מדיניות החיסולים של המנהיגות הפוליטית של החמאס, השייח אחמד יאסין וד"ר עבד אל עזיזי רנטיסי, מהווה שלב חמור בהידרדרותה המוסרית של ישראל. ממשלת ישראל מכינה את הקרקע ל"תוכנית ההתנתקות" על ידי הסלמת האיבה ומעגל הדמים. בכך היא מחוללת שינוי איכותי במדיניותה התוקפנית ומבצעת מה שניתן לכנות רצח-עם סמלי (Symbolic Genocide). העם היהודי, הקורבן האולטימטיבי של רצח-עם, אינו מצליח להתרפא מטראומת השואה וחוסר הביטחון שהיא גרמה לו, ונלחם בפלסטינים כאילו הם איום קיומי, בלי יכולת להבחין בין איומים ממשיים למדומים, בין קורבן למקרבן. הממשלה של המדינה היהודית מבצעת עתה רצח סמלי של העם הפלסטיני. היות והעולם לא יאפשר חיסול מלא, מתבצע חיסול סמלי. עצוב, מדכא, מחייב תגובה. כבן לעם היהודי, כאזרח ישראלי מודאג, אני מגנה את המעשה המתועב, וקורא לקהילה הבינלאומית להציל את ישראל מעצמה, ובמיוחד לקהילה האירופאית להתערב בצורה ישירה ופעילה, ולמנוע את הקזת הדם ההדדית הצפויה. הקשר הסבוך בין העם היהודי לבין אירופה עוד לא נותק, והגיע הזמן לפעולה. לא מתוך רגשות אשם על העבר, אלא מתוך רגשות אחראיות לעתיד.
מהו רצח עם סמלי? לכל עם יש סמלים, מנהיגים לאומיים וארגונים פוליטיים, אדמת מולדת, דורות העבר והעתיד, ותקוות. כל אלה מייצגים באופן סמלי את העם. ישראל פוגעת, הורסת ומחסלת את כל אלה בשיטתיות וביובש ביורוקרטי בל יתואר. "בנק מטרות" מכנה צה"ל את רשימת המנהיגים הפלסטינים המועמדים לחיסול. בבנק המטרות נמצאים כל המנהיגים המסמלים את העם הפלסטיני, ובראשם יאסר ערפאת. כבר לפני חודשים טען שר הביטחון כי צריך לחסל את ערפאת, וכעת, אחרי "הפעולה המוצלחת" של חיסול השייח יאסין שוב מועלה הרעיון האווילי כדיון ציבורי לגיטימי. ערפאת במעצר ברמאללה מאז דצמבר 2001 ואיש לא הצליח לשנות את עמדתה של ישראל ולאפשר למנהיג הפלסטינים חופש תנועה. כליאתו של ערפאת ברמאללה הפכה לסמל לכליאתו של העם הפלסטיני בערים ובכפרים על ידי מחסומי צה"ל המפקחים על תנועתם.
אדמת פלסטין נגזלת על ידי ההתנחלויות, היא מבותרת על ידי המחסומים וכעת באופן רשמי היא מפורקת על ידי מה שמכונה בשפה הביורוקרטית "גדר ביטחון", שאיננה אלא פירוק השטח האחרון שנותר לעם הפלסטיני לחלום עליו כבסיס טריטוריאלי לכונן מדינה עצמאית. כלומר פעולת ממשלת ישראל עקבית, ותחת מכבסת המלים של "מפת הדרכים" ו"תהליך השלום" היא מחסלת לא רק את מנהיגי הפלסטינים, אלא את עתידם הפיסי ואת תקוותם לעצמאות. התירוץ של שרון הוא שאין מנהלים מו"מ בזמן פיגועים, אבל כאשר הפלסטינים הכריזו על הפסקת אש חד צדדית, בדצמבר 2001 וביולי 2003, גם אז הוא לא הסכים לקדם את "תהליך השלום", ובסופו של דבר נפסקה הרגיעה על ידי שיבה למדיניות ה"חיסולים הממוקדים".
תגובת מדינות אירופה שהביאו "דאגה להמשך התהליך המדיני" בעקבות חיסול השייח יאסין מגוחכת, ומעניקה למעשה פרס לממשלת ישראל שממילא לא מעוניינת בתהליך מדיני. על איזה תהליך שלום מדובר? מה קרה מבחינה "מדינית" מאז הקמת ממשלת שרון בפברואר 2001? היו דו"ח מיטשל, תוכנית זיני ותוכנית טנט, אחר כך באו "נאום בוש" ו"תוכנית מפת הדרכים", שתבעו רפורמות מן הפלסטינים והבטיחו להם "מדינה זמנית" ב-2003 ו"מדינה עצמאית" ב-2005. מה נשאר מכל זה? נבחר ראש ממשלה פלסטיני, אבו מאזן, וממשלת ישראל השפילה אותו עד שהוא התפטר, נבחר אבו עלא, ומה התקדם איתו? תגובה אחרת היתה האמירה כי זכותה של ישראל להתגונן. על איזו התגוננות מדובר אחרי 37 שנות כיבוש? איך אפשר לכנות הגנה על פעולות שמשמרות את משטר הכיבוש? ההגנה הלגיטימית היחידה היא על גבולותיה החוקיים של ישראל מתוך גבולותיה, ולא על ידי כיבוש שטחים ושלילת החופש של עם שלם. הטרור הוא פעולת תגובה, תגובה נוראה, אכזרית, בלתי אנושית ובלתי מוסרית, וכמובן טיפשית מבחינה פוליטית, אבל זו תגובה. צריך לטפל בסיבה, לא רק בתוצאה.
הדיבורים על "תהליך שלום" ו"זכות הגנה" אינם אלא הטעיה המכסה על רצח-העם הסמלי שמבצעת ממשלת ישראל. היא קודם כל חיסלה את הסמכות, המוסדות והתשתיות של הרשות הפלסטינית, ועתה את שארית תקוותיה: היא הורגת מנהיגים ואזרחים, גברים ונשים, ילדים וזקנים, בטענה כי "מטרות החיסול" מסתתרים מאחורי האזרחים. ממשלת ישראל הופכת את הפלסטינים לעם של שאהידים, ואת הקונפליקט המזרח תיכוני למלחמת חורמה דתית.
מדיניותה של ממשלת ישראל מסוכנת. היא מהווה סכנה קיומית לעם הפלסטיני, אבל גם למדינת ישראל עצמה ולאזרחיה, ומן הסתם היא מסכנת את המזרח התיכון כולו. הממשלה גוררת את העם לעימות הניזון מיצר הנקם, ואינה בונה עתיד. בהעדר רשות פלסטינית ובהעדר כוח פלסטיני להתגונן מפני ישראל, המוצא היחיד הוא התערבות בינלאומית, ומשלוח כוח שלום של האו"ם (לא של ארה"ב!!!) שיגן קודם כל על הפלסטינים, ובאופן עקיף על הישראלים, כי כל עוד הפלסטינים בסכנה גם אנחנו בלתי מוגנים.
אין לי כל ספק כי התערבות כזו תתפרש כניצחון פלסטיני, וממשלת ישראל מאוד לא תאהב אותה, בלשון המעטה, אולם ללא תחושת הישג מדיני משמעותי לפלסטינים אין כל סיכוי כי הסכסוך יירגע, ורק אז נוכל להתחיל לדבר, תחת מטרייה בינלאומית, על פתרון של קבע. מבלי לעצור את מעגל הדמים והאלימות, ומחזור הנקמה השבטית, אין כל סיכוי לכך. זו אחראיות העולם ובראש וראשונה של אירופה לעצור את ממשלת ישראל, ויש לה את הכלים לכך, הגיעה השעה לגלות גם רצון. כמה חודשים של חרם כלכלי יספיקו לשכנע את רוב הישראלים בתבונת המדינית של ההתערבות הבינלאומית. שתיקה בנסיבות אלה פירושה השלמה.
קשה להאמין כיצד מרכסיסט כלב גרינברג מגן בלהט כזה על מנהיג קלריקלי חשוך כמו המנוח השייך אחמד יאסין.
הדבר הזה הוא פארודיה משעשעת: הנה שייך המפיץ אופיום להמונים בצורת אידיאולוגיה המעודדת אנשים להתאבד,והנה כןתב מאמר שגדל על ברכי האידיאולוגיה המרכסיסטית, הרואה בכל דת דבר מאוס, רואה בשייך ובחבר מרעיו לוחמי חופש. כמה נלעג.
ברצח הזה אין שום סימליות. מצד אחד מספק שרון שעשועים (מעין מלחמת גלדיאטורים מודרנית) לישראלי מהזן המגיב באינטרנט והמתהולל במשחקי "מכבי" ומצד שני זו החשיבה הבלעדית ששרון מסוגל לה, חיסול ההנהגה הפלסטינית בהנחה שהעם הפלסטיני ללא הנהגה הוא כעדר כבשים ללא רועה וכחומר ביד הכובש.
לתקווה זו אין על מה לסמוך. מי שמכיר את המציאות בשטחים יודע כי לכל ילד בכפר פלסטיני יש יותר הבנה ומודעות פוליטית מרוב המגיבים כאן באתר ("עדו" ושות’)
אינני מתרשם מן הניתוח של מר גרינברג, למרות קריאתו הנכוחה בצורך בהתערבות בינלאומית על מנת לשים קץ למעגל הדמים באיזור. דפוס הפעולה של ממשלת שרון הוא מאפיוזי בעליל, גם אם פרגמטי, ואין צורך לקשור לו כתרים תיאורטיים כאילו היה מונע מטעמים אידאולוגיים מחוכמים, או אף מפחד קיומי היסטורי. כינוי פעולותיה הפושעות של ממשלה זו כרצח עם סימבולי מערפל יותר משהוא מבאר את מושא הדיון ויוצר סימביוזה רטורית מיותרת עם זכר השואה היהודית והמניפולציה שלה בתודעה הקולקטיבית הישראלית. גם ההתבהמות המוסרית המתבטאת בחיסול דרג ההנהגה הפלסטיני כשיטת פעולה לגיטימית (שלא לדבר על מאות האזרחים שקיפחו את חייהם עד כה באינתיפאדת אל אקצא), הוא תולדה של חוסר אונים וטמטום מדיני, שכן שרון איננו מתעייף מלחזור על טעויותיו שלו. אחרי שבמו ידיו המטונפות ייסד וטיפח את החיזבאללה כארגון ההתנגדות העיקרי לכיבוש הישראלי בלבנון, הוא פועל לחזק את החמאס כאופצייה המועדפת על חלקים גדולים בציבור הפלסטיני, על מנת לבטל כל סיכוי להדברות עם גורמים פלסטינים מתונים ובכך להנציח את הכיבוש בעתיד הנראה לעין. בתור פרגמטיסט שרון יודע לעשות דבר אחד לכבוש את עזה. מדיניות החיסולים שלו החלה לא ב-2001 אלא ב-1971 כפיתוח של פרקטיקות דיר יאסין וקיבייה. לכן הוא מציע להתנתק מעזה על מנת שיוכל לכבוש אותה מחדש, כאופצייה של אין ברירה.
אם שרון היה רק יכול – כלומר אם לא היו אירופה והעולם שיעשו לו נו-נו-נו, יש למישהו ספק שהוא היה מזמן מטרנספר את כל הפלשתינים (כולל אלה של 48) ולשם הרתעה גם זורק כמה פצצות גרעיניות על מדינות ערב השכנות? אבל הוא לא יכול אז הוא עושה את המכסימום על מנת להפוך את הקולקטיב הפלשתיני לנטול כל נכסים, פיסיים ורוחניים. וזה תוך שמוש מאסיבי ב"שפת כבוש" השוטפת את המוחות ומכשירה את הלבבות של תומכיו הרבים בצבא ובאזרחות, לראות בפלשתינים תתי-אדם שאנושיותם ושאיפותיהם פחותי ערך. אם יש הכחשת שואה בגדול הרי זה פה אצלנו,כשדוקא היהודים, ברגע שזכו בקצת כח ועצמאות (שהושגה ע"י הרס עם אחר), משתמשים במאפיינים כוחניים וגזעניים דומים לאלו שיושמו ע"י הנאצים נגדם. פויה!!!
מישהו משלה את עצמו שהאירופאים מדושני העונג יקומו ויעשו מעשה?
למה, מה קרה? מאין שואב כותב המאמר את תקוותו להתערבות אירופית בסיכסןך המזרח תיכוני? כמה פטתיות יש במחשבה הנואלת הזו. האם לב גרינברג סבור כי המיעוט המוסלמי בצרפת זוכה ליחס סובלני? ראה את אחוז הצרפתים המצביעים דרך קבע למפלגתן של זאן מארי לה פן (12% בממוצע) וזאת במדינה שאין בה תופעה של מחבלים מתאבדים. מגוחך לחשוב שגזענים בארצם מטיפים לישראל מוסר.\
יש גם מדינה הנקראת גרמניה, שבודאי אינה יכולה לטעון לסובלנות כלפי מיעוטים, בלשון המעטה. מה נאמר ומה נדבר, אירופה-משענת קנה רצוץ.
אלישע היקר,
נכון כתבת על השייך יאסין. השייך אומנם היה מטיף דתי קיצוני.
אך האם זה מספיק לגזר דין מוות ללא משפט?
האם מדינת ישראל יורדת לדרגת טרוריסט מן השורה?
בשום אופן לא מתקבלת טענה של הגנה עצמית. ההפך, הכיבוש המתמשך המלווה בהרג אזרחים רבים הוא התקפה נפשעת. המציאות מוכיחה כי מדיניות טרוריסטית זו פועלת כבומרנג וגובה קורבנות כבדים גם מאזרחי ישראל.
איני מכיר את הכותב, אך כבר בפסקה הראשונה ניכר בו שהוא מעט מנותק מהמציאות: "העם היהודי" טוען גרינברג, "אינו מצליח להתרפא מטראומת השואה וחוסר הביטחון שהיא גרמה לו".
ובכן, אין שום קשר בין טראומת השואה להתנהגות הישראלית הכל-כך אנושית.
קולוניאליזם והתרחבות היו מאז ומתמיד בלב הטבע האנושי בין אם מדובר בקפיטליסטים, קומוניסטים, מוסלמים או ניצולי שואה.
כל נסיון לשייך את חיסול/העלמת ראשי המתנגדים לאיזו טראומת עבר הוא בגדר פסיכולוגיה בגרוש.
רצח ילדים בדולפינריום…- "רצח עם סימבולי"
רצח אזרחים באוטובוס – "מדיניות חיסולים"
רצח חיילים של צבא כיבוש – התנגדות לגיטימית לכיבוש.
בסיכסוך טריטוריאלי אלים אין קורבנות רק בצד אחד של המתרס…
לשני הצדדים בסיכסוך האלים והמכוער יש טענות בעלות כבדות משקל ומכאן נובע הקושי בפיתרון הסיכסוך.
לאירופה אין שום מעמד מוסרי – ראה ערך הסטוריה
לכותב "תגובה":
מאיפא קבעתה שקולוניאליזם שייך "לטבע האדם".
אני מקווה שאתה לא מתנגד לדרווין ומקבל,אפילו
חלקית,את תורת האבולוציה(כאני מבין שאת המרקסיזם ואת המטריאליזם הדיאלקטי אינך מקבל
בכלל).
לגבי המאמר עצמו:
קביעתו של הכותב לגבי "ההתדרדרות המוסרית של ישראל" לא ברורה אם מתכוונת להנהגה הימנית שלה,לכלל תושביה של ישראל או לפסיביות וחוסר מעש(פרט להפגנה פה או שם,או
כתיבת מאמר או תגובה במחשב מכורסת הסלון)של
מתנגדי מדיניות זו.
"כח שלום" והתערבות בינלאומית היא נוסחה
סטרילית ובלתי מזיקה(כפי שהוכח בכל מקום בעולם כולל לבנון)וגרסה להמונים התמימים המשרתת את האמפריאליזם וההון הבינלאומי.
מאמר זה, בניגוד לכוונתו של הכותב מצדיק בעצם את הכהניסטים, ועומד בסתירה גמורה לעמדת השמאל. הכיצד: מה אומר השמאל מאז ומתמיד? שרוב רובם של ערביי השטחים הם אנשים חפים מפשע, שונאי אלימות שכל רצונם לחיות את חייהם בשלוה; שבסך הכל יש ביניהם קבוצה קטנה של טרוריסטים מנוולים, אבל חלילה לנו להפנות אצבע מאשימה לכוון מליוני החפים מפשע, שסולדים מטרור בדיוק כמונו.
בא פרופ. גרינברג ואומר: השמאל טועה; הרוצחים המגעילים מהחמאס אינם שוליים מכוערים של קיצוניים אלא המנהיגות הפופולרית והאהובה של הציבור הערבי הרחב – הסמל שלהם. פגיעה באלה ששולחים ילדים להתאבד היא פגיעה ב"מיינסטרים" – לא בקיצוניים – כך טוען גרינברג.
אז אם גרינברג צודק, משמע שכהנא צודק, ואילו השמאל שמאמין שרוב הערבים שונאים טרוריסטים, טועה.
מישהו מוכן להסביר לי מה קורה כאן: ערבי חף מפשע – אוהב רוצחים או שונא אותם?
ההנהגה של עם הנלחם לחרותו הם אלה שנלחמים נגד הכובש. כך אצל הפלסטינים וכך היתה הנהגת הישוב היהודי שלחם נגד הבריטים (טרוריסטים תמיד לפי הגדרת הכובש). אז אל יבלבל (את המוח) המגיב גולד עם ההגדרות הגזעניות שלו על ערבים כאלו ועל אחרים.
חרות מלאה הם קיבלו בטאבה ב-2001. הם נלחמים על משהו אחר.
אם אתה חושב שיצאת ידי חובה ע"י המשפט "טרוריסטים תמיד לפי הגדרת הכובש" אזי הינך טועה.
הבה נשווה את שני "שיאי" הטרור, היהודי והפלסטיני:
הפיצוץ במלון המלך דוד ע"י האצ"ל הוא אכן "טרוריזם". אך להזכירך: במלון שכנה המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומשרדי ממשלת המנדט, וניתנו הודעות התראה על הפיצוץ ע"י האצ"ל לגורמים שונים.
עכשיו אנא ממך, השווה בבקשה את המעשה הנ"ל לפיצוץ במלון פארק בנתניה, ואמור לי אם יש מקום להשוואה.
אז "טרוריסטים תמיד לפי הגדרת הכובש". האמנם?
תגיב בחור, על הפיגועים בשווקים על חמורים שמעת? הכוונה לפיגועים של יהודים בערבים. כן חביבי. ללא מוסר וללא צדק.
הנהגת הישוב היהודי שנלחם נגד הבריטים (והכוונה כאן לסוכנות היהודית) כינתה את פעולות הטרור של האצ"ל והלח"י כטרור במילים אלו. ובאופו כללי הטענה כי הטרוריסט של האחד הוא לוחם החירות עבור האחר היא קלישאה חבוטה ולא מדויקת. יכול אדם להיות לוחם חירות מבלי להפעיל שיטות טירור ויכול אדם להיות טרוריסט מבלי שיהא לוחם חירות. זאת כאשר מגדירים טירור בצורה הנכונה-הגדרה שמתמקדת באופן הפעולה (למשל-פגיעה באזרחים כדי ליצור הפחדה, לשבור את רוח הקבוצה וליצור לחץ מלמטה כלפי המנהיגות שלה)ולא במניעים לה (מוצדקים או לא).
זה לא האצ"ל, זו הנכבה.
אבוי לפלשטינאים אם יאסין ורנטיסי הם הסמלים שלהם. אם היה מחסלים את היטלר גם אז זה היה רצח עם סימלי?
מעט נתבלבלה עליך דעתך אם אתה חושב שחיסלו אותם כי הם סמלים. ואם אינך יודע למה הם חוסלו כדאי לספור את המתים שלהם ושלנו כדי להבין את סיבת החיסול.
אבוי לפלשתינאים שאלו מנהיגיו?
ולא אבוי לישראלים שבחרו ראש ממשלה שלא רשאי לתפקד כשר בטחון ושהוכח ששיקר וסילף?
אני מחכה…והנה זה מגיע…נכון, זו מדינה דמוקרטית ובחירות דמוקרטיות ואפילו יותר צזה, עלינו ממש לשמש דוגמא לדמוקרטיה מהי.
לאבי
אם הצדקת סוג אחד של טרור (יהודי) אין לך עילה לגנות סוג שני של טרור (פלסטיני).שכן מדובר על טרור נגד כובש זר.
הטרור הפלסטיני אלים בגלל מה שהוא צריך להתנגד אליו(כיבוש של 37 שנים, סגרים, רצח של ילדים,התנחלויות,מחסומים וכו’) הטרור נגד הבריטים התאים את מידת הכיבוש.
"וניתנו הודעות התראה על הפיצוץ ע"י האצ"ל לגורמים שונים."- האם אתה באמת מעוניין להתחיל לדבר על המוסריות שבאה לפני פעולת טרור? כי באותה מידה אני יכולה לומר לך שכאשר פעילי חמאס נואמים מול התקשורת ומזהירים מפני נקמה זו גם הזהרה.
"במלון שכנה המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומשרדי ממשלת המנדט," שוב, האם אתה נותן לגיטימציה לפגיעה במוצבי הצבא?
כמה קל להתמודד עם רמות טיעון כאלו.
הטרור הפלסטיני אלים יותר כי הכיבוש נורא יותר? ב-א-מ-ת?
הטרור הפלסטיני התחיל, אף פעם לא מיותר לחזור על כך, לפני 67, ולמעשה גם לפני 48. גם בשנים שבין 67 לאונתיפדה הראשונה הרי שאומנם היה מצב כיבוש על כל השלילי שבו אך במשך רוב הזמן הפלסטינים לא סבלו יותר (עד כמה שניתן לכמת) מהיהודים בתקופת המנדט הבריטי.
ההשוואה שלך בין ההתראות המוקדמות טרם פיגועים שניתנו בחלק ניכר מהמקרים על ידי המחתרות בארץ (גם במחיר כישלון הפעולה-כבמקרה ניסיון פיצוץ הראדאר בכרמל) ובין האזהרות הסתמיות והכלליות לנקמה הן לא פחות ממגוכחות.
ולגבי הסיפא ה"מתחכמת" שלך: כן, בוודאי שפגיעה במוצבי צבא לגיטימית בהרבה (אם אפשר להתייחס לשפיכות דמים במונחים של לגיטימיות) מפגיעה באזרחים סתם (שאיננה לגיטימית כלל). הנקודה היא כמובן שבעוד שפגיעה ממוקדת בבסיס צבאי בריטי (וגם בקונטקסט שלנו, ישראלי-אף שאני עצמי עלול להיות בו) היא לגיטימית הרי שפגיעה במטה תוך פגיעה רחבת היקף בחפים מפשע (כפי שאירע במלון המלך דוד) איננה לגיטימית כלל.
אני רק רוצה לומר שהוא המרצה הכרזמטי ביותר שמלמד אותי (ויש עוד רבים!!). הבן אדם פשוט עילוי… מכל הבחינות!! משרה שקט נפשי על הסטודנטים, חכם ואינטליגנט בצורה יוצאת דופן, חייכן, מצחיק וסימפטי!!!!!!! VIVA ARGENTINA!!!!!!!!!