תחת סיסמא זו הפגינו מאות אוהדי מרדכי ואנונו, מישראל ומחו"ל, מול כלא אשקלון ביום שחרורו ממאסרו. אכן, אסיר המצפון ואנונו זכאי לכל התודה על נכונותו להקריב את חירותו במאבק נגד נשק אטומי, שאם לא יחוסל, עלול להמית עלינו שואה חדשה. מאבקי נגד נשק השמדה המוני החל עוד בטרם פרשת ואנונו, לכן היה זה אך טבעי שאהיה בין מייסדי "הוועד הישראלי למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי". הוועד הוקם לאחר שנודעה פעולת הטרור של ממשלת ישראל שסוכניה חטפו את מרדכי ואנונו מאירופה. 18 שנה אני פעיל בעניין ואנונו, אולם בכל אותה תקופה לא פגשתי אותו וההכרות בינינו באה לידי ביטוי בחליפת מכתבים.
ביום שחרורו ביליתי בחברתו שעות מספר. אכלנו יחד ארוחת ערב והיה לי הכבוד למזוג לו את כוס הבירה הראשונה לאחר 18 שנים. גיליתי איש שיחה מקסים, בעל חוש הומור, אדם בעל חשיבה בהירה וחדה, איש המקרין עוצמה של פלדת אל-חלד שממשלת ישראל לא הצליחה לשבור על אף ניסיונותיה לעשות זאת במשך 18 שנות מאסרו, מהן יותר מ-10 בבידוד מלא.
הוא יצא מהכלא עם אותו מסר נחוש של מאבק בנשק הגרעיני, שעמד ביסוד מעשהו האמיץ שעה שחשף ב-1986 בשבועון הלונדוני "סאנדיי טיימס" את ייצור פצצות האטום בישראל.
הפושעים היו ונשארו יצרני הנשק האטומי, הביולוגי והכימי בישראל, ואילו ואנונו היה ונשאר האיש שעשה את המעשה הנכון, שעה שהתריע באמצעות העיתונות החופשית על הסכנות הצפויות לנו מהר הגעש הגרעיני לפתחו אנו חיים.
כפעיל נגד נשק אטומי, איני יכול שלא להעריך את תרומתם של המלמ"ב יחיאל חורב, השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה, שבמסגרת ההגבלות שהטילו על ואנונו סייעו להעלות לדיון ציבורי בישראל ובעולם את סוגיית החימוש הגרעיני הישראלי. במשך שלושה ימים התראיינתי בעניין זה בישראל יותר פעמים מאשר בכל 18 שנות המאבק.
עתה, לאחר שהנושא קיבל את התהודה הראויה, אין כל מניעה לבטל את כל ההגבלות, שהרי אין צפויה מואנונו כל "סכנה ביטחונית". כל המידע שהיה ברשותו נמסר בשעתו לעיתון האנגלי. ואנונו ישב בכלא 18 שנים יותר מדי, ועתה יש לאפשר לו לחיות מבלי לפגוע בזכויות אדם בסיסיות כמו חופש התנועה וחופש הביטוי.
אם המלמ"ב והשב"כ לא יבטלו את ההגבלות מיוזמתם, אני מקווה שהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת עתה את מרדכי ואנונו, תצליח לבטל את כל ההגבלות באמצעות עתירה לבית המשפט העליון.
תודה לך מרדכי ואנונו על מה שעשית, וברכות לבביות לתחילתו של פרק חדש בחייך.
יום השואה
בחודש אפריל 2004 צוינו שני ימי זיכרון לשני ימי שואה. עשור לשואה ברואנדה בה נרצחו במאה ימים קרוב למיליון בני אדם, ויום הזיכרון לשואת היהודים מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.
קצב הרציחות במאה ימי השואה ברואנדה היה גדול מזה שביצעו הנאצים ביהודים במלחמת העולם השנייה.
