בשנת 1994 פירסם מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב עבודת מחקר תחת הכותרת "רדיקליזם פלסטיני תנועת הג’יהאד האיסלאמי", שערך מאיר חטינה. עבודת המחקר תיארה את צמיחתו של ארגון הג’יהאד האיסלאמי בעקבות מלחמת יוני 1967 והכיבוש. חטינה קבע כי שורשיהם של הג’יהאד האיסלאמי ושל החמאס – נציגים מובהקים של האיסלאם הרדיקלי וחזית הסירוב – בתנועת האחים המוסלמים. עוד הוא ציין כי במשך שנים עסק האיסלאם הרדיקלי בהכשרת הקרקע ליצירת הבסיס הארגוני והחברתי שלו בשטחים. הוא עסק בפעילות דתית, תרבותית קהילתית, נהנה מתמיכה פיננסית גוברת, בעיקר מערב הסעודית, נמנע מפעילות אנטי-ישראלית גלויה, והתעמת עם אש"ף והשמאל הפלסטיני. בשנים אלו, ציין חטינה, הפגין הממשל הישראלי "יחס סובלני" כלפי פעילות הזרם האיסלאמי, אף שזה ראה "בכינון מדינה איסלאמית באמצעות ג’יהאד נגד ישראל – מטרה ארוכת טווח, המחייבת פעילות יסודית מקדימה של ‘הכשרת לבבות’ המאמינים ברוח האיסלאם".

את חטינה הקדים אבנר ש’ כהן, מי שהיה קצין מטה דתות במינהל האזרחי בשטחים, שכתב מחקר שטח תחת הכותרת: "השיח’ אחמד יאסין מראשות אלמוג’מע להנהגת חמאס". המחקר יצא לאור באמצעות הוצאת בית הספר לממשל.

כהן גילה כי הממשל הישראלי העדיף מטעמים פרגמטיים להתעלם מאזהרות שונות, לבל תוענק הכרה חוקית לאגודת אלמוג’מע שבה התלכדו שרידי האחים המוסלמים, ומתוכה עתידים לקום הג’יהאד האיסלאמי והחמאס. כהן ציין כי "מי שגילה בו תמיכה, התייחס בהעלמת עין ובסלחנות יתר לתעלולי אלמוג’מע ומעלליו. הוא הניח שגוף זה יהווה משקל נגדי לאש"ף (…) כי לא נשקפת ממנו סכנה ממשית (…) ובחשבון סופי, הנזק שלו יהיה מזערי ביחס לתועלת שהוא מביא. בדיעבד, הוכח שהנחה זו מופרכת מיסודה. למרבה הצער, הממשל הישראלי איבד שליטה על ה’גולם’ הזה שהוקם, כאמור, בחסותו ואף בעידודו".

כהן חשף עוד כי "אחמד יאסין וחבר מרעיו ‘דאגו’ לעדכן את מפקדת הממשל שפניהם למאבק לגיטימי על שליטה ומוקדי כוח, תוך ניצול כל הליך חוקי ודמוקרטי, מול הקומוניסטים ואנשי השמאל. הם רצו שגורמי הביטחון יאפשרו להם מתן ‘אור ירוק’ במלחמתם נגד אחיהם העזתיים, שלדבריהם סטו מדרך האיסלאם, נטשו את עקרונותיו וחרתו על דגלם חילוניות וכפירה (…) בשנת 1982 אלמוג’מע אירגן הפגנות המוניות אלימות בחוצות העיר עזה, שבמהלכן נשרפו חנויות לממכר משקאות חריפים בבעלות נוצרית, נסגרו בתי עינוגים (קולנוע, קזינו ובתי קפה) תוך כדי איומים פיסיים על בעליהם.

המפגינים הרסו את המשרד של הסהר האדום (בזמנו הייתי עד ראייה לתוצאות ההרס הזה – י"א). היה גם ניסיון כושל להתנקש בחייו של ד"ר חידר עבד אל-שאפי" (נשיא הסהר האדום הפלסטיני, עמד בראש המשלחת הפלסטינית לשיחות עם ישראל בעקבות ועידת מדריד – י"א).

Share on Facebook