיים יש לזכור את דבריו של הסוציאליסט הצמחוני הבריטי ג’ורג’ ברנרד שאו – "העוול הגדול ביותר כלפי בעלי-החיים הוא לא השנאה כלפיהם, כי אם האדישות לגורלם".

תגובות
נושאים: מאמרים

27 תגובות

  1. שטויות הגיב:

    ראשית, אחוז הצמחונים בשמאל גבוה הרבה יותר, לפחות בשמאל האירופי והישראלי שהוא בחלקו הגדול שמאל "מוסרי" זעיר-בורגני (זו לא קללה !) המאמין (או מתיימר להאמין) בסולידריות עם משוכאים באשר הם, וקל לו יחסית להכניס את הניצול והרצח של בעלי-חיים לאותו הקשר. מודעות מוסרית עמוקה היא מאפיין שמאלי יותר מאשר ימני, זה עולה בקנה אחד עם העקרונות המרכזיים של שני המחנות האלו.
    יש האוהבים לספר סיפורים על פמיניסטיות ימניות, פעילי הומואים ימנים וצמחונים ימנים אבל כל אלו, במידה שהם בכלל קיימים, חושפים פעם אחר פעם חוסר קונסיסטנטיות בסיסי ומובהק בעמדותיהם ולרוב אינם שווים הרבה אפילו בתוך המאבקים שהם אמורים להיות חלק מהם (ראו לימור לבנת והפמיניזם).

  2. השמאל הישראלי הוא צמחוני הגיב:

    אין ספק בכך,על פי התוצאות

  3. אינדאני הגיב:

    למגיב "שטויות" – אספר לך סיפור אישי – בני הכריז כשהיה בגיל 5 כי הוא רוצה להיות צמחוני. כיום הוא מסיים אוניורסיטה . הצמחונות שלו כוללת דגים. אנו מאוד מכבדים אותו והוא מכבד את זכותנו לאכול בשר. כל אנשי השמאל המכובדים יצטרכו להבין כי לא ניתן לכפות על אנשים מה לאכול (וגם מה לחשוב ). ניתן לעשות זאת על ידי הסברה ובתהליך איטי, עד אז בואו נכבד איש את זכותו ודעותיו של חברו.

    • גלי פ הגיב:

      ובכן אינדיאני – אי אפשר עוד לכבד מי שמבין את היקפי הזוועה וההתעללות, השעבוד והניצול בתעשייה מהחי וממשיך לצרוך ממנה, זאת אומרת – לממנה. מדובר לא רק על שיתוף פעולה עם רצח סדרתי אלא אף על הזמנתו דה-פקטו. עלינו, אוהבי בעלי החיים והמזהים את מצוקתם המחרידה והאינסופית, מוטלת החובה להיכנס לצלחת של כל מי שבצלחתו מונחים פגרים והפרשות של בעלי חיים ו/או שעל גופו או בסלונו עורות, פרוות ושאר חלקי פגרים מעונים. עלינו לעשות זאת כי לבעלי החיים אין יכולת להשמיע את דברם ולתבוע את שחרורם. את הכוח יש להם אבל אינם מבינים שביכולתם להתמרד ולכן יש להם רק אותנו כדוברים. אנחנו מתכוונים להיאבק בדיוק על כך שאתה ושכמותך לא תזכו בשום כבוד על עוד לא תכבדו אחרים, את חייהם, חירותם וזכותם לחיים מכובדים.
      אה ותגיד לבן שלך שמי ש"צמחוני" שאוכל דגים, חלב, ביצים וכו' אינו מסייע לבעלי החיים באמת אלא רק עושה כאילו.

  4. אזרח הגיב:

    לא כל המאבקים שווים, גם לא כל הראויים.
    אני מסכים שיש לחיות זכויות מסוימות, אני כופר בכך שיש להן זכויות של בני אדם- חיות הן לא בני אדם.

    • רימונה הגיב:

      הזכויות שאנו תובעים עבור בעלי החיים אינן זכויות של בני אדם – זה בסדר אם לא יקבלו כרטיס לספרייה וזכות לעלות לאוטובוס. מדובר בזכות הבסיסית של כל יצור חי שלא להיות משועבד ומנוצל. לחיות בבטחון – כדרכו, כטבעו, לא כמשאב של מישהו אחר. אלמנטרי.

