גיא אברהמי הגיב:

וענונו הוא גיבור ישראל, ויש להשתמש בסערה התקשורתית המעורבת בשחרורו בכדי להתנער מן העמימות בציבור הישראלי (ולאו דווקא העמימות כלפי העולם). יש לקרוא לפירוק כל הנשק הלא קונבנציונלי ולפיקוח ציבורי (לא של הפרנואידים ממערכת הביטחון) על כל הייצור והשימוש בחומרים מסוכנים בארץ, דוגמת אלו המיוצרים ובכור.

יגאל הגיב:

וענונו הוא בוגד במלוא מובן המילה.

כלל אין זה משנה מה ספרו עליו, כמה כסף הוא קיבל – אם בכלל. הוא בוגד כיוון שעבד במערכת סופר מסווגת, חתם על סודיות, התחייב לשמור עליה תוך ידעה מפורשת מה משמעות חשיפת הסודות האלו. הוא בגד באימון המערכת באחת הנקודות הרגישות שלה. הדבר דומה כמעט לציון מפורש של שמות סוכני מוסד וחשיפתם!

ואולם – לאחר שריצה את עונשו (הקל יחסית לבוגד, עלי לומר), הוא איש חופשי. אותי באופן אישי הוא מקומם, אולם ע"פ חוק – הוא חופשי לעשות כרצונו.

איריס הגיב:

ליגאל שלום,
אם למשל פקיד שעבד תחת אייכמן היה מגלה תוך כדי עבודתו שבמסגרת "העבודה" מושמדים בני אדם. האם לדעתך היה עליו לשמור על סודיות כיוון שהוא חתם על מסמכי סודיות? מה לדעתך היה עליו לעשות?
אשמח לקבל תשובה
בברכה
איריס

עמיק/דמגוגית הנאצים חוזרת הגיב:

אני עדיין מתקשה להבין מדוע מימין ומשמאל יש כאלה שחושבים שברגע שיעלו אנלוגיות לנאצים הכל אמורים לעמוד דום לנוכח הטיעון המוחץ.
כל דבר לגופו: בניגוד להשמדת בני אדם חפים מפשע בתאי גזים, הרי שאין החזקת נשק גרעיני מהווה פשע מלחמה.יתרה, היא גם איננה אסורה לפי החוק הבינלאומי (היא אסורה על מי שחתומה על ה-NPT-ואגב, ישראל, קובה, פקיסטן והודו הן היחידות שלא חתומות על אמנה זו).
בנוסף, ובניגוד למה שכתבתם, כאשר פנה לעבוד בכור, וענונו ידע היטב (כמו כל ישראלי מהשורה) שמדובר באתר פיתוח וייצור של נשק גרעיני.לכן היה מודע היטב למשמעות חתימתו על הסכמי הסודיות.

יגאל הגיב:

שלום איריס,

מה שאת בעצם אומרת הוא שכל אדם יעשה מה שהוא חפץ בהתאם למה שנראה לו ובהתאם לדעות ואמונות אישיות ופולטיות.
למצב כזה קוראים אנרכיה, ולשיטתך זה יקרה במהרה בימינו.
ואנונו ידע טוב מאוד מה הם הדרישות, ולפי כל הגילוים האחרונים הוא בא בידיעה לחשוף את סודות של מדינת ישראל.
בכל מקום בעולם הוא היה נחשב כבוגד, פה חבורת תמהונים רואה בו גיבור לאומי ושומר על חופש וזכיות האדם.
הפרדוקס שלוחם האטום רוצה להשתקע במדינת האטום ארה"ב שגם היטלה פצצות אטום על עשרות אלפי אנשים חפים מפשע.
תסלחי לי , וענונו משחק עם כולכם, הבנאדם הוא פיקציה תקשורתית, פח הזבל של החברה הישראלית בוגד ברמה הנמוכה ביותר.
התמיכה של השמאל הקיצוני בבוגד מראה בדיוק את מיקומו בחברה הישראלית, הזוי ובשולים.

לגבי הטיעון עם הנאצים, דינם של החיילים שלא מילאו פקודה אצל הנאצים היה כדור בראש, הם היו חיילים ומלאו פקודה, הדמיון לואנונו מיקרי בהחלט.
דמגוגית הנאצים והשואה לא רלוונטים לכל דיון, יש להפסיק ולהשתמש בהם בכל דיון או מחלוקת.

יעקב הגיב:

ההשוואה שלך את עובד הכור האטומי לעובד של אייכמן מקוממת, מרושעת ןבעיקר מעידה על בורות תהומית.

היכולת הגרעינית המיוחסת לישראל באה כדי להרתיע את מדינות ערב מלפלוש אליה.

רוחבה של ישראל במקום הצר ביותר שלה הוא כאורכו של רחוב ברודווי במנהטן.

עצירת הסורים ברמת הגולן במלחמת יום כיפור והעובדה שלא ירדו לגליל למרות שדרכם היתה פתוחה נבעה מתוך החשש שצעד כזה עלול להביא לתגובת יום הדין של ישראל.

מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל סייעה ומסייעת לשמור על קיומה.

ללא המדיניות הזאת יש סיכוי סביר שישראל היתה מותקפת הרבה יותר פעמים ואולי אף נכבשת ומושמדת על ידי מדינות ערב.

ואנונו תפס טרמפ על האידאולוגיה האנטי גרעינית כאשר ישב כבר בכלא והבין שהדבר יביא לו פרסום ןממון. כל האנשים שהכירו אותו בארץ ובאוסטרליה סיפרו שמעולם לא דיבר על הנושא הגרעיני ולא השמיע דיעות עקרוניות נגד מדיניות הגרעין של ישראל.

ניתן לראות בברור שואנונו הוא אדם תמהוני ומלא סתירות. במשפט אחד הוא קורא לסגירת הכור בדימונה ובהמשך הוא מבקש להגר לארה"ב המדינה בעלת הארסנל הגרעיני הגדול ביותר על כדור הארץ.

ישנן עדויות רבות שואנונו הגיע להסכם כספי עם הסנדי טיימס. ייתכן שעקב חטיפתו התשלום לא מומש. ואנונו מוכר על ידי חבריו כאדם נהנתן שתמיד נסע במכוניות מפוארות עוד בבאר שבע של שנות ה80.

הנסיון להציג את ואנונו כאידליסט

מקס הלוחם בשטחים הגיב:

קצת ישן אך עדיין רלוונטי:
"זעזוע בכנסת עקב השוואת הימלר להיטלר (אסור להשוות! אסור להשוות!)

1. "הקטשופ זה האושוויץ של העגבניות" (יו"ר ארגון מגדלי העגבניות בעמק הירדן, בנאום שנשא בהפגנה סוערת שקיימו מגדלי העגבניות מול הכנסת בדרישה להעלות את כמות העגבניות המינימלית בקטשופ. אבל אחר כך הוא הוציא הודעת הסבר והתנצלות:)

2. אל"ף כל, לא השוויתי את השואה לקטשופ. אמרתי שזה כמו השואה, התכוונתי מבחינת כמה שזה אסון.

ובי"ת כל, אני נכד לניצולי שואה, אז לא יעלה על הדעת שאני יזלזל בשואה.

וגימ"ל, אם למישהו יש זכות לזלזל בשואה זה לי, למה אני נכד של ניצולי שואה.

אבל אני לא משווה, אני לא משווה, איך אפשר להשוות? זה היה נורא, השואה, זה היה נורא ואיום.

וחוץ מזה, מה זאת ההתנפלות הזאת? מה זה, גסטפו? (יו"ר אותו ארגון)"

עוזי וייל, השער האחורי, עיתון "העיר"

דוד- לאיריס הגיב:

הבעיתיות בהשוואות שלך זועקות לשמיים.
כמו גם השאלה "האם בנית נשק גרעיני היא פשע מלחמה או לא?"
קודם כל ברור שאין כאן פשע מלחמה כי אין שימוש בנשק, אין מלחמה בה הנשק הנ"ל היה גורם ולכן אין שום פשע.
יותר סביר שהנשק האטומי שישנו או אינו בידי ישראל מנע כבר יותר ממלחמה אחת וזה תפקידו.
ברור שאת רואה בעצם החזקת נשק אטומי פשע, אבל מה לעשות ובסביבה מזרח תיכונית בה "כל דאלים – גבר" חייבים להחזיק אקדח טעון בכיס ולו רק לשם הרתעה.
זו מציאות אזורית מרה שחייבה את ישראל לפתח תוכנית גרעין.
כל מדינות האיזור הן דיקטטורות, ועם דיקטטור לא תמיד ניתן לבא בדברים (ע"ע היטלר, סאדם).
אז איזה פתרון אחר יש לך כדי להבטיח בטחון?

איריס הגיב:

לדוד ויגאל, שלום!
ראשית, נראה לי יגאל שאתה לוקח את דברי ומסובב אותם למקום הנוח והמוכר לך. אני בשום פנים ואופן לא טוענת שכל אחד צריך לעשות מה שהוא רוצה לפי אמונותיו. אני מאמינה שיש הבדל בעולמינו בין טוב ורע, ולכן גם עשיתי השוואה עם הנאצים. כל הספקולציות מחד והקביעות החכמות מאידך על מה היה קורה אילו לישראל לא היה נשק אטומי הן עדיין ספקולציות שאשפר להאמין בהן או לא. אני מאמינה שאלימות מייצרת אלימות ושהחזקת נשק כזה מובילה לשימוש בו. אפשר לטעון שאין זה פשע להחזיק נשק שכזה, כמו שזה לא פשע לייצר תחליף מזון לתינוקות שיש לו פוטנציאל להמית. אתה רוצים לחכות עד שמישהו יזרוק פצצה שיש לו ואז לנהל את הדיון הזה?
למי שטוען שהמציאות באיזור כופה על ישראל את החזקת ותחזוקת הנשק הגרעיני: שוב זו שאלה של ערכים ואיך בכלל בוחרים לחיות: האם אנחנו רק מגיבים למציאות או גם אחראיים לה ויוצרים אותה. אם אנחנו רק מגיבים, אז באמת אפשר להפסיק כאן את הדיון, כי לא משנה מה תעשה ישראל, זו תמיד תהיה תגובה…

עמיק/לאיריס הגיב:

לפעמים (באופן כללי בחיים) צריך להכיר בכך שאין לך שליטה על הנסיבות ועל הבחירות של אחרים.
אנשים שלא מכירים בכך דנים עצמם לחיים של מועקות, חרטות וסתם לחצים מקצרי חיים.
ובנימה אישית לכבוד החג (שאת אינך שותפה לו אני מניח) הרשי לי לומר שאני מבכר את הויכוח איתך על פני ההסכמה עם מרבית האנשים.