התקפות על אוכלוסייה שאינה לוחמת, ענישה קולקטיבית והריסת בתים הן פעולות בלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי, ומהוות פשע מלחמה. ההריסות הן חלק ממלחמה כנגד אזרחים פלסטינים, שמהווה טרור מדינתי.
שרון מבקש להנציח את השליטה הצבאית על עזה גם אחרי ה"התנתקות".
כ-1,200 בתים כבר נהרסו בעזה בידי ישראל בשלוש השנים האחרונות. התגובה הישראלית להרג החיילים היא כה חסרת פרופורציות וכה חסרת הבחנה, עד שניתן להגדיר את הפעולות הישראליות כטרור מדינתי. זהו טרור המופנה כלפי אזרחים חסרי אונים המצויים תחת עולו של כיבוש; מתקפה מקיפה על מרכזי אוכלוסייה צפופים, הכוללת מטוסים, טילים, טנקים, דחפורים ופלוגות רגליות, והחרבה של שכונות שלמות.
זו אינה תגובה לטרור. התפיסה, שלפיה שרון ביקש "להתנתק" מעזה בטעות יסודה. הוא אולי יפרק את ההתנחלויות הישראליות, אולם בכוונתו לשמור על שליטה צבאית מלאה על עזה, באמצעות הרצועה ה"סטרילית" ברפיח, הקפתה של עזה בגדר אלקטרונית, שמירה על חרם צבאי וכלכלי בדרך הים ושליטה במרחב האווירי הפלסטיני. זו אינה "התנתקות", אלא בפשטות כליאתם של מיליון וחצי פלסטינים, תמורת חיזוק ההתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
בהצגת הריגתם של חיילים כ"פעולת טרור" מבקשת הממשלה הישראלית להסתיר את העובדה כי הם נהרגו במהלך פעולה צבאית של פלישת כוח חמוש לערים ומחנות פליטים פלסטינים, כחלק מכיבוש ברוטלי בן 37 שנים שאין רואים את קיצו. הכיבוש הוא תשתית הטרור. הטרור הפלסטיני הוא אולי הסימפטום, אולם הכיבוש הוא הסיבה.