  5. אינדאני הגיב:

    מעבר לחילוקי דעות אידאולוגיים ההתפלגות של צמחונים ואוכלי בשר זהה בשמאל כבימין.
    אני תמה על הדיון העקר. כיצד אפשר לשחרר מיליוני תרנגולות או פרות וכבשים לטבע כאשר אלפי שנים שהו במכלאות .איפה יוצב הגבול ויוגדר מה היא חיה . האם המזיקים המודברים בריסוס , הזבובים או הדגים בברכות הדגים ?

  6. האינדיאני המשופר הגיב:

    סוף סוף זכינו להבחין באינדיאני שיש בו לפעמים גם ניצוצות של הגיון,כמו בתגובתו לעיל.

  7. ארגנטינאי לנצח הגיב:

    אולי החיות מדוכאות, אבל הבשר של רובן (במיוחד עגלי חלב, כבשים, תרנגולות הודו) ממש ממש טעים, ועושה אותי מאושר (אם אפשר עם כוס יין קברנה או מרלו טובה).
    תשחררנה החיות, אבל לצלחת שלי – קאראחו!

  8. תמה הגיב:

    אני מבין שאוהב החיות שכתב את המאמר מציע פשוט להרוג אותן כי גם הוא צריך להבין שאם הן תשוחררנה ל"טבע" רובן ככולן תמותנה. אגב, לאלה שתשרודנה צריך לתת זכות הצבעה?

    • גולן הגיב:

      לשחרר לטבע? פשוט לא להרביע. הביקוש יפחת ופחות ופחות בעלי חיים ייוצרו.

    • גלי פ הגיב:

      אני מקווה שאתה עושה צחוק פה ולא באמת עד כדי כך בור…
      ובכל זאת ורק למען הסר ספק – בעלי החיים במשקים אינם מתרבים באופן טבעי. האדם מתערב ומבצע בהם מני פעולות איומות וחודרניות, אינוס וגניבת זרע ועוד, ו"מייצר" עוד ועוד מהם לתועלתו. כנראה שפספסת את המספרים שצוינו במאמר – 300 מיליון בעלי חיים יבשתיים נשחטים בישראל בלבד בשנה! נראה לך שזה כדרך הטבע קורה? אז ככה שאת הפאניקה כתוצאה מהצפת הארץ בפרות, תרנגולים וכבשים אפשר לבטל – מה הטיעון הבא שלך להצדקת הזוועה והפסקת אכילת/צריכת המוצרים מהחי?

  9. גן החיות של השמאל הישראלי הגיב:

    ההתמכרות הפאטתית של "הגדה השמאלית" לזכויותיהם של בעלי/בעלות החיים/חיות – עת בה מסביב הומה הסער והקברנים עובדים שעות נוספות משני צידי הקו הירוק – גרמה לי לחייך בתחילתה. עכשיו,לאחר שלשה מאמרים ועשרות תגובות,פסקתי לצחוק.אילו הייתי מייחס לשב"כ תחכום אינטלקטואלי,היה לי יסוד להאמין שהמחלקה לטיפול בשמאל,יזמה את האופנסיבה הזו אך כיוון שאני יודע ששירותי הביטחון מסוגלים לכל היותר להורות לחייל להסיר את מכנסיו כדי לאיים על נחקרים – המסקנה היא שאת הקומדיה הזו יזמו מי שמראה עיניהם ומשמע אוזניהם כבו למתרחש מסביבם.לשמאל בישראל אין ארגון,אין כסף.אין פעילות משותפת, אין תוצאות -אבל יש
    לו גן חיות.

