"הלכנו לבקר את מרדכי ואנונו בכלא בכוונה לחזק את רוחו, ואולם בפועל, אנחנו היינו אלה שיצאנו מעודדים ומחוזקים מהמפגש איתו. ואנונו, המשוכנע בצדקת מעשהו, מסר לנו שכאשר יצא לחופשי, ימשיך את מאבקו נגד הנשק הגרעיני בכל מקום בעולם". במלים אלו סיכם ראש הכנסייה האנגליקנית בירושלים, הבישוף ריאח אבו אל-עסל, ביקור שערך ביחד עם דיקן הקתדרלה ע"ש ג’ורג’ הקדוש בירושלים, כוהן הדת הבכיר מייקל סלורס, בסוף יולי 2001, אצל מרדכי ואנונו בכלא אשקלון. כאן מרצה ואנונו עונש מאסר של 18 שנים שהוטל עליו בגין גילוי חלק מסודות האטום של ישראל להם התוודע כאשר עבד כטכנאי בכור האטומי בדימונה. רשמית, ואנונו אמור לסיים את ריצוי עונשו באפריל 2004.

הבישוף אבו אל-עסל (64), נשוי ואב לשלושה, היה עד למינויו לבישוף בירושלים, כוהן דת בנצרת. סלורס (64), שמוצאו ממחוז דרבישייר בבריטניה, מכהן לסירוגין בירושלים זה יותר משלושים שנה. הוא נשוי ואב לשני בנים, אחד שמוצאו מניגריה, ושני שמוצאו מסיירה ליאון, "אותם אשתי ואני הבאנו משם".

היוזמה לפגישה עם ואנונו יצאה מהבישוף אבו אל-עסל. "אחרי מעצרו של ואנונו", סיפר, "ביקר אצלי בנצרת כוהן הדת האנגליקני ג’והן מקנייט מאוסטרליה שטבל בזמנו את ואנונו לנצרות. שניינו ביקשנו מהשלטונות לבקר את ואנונו בכלא, אך בקשתנו סורבה. מקנייט ועמית נוסף, שהלכו לבקר אצל ואנונו בכלא אשקלון, נעצרו למשך כמה שעות ושוחררו, אך לא ניתן להם לבקרו".

כשהתמנה לתפקיד הבישוף בירושלים, אבו אל-עסל נדר נדר שלמחרת טקס ההכתרה החגיגי שנערך ב-15 באוגוסט 1998, יבקש שוב לבקר את ואנונו בכלא. גם אז הוא נדחה על-ידי מערכת הביטחון. פעם אחר פעם, חידש את בקשתו ובמקביל ניהל חליפת מכתבים עם ואנונו. בסוף יולי 2001 התירו השלטונות לאבו אל-עסל ולסלורס לבקר אצל ואנונו. בהסבירו מדוע התעקש לערוך את הביקור, הבישוף אבו אל-עסל אמר כי "קודם כל מאחר שואנונו הוא חבר הכנסייה שלנו. בני זוג האמריקאים, ניקולאס ומרי אילוף ממדינת מינסוטה, שאימצו את ואנונו כבן, גם הם משתייכים לכנסייתנו. בנוסף, ואנונו בעיני הוא אסיר מצפון מאחר שבמעשהו הפגין את דאגתו העמוקה לשלומם ולביטחונם לא רק של הישראלים, אלא גם של כל תושבי המזרח התיכון".

כוהן הדת סלורס הוסיף: "כאנשי כנסייה אין ביכולתנו לגרום לשחרורו של ואנונו, ואולם אנו חייבים להפגין בפניו, כל הזמן, את מחויבותנו כלפיו ולחזק את אמונתו באחווה הקדושה המקשרת בינינו". הוא סיפר שבתקופה בה היה סטודנט בלונדון, במשך שלוש שנים, הוא נהג לבקר במוצאי-שבת אסירים בכלא, לשוחח ולהתפלל איתם ולהתקשר עם משפחותיהם בחוץ.

השניים סיפרו שפגישתם עם ואנונו ארכה כשעה וחצי. היא לא התקיימה בתא המאסר שלו, אלא בקרוואן שהועמד לרשותם למטרה זו, והיו נוכחים בה שוטר אחד, אליו הצטרף לסירוגין שוטר נוסף. בתחילת הפגישה, השלושה התפללו ואחרי כן הם ערכו טקס הקרוי באנגלית The Holy Communion, ברוח הסעודה האחרונה של ישוע עם תלמידיו לפני צליבתו. הם נתנו לו לחם ויין, המסמלים את גופו ודמו של ישוע כנאמר בברית החדשה. קיום הטקס הזה מבטא את הברית וההערצה של המאמינים הנוצרים לישוע.

בסיום התפילה, שוחחו השלושה, לרוב באנגלית, כשמדי פעם אבו אל-עסל וואנונו מחליפים ביניהם דברים בעברית. הבישוף וכוהן הדת התעניינו בשלומו האישי של ואנונו, בבריאותו וביחסם של שלטונות הכלא כלפיו. ואנונו אמר להם שבריאותו בסדר ושהוא עושה מדי יום התעמלות כדי לשמור על כושרו הגופני. הוא קורא הרבה בספרים העומדים לרשותו. הוא חי לבד בתא נפרד, שבקירותיו אין חלונות, החלון היחיד בתא נמצא בדלת התא. בזמן הטיול היומי הוא פוגש באסירים אחרים. ואנונו סיפר שחלק מהאסירים הפליליים נהנים בכלא מיחס יותר טוב ממנו. ברגע שהתחיל לספר על נסיבות חטיפתו בחו"ל, השוטר הפסיקו מיד.

אבו אל-עסל סיפר עוד "כאשר ואנונו ליווה אותנו מחוץ לקרוואן, בחצר, ברגע מסוים אנחנו התקדמנו והוא נשאר מאחור. כאשר שאלנו אותו מדוע, ואנונו הצביע על הרצפה על פס אדום ואמר לנו שהוא היחיד בכלא שאסור לו לחצות אותו".

ואנונו מחזיק בתאו כרך של הברית החדשה, הוא מתפלל באופן קבוע ומציין את החגים הנוצריים. על צווארו תלוי צלב. אורחיו נתנו לו צלב קטן אותו יוכל לתלות על הקיר בחדרו או להציבו על שולחנו. אבו אל-עסל וסלורס הבינו מואנונו שהיחס הרע של השלטונות בישראל כלפיו בעבר נבע מהעובדה שהתנצר, ושלדעתו, השלטונות מצפים ממנו שיחזור ליהדות. ואנונו סיפר להם שהפעם הראשונה בה חשב להתנצר היתה בתקופה בה עבד בכור בדימונה. הוא זה שחיפש את כוהן הדת מקנייט וביקש ממנו לטבול אותו לנצרות. לדבריהם של אבו אל-עסל ושל סלורס, ואנונו אמר להם שהתקווה לשלום העולם מבוססת על השליחות של ישוע, על האמונה בו ועל חזונו.

"בעניין זה לא נחלשה דעתו של ואנונו", קבע כוהן הדת סלורס, "ואנונו הוא אדם בעל אמונה גדולה. הוא לא מבקש כל רחמים לעצמו, דבר שלא יאומן. כאסיר מצפון הוא עמד בכל הקשיים והמבחנים שעברו עליו, במיוחד בשנים בהן נכפה עליו מאסר בבידוד מוחלט, בזכות אמונתו הנוצרית. לא כל בן אדם היה עומד במבחנים בהם ואנונו התנסה. אדם אחר היה יוצא מדעתו, היה שם קץ לחייו. ואנונו בטוח שאמונתו בישוע היא שהצילה אותו, היא שמנעה ממנו מלהשתגע".

לשאלה כיצד זה שואנונו, אשר בא ממשפחה ומסביבה של מאמינים יהודים מהמזרח, מצא את דרכו לעדה נוצרית שהיא מאוד מערבית ואירופית – השיב סלורס: "ישוע לא בא מהמערב", ואילו אבו אל עסל אמר: "ישוע בא מהמזרח, ישוע בא מנצרת, לא מרומא, לא מניו יורק ולא מלונדון, הוא היה צבר".

אבו אל-עסל וסלורס יצאו מעודדים מפגישתם עם ואנונו, ובמיוחד מהדברים שהשמיע באוזניהם. "התרשמנו שואנונו איתן במחויבות שלו", הדגיש אבו אל-עסל. "הוא אמר לנו כי כאשר ישתחרר מהכלא הוא ימשיך במשימה שנטל על עצמו להילחם נגד הנשק הגרעיני. ואנונו אופטימי מאוד. כאשר אמרנו לו שאנחנו מקווים לשוב ולפגוש אותו, שאנחנו מתכוונים לבקר אצלו פעם בחודש, הוא אמר לנו שייתכן והוא ישתחרר קודם לכן. הוא משוכנע שאין כל הצדקה למאסרו ושיש להוציאו לחופשי.

"העובדה שאחרי כל מה שעבר על ואנונו הוא נשאר בריא בגופו ובנפשו – מעודדת. היא נותנת לאנשים כלואים כוח לשרוד. ולהבדיל, למרות השוני בתנאים ובנסיבות, העמידה של ואנונו מזכירה לי את העמידה של כוהן הדת והתיאולוג הגרמני הפרוטסטנטי דיטריך בונהופר שהיה כלוא במחנה הריכוז הנאצי סקסנהאוזן ונרצח שם בשל התנגדותו העקבית למשטר הנאצי ובשל הגנתו על זכותם של היהודים לחיים. חרף מודעותו לכל הסכנות שאיימו על חייו, כוהן הדת בונהופר עמד איתן באמונתו ורוחו לא נשברה. ואנונו אמר לנו, ‘היו מי שרצו לשבור את רוחי, אך הם נכשלו’".