האו"ם ביקש מכל מדינות העולם לציין את העשור לשואה ברואנדה בשתי דקות דומייה. בישראל לא שעו לבקשה. מה אכפת למדינה הגזענית היהודית מגורלם של שחורים באפריקה? אם לא רצחו יהודים, אין לישראל עניין בכך (ובתנאי שהיהודים הנרצחים לא יהיו אנשי שמאל, שהרי אותם מותר לרצוח, גם בסיוע ממשלת ישראל – כפי שקרה בימי הדיקטטורה הפאשיסטית בארגנטינה). בעניין זה אין ממש חדש תחת השמש, שהרי בישראל שוררת אדישות מוחלטת לגורלם של הנרצחים האחרים במלחמת העולם השנייה, כמו שואת העם הצועני, ששליש מבנותיו ובניו נרצחו באושוויץ ובמחנות השמדה אחרים.
שעה שהתבצעה השואה ברואנדה נהגה ישראל כמו מספר מדינות בימי השואה במלחמת העולם השנייה, עמדה מהצד ולא התערבה. זאת אף זאת; במקום להשתתף, ולו בצורה סמלית, בעצרת הזיכרון המרכזית שנערכה בבירת רואנדה קיגאלי, תחת הסיסמה שכה מוכרת לנו "לעולם לא עוד", המשיך השלטון הישראלי בציד בני אדם שחורים במטרה לגרשם. מעם של ניצודים הפכנו לעם של ציידים, כפי שהעיר בצדק אזרח שראה כיצד משטרת הגירוש הישראלית גוררת וקורעת מהגרי עבודה ממקום עבודתם לעבר מחנות הגירוש.
יום הזיכרון לשואה הוא הזדמנות חשובה לחזור ולהזכיר, גם אם היום מדובר בקולות מעטים ולא פופולרים כפי שהיו הנביאים בשעתו, כי הגזענות, ששימשה כמנוע מרכזי להשתלטות הנאצים על גרמניה, משמשת כיום כאחד מסימני ההיכר המכוערים של מדינת האפרטהייד הישראלית.
לקחי השואה, מאבק בגזענות וכיבוד זכויות אדם, לא נלמדו בישראל. אחד הסמלים להידרדרותה של ישראל לשפל המדרגה הוא הרוצח אהוד יתום, שרצח בברוטליות נאצית שני שבויים פלסטינים (ריסוק גולגולותיהם באמצעות אבנים ומוטות ברזל) ובמקום לעמוד לדין הוא יושב בכנסת כחבר מפלגת השלטון.
חברי וידידי ד"ר לב גרינברג מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, עורר את חמתם של הקומיסרים התרבותיים והחינוכיים בישראל, על מאמר שפירסם בעיתון בלגי בו טען כי ישראל עוסקת ברצח-עם סמלי באמצעות רצח וחיסול מנהיגים פלסטינים המהווים סמלים לאומיים.
בין הזועמים, גם השרה לימור לבנת, הנושאת בתואר היומרני "חינוך ותרבות", ששיגרה לנשיא האוניברסיטה פרופ’ ברוורמן מכתב בו נאמר כי תחרים את האוניברסיטה כל עוד גרינברג מכהן שם כחבר הסגל האקדמי. אני חושש כי אילו זה היה תלוי בה, זה מכבר היתה ישראל הופכת לרפובליקה פאשיסטית שהמרצים והמורים מלמדים את מורשת רוצחי האצ"ל והלח"י (טבח באוכלוסיות אזרחיות כמו בדיר יאסין וביפו ב-1948, כמו גם זריקת פצצות במקומות הומי אדם בימי השלטון הבריטי, בשווקים, בבתי קולנוע ובבתי קפה. באחת, העתק יהודי של החמאס).
למזלנו עדיין אין בידיה של השרה שררה מוחלטת, אבל גם הכוח השלטוני שמצוי בתיקה המיניסטריאלי כיום, מסוכן דיו כדי להניף איום על החופש האקדמי וחופש הביטוי של חברי הסגל האקדמי. דומה, כי על פי תרבותה של לבנת, אם הללו אינם רוצים למצוא עצמם מתדפקים על לשכות התעסוקה כמובטלים, מוטב כי ילכו בתלם הלאומני של השרה.
זועקי החמס מימין מיהרו לפרש את דברי גרינברג כאילו ערך השוואה בין הנאצים לישראל, דבר שלא עשה כלל, וגם אין מקום לעשותו. ישראל לא עוסקת בתכנון סיטונאי של רצח העם הפלסטיני. לפי שעה אין מחנות מוות תעשייתיים. ישראל מסתפקת בשלב זה ברצח קמעונאי של פלסטינים. הרג יומיומי בשיטת ההזלפה. פעם מדובר בשתי ילדות בנות 4 ו-7, פעם מדובר במרצה מהאוניברסיטה, פעם אחרת בנשים ותינוקותיהן, ככה לאט לאט, שום דבר לא בוער. לכך מתלווה פגיעה סיטונאית בבריאותם של מיליוני הילדים, עתידו של העם הפלסטיני, באמצעות המצור על ערים וכפרים המונע מהם תזונה בסיסית והם גדלים בתזונת רעב.
לקראת יום העצמאות ה-56 אני דוחה מכל וכל את ההאשמות כי ישראל היא מדינה נאצית, היא רק בדרך ויש בה עדיין כוחות שמנסים לבלום את התהליך. אבל יש בממשלתה, בצבאה, בשירותיה החשאיים ובחלקים ניכרים של אוכלוסייתה – רוע כמו נאצי שבשלב זה מופנה בעיקר כלפי הפלסטינים בשטחים הכבושים, באורח פחות חמור כלפי האזרחים הערבים בתחומי הקו הירוק ולאחריהם בתור ניצבים פעילי שלום מהשמאל.
במאמר נוסח פרבדה זה מגלה לנו גדעון ספירו משהו מצפוני נפשו. בעיקר מגלה לעיניינו אדם שחשוב לו מאוד להלום את דימוי הדיסידנט האמיץ העומד לבדו עם כל המערכת מול הממסד המדכא וההמון המוסת. ולעניניו התוכניים של ה"מאמר":
לגבי וענונו-כפי שעולה מהתבטאויותיו שלו,מעשין נבעו יותר משנאה למדינת ישראל מאשר ממשנה סדורה אוניברסלית נגד נשק גרעיני. אבל למה לקלקל לך את השורה.
לגבי רואנדה-זהו שקר לטעון שישראל עמדה מן הצד. היא שלחה סיוע כולל בית חולים שדה. אני כבר יכול לראות את תגובות השמאל אילו היית שולחת כוחות צבא לשם. ישראל איננה עוסקת בציד בני אדם שחורים (איזו דמגוגיה עלובה!) אלא מגרשת עובדים זרים השוהים באופן בלתי חוקי במדינה (מדיניות אכזרית אך בהחלט בתחום הסביר)אבל למה לקלקל לך את השורה עם עובדות.
לגבי החופש האקדמי-בשורה התחתונה מוסדות השכלה גבוהה בישראל מעסיקים ונותנים במה ציבורית לאנשים הדוגלים בעמדות אנטי ציוניות חריפות (כולל אילן פפה שחתום על עצומות לחרם…אקדמי (!) על ישראל.
אבל למה לקלקל לך את השורה עם עובדות.
ולגבי ההשוואה לנאצים-שאתה עושה גם עושה כאן:
ההשוואות האלה מקוממות אותי בין אם הם באות מהשמאל הקיצוני ו/או האנטיציוני ובין אם מהימין האימבסילי (בקרב מחנה הציוני הפרגמטי-מתון, כמעט לא תראה שימוש בהשוואות האלה).
ראשית, הן משום פרובוקציה שקופה: הנאצים נחשבים לתמצית הרוע משום משנתם הגזענית הסדורה והגלויה (רוב בני האדם נגועים בגזענות גם אם אינם מודעים לכך-כפי שהוכיחה סדרת מחקרים מאלפת. מה שהופך אדם לבן תרבות היא מלחמתו העצמית בגזען הקטן שבתוכו) ומשום מעשי הרצח וההשמדה ההמוניים והשיטתיים שביצעו כלפי אוכלוסיות שונות. זה מה שמבדיל ביניהם ובין משטרי כיבוש ודיכוי אחרים (כגון מצרים של נאצר,סוריה של אסד, בריה"מ של סטלין, אלג’יר תחת השלטון הצרפתי, קונגו תחת זה הבלגי וכו’). כאשר משווים לנאצים לא מתכוונים בעצם לאותם מאפיינים שבאמת ייחדו את הנאצים אלא למאפיינים שנכונים גם לרבים משאר משטרי הדיכוי שהזכרתי. מדוע אם כן להשוות דווקא לנאצים? יודעים שהפרובוקציה הזו תרגיז (בייחוד יהודים אשר היו אחת הקבוצות שסבלה ביותר מהדיכוי הנאצי).לעיתים העיוות הזה בהשוואה לנאצים הופך מגוכח כאשר מתייחסים למאפיינים של כל מדינה, לאו דווקא כאלו של ממשטרים מדכאים. זה תמיד גורם לי לחשוב שגם אותו אפשר בעצם להשוות להיטלר. שהרי אני צימחוני החובב בלונדיניות…
ולבסוף הטענה כי "בקרב חלקים ניכרים של האוכלוסיה בישראל יש רוע כמו-נאצי" היא פשוט התרת הדם של האוכלוסיה בישראל.
העיקר שאתה יצאת צדיק
לפני שנתחיל לדון בסוגיא כבדת משקל זו בואו נסמן את העובדות:
א.מרדכי ואנונו מסר ידיעות שהגיעו אליו דרך עבודתו שעליהן היה חתום על מסמך סודיות.
ב.מרדכי ואנונו היה יכול להתפטר מעבודתו ולא לעסוק ביצור של נשק לא קונבנציונאלי.
ג.ואנונו בחר למסור את הידיעות לאחר שפוטר מעבודתו ולאחר שירד מהארץ.
בלי שום קשר לדעת הפרט בנושא נשק גרעיני מרדכי ואנונו עבר על חוק וסיכן (ולו במשהו) את ביטחון המדינה.
עכשיו בואו נדון, מיהו לדעתכם מרדכי ואנונו?
האם מדובר באידיאליסט או בטרמפיסט?
ספירו אולי לא תאמין אבל לגבי ואנונודעתי כדעתך יש לתת לו ללכת מכאן ויפה שעה אחת קודם.
18 שנות כלא הן די והותר למעשיו ההזויים.
בשני נושאים אני חולק עליך
ד"ר לב גרינברג הוא איש סגל באוניברסיטה שלנו. אני כמובן מתנגד לחרם של שרת החינוך על האוניברסיטה אך באותה מידה יש להתנגד למעשיו של ד"ר גרינברג שקורא בכל במה בינלאומית להחרים את האוניברסיטאות בישראל.
איש זה אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו: לקבל משכורת ממוסד ולגרום לו לנזק במקביל
אם הוא כל כך אמיץ ומצפוניסט שיקום יעזוב את מקום עבודתו וימשיך לפעול כאוות רוחו.
נושא נוסף שבו מר ספירו מגלה אמנזיה הוא מעשי הטרור ורצח אזרחים בימי המנדט.
אמת ויציב שאנשי האצ"ל רצחו אזרחים ערבים חפים מפשע החל מאמצע שנות השלושים. אך יש לזכור כי הזרם העיקרי בישוב תמיד הסתייג מכך
מעשי הטבח של הערבים כנגד אזרחים יהודים החלו זמו רב קודם לכן בזמן מאורעות 21 ו 29.
הנהגת הערבים ברשות המופתי הסיתה לכך.
ונחזור לימינו, מראשית האינתיפאדה מכוונים למעלה מ 90% "מפעולות ההתנגדות" של הערבים כנגד אזרחים יהודים באשר הם שם.
חג עצמאות שמח
כמה מלים בסוגיית ההשוואה לנאצים.
מי שמתנגד להשוואות, מתנגד בעצם ללימוד והפקת לקחים. הוא ממקם את הנאצים כתופעה חוץ היסטורית, ומכאן שאינה ברת השוואה. ולא היא.
המשטר הנאצי הוא חלק מההיסטוריה האנושית. הנאצים לא החלו את דרכם עם אושוויץ וטרבלינקה.
מאחר והיהודים היו מקורבנות המשטר הנאצי, יהיה זה אך טבעי לשאול, האם במדינה היהודית הופקו הלקחים? מכאן יובן שהשוואות הן חשובות וחיוניות. לא ההשוואה ככזו ראוייה לגינוי אל תכניה. אם מדינת ישראל מגייסת את השואה להצדקת מדיניות הכיבוש והפרת זכויות האדם, כפי שהיא אכן עושה, זה ראוי לגינוי. אם אנוכי מאזכר את השואה במסגרת המאבק בגזענות ובהפרת זכויות האדם, זהו שימוש נאות.
זה נכון שהיו עוד משטרי דיכוי רבים זולת הנאצים. אלא שהיהודים לא היו קרבנות הכיבוש הבלגי בקונגו אלא קורבנות הגזענות הנאצית, ועל כן יש לומר ליהודים התומכים בגזענות היהודית בישראל: חברים, לא למדתם דבר, אתם נגועים באחתה מחלה.
לפני שנתחיל לדון בסוגייה בואו נסמן את העובדות:
א.מרדכי ואנונו לא ידע שהוא מייצר פצצות אטום – זה לא נאמר לו בקבלתו לעבודתו ולא לנאמר לציבור עד אז מעולם. הוא הבין את זה עם הזמן, ועם לימודיו באוניברסיטה גם הבין מה משמעות הדבר.
ב.מרדכי ואנונו לא המשיך לעבוד בכור ולהעביר את המידע תוך כדי לארגון ביון זר.
ג.ואנונו העביר את המידע לעיתון אנגלי לאחר שהבין שהעיתונות שטופת המוח והממסדית בישראל לא תסכים לפרסם מידע שמחובתה לפרסם (אם מדובר במדינה דמוקרטית, כמובן).
מרדכי ואנונו אומנם הפר את הסודיות עליה חתם, וזו העברה היחידה שעבר בגבולות ישראל, אך המדינה הפרה את התחייבותה לאזרחים בדבר קבלת החלטות דמוקרטית, רימתה, הותה ושיקרה עשרות שנים. בנוסף, המדינה חטפה את ואנונו.
עכשיו, בלי שום קשר לדעת הפרט בנושא נשק גרעיני – האם מרדכי ואנונו סיכן אי פעם את ביטחון המדינה? אם כן, אנא הסבירו כיצד? ואנונו ניסה לחשוף לציבור הישראלי באמצעות עיתון בחו"ל את מה שכל העולם ידע (כל העולם – כולל שירותי הביון במדינות השכנות לישראל). הגילוי שלו היה ההיקף – אם עד אז העריכו שלישראל רק כמה פצצות אטום, בא ואנונו וגילה כי מדובר במאות (במקום כור של 26 מגה-וואט כפי שסיפקו הצרפתים, הגדילה ישראל בחשאי את הכור לכ-150 מגה-וואט). הוא מעולם לא בגד, מעולם לא ריגל ומעולם לא סיכן את ביטחון הציבור או המדינה בישראל.
כמדומני ואנונו עבד בכור במשך תשע שנים,אך רק לאחר פיטוריו מתפקידו של אחראי משמרת בחדר בקרה(!!!!!) שם לב במה הוא עסק?
איך מדינת ישראל רימתה והונתה?
האם באמת מצפה מאן דהו שסדר יומה הלא קונבנציאונאלי יהיה פוסטר בתעמולת בחירות?
בכל מדינה דמוקראטית יש סייגים גם לזכויות הטרוויאליות ביותר.
חופש העיתונאות קיים אך בשכנות למוסד הצנזורה.
מחכה לתשובה
גידעון ספירו מוכיח במאמר זה כמה הוא שייך שמאל ההזוי במדינה זו, וכמה גמישה הדמוקרטיה הישראלית.
וענונו אינו אסיר מצפון כפי שמר ספירו מנסה לצייר זאת תוך עיוות האמת, הוא אדם שעבור תמורה גילה סודות של מדינה אשר נמצאת במאבק יום יומי על קיומה באזור, העטיפה של וענונו בהילה של אסיר מצפון גורמת לאילו אשר באמת יושבים על עניני מצפון עוול בלתי נסלח.
אם וענונו היה באמת איש אשר נלחם על אמונות עקרוניות בנשק גרעיני הוא לא היה מבקש להגר לארה"ב אם כל חטא בנושא נשק הגרעין.
הוכחה מוחצת ל"מצפון של הבוגד הנקלה וענונו.
התהודה שאתה מר ספירו מתכוון אליה היא ההמולה של בקושי 12 שעות , וענונו הוא אדם אשר נשכח כבר והוא אינו מהווה שום נושא לשיחה, האינטרס הוא פשוט לא להתייחס לבוגד.
בנושא השואה ,והפרשנות הפרו נאצית שאתה מייחס לישראל, קראתי וממש התמלאתי בושה שאדם יהודי כלל יכול לכתוב מילים אילו.
ישראל הגישה עזרה כמיטב יכולתה לרואנדה , תרופות ,בתי חולים שדה, ועוד, כל זה נשכח ממך באופן סלקטיבי להפליא .
משטרת ההגירה אינה קורעת , ולא צדה אדם.
אנשים מנצלים את הכניסה לזמן מוגבל שניתן להם והופכים את משכנם פה לקבע, באיזה מקום בעולם הנושא הנ"ל מתקבל מר ספירו ?
אנחנו עדינים מאוד לעומת הקורה בצרפת, גרמניה ואף הדמוקרטיה הגדולה ארה"ב.
ההשוואה שלך בצורה עיקבית לנאצים מעידה על ליקוי מאורות כבד אצלך, או כנראה שאתה לא מעורה מספיק בפשעי הנאצים
ניתן לחשוב לפי המאמר הנ"ל שישראל מתכננת רצח של חפים מפשע בצורה סדורה ויום יומית, גורמת לפגיעה סיטונית בבריאות של מליוני ילדים פלסטינים.
היכן אחיהם מר ספירו ?? , היכן כל ערבי העולם אשר יתמכו בהם , מדינות ערב העשירות , להם מר ספירו לא מזיז כהוא זה מצבם.
היחידים אשר מנסים לטפל בבעיה הם הישראלים, אך הנ"ל בשום פנים ואופן לא יבוא על חשבון ביטחון אזרחי המדינה.
בכל המאמר ההזוי הזה לא הוזכרה מילה על רצח העם אשר מבצעים הפלסטינים בעם ישראל בעזרת מתאבדים.
הכל חד צדדי וברור אצלך מר ספירו, אשם אחד , מדינה אשר קלון כל העולם על כתפיה.
אני ההייתי שמח לראות אותך מבלה חודש אחד במדינות ערב, מנסה לכתוב ולפרסם מאמר מעין זה.
לצורך הענין גם בארה"ב ואירופה.
לא נותר לי אלא לאחל חג עצמאות שמח , כי למרות אנשים כמוך מדינה זו תוסיף להתקיים !!
למתקרא "יודע לקרוא",
אינני יודע אם ואנונו אמר דברים אלה. בשעות שהייתי בחברתו הוא לא אמר זאת, אבל אם אכן אמר זאת, אין לי בעייה עם כך, ועל כן הוא לא שמט כל שטיח מתחת לרגליי.
גרימת נזק למדינה, ודוק, למדינה בה מושלת ממשלת פושעי המלחמה בהנהגת שרון, עשוייה לקצר את התקופה בה הממשלה גורמת נזקים נוראים לאזרחיה ולנכבשיה. צריך לדאוג לכך שהנזק יפגע באמת בממשלה ובאינטרסים שלה.
כל מעשה שגרם ויגרום נזק למדיניות יצור נשק גרעיני בישראל, הוא רווח נקי לאזרחי ישראל.
מהו נזק למדינה ומה לא, הוא פונקציה של השקפת עולם.
לעדו,
אתה ממשיך ללעוס את המזון הקלוקל שהשב"כ מאכיל את אזרחי ישראל. ואנונו לא קיבל כסף בעד המידע שמסר לסנדיי טיימס.
יחד עם זאת אני מבקש להדגיש, כפי שאמרתי בסרט "מי אתה ואנונו" של נסים מוסק שהוצג בערוץ 8 ובערוץ הראשון, כי תמיכתי בואנונו לא היתה משתנה גם אם היה מקבל כסף עבור המידע. זה נראה לי אך טבעי כי בנסיבות כאלה ידאג מוסר המידע לעתידו הכלכלי, ומרדכי ואנונו הזניח נקודה זו, ויצא מהסנדיי טיימס עני כפי שנכנס אליו.
יכול להיות שוענונו עשה מעשה נכון ואולי לא, יתכן שיצא מהכלא כמו פלדת אל חלד ויתכן שיצא קצת מופרע אבל מעשה אמיץ? האיש מכר את המידע תמורת כסף טוב. לזה קוראים רודף בצע ולא לוחם נגד הנשק האטומי.
לעדו החכם ויודע את שהוא מדבר: האם תוכל לנקוב בסכום אותו קיבל ואנונו עבור פרסום המידע בסאנדיי טיימס? אשלם לך פי 100 מהסכום שקיבל ואנונו ובדולרים עבור פרסום המידע. אנא המצא לי סכום זה ואשלח לך צ’ק.
We (the left wing, so to speak), constantly blame the Israeli public of being overly paranoid, to the point of
hysteria, which makes them utterly blind to the reality, as it is when not coated with fear.
Is this article not, to some degree, the same thing only from the other side?
The issues brought up here are real and cignificant but they seem to get lost amidst the lashing out, jumping up and yelling "J’accuse!" in every direction.
יתכן שהיה נחמד לך לשבת ולשתות בירה ויתכן שהוא אדם מרתק ונעים. אבל להפוך את מרדכי וענונו לגיבור שלוחם למען הצדק זה כבר עיוות מסוכן. הבנאדם הוא בוגד וכל מילה אחרת היא מחמאה בשבילו. השימוש שישראל עושה בנשק האטומי הוא "נשק יום הדין" שמשעותו היא כח הרתעה מכל ה"שכנים" הטובים שלנו שלא יהססו לתקוף אותנו פוליטית ומיליטרית. זה הרי ברור שאף ראש ממשלה נורמלי יעשה שימוש בנשק זה שלא לצרכי הגנה עצמית. ואותו מרדכי וענונו בגד במדינה ובהזדמנות הראשונה שתנתן לו הוא ימכור (בפירוש במונח הזה) סודות הכרחיים להשרדות של המדינה שלנו לכל עיתון המרבה בכסף. לגבי מה שנאמר כאן על השואה שמתרחשת ברואנדה, הרי זו צביעות לומר שצריך לסייע להם. כמובן שאם ניתן צריך לסייע לכל מדינה הנמצאת תחת איום טרור. אבל בל נשכח שיש עוד אינספור משטרים איומים באפריקה שהעולם הנאור איננו נוקף אצבע לעזרתם. ודווקא מדינת ישראל שעסוקה בהשרדות יומיומית מול ה"חברים" שלנו שמפוצצים לנו את הילדים בגלל שהם ילדים אינני חושב שהמדינה יכולה להשקיע את המשאבים בעזרה מעבר לים. המצב כאן בארץ השסועה מדם הילדים שלנו איננו מאפשר זאת. וזה אולי לא ישמע הכי יפה שבעולם אבל אני אינני רואנדי ולכן אני לא צריך לקום למשך שתי דקות לצפירה של כל מאבק שמתבצע בעולם. יש לי את השואה שהעם שלי עבר ומבחינתי התקופה ההיא מסמלת את הרשעות והרצח לשם רצח בכל מקום שהוא.