קשה לי להסתיר קצת שמחה לאיד בכל פרשת טננבוים. קצין בדרגת אל"מ שלפי הפרסומים המאוד מפורטים נחשף במסגרת שירותו הצבאי לסודות הכמוסים ביותר, עוסק בהימורים, נכנס לכל מיני עסקים כושלים ומפוקפקים, קושר קשרים עם סוחרי סמים, מתחבר לאזרחים ערבים (שוד ושבר מבחינת הממסד הביטחוני), וכל המפלצת רבת הראשים של השירותים החשאיים וארגוני המודיעין לא עולים עליו. ביטחון השדה של צה"ל, השב"כ, המוסד, המודיעין הצבאי, המלמ"ב (לכל אלה יש להוסיף תתי יחידות וסגני תתי יחידות ולכל יחידה יש ענפים, ולכל ענף יש ראש וסגן וממלא מקום), וכל התמנון הזה לא הצליח לגלות את מעשיו של אל"מ אלחנן טננבוים. אולי בגלל שחלק ניכר מהאנרגיה שלהם מנותבת למטרות כמו לעקוב, לעכב ולטרטר אנשי שמאל שלא נשקפת מהם כל סכנה, שהרי כל מעשיהם גלויים, אבל כמה נעים לחפש את המטבע מתחת לפנס.
אז עכשיו, כאשר התגלו בערוותם ובקלונם, הם פונים לקצה השני. חזון מדינת השב"כ יכבוש עוד חלקה. מעתה יתחילו לעקוב אחר כל קצין בכיר במילואים. ייכנסו לתוך הוורידים שלו, יחטטו בקשריו החברתיים, ירחרחו אחר עסקיו וחשבונות הבנק שלו, יזמנו אותו לבדיקות פוליגרף, ואני אשב בצד ואצחק קצת עליהם: רציתם להיות קצינים בכירים בצבא הכיבוש? חשבתם שכל הטרטור הזה הוא רק נגד ערבים ואנשי שמאל? עכשיו גם אתם תאכלו אותה, ובגדול. אני מנחש כי לא ירחק היום ומספר הולך וגדל של קצינים בכירים יגידו לצבא בעקבות החדירה הבלתי נסבלת לפרטיותם: קחו את הדרגות ותעזבו אותנו במנוחה.
לא "עקירה", אלא גירוש פושעי מלחמה
ראשי המתנחלים עושים עתה שימוש במיליוני השקלים שעומדים לרשותם ופתחו במסע פרסום יקר נגד מה שנראה בעיניהם "סכנת פינויים". הסיסמא המרכזית של המסע היא: "עקירת ישובים – ניצחון לטרור". סליחה טעות.
אם הם יפונו (בעזרת השם, אוסיף למענם), זו לא תהיה "עקירה" אלא פינוי פולשים מאדמה לא להם, שהחוק הבינלאומי מגדירם כפושעי מלחמה (בדומה למתנחלים הגרמנים בפולין במלחמת העולם השנייה). זה לא יהיה פרס לטרור, אלא הבסת הטרור הממלכתי של מדינת ישראל על ידי מאבק הגרילה נגד הכיבוש, שנעזר (לצערי), בשיטות טרור שלעתים לא נפלו באכזריותן מאלו של הכובש הישראלי.
חממה לשואה גרעינית
אחת התופעות החיוביות הקשורות בשחרורו הקרוב של אסיר המצפון מרדכי ואנונו היא, העלאה מחודשת על סדר היום הישראלי והעולמי את סוגיית חימושה הגרעיני של ישראל. הקולות בעולם שידרשו דין שווה ללוב וישראל, לאיראן וישראל, לעיראק וישראל – יישמעו ביתר שאת. ישראל חמושה במאות פצצות אטום, מזינה מרוץ חימוש אטומי, ביולוג וכימי וחושפת את האזור המדמם הזה לסכנה של שואה גרעינית.
הדרך הבטוחה ביותר למנוע סכנה כזו היא פרוק נשקה הגרעיני של ישראל במסגרת מהלך אזורי ליצירת מזרח תיכון נקי וחופשי מנשק השמדה המוני.
בהקשר זה מזדקרת עובדה ייחודית: אין בכנסת ולו חבר כנסת יהודי אחד, השותף למאבק נגד הפיכת ישראל לחבית אבק שריפה של נשק השמדה המוני. מי שמציל את המצב הם מספר חברי כנסת ערבים, כמו עיסאם מח’ול ועזמי בשארה, שמעת לעת מעלים את הסוגייה לדיון בכנסת, תוך כדי ניסיון של הרוב היהודי להשתיקם.
מה אנו למדים מכך? שבניגוד לתזה ששוטפת את מוחנו, כאילו מטרת "הערבים" היא לחסל את ישראל, חברי הכנסת הערבים הם היחידים בכנסת המנסים להציל את ישראל משואה אטומית ומאסון אקולוגי. חברי הכנסת הערבים ממלאים בין השאר גם את התפקיד של הצלת העם היהודי מכיליון בשואה שנייה. עַם הרוב מוביל עצמו לעוד שואה – היש אבסורד גדול מזה? מי שירצה, יוכל למצוא נחמה (נחמת עניים בשלב זה) בקומץ פעילים חוץ פרלמנטרים, יהודים וערבים, חברי "הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי", שלא נותנים לפח האשפה הגרעיני לנמנם עד שיחסל אותנו, ומנסים בכוחם הדל לעצור את השואה.
"כסף שחור"
ח"כ ליכוד אהוד יתום, שהוא גם חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים, יצא נגד העסקה שנחתמה עם אלחנן טננבוים, לפיה לא יועמד לדין אם יגלה את האמת על נסיבות חטיפתו/הגעתו ללבנון. "לא מוסרי" – זעק יתום. "כסף שחור" כינה את התשלומים של משרד הביטחון למשפחתו של טננבוים שעה שהיה שבוי אצל החיזבאללה.
תראו מי מדבר. אהוד יתום הציל את עורו מהעמדה לדין וממאסר עולם בשיטה דומה. בעסקה מושחתת עם היועץ המשפט דאז, הודה יתום תמורת חנינה כי רצח בידיו, עם פקודיו, שני שבויים פלסטינים באכזריות סדיסטית – ריצוץ גולגולותיהם באבנים ומוטות ברזל.
המשכורת שיתום מקבל מהכנסת היא לא פחות כסף שחור מכספי משרד הביטחון שקיבלה משפחתו של טננבוים. ליתום אין אפילו את קוד הכבוד נוסח המאפיה השמור לעמיתים. איש ללא בושה.
הידד לסרבניות
שוחרי זכויות האדם יכולים לציין בסיפוק כי סוגיית סרבנות המצפון, הסירוב להימנות עם צבא הכיבוש, אינה רק עניין לגברים, אלא לוקחות בו חלק צעירות העומדות לפני גיוס. עתה יושבות בכלא שלוש צעירות על סירובן להתגייס: ענבל גלברט, ורוניקה קרבצוב וליאורה מילוא.
שלוש נשים שמצטרפות לרשימה ההולכת ומתארכת של אנשי ונשות מצפון, שמסרבים להיות חלק מצבא הכיבוש. הכבוד והיקר לסרבניות המצפון. יצאתן צדיקות.
מלה טובה על שר בממשלה
שר הפנים אברהם פורז פועל להעניק לילדי מהגרי עבודה שנולדו בישראל אזרחות ישראלית. מאות ילדים כאלה לומדים היום במוסדות חינוך ישראלים ואין להם מעמד חוקי. זהו מצב בלתי נסבל מכל זווית דמוקרטית בה נבחון אותו. הגזענות, הדתיות והשבטיות היהודית הסגורה חברו יחד למלחמה נפסדת נגד ילדים אלה.
נראה, כי על אף הישיבה בממשלת שרון המרושעת, נותרו אצל פורז כמה נימים דקים של חשיבה הומניסטית שחורגת מהבועה היהודית גזענית. מאבקו לתת לילדים אלה ומשפחותיהם מעמד חוקי, ראוי לתמיכה ולעידוד. נקווה שפורז יצליח להקדים את משטרת הגירוש באשר לילדים ומשפחותיהם שטרם גורשו.
בוש ההומופוב
אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מצרף לתאו של רודן עיראק לשעבר סדאם חוסיין, את הנשיא בוש. שניהם נושאים באחריות למותם של אלפי אזרחים עיראקים חפים מפשע כתוצאה ממלחמות שלא היתה להן הצדקה. שניהם צריכים לתת את הדין על פשעיהם.
כללי המשחק הבינלאומיים לא מתנהלים תמיד לפי עקרונות הצדק. הפושע החזק מכתיב את הכללים ועל כן בוש לא ייעצר. הוא שועט במלוא המרץ לכהונה שנייה כנשיא ארה"ב. במסגרת זו הוא פתח עתה חזית נגד נישואים חד מיניים, כדי לרצות את ההמון הנבער של נוצרים פונדמנטליסטים, בסיס כוחו האלקטורלי.
צריך לקוות כי השילוב הזה של הומופוביה, מלחמה בעיראק הגובה כל יום קורבנות וגרעון בכלכלה האמריקאית בסדרי גודל של טריליונים, יובילו להחלפתו של בוש בבחירות נובמבר 2004.
מאגר בלתי נדלה של משטמה ואלימות
פעם, כאשר הייתי יותר צעיר ומעט תמים, סברתי כי אוהבי חיות הם אנשים שמגלים אהבה וחמלה באופן כללי ובעיקר לבני מינם, בני אדם. עם השנים לימדו אותי החיים כי אין הדבר כך. לאחרונה קיבלתי לכך אישור מחודש בעקבות פרשת ההתעללות בחיות של נער בן 16 מבינימינה.
אותו נער נחשד על ידי המשטרה כמי שהתעלל בצורה אכזרית בחיות, בעיקר כלבים וחתולים. על פי הפרסומים, היו ההתעללויות מבחני כניסה לכת השטן.
אין ספק כי המעשים בהם נחשד הנער הם קשים ואכזריים. אני נוטה לחשוב כי יש קשר בין האכזריות הגואה של החברה הישראלית, אכזריות שקיבלה עידוד ממלכתי כתוצאה מההתעללות הנמשכת זה 30 שנה בפלסטינים בשטחים הכבושים, לבין מעשיו של אותו קטין.
פרסום הפרשה הביא לפרץ של תגובות כה אלימות, עד שמעשיו של הקטין מתחילים להחוויר. נכנסתי לאתר האינטרנט של ידיעות אחרונות – Ynet והופיעו שם יותר מ-300 תגובות של אוהבי חיות, חלקן הגדול אלימות ורוויות שנאה תהומית. רבים הציעו להטיל על הצעיר עונש מוות; אחרים הציעו לענות אותו כמו שהוא עינה את החיות; היו שהציעו להטיל עליו עונש מוות אבל לעשות את זה באיטיות כדי שיחוש בכאבים שגרם לחיות; היו גם הצעות להרוג אותו באמצעות עריפת ראשו כפי שהפרסומים ייחסו לו באשר לחיות; היו כאלה שהציעו לחתוך לו את הידיים; היו שהציעו להטיל עליו מאסר עולם עד סוף חייו, ועוד ועוד. אין גבול ליצר הנקם, ההרס, הרצח, השנאה ומגוון הצעות הענישה של אוהבי החיות.
אם אהבת חיות מייצרת כמות כה מטורפת של חדוות רצח, עינויים ונקם כלפי בני אדם, אני מתחיל לחשוב שטוב עשיתי שלא הכנסתי חיות לביתי. מי יודע, אולי גם בזכות זאת ניצלתי מקווי אופי של חית פרא טורפת.
אני מסכים עם רוב המאמר מלבד עניין החימוש הגרעיני.
יש לי תחושה שאין דין נשק אטומי ביד ישראל כדין נשק אטומי ביד עיראק או איראן, כמו שאין דין השלטון בישראל ומעשיו (העגומים, יש לאמר, אבל עדיין דמוקרטיה וחופש עיתונות חלקיים) כדין השלטון באותן ארצות (דיקטטורות).
סאדם חוסיין למשל (ברוך שפטרנו) כבר השליך לכיוונו מספר עצמים מעופפים ובמקביל הפעיל אי אילו חומרים "לא נעימים" כלפי האיראנים.
אז כמובן עדיף שלאף מדינה לא יהיה נשק אטומי אבל במצב הנתון צריך לראות מי מחזיק בו לצורך הרתעה בלבד ומי לצורך התקפה.
שפתיים יישקו.
קצרים וקולעים.
מה הייתי עושה בלי הגדה השמאלית.
כן, אבל חוץ מהקטע האחרון.
לא קראתי את התגובות ב-ynet שספירו מתייחס אליהן, אבל נדמה לי שאפשר לנסות להבין ללבם של אנשים, שמרגישים כאב וזעם כשהם שומעים על התעללות אכזרית בבעלי חיים חסרי ישע, ומנסים לפרוק את זעמם.
וכדאי להזכיר, שיש מרחק גדול בין תגובות מילוליות "אלימות" לבין מעשי אלימות בפועל. למיטב ידיעתי, אוהבי בעלי חיים בארץ מעולם לא נקטו באלימות כלפי אלו שמתעללים בבעלי חיים ורומסים את זכויותיהם (ואין הכוונה כאן רק לכמה נערים מופרעים, אלא, למשל, לחוקרים שמבצעים ניסויים אכזריים ומיותרים בקופים וחתולים או לאלו שמגדלים קופים ומוכרים אותם לניסויים). כמו במישור הפוליטי, איכשהו יוצא שהאלימות תמיד מופעלת ע"י צד אחד, שבמקביל גם מאשים את הצד השני ב"הסתה".
אגב עניין בוש ההומופוב,
תהיתי , מר ספירו, מה תהיה עמדתך באם תדע בוודאות שרוב תושבי ארה"ב מתנגדים לנישואים חד-מיניים. הרי כבר בתחום ההפלות ישנו קרב ארוך ומתיש בין הליברלים והשמרנים וקשה לראות ידו של מי על העליונה.
באופן כללי הדילמה בין "שלטון דעת הרוב" לחרות הפרט באה לידי ביטוי בארה"ב יותר מבכל מקום אחר, ובזה צריך לתת לה קרדיט. במיוחד בזמן שבחצי עולם (במיוחד זה שמקיף אותנו) המלה "הומוסקסואל" לא עולה בכלל על דל שפתיו של איש…
התחכום של "זרועות הבטחון" מתגלה רק כאשר מופעלת רשת שלמה של מלשינים משתפי פעולה (מאות ואולי אלפים).
אדם הרואה את ילדיו גוועים ברעב נגד עיניו יעשה הכל תמורת כמה פיתות.
זה "כוחם" של שרותי הבטחון ושל מדינת ישראל(חזקים על רעבים)
יותר מעניין אותי הוא כיצד "זרועות הביטחון" שלנו המיתגלים פעם אחר פעם כשלומיאלים וחדלי אישים, היצליחו להרוג אלפיי פלשיתינאים בדיוק כאשר "הם נמצאים בדרכם לבצע פיגוע"?
ואולי גם כאן הם משקרים?
רב החיסולים הממוקדים אינם של מחבלים בדרך לפיגוע אלא של "מהנדסים" למיניהם ומשלחי פיגועים הנוסעים ממקום למקום. כך לפחות טוען צה"ל…
אבל אני רוצה להבין את הטענה שלך: האם אתה רומז שמישהו בוחר אקראית איזשהו רכב פלסטיני ונותן הוראה לשגר לעברו טיל סתם ככה?
הרי המידע על הרכב ניתן לטייסים לפני המשימה, מה שאומר שלא מדובר בפעולה אקראית.
פעם, לפני שנים אחדות, ישבתי בבית קפה ירושלמי שישב בו גם גדעון שפירו. (מממיה הקטנה) לעתים נהגתי, כמו רבים אחרים, לשוכח עמו על ענייני דכיבוש וכו. יום אחד הגעתי נסער למקום לאחר שחתולי הומתו באכזריות רבה עי שכן. פניתי לשולחנו של אדון ספירו, וקיוויתי שאוכל לשפוך את לבי. התחלתי לספר לאדון את הסיפור, אך הוא קטע אותי באומרו: "לא ידעתי שאתה מהאנשים שאכפת להם מחיות יותר מאשר מבני אדם", אני יודע שהמכתב מתיחס לכותב באופן אישי, אך אני מקווה שהוא אינו חורג מהטעם הטוב.
200-400 פצצות גרעיניות (ביולוגי-כימי נשים בצד בינתיים) בידיים של שרון-מופז-יעלון, חסידי אומות-עולם ידועים ויוצקי מיים כפייתיים על ידי האם-תרזה, הן לא בדיוק סם הרגעה שהייתי ממליץ לך לקחת לפני השינה. אפילו לא בהשוואה לאפשרות עבר שהיו לגדאפי או לסאדם 10-20 פצצות כאלו. אלו שהתיישבו על ראשינו ורוב החונטה שקודמה לדרגים הבכירים על ידם, ושיש להם נגיעה כלשהי לכפתור האדום, איני סומך על איפוקם ב"יום פקודה". נהפוך הוא, תחושתי שאלו לא יהססו לשרוף את השמיים והארץ כשיתפתח מצב קריטי (אפקט ישראליתי משולב של תסמונת "אתה בחרתנו-מצדה-אושוויץ"). כדוגמה אפשרית שכבר דובר בה, בעקבות מצב מאד לא בלתי אפשרי עם החברה האלה, של טבח המוני בפלשתינים שיביא בהכרח לתגובות לא ידידותיות מהשכנים הערבים, מי ערב לך שלא נהפוך כולנו במהרה לחלק מהחור באוזון?
גדעון צודק, פשוט צריך לסלק את כל הצעצועים האלה מפה.
כמה לא מפתיע ששמאלן קיצוני,עוכר ישראל,מסוגו של גידעון ספירו,חש שמחה לאיד,כאשר מתברר שיתכן וקצין בכיר בצה"ל פגע בבטחון המדינה.
כמה לא מפתיע.
אני מניח שהטענה כי גדעון ספירו תומך בטרור הפלשתינאי,ותומך בטבח של נשים וילדים יהודיים,בידי הנבלות ,"לוחמי החופש" הפלשתינאים – תיפסל להדפסה.
אבל איך אפשר לפרש אחרת את התועבה הזו:"הבסת הטרור הממלכתי של מדינת ישראל על ידי מאבק הגרילה נגד הכיבוש, שנעזר (לצערי), בשיטות טרור שלעתים לא נפלו באכזריותן מאלו של הכובש הישראלי".
כמה לא מפתיעים דברי השבח והתהילה לבוגד וענונו,כאשר הם נכתבים ע"י ספירו,ואין אכסניה מתאימה יותר,לתמוך בבוגד,מאשר אכסניה זו.
במדינה נורמלית,פרסום דברי שבח לבוגד במדינה,היו שולחים את הכותב ואת בעלי האכסניה לביה"ס למספר שנים,אך במדינה בעלת שלטון רופס,ורשויות אכיפת חוק,הנשלטות בידי חונטה שמאלנית,עברייני השמאל הקיצוני אינם צריכים לדאוג.
הטירוף של "אוהבי החיות",שמאלנים קרוב לודאי,זהה לטירופם של אנשי השמאל הקיצוני,שהידרדרו מרמה של עמדות מוסריות כלפי אנשים תחת כיבוש,לרמה של שנאת ישראלים שאיננה מביישת שום טרוריסט.
ברור שהחיסולים הם לא אקראיים במובן שיוצא לו טייס אפאצ’י לסוח, ופתאום הוא רואה מכונית שבא לו לפוצץ.
מאידך, את המידע ה’מדוייק’ לחיסול שואבים טובי בנינו ממלשינים הנמצאים בלחצים אדירים או מנחקרים בעינויים (ע"פ דו"ח משרד החוץ האמריקאי), כך שמידת האקראיות בנתונים הללו לא רחוקה בהרבה…
— שחר