לשאלה, ההיפותטית, כיצד הוא סלורס היה נוהג אם ואנונו, עוד טרם פנה לתקשורת כדי לגלות לה חלק מסודות האטום של ישראל, היה מספר לו מה בכוונתו לעשות, האם היה מעודדו, משכנע אותו לוותר עליהן ולא להסתכן, או לא מגיב – השיב סלורס: "ביודעי את העובדה שואנונו פועל מתוך אמונה שבלי נשק גרעיני החיים בעולם הזה, ובמיוחד במזרח התיכון, יהיו יותר טובים – אני מקווה שהייתי הגון מספיק כדי לעודד אותו בתוכניותיו. אדם שמאמין במשהו מסוים עליו להילחם למענו. כן הייתי מעודד את ואנונו לפנות לתקשורת. חובה עליונה היא לחשוף את הרע. ומה שעשה ואנונו, היה לחשוף את הרע".

הבישוף אבו אל עסל הוסיף, "ואנונו אמר לנו, ‘אנשים חייבים לפעול כדי לחסל את כל הנשק הגרעיני בכל מקום בעולם’. מהטמה גנדי אמר פעם, להימנע ממאבק נגד הרע משמעו לשכוח את אנושיותך, להיאבק נגד הרע בכלי נשקו פירושו להיכנע לטבע האנושי החלש שלך, להיאבק נגד הרע, להיאבק נגד אי-צדק, להיאבק נגד הדיכוי עם כלי הנשק של אלוהים – אתה מגיע לאלוהות שלך. אם מישהו נושך אותך – ואתה נושך אותו בחזרה, לא עשית דבר. אם מישהו נושך אותך – ואתה נושק לו בחזרה, אתה משתמש בכלי הנשק של אלוהים. כך יש לנהוג במצב העקוב מדם בו אנחנו חיים.

"החזון של ישוע מקורו בדברים שאמר הנביא ישעיהו והמצוטטים בברית החדשה. בלוקס, 4, 18-19, מסופר על כך שישוע בבקרו בשבת בבית הכנסת בנצרת נטל לידיו את ספר ישעיהו וקרא מתוכו את הפסוקים בהם נאמר, ‘רוח אדוני אלוהי שורה עלי יען משח אותי לבשר טוב לעניים, הוא שלח אותי לחבוש את ליבם של אלה שליבם שבור, לקרוא לשבויים דרור ולפקוח עיניהם של עיוורים, לשלוח לחופשי מדוכאים, ולבשר שנת רצון לאלוהים’. זהו החזון של אנושיות חדשה. אם אנחנו יכולים לנחם אנשים מיואשים ולעודד קטני אמונה, לרבות אדם כמו ראש הממשלה אריאל שרון, ולשחרר יהודים השבויים בפחדי העבר, ההיסטוריה והגולה, אולי תהיה תקווה, לא רק לואנונו, אלא לכולנו. כאשר הלכתי לבקר אצל ואנונו הלכתי לומר לו, ‘אני איתך, באתי לומר לך תודה, גם אם מישהו אחר רואה בך בוגד’. ממשלת ישראל רואה בואנונו בוגד ואילו אני אינני רואה בואנונו בוגד, אולי הוא בגד בממשלת ישראל, אבל הוא לא בגד בעניינה של האנושות".

בסוף השיחה, ביוזמתו, כוהן הדת סלורס סיפר על התנהגותו של אחד השוטרים בפגישה בכלא. הוא אמר, "בהמולה של הכלא, השוטר יצר אווירה רגועה. בזמן התפילה שערכנו, יש מצב שבו המשתתפים בה מתחבקים זה עם זה ונושקים זה לזה את נשיקת השלום. בקטע הזה, השוטר קם על רגליו ולחץ את ידינו. הבישוף אבו אל-עסל אף נשק לו. בקרוואן בו נפגשנו עם ואנונו חשנו את נוכחותו של מלאך אלוהים במקום".

מזה שנים הכנסיות האנגליקניות מנהלות ברחבי העולם מסע לשחרורו של ואנונו מהכלא בסיסמא "אני המרגל שלך". במאי 2001 העניקה אוניברסיטת טרומסו בנורווגיה תואר דוקטור כבוד לואנונו. בנמקה את הסיבה להענקת התואר קבעה האוניברסיטה שואנונו, שנדרש לבחור בין שתי נאמנויות, למדינתו או לאנושות, בחר בשנייה. בשנה ההיא, כמו בכל שנה במשך 12 שנה ברציפות, הגישו ארגונים שונים בעולם את מועמדותו של ואנונו לפרס נובל.

Share on Facebook