  10. לתמה הגיב:

    אף אחד לא מציע לתת זכויות הצבעה לבעלי חיים, כפי שאף אחד לא מציע לתת זכויות הצבעה לילדים.
    בעלי החיים ראויים להתחשבות שווה באינטרסים שלהם ולא לזכויות שהן לא רלוונטיות עבורם.
    אני מציע לך לקרוא את "שחרור בעלי החיים" של פיטר סינגר. יש שם דיון מעמיק בסוגיה של הזכויות המגיעות לבעלי חיים.
    הטענה הראשונה שלך (בענין שחרור בעלי החיים הנמצאים במשקים) היא טענה מוכרת. תוכל למצוא תשובה לטענה הזו (ולטענות רבות נוספות) בכתובת http://www.anonymous.org.il/faq.htm

  11. כבוד וכיבוד (אוכל) הגיב:

    הגישה של "תכבד את דעתי" היא טובה ויפה בין שני אנשים שמדברים על מזג האוויר. כשמדובר בצד שלישי שנפגע (ולא נוכח בדיון) – אין לכבוד שום משמעות. למשל, רוצח שאומר "תכבד את אורח החיים שלי – אני אוהב לרצוח, אתה תחייה את חייך ותן לי לחיות את חיי". הרי ברור שזה אבסורד. כנ"ל לגבי זכויות בעלי חיים. כש 300 מיליון בעלי חיים מעונים ונרצחים כל שנה בישראל מטעמים טפשיים כגון טעם (למעשה מטעמים כלכליים), אז אין שום משמעות לכיבוד אורח חייו של צרכן הבשר. אם הייתי יכול בהחלט הייתי אוסר עליך בחוק לאכול בשר. כפי שאני אוסר עליך בחוק לרצוח.

  12. שלוש מאות מליון ?! הגיב:

    הוא/היא כתב/ה:"שלש מאות מליון בעלי חיים נרצחים ומעונים בישראל כל שנה".גם אני בעל חי ומכבד את זכותם של מי שרוצה להיות צמחוני או טבעוני וגם להתחלק על צואתם של החתולים ברחובות העיר – אבל,שלש מאות מליון ? האם מספר זה כולל גם זבןבים,יתושים,חולדות,עקרבים
    וצרצרים ? אין גבול לגוזמה ?

  13. ישראל בשפל הגיב:

    אם קטינות בבאר שבע מוכרות את גופן תמורת ירקות וביבי מתגאה בשיפור מצבנו הכלכלי,מה אנו אם לא סדום ועמורה?!אחרי מלחמת ששת ימים אמרו ישראלים חכמים וישרע דרך שהכיבוש יביא את כל הכיעור שבאדם גם אל תוככינו פנימה והם צדקו!

  14. יונה גביש הגיב:

    המאמר מתאר תהליך היסטורי של התרחבות המאבק הסוציאליסטי לשחרור. פעם התמקדנו רק בשחרור הפרולטאריון מעבדות-השכר. אחר-כך למדנו, בהדרגה, להרחיב את "מעגל האמניפציה", ולהכניס לתוכו גם את זכויותיהם של גזעים ולאומים מדוכאים, את זכויות הנשים, ההומוסקסואלים, את העניין האקולוגי וכן הלאה.
    "עכשיו מותר לנו לחייך בסיפוק, מכיוון שנראה שהגענו לדרגת בשלות פוליטית […]". ובעצם: עדיין לא. לפני שנוכל "לחייך בסיפוק", עלינו להרחיב את המעגל פעם אחת נוספת, ולכלול בתוכו גם את זכויות בעלי החיים (אלא אם כן נדרש אז לזכויותיהם של הצמחים והאבנים…).
    אלא שהכותב שוכח לציין, ש"התרחבות" זו של התיאוריה הסוציאליסטית הופיעה בהקבלה היסטורית מפתיעה להחלשות כוחו של השמאל, לשיתוק יכולת המאבק שלו, לאובדן ההמונים, להפיכת הסוציאליזם לתיאוריה-נטולת-פראקסיס. לחייך בסיפוק? נו באמת…
    אפשר שאכן זה השלב הבא בתהליך: התיאוריה הסוציאליסטית תלמד להכיל בתוכה את זכויות בעלי החיים, ואז נגיע סוף סוף לסוציאליזם "אמיתי", "שלם" ו"מזוקק"; אבל מה – עקר לחלוטין!
    האם נובע מדברי שזכויות בעלי החיים אינן חשובות? לא ולא. אבל כן נובע מהם, שבמצבו הנואש של השמאל, חייבים לעשות כמה הבחנות בין עיקר לטפל, או לפחות סדר חשיבות…

  15. חגיגת הבשר הגדולה הגיב:

