בערב יום העצמאות שוטטתי קצת ברחוב בן-יהודה בירושלים (בסדר, במדרחוב!) עם בני הקטן מיכאל, ובפינת דורות ראשונים עצר אותי גבר כבן ארבעים, שנראה עוין במידה מסוימת. לא היה לי חשק לדבר על כדורגל, האיש נראה לי מוכר מהיציעים, אבל גם הוא חשב על דברים אחרים לגמרי. "אפשר לקבל דקה מזמנך?", שאל בנימה ששילבה נימוס ואיבה [ קראו עוד ]
הערות מקדימות הכמות הרבה של התגובות (כ-80) למאמרי על קובה ("קובה, כן" – חלק א’; חלק ב’), מלמדות ומוכיחות (גם לכותב) שסוציאליזם הוא נושא רלבנטי. אמנם מטבע הדברים מתגלגל הוויכוח מדמוקרטיה בקובה, אל החברה הישראלית ומה "אנחנו" מעוללים ל"מתנגדינו", אבל טבעי שזה כך. האם יש סיכוי כי נציגיה של מק"י-חד"ש בכנסת, ילמדו גם מכך, בנוסף [ קראו עוד ]
אָחִי מַחְמוּד דַּרְוִישׁ, לֹא אוֹיְבִים מִבֶּטֶן אֲנַחְנוּ שֶׁנִּתְגּוֹשֵׁשׁ וְנִתְרוֹצֵץ וְנֹאחַז אִישׁ עֲקֵב רֵעֵהוּ בְּמַאֲבָקִים שֶׁל בְּכוֹרָה וִירֻשָּׁה, לֹא אוֹיְבִים עַל פִּי מִקּוּם הַכּוֹכָבִים בְּיוֹם לֵדָתֵנוּ וּמוֹתֵנוּ אָנוּ, לֹא הָאֵל שָׂם אוֹתָנוּ זֶה מוּל זֶה לְהִלָּחֵם, וּבְסִפְרֵי קָדְשֵׁנוּ אֵין נְבוּאוֹת עַל מַאֲבָקֵנוּ הָעִקֵּשׁ. יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת מְשֻׁתֶּפֶת וּמְרֻבַּת קְדֻשָּׁה, רַעְיָה מְחֻזֶּרֶת הַמְּלֵאָה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה, וְעָלֵינוּ [ קראו עוד ]
ההחלטה להכריז על הקמת מדינת ישראל נחקרה עד תום בספרות ההיסטורית הציונית. מחלוקות רבות קיימות על מהלך הישיבה של "מינהלת העם" (הממשלה הזמנית שהוקמה ע"י ההסתדרות הציונית ו"הוועד הלאומי") ב-12 במאי 48′, בה התקבלה ההחלטה על הכרזת ישראל. האם אכן התקיימה הצבעה של ממש בשאלה? (כנראה שלא), ובאיזה רוב התקבלה ההחלטה. דבר אחד אינו מהווה [ קראו עוד ]
שר האוצר של מדינת ישראל, בנימין נתניהו, הוציא כידוע גזירות כלכליות רבות בשנה האחרונה – במסגרת התוכנית הכלכלית. המאבק הבולט ביותר נגד הגזירות והתוכנית היה של האמהות החד-הוריות, ואין צורך לפרט יותר מדי. התוכנית הכלכלית משאירה נשים קשות יום אלו, שכל פשען הוא שאין גבר בחייהן, עם הכנסה מקסימלית של 3,000 שקל (וזה בתנאי שהן [ קראו עוד ]
הספר "עד כאן, עדויות של סרבנים" הופיע בהוצאות "חרגול" ו"ספרי עליית הגג". הספר, בעריכת פרץ קדרון, הוא קובץ עדויות של סרבנים, וכן הצהרות ומסמכים של תנועת "יש גבול", "אומץ לסרב", "סרבני סיירת מטכ"ל", "סרבני חיל האוויר" ועוד. כל אלה מספרים ומכריזים בלשון פשוטה וללא התחכמויות: כך וכך עשינו, ואלה הסיבות שבגללן לא נעשה עוד. עד כאן! – ומכאן ואילך אנחנו מסרבים. אנחנו: חיילי מילואים, חיילים סדירים, ומתגייסים. עוד בקובץ: רשימות ובהן דברי רקע על תנועת הסרבנות, כרזות, מודעות, אינפורמציה חשובה, כתובות וכו’ של הארגונים התומכים בסרבנים ובמתלבטים. המהדורה העברית היא החמישית במספר, לאחר שהספר יצא באנגלית, ותורגם לאיטלקית, יוונית ויפנית. בקרוב הוא יתורגם גם לפורטוגזית. הגרסה האנגלית Refusenik! – מצוי מזה כמה שבועות למכירה בחנויות ספרים בארה"ב ובאנגליה, וכן בכמה חנויות בארץ (כמו למשל בחנות הספרים במלון אמריקן קולוני שבמזרח ירושלים).
קראו לו דייה. המשמעות של דייה בערבית היא אור בהיר. אני מכיר אותו מאז שהיה ילד קטן. למדנו באותה הכתה מאז בית הספר היסודי ועד התיכון, ואז כל אחד הלך לדרכו. לפני ארבעה ימים פגשתי אותו בפעם האחרונה. כמו תמיד, עם החיוך העצוב שלו, שאל אותי אם אני עדיין לומד באוניברסיטה. הוא תמיד שאל אותי [ קראו עוד ]
לא, לא על כמה זה חשוב לבריאות התינוק, את זה אנחנו כבר יודעות. וליצירת הקשר בין התינוק לאם, גם את זה שמענו. אני יכולה לכתוב עכשיו עמודים על גבי עמודים על כך שהנקה היא חוויה שאני ממליצה לכל אשה ושאני מאמינה שכל גבר צריך להתקנא בה. אבל את זה כבר שמעתן. אני רוצה לדבר כאן [ קראו עוד ]
אדון/גברת נכבדים, השינוי במדיניות ארה"ב במזרח התיכון שהתרחש ב-14 באפריל בעקבות פגישתם של הנשיא בוש וראש הממשלה שרון, הינו בעל פוטנציאל של הרס תשתית תהליך השלום במזרח התיכון. אמנם נכון שכל פינוי התנחלויות הוא תקדים מבורך בפני עצמו, אך במקום שפינוי כזה יתוכנן כך שישמש זרז לקידום השלום, הוא משמש לייצור דינמיקה אשר עשויה לחסל [ קראו עוד ]
במרוצת חודש פברואר 1948 התגבש במטה ההגנה נייר עבודה, שזכה לכינוי תוכנית ד’. התוכנית, שהחלה להתגבש בינואר ונקראה על שם יהושע גלוברמן (תוכנית יהושע – שנפל במערכה ותוכנית נוספת בשם תוכנית ב’, הניבו את תוכנית ד’). מדובר על תוכנית אסטרטגית, רחבת היקף, חסרת תקדים במערכת הצבאית, שתיתן מענה לבעיות שעתידות להתעורר בשעה שהבריטים יפנו את [ קראו עוד ]
כאשר נפגש ג’ורג’ בוש עם שרון לאחרונה בבית הלבן, עשה כל אחד מן המנהיגים את המיטב כדי לתת לגיטימציה למדיניות הכיבוש הכושלת של עמיתו. שרון נתן לפופולריות הדועכת של בוש זריקת מרץ כאשר סייע לנשיא האמריקאי לתבנת מחדש את המלחמה הנוכחית כנגד העם העיראקי כמלחמה נגד הטרור. במשך 37 שנים השתמשו ממשלות ישראל בגישה זו [ קראו עוד ]
