גַּם אֲנִי מִסְתַּיֵּג מִמַּלְאָכִים
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מִדַּי
וּמְאֻחָר מִדַּי
מִתְגַּלֶּה בִּידֵיהֶם
לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת
*
שָׁרָשִׁים לָעֵץ
וְהָאֲדָמָה מַצָּע
וּפָנִים לָאָדָם
*
לוּ יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבֵּנוּ
שִׁשִּׁים רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת פָּנִים לוֹ
וְכֻלָּם פְּנֵי אָדָם
*
מֵעוֹדִי
וּבְכָל מְאוֹדִי
אֲנִי רֵיק מֵאֱלֹהִים
תגובות
הזדהות עם השיר היפה
מרגש.
מר שביט מכובדי
אני מוצא בשיר הזה לא יותר מהצהרה: ברובד הויכוח הציבורי-חברתי ניסחת היטב את עמדתך, אבל מבחינתו של הקורא המתלבט לא מספיק "נימקת" (הבית השני לא יכול לשכנע את הלא-משוכנעים). דווקא מנקודת מבט חילונית המילה "אלוהים" היא בסך-הכל מטאפורה, כלומר כל אחד אמור לפרש אותה כרצונו, באופן אינדיבידואליסטי, ובאמירה "אני ריק מאלוהים" הרי אין כוונתך שאתה אנרכיסט/הדוניסט משולל מה שנקרא "ערכים", חוט-ש?דרה…
גם אם היית מוסיף מילים כמו "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו… ", גם אז השיר היה חס?ר והייתי שואל אותך מי זה האדם הזה שאתה מאמין בו.
ויש סתירה בלתי קבילה בין הבית השלישי לבית הרביעי.
אנא קבל כמחמאה את ההשקעה הדי-רבה שהשקעתי בכתיבת תגובה זאת.
אחד השירים החביבים עלי ביותר משירי ש"ש…
מי שמכיר קצת את האיש והביוגרפיה שלו יודע שהוא רחוק מלהיות ‘ריק מאלוהים’. אלא איש אמונה (ומעשה) אמיתי (לאו דוקא במובן הדתי).