בעמוד ראשון, מתחת לכותרת ברוחב שלושה טורים – כרוחב הכותרת שהודיעה באותו עמוד על קיצוץ מתוכנן של 4.5 מיליארד שקל בתקציבי החינוך והרווחה – הביא לנו "הארץ" מיום 13 בפברואר חדשות מסעירות בתחום ההתיישבות: 15 צעירים יהודים תפסו לעצמם מקום במלון נטוש בחוף הים של עזה. הכתבה פותחת בנעימה פסטוראלית משהו: "ישראלים מעטים יכולים לפתוח בכל בוקר חלון ולראות את גלי הים במרחק של מטרים מהחלון", מהגג הכותב, אבל מיד אנחנו מתוודעים לעובדה המעודדת שלא כל הישראלים המאושרים האלה שייכים ל"קבוצה הייחודית" של אלה שיכולים להרשות לעצמם להקים וילות על הצוקים הניבטים אל החוף. אחדים מהם "מתגוררים" במלון "חוף דקלים" שברצועת עזה. מתגוררים, אתה אומר? לא בדיוק.
הסיפור, כמו כל הסיפורים האחרים שבעמוד הראשון של עיתון הארץ באותו יום, נמשך בעמודים פנימיים. המשכו משתרע על לא פחות משישה טורים ויש בו גם תמונת צבע הנמרחת על שלושה טורים שבה אנחנו רואים שלושה מגיבורי הסיפור מתפרקדים על כורסאות כשמאחוריהם תלוי גובלן אמנותי וכוסות של "לונג דרינקס" פזורות על שולחן הקרמיקה שלמרגלותיהם.
מסתבר שה"מתיישבים" האלה (כך מכנה אותם עיתון הארץ) פלשו למלון שומם שהוקם בכספינו בגוש קטיף. הוא שומם – כיוון שבני אדם בעלי שכל ישר אינם באים לגוש קטיף לנפוש בחיק האינתיפאדה ואילו בעלי השכל העקום נמצאים שם כבר ממילא בווילות שהקמנו למענם. הפולשים האלה הם ילדי מתנחלים מגוש קטיף שגדלו ומסיבות שונות אינם מוצאים להם מקום בהתנחלויות של הוריהם. הם לא פראיירים כמו 15 הילדים חסרי הבית מירושלים שהקימו אוהל מחאה בחזית בניין העירייה. הצעירים האלה שפלשו למה שהיה פעם מלון פאר אומרים: אנחנו "לא ילדים" ולכן "נשארנו לגור פה בלי לשלם לאף אחד". כשגמרתי לקרוא לא הצלחתי להבין למה התכוון הכותב – שהצליח לספר לנו על הנעשה בין המתנחלים ברצועת עזה בלי רמז קל שבקלים לבעיה האמיתית העומדת היום על סדר היום: לפנות או לא לפנות. האם הוא מתפעל מהחברמניות של הצעירים האלה המצפצפים על הממסד ומתגוררים במה שהיה פעם מלון פאר בלי לשלם שכר-דירה? האם הוא רוצה שנשים לב לנחישות הזו שלהם להמשיך ויהי מה את "מפעל ההתיישבות" של הוריהם ברצועת עזה? האם הוא מבקש להסב את תשומת לב השלטונות לכך שצה"ל לא שלח פלוגת חיילים לשמור על המלון הנטוש ועל הפולשים אליו והם נאלצים לישון עם אקדח טעון מתחת לכר? או שהוא סתם רוצה לספר לנו סיפור. משום מה חשב שיש כאן סיפור מעניין. ומשום מה חשב העורך שהקדיש לסיפור הזה את המקום הנרחב הזה בעמוד הראשון כי הסיפור על פרחחי המתנחלים מגוש קטיף מעניין יותר מן הסיפור על הילדים מחוסרי הבית מירושלים שהקימו בקור הירושלמי העז אוהל מגורים בכיכר העירייה, שהרי על האוהל מכוסה השלג הזה נודע לי רק מחדשות הטלוויזיה. בהארץ לא מצאתי עליו מלה.
האם יש כאן "סיפור"? יש. סיפור קטן. סיפורון. קוריוז שמתאים לפינת הזוטות הנמצאת בכל עיתון. אבל בכותרת של שלושה טורים בעמוד ראשון?! עם כותרת-גג: "התיישבות"?! עם המשך של שישה טורים בעמוד פנימי?! נו, באמת! מתחת ל"כתבה" הזאת פורסמה בעמוד הראשון, בכותרת צנועה של שני טורים, ידיעה על מינויו של דייויד לנדאו לעורך הארץ. המשכה של הידיעה הזאת היה בעמוד מרוחק הרבה יותר וגם שם היקצו לה רק שני טורים. מותר לקוות שהעורך החדש יגלה יכולת הבחנה טובה יותר בין חשוב ללא חשוב. אחרי הכל זה עיתון יומי ולא בידורון. לא?
חדשות העבר
במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות" הופיעה בשבוע האחרון כתבת שער – ראשונה אחרי העמוד של יאיר לפיד הפותח את הגיליון – על "האיש שלא ידע". מדובר בחקירה שנחקר במשטרה אהוד ברק לפני ארבע שנים בקשר עם "העמותות" שגייסו כספים למסע הבחירות של 1999 שהביא אותו לכס ראש ממשלה עניין העמותות הוא עניין מוקשה. היועץ המשפטי פסק לגבי תרומת המיליונים של גוטניק למסע הבחירות של נתניהו בשנת 1996, כי בחוק הבחירות האוסר על מפלגות לקבל מחוץ לארץ למערכות הבחירות תרומות העולות על סכום מסוים יש "חור" – שכחו לקבוע שהוא חל גם על בחירת ראש ממשלה ואי לזאת הוא הוציא את נתניהו נקי מכל אישום. יועציו המשפטיים של ברק העמידו אותו על כך שהחור לא נסתם וגם לו מותר על פי פסיקת נתניהו של היועץ המשפטי לגייס בחוץ לארץ כספים ללא הגבלה למען מסע הבחירות שלו.
מבקר המדינה סבר אחרת והמליץ לחקור את ברק על גיוס תרומות בניגוד לחוק הבחירות. החקירה נערכה, ברק טען ש"לא ידע" על גיוס הכספים. רק מעטים האמינו שאכן כך, אבל היועץ המשפטי מצא שגם אותו אין להעמיד לדין מ"חוסר ראיות". אז מה עוד חדש? מכל מקום, כיוון שלא הועמד לדין, לא נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה אם "החור" הנוגע לבחירת ראש הממשלה קיים או לא. העניין ממילא כבר אינו רלוונטי, כיוון שחוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה בוטל ואילו לגבי מפלגות אין חולק על כך שהחוק אוסר מה שהוא אוסר.
זה עסקו של ידיעות מדוע בחר פתאום להקדיש לעניין ישן זה כתבת שער ולהעלות על עצמו חשד שגם הוא שותף לקשר הטשטוש של החקירה המתנהלת נגד שרון על עבירות חמורות בהרבה מעבירה על חוק הבחירות. מה שמעניין אותי כאן הרי זו הטכניקה העיתונאית המוכרת מן הצהובונים המבצבצת כמעט מכל שורה של הכתבה.
כבר בפתיח (המובא באותיות שמנות גם בראש עמוד השער) נאמר כי "המשטרה גילתה כי עמותה שמימנה את הקמפיין (של ברק) קיבלה עשרות אלפי שקלים מהפושע הנמלט מארק ריץ’". נתעלם לרגע מכך שעשרות אלפי שקלים הם טיפה בים המיליונים שגייסו "העמותות" של ברק. אבל הכינוי "פושע נמלט" שהודבק למארק ריץ’ מתכוון בהחלט להטיל כתם על ברק. בגוף הטקסט נוסף מידע עשיר זה על מארק ריץ’: הוא סחר עם חומייני "בשעה שבני הערובה האמריקאים עונו בטהרן". עניין בני הערובה מובא כאן באופן סוגסטיבי כדי ליצור את הרושם שלסחר של ריץ’ עם חומייני יש קשר לעינוייהם של בני הערובה – שלא כעיסקה ההיא שעשה "עם חומייני" מימשל רייגן באמצעות ממשלת ישראל, נמרודי ועמירם ניר, שכידוע נועדה למטרות הומניטריות טהורות. ועוד נאמר שהוא הואשם בהעלמת המס הגדולה בתולדות ארה"ב (48 מיליון דולר). שהוא נמלט "בעור שיניו" לשווייץ. שבמשך שנים "התנוסס שמו בצמרת רשימת הפושעים המבוקשים באמריקה". ולבסוף: שביל קלינטון העניק לו חנינה (בין השאר בהשתדלותו של ברק), אבל לא ברור למה היה ברק צריך להשתדל בשביל כך, אם מסופר שם גם ש"ועדת חקירה מיוחדת של הקונגרס האמריקני" "גילתה בין היתר כי קלינטון והמפלגה הדמוקרטית קיבלו תרומות נדיבות מ (…) גרושתו של מארק ריץ’".
עצם השימוש בביטויים "פושע נמלט" ו"רשימת הפושעים המבוקשים" לגבי ריץ’ מעיד על כוונותיו הלא כל כך סמויות של הכותב ו/או העורך. ריץ’ הוא עבריין נמלט ולא פושע נמלט. הוא הואשם בעבירות על חוקי מס ההכנסה. גם ההערה של ידיעות שהעלמת המס שבה הואשם היא "הגדולה בתולדות ארה"ב" יכולה רק להצחיק מי ששמע על אנרון ועל הליברטון ועל עוד חברות שהעלימו לא עשרות, לא מאות מיליונים כי אם מיליארדי דולרים. ריץ’ אמנם עשה מה שעשו אחרים מארצות אחרות, שברחו כדי לא להיענש על עבירות כלכליות שביצעו, אבל הוא לפחות משתמש בחלק מכספיו למטרות ראויות. הוא אחד מגדולי התורמים למוסדות תרבות וחינוך בישראל, ועשרות אלפי השקלים שנתן לעמותת ברק הם פסיק קטן לעומת עשרות מיליוני הדולרים שתרם למוסדות ישראליים. תרומות אלו אינן עושה אותו ללא-עבריין. הוא אכן עבריין נמלט. אבל הכינוי "פושע נמלט" יותר משהוא בא לפגוע בו הוא בא להכתים את ברק. דבר מיותר. ברק כבר הכתים עצמו בהרבה דברים אחרים, אבל לא בקשר שהיה לו עם "הפושע הנמלט" הזה. מכל מקום, ברור ש"ידיעות" החליט מטעמיו שלו לעשות מטעמים מידיעה ישנה והוא משתדל לנפח אותה מאותם טעמים כמוסים.
יושב אדם כמו נעם רגב, שקורא כתבה חשובה של כתב חשוב בעיתון הארץ – ולא מבין. ואף אומר לקוראים שהוא אינו מבין ("כשגמרתי לקרוא לא הצלחתי להבין למה התכוון הכותב…" אמצע הפסקה השלישית). אבל חוסר הבנתו אינה מונעת ממנו לבקר. הוא הרי מלא כרימון בביקורת על הכתבה, ואף מעז, למרות בורותו כי רבה, לכתוב על כך את הגיגיו ולפרסם בתפוצת האינטרנט. הרי כתב הארץ לא היגג ולא הילל ולא שיבח את 15 הצעירים מנווה דקלים שבעזה. הכתב מבקר בעצמו את הנעשה שם. כותרת הגג "התיישבות" ניתנה בציניות. כלומר, נעם רגב בכסילותו, מבקר את מי שמבקר את ההתנחלויות. מבחינה לוגית נעם רגב משבח את ההתנחלויות. הוא מלין על כתב הארץ בדרום, ניר חסון, שאינו מביא ידיעה חשובה מירושלים. נו טוב. גם בור, גם כסיל, וגם לא מבין בתקשורת, אבל מרשה לעצמו לשבת ולכתוב מכתב לעיתון שכל עניינו ביקורת תקשורת. יש כתבים בעיתון הארץ למחביר, חלקם התקרנפו מאוד בשלוש השנים האחרונות, חלקם שופרים של הממסד, חלקם נעדרי כל חוש ביקורת. אבל מה לעשות שנעם רגב לא מצליח במאמריו למצוא אותם. עיניו טחו מראות. במאמרו הקודם ( https://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=1660 ) ביקר את רוגל אלפר, שכתב, שוב בציניות, על סיקור פסטיבל ז’נבה. הוא הלין על חיים אתגר. אבל אתגר עשה פרודיה, ורוגל אלפר כתב בציניות. נעם רגב לקח זאת ברצינות, כך שמאמרו הפך לקריקטורה של עצמו. רק חסר לנו שגדעון לוי ועמירה הס יכתבו באירוניה בכדי לזכות בקיטונות של בוז מצד מבקר התקשורת הנודע – נעם רגב.
יוסלה, שלא יודע שכותבים למכביר כשמתכוונים להרבה ולא למחביר, גם אינו יודע כנראה לקרוא. הוא מביא קישור לרשימה קודמת שלי וטוען שבה "ביקרתי את רוגל אלפר". אני מניח שמי שיפחת את הקישור יגלה שכתבתי שם שאני מעריך מאוד את כתיבתו של רוגל אלפר ואיני מחמיץ שום ביקורת שלו. כל מה שעשיתי שם, הסתמכתי על כתבה שלו שבה הוקיע את בורותם של הכתבים שנשלחו "לסקר" את ז’נבה ובעצם ביקשתי לעודד אותו ולתמוך בו ולא "לבקר" אותו.
יוסלה גם מצליח למצוא אירוניה במקום שאיננה. איזו פרודיה זו ועל חשבון מי – על חשבונו של קרטר? על חשבונם של הצופים? – כשכתב הטלוויזיה מבקש מנשיא אמריקה לשעבר שיעזור לו לסדר "גרין קרד" בשביל אחותו? אין כאן שום פרודיה, רק התבדחות תפלה וסרת טעם.
לשיא חוסר הבנת הנקרא מגיע יוסלה שלנו (ואני מוותר על כל מיני כינויים שחלק לי כגון "בורות" "כסילות", הוא פשוט לוקה בהבנת הנקרא) כשהוא כותב שאני "מלין על הכותב שלא הביא ידיעה מירושלים". הצחקתני. התלונה היא על מערכת הארץ שחושבת שהידיעה הזאת על הצעירים שהתנחלו במלון בגוש קטיף (שאגב ציינתי שזה סיפור, אבל מקומו לכל היותר במדור הזוטות וזו שוב, יוסלה, תלונה לא על הכתב כי אם על המערכת) ולא בעמוד הראשון ואילו ידיעה בעלת משמעות חברתית ממדרגה ראשונה ולא בתם "ידיעה מירושלים", על חסרי דיור בירושלים שהקימו אוהל מחאה בכיכר העירייה היא מעלימה לגמרי.
וא-פרופו אירוניה, טחו עיניו של יוסלה לראות שכשאמרתי שאני לא מבין למה התכוון הכותב, אמרתי זאת באירוניה. אלה לא היו דברים עמוקים כל כך שאינני מסוגל לרדת לחקרם.למשל, איני מבין איך הוא יכול לכתוב כתבה ארוכה כל כך על דבר טריוויאלי כל כך הממתרחש ברצועת עזה, בלי שיהיה בכתבה אפילו הד לכך שהצעירים השובבים, שהוריהם הדתיים אינם מאפשרים להם להשתקע בהתנחלויות שלהם משום שהם (הצעירים) חילוניים, יושבים על אדמה שאינה שלהם מתוך שלילת זכויותיהם של התושבים המקומיים,דיכויים, תפיסת אדמותיהם, הרס בתיהם ועקירת מטעיהם, .
נעם רגב
מערכת הגדה השמאלית מבקשת לעודד תגובות הולמות למאמרים
המתפרסמים באתר. אך אנו פוסלים התקפות אישיות והביטויים
מעליבים כגון "בורותו כי רבה" ו"כסילות" ומצטערים צער רב על השימוש
בהם בתגובה של יוסלה למאמר של נועם רגב. נראה כי בזאת, לאחר תשובתו
של נעם רגב, העניין צריך להסתיים.
מאוד מעניין מה שנועם רגב כותב. כלומר הוא בכלל לא ביקר את רוגל אלפר אלא שיבח את כתיבתו? לפיכך אפשר להקיש שהוא לא מבקר את הארץ אלא את המתנחלים, ובעצם גם לא את ידיעות. זו דרך מעניינת מאוד. מן הפוך על הפוך.
ממתי מגינים פה על בעל הון כמו מארק ריץ’, שעשה את הונו מניצול עובדי הנפט והעלמות מס בארה"ב? ממתי יוצאים באתר זה להגנת אדם ששיחד את המפלגה הדמוקרטית, קנה את בחירתו של ברק (לפי ממצאי מבקר המדינה) ושלח ידו גם לשלטונות מושחתים אחרים כגון ברוסיה ועוד? קשריו עם המאפיה הרוסית ועם הק.ג.ב לא הרתיעו כנראה את הכותב לעיל. אז מדובר במיליארדר, אז מה? רק בגלל שהוא יהודי? האם יש קשר לעשרות מיליוני השקלים שריץ’ מעביר לישראל מדי שנה? לא מצאתי גילוי נאות על כך.
נעם רגב משיב לתגובה הלא חתומה של "מעניין".
בעזרת סימן שאלה הכותב מייצר מין ספק בכך ששיבחתי את כתיבתו של רוגל אלפר. כיוון שמגיב בשם יוסלה הביא קישור לרשימה ההיא שבה הזכרתי את רוגל אלפר הנחתי שכל קורא אינטליגנטי יכול להשתמש בו ולבדוק מה כתבתי עליו. לטובתם של "מעניין" ושל הקוראים שקיבלו ממנו רושם הפוך מבלי לפתוח את הקישור, אני מביא שוב כמה שורות מהרשימה ההיא:"אני צריך להודות שאני אוהב את כתיבתו של רוגל אלפר", כתבתי. "אני לא מחמיץ רשימה שלו". ואחר כך הזכרתי ברוח אוהדת את ביקורתו על הכתבים שבאו לכסות את ז’נבה והם מפגינים בורות ואי-אכפתיות. והבאתי ציטטה ממנו (שאגב היא מתאימה גם לאווירה ששררה בכתבה בהארץ שבה עסקתי ברשימה שלעיל): "כיבוש וטרור ומעגל הדמים זה פשוט לא חשוב. לא מעניין. הם משתינים על כל זה ומתאפקים מצחוק".דברים נכוחים, שפתיים יישק!
ובדומה למחבר של ספר משלי שמנה בין הדברים שנפלאו ממנו את דרך גבר בעלמה ואת דרך נחש עלי צור, איני מצליח להבין איזה מין היגיון יש לו לכותב שלפיו הוא מסיק (הפוך על הפוך) שאם שיבחתי את כתיבתו של אלפר, הרי שאני לא מבקר את הארץ אלא את המתנחלים. אכן אני מבקר את המתנחלים וחושב שצריך להילחם בהם, אבל דבר זה ניתן לעשות גם מתוך ביקורת על הארץ, במקום שדרושה ביקורת וגם מתוך חלוקת שבחים לו במקום שמגיעים לו שבחים,
ועוד כמה מלים למגיב האחר שגם הוא לא חותם והוא שואל בהשתוממות "ממתי תומכים בבעלי הון". עוד מקרה כנראה אבוד של מי שאינו יודע או אינו רוצה לקרוא טקסט ולהבין אותו. בשום מקום לא תמכתי בריץ’. ציינתי מה שאפשר לומר לגנותו, שהוא עבריין נמלט (אבל לא פושע נמלט, שהוא ביטוי של בעלי הכתבה בידיעות שביקשו לפגוע בברק) המגיב הזה מספר לנו שברק ניצח בבחירות משום שמישהו "קנה את בחירתו" מצחיק בכלל לייחס זאת לריץ’, שתרומתו לעמותות של ברק היתה לפי הכתבה המדוברת, בת כמה עשרות אלפי שקלים. בכמה עשרות אלפי שקלים עדיין לא קונים בחירות בארץ. ברק זכה בבחירות ההן משום שרוב בציבור נמאס לו שלטון נתניהו והוא חשב (בטעות, כפי שמסתבר, לדעתי) שברק יהיה טוב ממנו.הזכרתי שריץ’ תומך במוסדות תרבות בישראל. לדעתי טוב עבריין נמלט שתומך במוסדות תרבות מעבריין נמלט שאינו תומך בהם. עניין יהדותו לא נזכר בשום מקום וזו המצאה של הכותב.