    זאת אומרת, לפי החשבון שלך, שכל תושב בישראל אוכל כל שבוע חיה שלמה (תרנגולת? עז? כבשה? פרה???). כל תושב. עשירון עליון, עשירון תחתון, מעל קו העוני או מתחתיו – זה לא משנה. כולם מגוייסים למשימה הלאומית של אכילת חיות! ואם צריך – שיגדילו את האוברדראפט בשביל זה…

  16. כן שלוש מאות מליון הגיב:

    המספר נכון ובדוק ונמאס לי מכאלה שלא יודעים כלום בנושא ובכל זאת יורים מהמותן. לכו תלמדו.

    ולמגיב מעלי:
    אין שום צורך לעשות "סדר עדיפויות" במקרה הזה: לא לאכול חיות לא לוקח יותר זמן מכן לאכול אותן. אתה יכול להמשיך באיזה מאבק שלא הית בו קודם בלי להתאכזר לחיות בדרך. זה לא אחד במקום השני, אלא אחד עם השני – זה לא יפריע למהפכה, אל תדאג…

    תאר לך שבגלל שאני חושב שזכויות בעלי חיים זה הכי חשוב (וככה אני חושב) אז היתי אוכל תינוקות פלסטינים ואומר שבגלל שזה פחות חשוב ויש לי סדר עדיפויות אז אני יכול להמשיך לאכול אותם?

    סדר עדיפויות הוא לא רלוונטי לנושא. להיות צמחוני או טבעוני לא גוזל ממך משאבים שאתה אמור להפנות למהפכה הסוציאליסטית (מתי כבר היא תבוא? מחר?)

  17. שמאל חדש הגיב:

    בניגוד למגיבים הזועמים מעליי,אני בהחלט מסיר את הכובע לעורכי הגדה שמפרסמים מאמר מהסוג הזה,
    מהשמאל המסורתי והישן ששבוי בקונספציות חלולות ואנכרוניסטיות אני לא מצפה ליותר ממה שאני מצפה מהימין, אבל בישראל יש גם שמאל אחר, אם זה קבוצת מאבק אחד,אם אלו האנרכיסטים נגד גדרות,חלקים מבנק"י,כיבסה שחורה,כביסה שחורה,חלקים מגוש שלום,חלקים מהקואליציה נגד הגדר ,הנשים הנפלאות…..

    מסיר את הכובע,שוב, ובולע רוק על השמאל הישן שמתעקש להישאר ישן.

    וכן,300 מיליון,רק בישראל,מגיעים לשחיטה,עשרות מיליונים נוספים לא מגיעים לשחיטה,הם מתים בדרך לשם.
    ביכולתכם לעזור לכם,וזה לא יותר קשה או יותר יקר או דורש יותר זמן,להיפך,
    אם נמאס לכם מהרג חסר סיבה ,עברו לצמחונות.

  18. בישראל 6 מיליון תושבים הגיב:

    לאור הנתון הזה, ובהנחה לא פרועה שכל אחד כמעט אוכל כמה וכמה חיות בכל שנה, 300 מיליון לא נראה לי נתון בכלל בכלל דמיוני.
    ומי שעדיין מפקפק, שיחשוב על המנגלים ביום
    העצמאות.

    בתיאבון!

  19. שי הגיב:

    איני יודע מה מקור המספר 300 מליון, אך נדמה שהוא נכון מבחינת סדר גודל, ולהלן הראיות התומכות בהערכה הזו:

    להלן קישור לנתונים באשר לארה"ב (http://www.upc-online.org/slaughter/2000slaughter_stats.html), נכון לשנת 2000. הנתונים פורסמו במקורם על ידי ארגון העוסק ברווחת חיות משק, כמדומני, אך הרפרנסים שלו המצויינים מקורם בנתונים של משרד החקלאות האמריקאי. כפי שניתן לראות, מדובר על כ10- מליארד בעלי חיים בארה"ב לבדה, שמומתים כל שנה לצרכי מזון – לא כולל דגים. זה יוצא משהו כמו 33 לכל אדם בשנה. מתוך הערכה זו, ובהנחה שהנתונים בארה"ב ובישראל דומים – גם אם לא זהים – אז לפחות בסדרי גודל – הרי ש33 בעלי חיים * שישה מליון תושבים מביאים לתוצאה של 200 מליון בעלי חיים המומתים בשנה – שוב – לא כולל דגים.

    הסיבה שנתונים אלה נראים הזויים לכותב/ת, מעלי נעוצה באי ידיעת הפרטים – הגם שהיא מובנת. כאשר מניחים שמספר היונקים והעופות המומתים הוא דומה, ושכל בעלי חיים שמומת מגיע לצלחת כבשר – אכן מגיעים לדברים לא סבירים לכאורה, כאילו כל אדם אוכל כל שבוע תרנגולת או פרה.

    אך יש להבין ששתי הנחות אלו אינן נכונות. אחוז היונקים המומתים אינו דומה לאחוז העופות, אלא קטן ממנו בשני סדרי גודל. יתר על כן, יש לקחת בחשבון את כמות מקרי המוות של בעלי חיים טרום שחיטתם – כמות שהיא משמעותית מספרית על שום התנאים הקשים בהם הם שרויים. בעלי חיים אלה הינם פסדים, ואינם נאכלים. וכמובן – אל לשכוח שהמוות אינו מתחיל ומתמצא ישירות בתעשיית הבשר – אלא גם בתעשיית הביצים והחלב. לדוגמא: מחצית מהאפרוחים של המטילות נולדים זכרים, ומושמדים מייד – בלי להגיע לצלחת של בני אדם – ושוב – מדובר במספרים משמעותיים.

    רק טוב, אנשים.

  20. לא מחזיק מים. הגיב:

    "כשם שהגזען מעדיף […] כך נוהג גם הסוגן, כאשר הוא מעדיף, ללא הצדקה, את האינטרסים של בני המין הביולוגי שלו על-פני מינים ביולוגיים אחרים."

    שימוש שגוי באימפרטיב הקטגורי. האם "נעניש" סוס מיוחם שירק על המאמן שלו? הרי ברור כי הסוס לא מבין את מעשיו ולכן טענה כזו היא אבסורד. אם נדחה נורמה אבסורדית זו הרי שמתן שוויון זכויות לבעלי חיים שקול להעדפת בעלי החיים- לבע"ח הזכות "לפגוע" באדם אך לאדם אין הזכות לפגוע בבע"ח. או שנקבל כי בעלי חיים מבינים את מושג הזכות או שנקבל כי הם עדיפים על בני אדם.

  21. אורנה רינת הגיב:

    מעניין לראות איך אנשים שגוזלים מבעלי החיים את צורכיהם הבסיסיים המהותיים ביותר לועגים לתביעה להפסיק את עינויים באמצעות ההצעה "לתת להם זכות בחירה". אל תיתנו להם זכות בחירה, כי אין להם צורך בה – אבל יש להם צורך בחייהם, ויש להם צורך בקשר עם צאצאיהם ויש להם צורך בחופש – ואת זה אתם לוקחים מהם. אנשים שמשלמים כדי שלבעל חיים – שאיננו מבין מהי זכות הצבעה אבל מבין מהי אהבה, מבין מהו דיכאון, יכול לחלום וולהתאבל (כל אלה הוכחו מדעית כולל הצהרה של בכירי המדענים, שלבעלי חיים יש תודעה בדומה לנו, משום שיש להם את הבסיס הנוירוביולוגי לקיומה – יסחטו מהן בטפילות את חלב האם שגופן מייצר למען תינווקות שנלקחו מהן מיד אחרי הלידה – האנשים האלה, שלא מותירים להם דבר משלהם, מעיזים לדבר על "זכות הצבעה". היום יודעים שהם חולמים וזוכרים וסובלים מדיכאון. אין דבר יותר חשוב מאותה פרה שעומדת וקוראת לעגל הנלקח ממנה לצינוק ומשם לבית מטבחיים, כדי שתוכלו לשתות את החלב שלו. ההצדקה המנומקת היחידה לרעיון השוויון בין בני אדם היא היותם בעלי רגשות, היום ברור שיש את זה לבעלי חיים ולכן מגיע להם שלא ירמסו את זה. לכו תקראו את לוקסמבורג

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים