הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בפברואר, 2004 13 תגובות

ישראל והמזה"ת בראש טבלת האבטלה העולמית, בעקבות תוכניות ההפרטה והפיטורים במגזר הממלכתי – כך עולה מדו"ח התעסוקה העולמי לשנת 2004 שפורסם באחרונה על ידי "ארגון העבודה הבינלאומי" (ILO), שמקום מושבו בז’נבה. ארגון העבודה בוחן מדי שנה את מגמות התעסוקה ואבטלה, ובדו"ח לשנה זו צויין שאשתקד במזה"ת וצפון אפריקה נרשמה עלייה ניכרת במספר המובטלים. או כדברי הדו"ח: "רמת האבטלה במזה"ת וצפון אפריקה הגיעה לשיעור של 12.2% מכוח העבודה האזרחי, זהו שיעור האבטלה הגבוה בעולם". מהמחקר עולה כי הסיבות לשיעור אבטלה כה גבוה הן ההפרטות, הפיטורים במגזר הממלכתי וגידול במספר הצעירים הנכנסים לשוק העבודה ואינם מוצאים תעסוקה.

על פי מומחי ארגון העבודה, תחזית התעסוקה במזה"ת לשנה הקרובה אינה מבשרת טובות. תלות המשקים בתנודות מחירי הנפט, צעירים רבים יותר הזקוקים לפרנסה, נסיגת השירותים הממלכתיים והעמקת העוני רק יגבירו את משבר האבטלה.


מגמת העמקת האבטלה במזה"ת תואמת את המגמה הכלל-עולמית. על פי נתוני ארגון העבודה, בכל העולם כ-186 מיליון עובדים מחוסרי עבודה. נתונים אלה אינם מביאים בחשבון חקלאים, העובדים במגזר הבלתי-פורמלי (העובדים "בשחור") ומובטלים מזה זמן רב. קבוצת הגיל בה האבטלה עמוקה יותר היא של הצעירים עד גיל 24. עוד עולה מנתוני הארגון כי יחד עם האבטלה (וכתוצאה ממנה) גדל מספר העובדים המשתכרים שכר נמוך מאוד. כ-550 מיליון עובדים ברחבי העולם משתכרים דולר אחד (או פחות) ליום עבודה. במלים אחרות, 550 מיליון עובדים (פי 100 מאוכלוסיית ישראל) משתכרים פחות מכ-150 שקל לחודש!


עוד ממצא מארגון העבודה: חרף הגידול בתוצר במדינות ובאזורים רבים, הגידול בתעסוקה לא "מדביק" את הגידול בתוצר. השנה צפוי גידול בתוצר של כ-4% במזה"ת, אפריקה הצפונית ואמריקה הלטינית אך יתכן שגידול התעסוקה יהיה שלילי – קרי: אבטלה תגדל. גם בארצות הקפיטליסטיות המרכזיות (ארה"ב, האיחוד האירופאי ויפן) נרשם בחודשים האחרונים גידול בתוצר וצפוי גידול נוסף במרוצת החודשים הקרובים. אך חרף הגידול בתוצר, לא נוצרו מקומות עבודה חדשים רבים. הגידול הרב ביותר בתעסוקה בארצות הקפיטליסטיות המרכזיות נרשם רק בענפי תעסוקה ובהם רמות השכר הנמוכות ביותר.


מומחי ארגון העבודה הבינלאומי מציעים כמה צעדים להגברת התעסוקה, צעדים העומדים בסתירה עם המדיניות הניאו-ליברלית הנהוגה כמעט בכל העולם. להלן עיקר ההמלצות:



  • העמקת מעורבות הממשלה ביצירת מקומות עבודה. על פי הדו"ח רק יצירת מקומות עבודה כפועל יוצא של פעילות ממלכתית מוגברת מסוגלת למתן את העלייה במספר העניים ברחבי העולם. לצד צעדים ממלכתיים ליצירת מקומות עבודה חדשים, על המדינות לקדם מדיניות להרחבת שירותי החינוך והבריאות, ולפיקוח על העבודה – על מנת שהמעסיקים יקיימו את חוקי העבודה וישלמו שכר מינימום.

  • ללא העמקת מעורבות המדינה, יקטנו שיעורי הצמיחה של המשקים. כך, שללא הגברת התעסוקה, גם הפעילות הכלכלית תיפגע בעתיד הקרוב. שילוב של מיתון כלכלי עם עליית העוני והאבטלה, יגרום להאטה כלכלית עולמית – הן בארצות הליבה הקפיטליסטית והן בפריפריה.

  • עיקר המאמץ צריך להתרכז ביצירת מקומות עבודה לצעירים. אבל מקומות עבודה אלה צריכים להבטיח קיום בכבוד, כיבוד חוקי העבודה והסכמי עבודה, ביטחון תעסוקתי ופרספקטיבה של הכשרה מקצועית. כך שצעירים הנכנסים למעגל התעסוקה יוכלו לקבל שכר הוגן, קידום בעבודה והשכלה רחבה יותר.

  • על המדינות הקפיטליסטיות הגדולות להקטין את תשלומי החוב החיצון של ארצות הפריפריה. על ידי הקטנת החוב, מדינות הפריפריה יוכלו להקדיש משאבים רבים יותר לפיתוח המשק וליצירת מקומות עבודה חדשים. במדינות רבות בעולם השלישי תשלום החוב והריביות עולה בהרבה על התקציבים המוקדשים לתעסוקה, רווחה, בריאות, חינוך ודיור.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. דן תמיר הגיב:

    מה עם צמצום ילודה?

  2. אפרים דוידי הגיב:

    מה עם צמצום הקפיטליזם?

  3. דן תמיר הגיב:

    אתה כותב המאמר או אני?

  4. אפרים דוידי / לדן תמיר הגיב:

    השאלה היא האם הדו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי עוסק בילודה? לא. כלל וכלל לא עוסק בזה. כי סוגית התעסוקה והאבטלה לא קשורה בעניין הילודה. האם שאלת האבטלה בישראל קשורה במספר הלידות?

  5. לדן תמיר הגיב:

    כמה אחים ואחיות יש לך? ומה אם אגיד לך שאסור לחלקם היה להיוולד או שמא לך?

    מדוע להגביל ילודה במקום לפתור בעיות עקרוניות של פרנסה, זכויות עובד וזכויות אדם?

    אולי כדאי לדאוג לחינוך טוב יותר ולכבוד בין התושבים בארץ הזאת במקום לדאוג מדוע לאנשים יש כך וכך ילדים?

    ומדוע להגביל את זכותם של העניים (מן הסתם) ללדת ילדים?

  6. לדן תמיר הגיב:

    בכתבה נכתב ש –

    הגידול בתעסוקה לא "מדביק" את הגידול בתוצר.

    יש פה תופעה שלא נובעת ממספר הילדים: התוצר הולך וגדל, אבל מתחלק באופן פחות ופחות שיוויוני. לכן אפרים דווידי הציע את צמצום הקפטליזם.

  7. עדו הגיב:

    ראשית המזה"ת וצפון אפריקה אינם המקומות היחידים בהם שולט הקפיטליזם. יש מקום קטן הנקרא ארה"ב שעובד באותה שיטה והפלא ופלא-האבטלה שם אינה כה עמוקה וגם לא במדינות אירופה המערבית שאינן סמל הסוציאליזם המתחדש. אם כך יתכן וצריך לחפש את הסיבות לגובה האבטלה בענינים אחרים ו/או להניח שזהו מצב זמני?
    שנית, גם מחברי הדו"ח ותקנו אותי אם אני טועה, לא מצטינים בתפיסת עולם מרכסיסטית לניניסטית כך שיתכן ודוידי בחר ושפץ מעט את מסקנות הדו"ח?

  8. אפרים דוידי / לעדו, על שיפוצים ופועלי בניין הגיב:

    בעבר הרחוק הייתי פועל בניין (סליחה, עכשיו כותבים "עובד בניין") ועסקתי פה ושם בשיפוצים. אבל כעתונאי ופעיל איגוד מקצועי הפסקתי לעסוק בשיפוצים. האם אני "שיפצתי" את הדו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי? אתה בעצמך יכול לבדוק זאת. בסוף מאמרי יש קישור ישיר אל הדו"ח (באנגלית, צרפתית וספרדית) וכך ניתן להתרשם ישירות האם היו כאן "שיפוצים" או לאו. לגבי גובה האבטלה ופיתוח קפיטליסטי. גם על זה יש לי מילה אחת או שתיים. במדינת ישראל מלמדים אותנו שאם העובדים דרושים שכר גבוה, זהו תמריץ לפטר עובדים. לכן, ככל השכר נמוך יותר, כך האבטלה – נמוכה יותר. זה נשמע הגיוני? כמובן שזה נשמע הגיוני הרי כלכלנים, פוליטיקאים וסתם בעלי ההון חוזרים ושבים על ה"קביעה המדעית" הזו. אבל ראה איזה פלא. שיעורי האבטלה הגובהים במיוחד נרשמים במדינות הקפיטליסטיות ובהן השכר הוא הנמוך ביותר (כגון בוליביה, רואנדה או בורמה). ודווקא במדינות הקפיטליסטיות בהן השכר הוא הגבוה ביותר (ארצות סקנדינוויה, יפן ושוויץ) רמת האבטלה היא בין הנמוכות.

  9. דן תמיר הגיב:

    תודה על ההסבר.

  10. עדו לדוידי הגיב:

    אין לי בעיה עם שכר גבוה לעובדים ולמעשה אני חושב כמוך – שכר גבוה מעלה את רמת החיים ומעודד צמיחה כלכלית יותר משכר נמוך. אבל אתה טועה, לדעתי, בשני ענינים. הראשון – מעורבות ממשלתית רק מחמירה את המצב. הפתרון הוא ארגוני עובדים חזקים ולא שהממשלה תצור מקומות עבודה ו/או תקבע את גובה השכר. השני – אין מקום להביא דוגמאות ממדינות העולם השלישי משום שנקודת הפתיחה שלהן היתה נמוכה בצורה משמעותית. הדוגמאות צריכות להיות מתוך אותו עולם כלכלי.

  11. דוידי לעדו הגיב:

    אתה צודק לגבי ההבדל בין פרפריה לבין מרכז (קפיטליסטי). לגבי תפקיד הממשלה והאיגודים המקצועיים. אין בכוחם של איגודים מקצועיים ליצור מקומות עבודה. היה ניסיון כזה במדינת ישראל וקראו לו "חברת העובדים". אכן הייתה זו חברה, אבל לא של העובדים. אני עבדתי במפעל הסתדרותי אי-אילו שנים (עשור): עיתון "דבר", והוא לא היה בבעלות העובדים. אלא בבעלות ההסתדרות, וכאשר היא רצתה לסגור אותו (בניגוד לעמדת העובדים שרצו לנהל אותו) היו"ר דאז חיים רמון החליט לסגור. תרומה צנועה של איגוד מקצועי להעמקת האבטלה.

  12. יונה הגיב:

    אבל המכניזם של הקפיטליזם (כוחות השוק) הוא הגורם להורדת השכר ולאבטלה מצד אחד ולריכוז ההון מצד שני. ההשוואה לעולם השלישי היא בהחלט רלוונטית משום ששם הקפיטליזם (הגלובלי)פועל באין מפריע. דוקא בארצות המפותחות, למרות שמדיניות הרווחה הוגבלה, עדיין יש מעורבות ממשלתית בכלכלה, שכר מינימום ועוד. בארה"ב הגרעון התקציבי הוא הגדול העולם ומה זה אם לא מעורבות ממשלתית? דא עקא מה שמותר ליופיטר אסור לשור

  13. עדו לדוידי הגיב:

    כשכתבתי ארגוני עובדים לא התכוונתי שהם יהיו המעסיקים אלא שהם יהיו שומרי האינטרסים של העובדים. לשם דוגמא – נסה להעסיק בארה"ב שחקן או סבל או מה שלא יהיה שאינו מאוגד.אם יש אגוד חזק ששומר על שכר העובדים לא יצליחו להוריד שכר. זה אגב תלוי בעוד גורמים ולא רק באגוד.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים