הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 באפריל, 2004 3 תגובות

קבוצה של ניאו-שמרנים אמריקאים בעלי קשרים הדוקים לישראל פתחו בקמפיין נגד אקדמאים בארה"ב החוקרים את המזרח התיכון. מרטין קרמר, ישראלי-אמריקאי ומנהל בעבר של מכון דיין למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב, הוביל מהלך המאשים חוקרים של המזה"ת בכישלון להזהיר את הציבור האמריקאי מסכנותיו של האיסלם הרדיקלי, בטענה כי הם נושאים בחלק מן האחריות למה שקרה ב-11 בספטמבר 2001. טענות אלה הוצגו בפני הקונגרס ב-2003, והסנאט אמור לדון בהן בקרוב במסגרת בחינתו את אשרור החוק להשכלה גבוהה.

הניאו-שמרנים דחקו בתחילה בקונגרס לצמצם את השימוש בסעיף 6 לחוק ההשכלה הגבוהה. חקיקה זו איפשרה מאז 1958 מימון לאוניברסיטאות בהוראת שפות שכמעט ואינו נלמדות, כגון ערבית, טורקית ופרסית. כעת הם רוצים להקים ועדת מעקב פוליטית בכדי להניא אוניברסיטאות וחוקרים מלגלות יחס סובלני כלפי לימודים אלה.


בשנה שעברה קיבלו 118 מרכזים ללימודים בינלאומיים, בהם 17 מרכזים ללימודי המזה"ת, הקצאה של 95 מיליון דולר עבור מלגות לתארים מתקדמים, לימודי שפה, ופעילות קהילתית. המרכזים ללימודי המזה"ת מכשירים את רוב האמריקאים השולטים בשפות מזרח תיכוניות. אף ארגון אחר אינו מסוגל לעשות זאת בהיקף כמו זה הנדרש. המחסור בסוכנים דוברי ערבית מנע מן האף-בי-אי להבין כמה מהרמזים שהתגלו לפני ספטמבר 2001, שהיו עשויים למנוע את המתקפות. למזלו, הקונגרס דחה את הדרישה הניאו-שמרנית לצמצם את היקף התמיכה בלימודי שפות זרות.


מאחר שנכשלו בהשגת מטרתם הראשונה, מנסים הניאו-שמרנים כעת לבסס שליטה פוליטית על הוראה, מחקר ותוכניות לימוד ציבוריות של המרכזים ללימודים בינלאומיים. ביוני 2003 העיד סטנלי קורץ, עורך עמית של ה- National Review Online ועמית במכון הובר (צוות חשיבה שמרני הממוקם בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד) בפני ועדת החינוך וכח האדם של הקונגרס. עדותו היוותה סיכום מתקפתו של מרטין קרמר על לימודי המזה"ת באמריקה. קורץ קבע כי "תוכניות הזוכות למימון על פי סעיף 6 בלימודי המזרח התיכון (ולימודים אזוריים אחרים) נוטות לספק ביקורות קיצוניות וחד-צדדיות על מדיניות החוץ של אמריקה". הוא דחק במחוקקים לנקוט בהליכים שיבטיחו "איזון".


קורץ, קרמר וניאו-שמרנים אחרים כגון דניאל פייפס מה-Middle East Forum שכתבו על נושא זה, מודאגים מכך שחוקרי המזרח התיכון נוטים להשמיע דעות שפוליטיקאים אמריקאים לרוב לא אוהבים לשמוע – כולל ביקורת על מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון וביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.


ניתן לשער כי דווקא אקדמאים החוקרים את המזרח התיכון המודרני, יודעים דבר או שניים על הנושא וכדאי להקשיב להם. אך הניאו-שמרנים כבר יודעים מה הם רוצים לשמוע. ולמרות זאת הם נכשלו בשוק החופשי של הרעיונות, שכן דעות ביקורתיות ובלתי נעימות ממשיכות להישמע. לכן שואפים הניאו-שמרנים לקבל את עזרת הממשל, על מנת לחסום דעות לא מקובלות אלה.


חבר הקונגרס הרפובליקני פטר הוקסטרה ממישיגן נענה לכך ביוזמו את הצעת החוק ללימודים בינלאומיים בהשכלה הגבוהה. החוק צלח את בית הנבחרים, בהצבעה שנעשתה באוקטובר 2003, והיא הועברה לוועדת הסנאט המתכוננת כעת לבחון את העניין. בהצעת החוק יש קריאה לכינונה של ועדה מייעצת לענייני השכלה גבוהה בין-לאומית, בעלת סמכות רחבה "לבחון, למשטר, להסביר ולהעריך" את הפעילויות של מרכזי הלימוד האזוריים, הנתמכים ע"י סעיף 6 לחוק. הוועדה תהיה בעלת סמכות לוודא כי תוכניות לימוד אקדמיות במימון ממשלתי "משקפות גישות שונות ומייצגות את מלוא טווח ההשקפות" לגבי לימודים בינלאומיים. "גישות שונות", בהקשר זה, הוא שם קוד לצמצום הביקורת על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון ועל ישראל.


במסגרת החקיקה המוצעת, שלושה מחברי הוועדה המייעצת ימונו על ידי שר החינוך; שניים ע"י סוכנויות ממשלתיות בעלות סמכויות של ביטחון לאומי, וראשי הקונגרס ימנו שני נציגים – נציג אחד מטעם בית הנבחרים ואחד מטעם הסנאט.


הצעת החוק הזו מהווה איום מסוכן לחופש האקדמי. הוועדה המייעצת תוכל לחקור אקדמאים וראשי מרכזים ללימודים אזוריים, תוך קביעת קריטריונים ככל שיעלה על דעתה. הקריטריונים יהיו ככל הנראה פוליטיים. כל מטרתה של החקיקה היא לכפות כללי ריסון פוליטיים על פעילויות מרכזי הלימוד של המזרח התיכון. החקיקה, אם תאושר, תפעל למעשה לצימצום הביטחון הלאומי. יש לשער כי שום אוניברסיטה מן השורה הראשונה לא תקבל התערבות שלטונית ישירה שכזו בהליך האקדמי. מוסדות אלה יסרבו ככל הנראה לקבל מימון על פי סעיף 6 לחוק, באם מימון זה יהיה כפוף לפיקוח פוליטי. בנוסף, מספרם הנוכחי של אמריקאים דוברי שפות מזרח-תיכוניות – הנמוך עד כדי סיכון – יצומצם עוד יותר.


הניאו-שמרנים מאמינים כי עדיף לממשל לשלוט בהוראה ובמחקר מאשר לאשפר השמעת טענות התוקפות את סבירותה של המדיניות הקיימת. אנו עשויים להבין טוב יותר "מדוע הם שונאים אותנו", ומה אנו יכולים לעשות בנוגע לכך כאשר יתקיים חופש להשמיע דעות מאתגרות לדעות מיושנות. חופש, כולל חופש אקדמי, הוא הערובה הטובה ביותר על מנת לשמור על ביטחונם של האמריקאים.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. המתלבט הגיב:

    האמנם חופש הוא הדרך הטובה ביותר?

    רק צריך להציץ באתר זה, כדי להבין שאין צורך בשום חופש שאיננו שילטוני:

    תחת הכותרת "קובה, כן!(חלק א’)" אנו מבחינים בכך שכשזה מגיע לארה"ב הסטנדרטים שדורשים המלומדים כאן הם יותר ממה שהם עצמם היו רוצים לראות במדינות נערצות דוגמת קובה.
    האין זו צביעות?

    ובנוסף עליי לציין שהמחלקות ללימודי המזרח התיכון הן העומדות בראש החותמים על עצומות נגד ישראל בארה"ב, ועל כן, למה לך כי תלין, עמיר מינסקי (אני מתאר לעצמי שלא לחינם תרגמת את המאמר לעברית)!!!

  2. צור שפי הגיב:

    הכשל המחשבתי של כותב המאמר קל לאיתור. לגביו "גישות שונות" הוא שם קוד לצמצום הביקורת על ארה"ב. לאמיתו של דבר "גישות שונות" הן מה שאותם מרכזים אקדמיים זקוקים לו היות והם ממומנים פעמים רבות בכסף ערבי כבד הגורם להם להציג מגוון דיעות על כל הספקטרום מערב הסעודית ועד איראן.

  3. עמיר מינסקי ? למתלבט הגיב:

    מתלבט יקר,
    כנראה שיצאת הישר ממחזהו של חנוך לוין בשם זה. בכל מקרה קשה לומר שאתה מצחיק כמו קוקלוש גיבורו הראשי. אולי רק גרוטסקי כמוהו. ה"גדה השמאלית" מפרסמת מגוון רחב של דעות שמאליות ואין קשר סיבתי או אידאולוגי צרוף בין כל המאמרים והדעות המתפרסמים כאן. כותב המאמר יוצא כנגד כל סוג של פיקוח פוליטי על לימודים אקדמיים באופן כללי ובפרט על תחום רגיש כמו לימודי המזה"ת. לעניין טענתך, אינני מסכים עם הטיעון האינסטרומנטלי של ביינין על הצורך להכפיף את לימודי המזה"ת לאינטרסים של ביטחון הפנים האמריקאי, גם אם הם ממומנים בכספים פדרליים. אך באמת, מה לי כי אלין על לימודי המזה"ת בארצות הברית כאשר הדיסציפלינה הזו נקראה בישראל במשך עשרות שנים בשם התואר הקולוניאליסטי "מזרחנות" ושירתה לרוב במישרין את האינטרסים של השב"כ, המוסד ושירותי המודיעין הצבאי, הבונים לנו עד היום הזה מדינת משטרה לתפארת העם והמולדת. שלא להזכיר הבניית תודעה היסטורית מונוליטית של "הערבים אותם ערבים והים אותו ים" ומלוא הטנא שקרים מוסכמים על מאורעות 1948.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים