רעיונות צריכים להיות מופצים מאחד לשני, חופשיים כמו האוויר שאנו נושמים, כמו האש שממלאת את המרחב בצפיפות אחידה. המצאות אינן יכולות, מטבען, להפוך לרכוש.
תומס ג’פרסון
האם יש הצדקה לרישום פטנט? ובאילו תנאים? לרוב האנשים הדבר נראה מובן מאליו: אם למישהו יש רעיון למוצר כלשהו, הרי זהו הרעיון שלו, והחברה צריכה לספק מנגנון שיאפשר לו להבטיח את בעלותו על הרעיון. יש הרואים במנגנון הרישום תמריץ לקידום החברה ולהתפתחות טכנולוגית: הבטחת הבעלות על הרעיון, והאפשרות למנוע מאחרים ליישם את ההמצאה או לחילופין לגבות עמלת שימוש, הם התמריץ שהחברה מעניקה לממציא. שאחרת, מדוע יטרח להמציא בכלל?
דעתי בעניין זה שונה. רישום פטנט הוא בעיקרו פעולה קפיטליסטית, הנועדה לנכס את ההמצאה ותועלתה לאדם מסוים, ולתרגם אותה להון. מהי ההצדקה לכך שרעיון יהיה שייך למישהו, גם אם הוא הממציא? הרי הרעיון נוצר על רקע נסיבות מסוימות, התפתחות טכנולוגית מצטברת, צרכים חברתיים. כלומר, ללא תשתית כלכלית, השכלתית, ביטחונית ושירותית הממציא לא היה יכול להמציא את המצאתו כלל.
תנאי לרישום פטנט הוא שההמצאה תכלול גם את דרך המימוש, שתהא סבירה בעיני איש המקצוע המצוי באותו התחום. יש הצדקה לרישום פטנט אם דרך המימוש חייבה מחקר אמפירי בהשקעה כספית גדולה (כגון מחקר תרופתי). במקרה זה יש לפצות את המשקיע ולהגן עליו מפני העתקה. אך גם במקרה זה יש צורך בסייגים, על מנת למנוע היווצרות מונופול (בתרופות למשל, יש לקבוע מחירי מקסימום, ולאפשר העתקתן במדינות שאין בהן תשתית כלכלית נאותה).
אך במרבית המקרים דרך המימוש גם היא בגדר רעיון, שלא חייב כל מחקר והשקעה. ניתן לראות זאת במיוחד בפטנטים שנרשמו בתחום התוכנה. בפטנטים אלו, המימוש הוא רק דרך מסוימת לתכנות של פתרון כלשהו. הדרך היא ייחודית, אך לא מכיוון שהושקע בה מחקר ופיתוח, אלא מכיוון שכל פתרון בתוכנה יהיה ייחודי ושונה ממשנהו.
לדוגמא הפטנט שהוציאה חברת האינטרנט אמזון על one-click purchase, פטנט שהוצא בארה"ב ב-1999 (מס. 5,960,411), כאשר בבסיסו עומד הרעיון שהקונה באינטרנט צריך לבצע רק "קליק" אחד על מנת לרכוש מוצר. מימוש הרעיון הוא טריוויאלי לכל מתכנת מתחיל. הפטנט הוא יישומו על גבי השרת, שמתבטא בהצגת הטופס המתאים של הקונה ובהצגת פרטי האשראי שנשמרו מקודם, ובקבלת הקליק המיוחל מהקונה המאשר את העסקה. ה"רעיון" לא נרשם קודם לכן במאגר הפטנטים למרות שיכול היה לעלות במוחו של כל מתכנת שעסק בפיתוח יישומים של מכירת פריטים באינטרנט. מאמזון לא נדרשה כל השקעה כספית לבדיקת ההמצאה לפני רישום הפטנט. מהי אם כן זכותה של אמזון למנוע מבעלי מקצוע אחרים בתחום ליישם שיטה זו? האם הם צריכים לשכור את שירותיו של עורך פטנטים, ולשלם לו אלפי דולרים כדי שיבצע חיפוש מקדים בכל מאגרי הפטנטים על מנת לוודא שאף אחד לא רשם פטנט על יישום כלשהו שהם רוצים לפתח? (אגב, הבקשות לפטנט חסויות במשך 18 החודשים הראשונים להגשתם). או שהם יפתחו זאת ויהיו חשופים מבלי דעת לתביעות ענק?
הגנה שלילית
חוק הפטנטים מספק הגנה שלילית במהותה. פטנט אינו מקנה לממציא זכות ליישם את המצאתו. זכות זו ניתנת לו גם אם היה מפרסם את המצאתו באמצעי התקשורת. הפטנט נותן לממציא את הזכות למנוע מאחרים ליישם את המצאתו. גם אם הממציא משולל יכולת ביצוע, הוא יכול למנוע מאחרים בעלי כושר ביצוע, שאף חשבו על הרעיון בעצמם, ליישם את הרעיון.
בתעשיית התוכנה למשל, הדבר מגיע לידי אבסורד. רעיונות לפתרונות צצים במוחם של רבים העוסקים בתחום, בתקופה זהה, מאחר שהשוק מכתיב צרכים מסוימים שידועים לכל. הפתרונות דומים מאחר שהאילוצים מכתיבים סוג מסוים של יישום. הפתרון הוא יצירתי כי קודם לא היה קיים כמותו. אך בתוכנה מרבית הפתרונות עשויים להיחשב יצירתיים, מעצם מהותו של התחום. יצירת קוד מורכבת בדרך כלל ממבני נתונים ולוגיקה אפליקטיבית (שימושית), ומחשבה רבה מושקעת בפתרון מצד המתכנתים. פטנטים על תוכנה מגבילים אפוא את יכולתם של מתכנתים אחרים ליצור פתרונות דומים, פתרונות שהיו מגיעים אליהם בעצמם ובאופן טבעי. יש כמובן תוכנות בעלות מידה רבה מאוד של יצירתיות, אך במרביתן, כמו בדוגמא שהבאתי קודם, הפטנט מוענק על חדשנות שהיתה נולדת במוחו של "המתכנת הסביר", כשהיה ניגש לפתור בעיה דומה, בהשקעה סבירה של זמן ומשאבים.
תנועת הקוד הפתוח שמה לה למטרה לפתוח את הקוד לשימושו של כל דיכפין. היא טבעה את המונח CopyLeft (הנגדה ומשחק מלים של המושג copyright), המתנה את השימוש בתוכנה בהמשך הפצתה בחינם ומיזוג כל השיפורים שנתוספו לעותק ציבורי. הנימוקים המניעים את התנועה שונים, ומתבססים על היות הרשת תחום שאינו כפוף לרשויות החוק המדינתיות (Cyberspace), ועל היות התוכנה רעיון ללא מדיה פיסית (אלא וירטואלית), כאשר בעבר זכויות יוצרים חל על משהו חומרי (הספר בהתחלה), שהיה חלק בלתי נפרד מהיצירה. בבסיס נימוקים אלו מונחת תשתית קפיטליסטית, שאינה עולה בקנה אחד עם הביקורת שהצגתי כאן.
יש החושבים שהקפיטליזם הונהג מאז ומעולם. הרי הוא נשען על תאוריות דרווינסטיות, שעניינן האבולוציה. אבל קפיטליזם הוא עסק חדש, שמן הסתם יחלוף מן העולם. המצאות תמיד היו. מי המציא את הגלגל? ואת הזמן או השעון? או סתם את המזלג למשל? איש מהממציאים האלה לא רשם פטנט. וגם המצאות אלה דרשו מחקר, ניסוי, זמן וכסף (או כל משאב אחר שהיה בנמצא). ההמצאות האלה הפכו לנחלת הכלל, ואיש מהממציאים לא התעשר מזה, וגם לא חשב להתעשר. ובכל זאת במשך אלפי שנים המשיכו בני אדם להמציא המצאות, לחשוב על פטנטים ולשכלל כל דבר הניתן לשכלול. כך שהטענה כאילו ללא תמריץ, איש לא יפתח דברים חדשים – היא משוללת כל יסוד. יש גם אלה שהמציאו המצאות רבות, התעשרו כל כך ובכל זאת המשיכו להמציא דברים ולפתח רעיונות.
ברור גם כי אדם אינו פועל בחלל ריק. כל אדם הוא במידה רבה תוצר של סביבתו. הרי לא שכר הלימוד באוניברסיטה למשל, הוא המממן את הלימודים האקדמיים, אלא כספי המדינה של משלמי המסים. וכל המצאה נשענת גם היא על עשרות המצאות קודמות, קטנות כגדולות. אם היינו רוצים באמת לתגמל על המצאה, היה על הממציא לשלם עבור כל ההמצאות בהן השתמש לפיתוח המצאתו.
כך שהממציא חייב במידה מסוימת את המצאתו לחברה בה הוא חי, ואסור לאפשר לו למנוע מהכלל להנות מפרי המצאתו. למזלנו, את מרבית ההמצאות פיתחו בני אדם עם גדלות נפש שאיפשרה לחלוק זאת עם כל האנושות (אפילו תגובה זו נכתבת תודות לממציאי הווב שמעולם לא דרשו סנט על המצאתם).
כל נושא הפטנטים הוא "קפיטליסטי" . במשטר סוציאליסטי ( אין כבר) כולם עובדי מדינה וכל רכושם ורעיונותהם הם נחלת הכלל.
ואני לתומי חשבתי שהרע במיעוטו הוא הפטנט הרי קשה לכמת את הזמן והמאמצים שהושקעו התכנה כלשהיא . רשם הפטנטים קובע על סמל אמות מידה הקבועות בחוק מי מקבל פטנט.
אני מאחל לכותב שלא יקרה לו שעבודה שהושקעו בה הרבה משאבי כסף וזמן תלך לטמיון בשל גנבה ודאי תחפש דרכים כיצד להגן עליה.
ראה את הקלות הבלתי נסבלת של תקליטורים מזוייפים העתקות שירים ב"קאזה" שכפול תוכנות וכד’.
פטנטים אכן הפכו למנוף ציני להכשלת מתחרים,
ולמעשה, לכלי אנטי-קפיטליסטי – מעין מעקף משפטי לתחרות חופשית.
משהו פעם אמר לי שאת שיטת הדחיסה הפשוטה ביותר – מספר ותו, הוצא פטנט. וזהו אכן אבסורד, כדוגמת ה-one-click.
הבעיה היא, כמו תמיד, היכן עובר הגבול?
מהו פטנט איכותי – שדורש הגנה מהעתקה פרועה?
גם אלגוריתם מתוחכם מאוד ראוי להגנה כזו, ובמיוחד שמדובר בתוכנה, בה קל מאוד להעתיק.
תנועת הקוד הפתוח ללא ספק אחראית לחלק מהמהפיכות שקרו בעולם התוכנה, ותמשיך להיות כזו. היא נותנת אלטרנטיבה שפויה ואיכותית לבליץ-קריג המונופוליסטי של מייקרוסופט ודומיה. ואולם, לא ברור (לפחות לי…) עד היכן תנועה זו יכולה להגיע – ואילו תוכנות יינתנו בחינם ואילו לא. עד אז, פטנטים על תוכנה ראויים שיישמרו וייתאפשרו.
עוד גאון שרוצה להנות מעמלם של אחרים. התקופה בה הגאון הבודד ישב במעבדה בביתו והמציא מוצר מהפכני חלפה עברה מהעולם לפני שנים רבות, כאשר המוצרים נעשו מורכבים מאד במובנים רבים ושונים. כיום כל פטנט הוא תוצאה של עבודת אנשים רבים ובעקר השקעת כסף רב. מדרך הטבע מי שהשקיע רוצה לקבל גמול על השקעתו ועל כך שסיכן את כספו והאפשרות היחידה לעשות זאת היא להבטיח לו בלעדיות לתקופת זמן קצובה ובמילים אחרות, פטנט. אם לא ינהגו בדרך זו איש לא ישקיע בפתוח. הטעון שרעיונות צצים במוחם של אנשים בו זמנית ורק מקרה הוא שאחד מקדים את האחר הוא טעון מטופש במיוחד. לא שהדבר לא קורה אבל זה זניח לחלוטין. לעומת זאת שי יקירי, אם הכל פתוח לכולם והבעיה היא רק רצף הזמן, מענין למה לא הפכת למשורר דגול או מדוע לא המצאת אתה את תוכנת חלונות. בקצור, טענותך הן טענות חסרי היכולת שרוצים להנות מפרי עמלם ומוחם של אחרים ואין לזה שום קשר לסוציאליזם/קפיטליזם או כל איזם אחר מלבד נצלניזם
לפי ההגיון של הכותב ,אין גם הצדקה שהכסף שיש לי בבנק ,לא יהפוך לנחלת הכלל.
מדוע שרק אני אהנה מהכסף שיש לי,למה שאחרים לא יוכלו להנות ממנו? די לקפיטליזים הדורסני!!
עדו: אתה מתעלם מהעובדה שרק חלק אפסי מהפטנטים רשומים ע"ש מי שבאמת חשב, חקר והמציא. התאגידים הגדולים רושמים אלפי פטנטים שרובם נועדו לחסום מתחרים ולא מייצגים רעיון חדש.
דוגמה לאבסורד: שקיו תה ליפטון מוחזקות לחוט ע"י סיכת שדכן. "רעיון חדשני" זה מוגן בפטנט כך שאם תרצה לייצר שקיות תה ולחברן לחוט ע"י סיכה לא תוכל לעשות כך.
אני מבין שהראש הקפיטליסטי חי מתקופת האדם הקדמון ועד ימינו ולכן הוא יודע מי המציא את הגלגל ומה היו רווחיו. אבל הקרפיון הוא היותר מענין. זעמו יוצא על התאגידים הגדולים שמרויחים מהפטנטים. ובכן קרפיון יקר, אולי אתה לא יודע, אבל אם יש לך או יהיה לך חסכון של שקל אחד בבנק אז אתה התאגיד. זה טבעם של תאגידים בימינו שהם לוקחים את הכספים שהפקדנו בבנק ומיצרים איתו ואם יש רוחים אנחנו מקבלים חלק מהם בהתאם לגודל השקעתינו. אני יודע שעכשיו יקפצו כל החכמים ויטענו שיש מי שמרויח יותר. נכון, מי שהשקיע יותר או בכסף או בחשיבה.
ועוד טוענים החכמים שאנשים המציאו כל הזמן למרות שלא נרשמו פטנטים. אנשים הרויחו וסכומים גדולים מאד מהמצאות אלה. הצורך ברשום פטנט התעורר כשיכולת ההעתקה המהירה התחילה לגרום הפסדים לממציאים ולכן הפטנט הוא דבר חדש יחסית. אגב, הקפיטליסטים הרשעים הבינו בעצמם שאי אפשר לחסום המצאה בפטנט לעולם ועד ולכן פטנט הוא דבר מוגבל בזמן. רוב היצור של חברת טבע למשל הוא תרופות גנריות – תרופות שתוקף הפטנט עליהן פקע. בעולם האידאלי הממשלה תממן הכל והיא תהיה זו שתרויח ומכיון שהממשלה תהיה העם הרי שהעם יהנה באופן מוחלט מהרוחים על פטנטים ועל יצור בכלל. מישהו מוכן לספר לי איפה זה הצליח?
הגדה השמאלית מתיימרת להיות כלי ביטוי של בעלי השכלה – היא מפרסמת מאמר הקורא לגזול ולשדוד את המוצר של המשכילים, הרושמים את זכויותיהם כדי להבטיח את רכושם האינטלקטואלי.
עדו- אתה סותר את עצמך: בהתחלה אתה שר שיר הלל לתאגידים ובהמשך אתה מבכה את מר גורלם של הממציאים "כשיכולת ההעתקה המהירה התחילה לגרום הפסדים לממציאים". התאגידים אינם ממציאים! נכון לכולנו חלק ברווחי התאגידים אבל ל98% מאיתנו הרווח הזה אפסי, הרוב המכריע של ההון מתרכז אצל קבוצה קטנה מאוד של מי שדוקא אינם הממציאים עצמם.
מי שהשקיע בחשיבה הם המהנדסים והמדענים והם לא רואים כלום מרווחי הפטנט (לכל היותר יקבלו בונוס מגוחך על המצאה שתזרים מיליונים לבעלי המניות). הפטנט אינו עוזר כלל לממציא (הוא ימשיך לעשות את אותה עבודה הנדסית או מדעית בלי קשר לחוקי זכויות היוצרים ).
נסיון אישי: כתבתי פטנטים בעברי (בתחום הכימיה) הרעיון "שלי" לא נוצר בחלל ריק – כדי לייצר את הרעיון קראתי מאות מאמרים שנכתבו באוניברסיטאות (מחקרים במימון ציבורי) והתבססתי על ידע וכישורים שרכשתי במוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה. את הפטנטים כתבתי כשכיר ולכן הם שייכים לא לי אלא לחברות בהן עבדתי- הרווח ילך לבעלי מניות (מהאלפיון העליון) שלא יודעים לקרוא את הפטנט.
ראשית אינני מגן על התאגידים אלא מנסה להסביר מציאות שאפשר לאהוב אותה או לא אבל זו המציאות. גם אני אוהב לחלום בהקיץ כמו הרעיונות שבסוף תגובתי הקודמת, אבל בסוף צריך לחזור למציאות. ובענין הפטנטים "שלך": כשאתה קראת מאמרים כדי שבסוף תגיע לרעיון ששוה הרבה כסף, מישהו שילם את שכרך, מישהו שילם עבור המשרד שישבת בו, מישהו שילם עבור מיחשוב והוצאות משרד ועוד הוצאות שונות. אם היית מתענין היית מגלה שסכומים אלה מצטברים למליוני שקלים שמישהו השקיע מבלי לדעת אם בסופו של דבר יצא משהו מכל הענין ובמקרים רבים אכן מפסיד המשקיע את כספו. אתה קיבלת בתמורה לא בונוס עלוב אלה כסף רב במשכורת בתנאי עבודה ועוד. רישום הפטנט הוא הדרך היחידה של המשקיע לקבל תמורה לכסף שסיכן. כמו שכבר כתבתי, במקרים רבים אתה גם העובד וגם המשקיע דרך קרנות נאמנות שמשקיעות מצדן בקרנות הון סכון או במניות ובדרכים רבות נוספות וגם בהן אתה מקבל תמורה על הפטנט כחלקך היחסי בהשקעה. אולי זו אינה הדרך הצודקת ביותר, אבל היא כנראה אחת הדרכים היחידות לפיתוח בעולמינו הבילתי מושלם.
כמו תהליכים רבים של הכלכלה והפוליטיקה בנות ימינו, כך גם הפטנט הוא מנגנון אנטי-קפיטליסטי. כי הרי הבסיס לקפיטליזם הוא התחרות החפשית. בלעדיה אנו נדונים לאי יעילות וביזבוז (אליבא דחסידי מנגנון השוק). אלא מאי, הפטנט הוא מנגנון מונע תחרות ומונע העברה חפשית של ידע ובכך מאיט את ההתקדמות הטכנולוגית.
פה קופצים החכמולוגים ואומרים שלא תהיה יצירתיות והמצאה ללא האפשרות להגן על פטנטים. וכך תואט הקידמה ושכרנו יצא בהפסדנו.
אבל יש דוגמה מצויינת לשוק ענק, בו הכל פתוח וגלוי, וה’המצאות’ מפורסמות במהירות האפשרית, ובכל זאת הקידמה ממשיכה. המדובר כמובן בתחום האקדמי: כל חוקר ממהר לפרסם מאמר על גילוי חדשני משום שזו אמת המידה ליוקרה ופרסום, ולא ההכנסות האפשריות. ובאמת הפתיחות של המערכת האקדמית מאפשרת לקידמה מהירה יותר ויעילה יותר מאשר בשוק הפרטי.
אך כיום, גם תחום זה הולך ומצטמצם. קיצוץ התקציבי המחקר דוחף את החוקרים למשרדי הפטנטים, וחברות המסונפות לאוניברסיטאות ממהרות לרשום פטנט על תגליות של החוקרים בכדי לגזול מאיתנו, הצרכנים, כסף רב בשוק מונופוליסטי למימון מחקרים עתידיים.
המגבלה שהפטנט יוצר אינה על זרימת המידע, ההפך הוא הנכון – מרגע שהבקשה לפטנט מתפרסמת, אפילו עוד לפני שהפטנט התקבל, הוא חשוף לידיעת הציבור. אך כאמור לא ניתן לעשות שימוש בידע זה מבלי להסתכן בתביעה. וזו בדיוק הנקודה: המנגנון של רישום פטנטים לא נועד להגן על הממציא הקטן שהגה רעיון גדול, מכיוון שאפילו אם יהיה לו תקציב לרשום פטנט (כמה אלפי דולרים) אזי כדי להרוויח מהפטנט הוא צריך לרכוש את שרותיו של עו"ד ולהגן עליו בבית משפט במקרה של הפרה. כך שמראש זהו תהליך שנועד להגן על אלה שיש להם הון ורוצים עוד. הכלל הרווח במשרדי פטנטים הוא שמי שמתקשה לגייס את ההון הראשוני לרישום פטנט רצוי שלא יכנס לתהליך הזה בכלל, ולא משנה עד כמה הרעיון שלו חדשני ומבריק, מכיוון שהוא ממילא לא יוכל למצות את התהליך.
המגבלה שהפטנט יוצר אינה על זרימת המידע, ההפך הוא הנכון – מרגע שהבקשה לפטנט מתפרסמת, אפילו עוד לפני שהפטנט התקבל, הוא חשוף לידיעת הציבור. אך כאמור לא ניתן לעשות שימוש בידע זה מבלי להסתכן בתביעה. וזו בדיוק הנקודה: המנגנון של רישום פטנטים לא נועד להגן על הממציא הקטן שהגה רעיון גדול, מכיוון שאפילו אם יהיה לו תקציב לרשום פטנט (כמה אלפי דולרים) אזי כדי להרוויח מהפטנט הוא צריך לרכוש את שרותיו של עו"ד ולהגן עליו בבית משפט במקרה של הפרה. כך שמראש זהו תהליך שנועד להגן על אלה שיש להם הון ורוצים עוד. הכלל הרווח במשרדי פטנטים הוא שמי שמתקשה לגייס את ההון הראשוני לרישום פטנט רצוי שלא יכנס לתהליך הזה בכלל, ולא משנה עד כמה הרעיון שלו חדשני ומבריק, מכיוון שהוא ממילא לא יוכל למצות את התהליך.כמו תהליכים רבים של הכלכלה והפוליטיקה בנות ימינו, כך גם הפטנט הוא מנגנון אנטי-קפיטליסטי. כי הרי הבסיס לקפיטליזם הוא התחרות החפשית. בלעדיה אנו נדונים לאי יעילות וביזבוז (אליבא דחסידי מנגנון השוק). אלא מאי, הפטנט הוא מנגנון מונע תחרות ומונע העברה חפשית של ידע ובכך מאיט את ההתקדמות הטכנולוגית.
פה קופצים החכמולוגים ואומרים שלא תהיה יצירתיות והמצאה ללא האפשרות להגן על פטנטים. וכך תואט הקידמה ושכרנו יצא בהפסדנו.
אבל יש דוגמה מצויינת לשוק ענק, בו הכל פתוח וגלוי, וה’המצאות’ מפורסמות במהירות האפשרית, ובכל זאת הקידמה ממשיכה. המדובר כמובן בתחום האקדמי: כל חוקר ממהר לפרסם מאמר על גילוי חדשני משום שזו אמת המידה ליוקרה ופרסום, ולא ההכנסות האפשריות. ובאמת הפתיחות של המערכת האקדמית מאפשרת לקידמה מהירה יותר ויעילה יותר מאשר בשוק הפרטי.
אך כיום, גם תחום זה הולך ומצטמצם. קיצוץ התקציבי המחקר דוחף את החוקרים למשרדי הפטנטים, וחברות המסונפות לאוניברסיטאות ממהרות לרשום פטנט על תגליות של החוקרים בכדי לגזול מאיתנו, הצרכנים, כסף רב בשוק מונופוליסטי למימון מחקרים עתידיים.